חברת ננו-פאס (NanoPass) מנס-ציונה חתמה על הסכם אסטרטגי עם יצרנית רכיבי ה-MEMS הקוריאנית Micro2Nano, לפיתוח תשתית ייצור המוני של המחטים הזעירות ביותר בעולם. המחטים הזעירות של ננו-פאס, שאורכן פחות ממילימטר, מיוצרות בטכנולוגיית MEMS. שתי החברות משתפות פעולה כבר מספר שנים בפיתוח טכנולוגיית הייצור, וההסכם מהווה חלק מהאצת המסחור של המוצר של ננו-פאס. תשתית הייצור של M2N תאפשר לננו-פאס לייצר מיליוני יחידות בשנה. המערכת השלמה מורכבת ומיוצרת בישראל על-ידי קבלניות הייצור הרפואי Elcam Medical שבבעלות קיבוץ ברעם, ו-TAV Medical משלומי.
חברת ננו-פאס פיתחה מחט זעירה המאפשרת להזריק את החומר הרפואי, בין אם מדובר בחיסון, תרופה או טיפול אסתטי, באופן ממוקד לתוך שכבת העור העליונה (דרמיס). שיטה זו קרויה intradermal, ויש לה יתרונות קליניים בהשוואה להזרקה תת-עורית או תוך-שרירית, מאחר שהזרקה לתוך העור מעוררת תגובה חיסונית טובה יותר והחומר נקלט מהר יותר. ישנם מחקרים שאף מראים שבהזרקה תוך-עורית ניתן להשתמש בפחות חומר רפואי, אולם במחטים הקיימות מדובר בהליך מורכב המצריך מיומנות רבה.
המחט הזעירה של ננו-פאס היא באורך של כ-0.6 מ"מ בלבד וניתנת להתקנה על מזרקים רגילים. היא מאפשרת לבצע הזרקה תוך-עורית בצורה פשוטה וברמת דיוק גבוהה. המחט עשויה סיליקון והיא בעלת מבנה תלת-מימדי דמוי פירמידה חלולה. ייצור המבנה אפשרי רק באמצעות טכנולוגיית MEMS, שהיא שיטת ייצור נפוצה בעולם השבבים ומשמשת לייצור התקנים מכניים זעירים, כמו למשל חיישני תאוצה, מראות לתצוגות מיוחדות וכדומה.
המחט הזעירה ביותר שאושרה על-ידי ה-FDA
ננו-פאס ביצעה עד כה כ-60 מבדקים קליניים בארצות הברית, אירופה וישראל, שנועדו לבדוק את הבטיחות והיעילות הקלינית של המחט. בניסויים הללו השתתפו כ-7,500 מטופלים שקיבלו כ-30,000 זריקות. מהחברה נמסר ל-Techtime שמדובר במחט הזעירה ביותר שאושרה לשימוש על-ידי ה-FDA. ננו-פאס מכוונת לשלושה יישומים עיקריים: חיסונים, ובכלל זה חיסוני קורונה ושפעת, טיפולים אסתטיים עדינים כמו מזובוטוקס (mesobotox) וטיפולי פלסמה (PRP), תבחיני אלרגיות ובדיקות וחיסוני שחפת.
יתרון נוסף בהזרקה תוך-עורית כה שטוחה היא שהזריקה כלל אינה כואבת מאחר שאין פגיעה בתאי עצב. מזעור תחושת הכאב עשויה להיות בעלת משמעות גדולה עבור חולי סכרת סוג 1, למשל, הנדרשים להזריק אינסולין מספר פעמים ביום, ובביצוע חיסונים בילדים ובאנשים אשר סובלים מחרדת-מחט. בניסויים מקדימים שביצעה החברה התגלה כי הזרקת אינסולין לתוך העור מאיצה את תגובת הגוף לחומר, והדבר עשוי לאפשר לחולה הסוכרת לבצע את הזריקה בסמוך יותר לשעת הארוחה.