בתמונה למעלה: הלוויין עמוס-17. מבוסס על משפחת לווייני 702 של חברת בואינג. צילום: בואינג

חברת חלל תקשורת (Spacecom) מרמת-גן וחברת NovelSat מרעננה ביצעו הדגמה של העברת וידאו מליבת רשת האינטרנט אל לקוחות קצה באמצעות הלוויין עמוס-17 ששוגר לחלל בדיוק לפני שנה. ההדגמה הוכיחה יכולת עבודה חלקה של תשתית הכנת והפצת שידורי וידאו מאתרי אינטרנט (Over-The-Top – OTT) שפותחה על-ידי נובלסאט ביחד עם לוויין התקשורת הדיגיטלי של חלל, ויכולת העברת מידע איכותי ללקוחות הקצה של רשתות סלולריות מקומיות, מבלי להעמיס על הרשתות ולפגוע בביצועיהן.

היכולת החדשה מיועדת בשלב הראשון לספק שירותים ללקוחות חלל תקשורת באפריקה, שהיא כיום שוק היעד המרכזי של החברה. רוב צריכת האינטרנט באפריקה נעשית היום באמצעות הרשתות הסלולריות, אולם הן מתקשות לעמוד בעומס הדורש מהן להתחבר אל ליבת הרשת העולמית כדי להגיע למקורות הווידאו. התוצאה: קשיים בקבלת קובץ הווידאו או קבלתו באיכות גבוהה.

הרעיון הישראלי מאפשר לעקוף ערוצי הגישה הקרקעיים המרכזיים אל התוכן, ולספק אותו באמצעות הלוויין. בשלב הבא, הטכנולוגיה תאפשר לספק שירותי וידאו למכשירי הדור החמישי גם בשווקים מפותחים יותר. מאחורי ההדגמה עומדים שני מהלכים מרכזיים: הכנת תשתית דיגיטלית בחלל על-ידי חלל תקשורת, ובניית פלטפורמת איסוף, עיבוד והפצת תכנים על-ידי נובלסאט.

עמוס-17 הכניס את חלל תקשורת לעידן הדיגיטלי

בסגמנט החללי, הפתרון מבוסס על שימוש בלוויין תקשורת דיגיטלי. עד לפני מספר שנים רק מערכת הבטחון האמריקאית השתמשה בלווייני תקשורת דיגיטליים. אולם ארה"ב העניקה לאחרונה רשות שימוש גם לחברות מסחריות אמריקאיות. חלל תקשורת הזמינה לוויין תקשורת דיגיטלי מחברת בואינג, המבוסס על פלטפורמת 702 Satellite. הלוויין שוגר לחלל בחודש אוגוסט 2019, וכיום הוא לוויין התקשורת הדיגיטלי היחיד בעולם הנמצא בידי חברה שהיא לא אמריקאית.

מי שהיה אחראי על איפיון הלוויין הוא דירקטור ליזמות עסקית וטכנולוגיה בחברת חלל תקשורת, ערן שפירא. בשיחה עם Techtime הוא הסביר שבניגוד ללוויין אנלוגי, המשמש רק להגברה והחזרת האות המתקבל, לוויין דיגיטלי מבצע פעילות על-גבי האות. "הוא ממיר אותו מאות אנלוגי לאות דיגיטלי, מבצע פעולות עיבוד כמו למשל ניקוי האות מהפרעות ורעשים, מבצע פעולה של מתג המקשר בין מקורות ויעדים שונים, ממיר אותו בחזרה לאות אנלוגי בפורמט מיוחד – ואז משדר אותו לקרקע. הדבר מעניק אמינות, שרידות גבוהה וגמישות במתן שירותים: ניתן לבצע מיידית שינויים בפרופיל השירות".

הצד השני של הניסוי הוא מערכת ניהול שידורים מהלוויין אל מכשירי הקצה, שפותחה בחברת נובלסאט. המערכת מתבססת על איסוף מידע ממקורות שונים, כמו למשל אתרי יוטיוב, ערוצי כבלים ועוד, המרתו לפורמט דחיסת הווידאו HECV והמרת כל ערוץ לאות אנלוגי המאופנן בטכנולוגיית NOVELSAT NS4, המספקת יכולת שידור חסכונית של אותות ברוחב פס גדול מאוד. בתחנות הקרקע של הלקוחות (ספקי תקשורת סלולרית וספקיות שירותי אינטרנט) נמצא ציוד הקליטה והפיענוח של נובלסאט, אשר מקבל את האותות, מפענח אותם, פותח את הקבצים ומקצה את התכנים אל לקוחות הקצה של הספק (לרוב מדובר בטלפונים סלולריים).

קודם אפריקה, ואחר-כך 5G

לדברי שפירא, שתי החברות מביאות טכנולוגיית ליבה (בשרטוט למטה) המאפשרת לספק לאפריקה שירותי OTT ו-VoD ושירותים נוספים. "זהו שוק אסטרטגי עבור חלל תקשורת. ביחד אנחנו מספקים לו פתרון קל לשימוש, יעיל, וקל להפצה". לדברי סגן נשיא לשיווק ומוצרים בנובלסאט, אביב רונאי, מעבר לצרכים הנוכחיים של אפריקה, "ההדגמה מראה שהטכנולוגיה של נובלסאט והלוויין הדיגיטלי של חלל פותחים את הדרך בפני מתן שירותי וידאו עבור רשתות הדור החמישי ורשתות Wi-Fi".

בראיון ל-Techtime לפני מספר חודשים הוא העריך שבעידן הדור החמישי ישמש הסמארטפון מעין ממיר לטלוויזיה רב-ערוצית ניידת. "שירותי התוכן בדור החמישי עשויים ליצור עומס אדיר על הרשתות. ריבוי הערוצים ישתק את התמסורת הסלולארית. הפתרון שלנו מספק ערוץ לווייני ייעודי שיאפשר את העברת הווידאו ישירות מהלוויין לתחנות הבסיס הסלולריות ומשם למשתמשי הקצה, מבלי להעמיס את התשתיות הקרקעיות של סיבים אופטיים או ערוצי המיקרוגל".

מאגר סרטים סודי

מעניין לציין שלמערכת הזאת יש מרכיב נוסף: חלק גדול מההכנה נעשה באמצעות קידוד מראש של תכנים אשר נשמרים בענן ומשודרים לפי הצורך. ברמה הזאת, שתי החברות מפעילות אלגוריתם לבדיקת מגמות וחיזוי צריכה, אשר מאפשר, לצד השידורים בזמן אמת, לקודד מראש תכנים שונים ולשדר אותם מיידית ללוויין, כאשר מתעוררת דרישה.