[בתמונה: ארונות השרתים של מחשב-העל ג'ופיטר. מקור: מכון המחקר Julich]

אירופה סימנה השבוע ציון דרך טכנולוגי כאשר השיקה את JUPITER, מחשב-העל הראשון ביבשת בקטגוריית ה-exascale – יכולת מחשוב של קווינטיליון (10 בחזקת 18) פעולות חישוב בשנייה. זהו מחשב-העל העוצמתי ביותר שהוקם אי־פעם על אדמת אירופה. המערכת, שנבנתה במרכז המחקר יוליך שבגרמניה, מציבה את האיחוד האירופי בשורה אחת עם המעצמות הגלובליות בתחום מחשוב-העל. JUPITER מדורג כיום במקום הרביעי בעולם מבחינת כוח חישוב, אחרי El Capitan האמריקני (כ-1.74 אקסה-פלופס), Frontier האמריקני (כ-1.35 אקסה-פלופס) ו־Aurora האמריקני (כ-1.01 אקסה-פלופס).

למרות טקס ההשקה הרשמי, JUPITER טרם נכנס לפעילות מלאה. המערכת נמצאת כעת בשלבי אינטגרציה אחרונים, והפעלתה המדעית הרחבה צפויה להתחיל לקראת סוף 2025 ולהתרחב במהלך 2026.

העוצמה של JUPITER נשענת על ליבת חומרה חדשנית הכוללת יותר מעשרים אלף שבבי Grace Hopper GH200 של חברת NVIDIA, המשלבים כוח עיבוד גרפי עצום עם יחידות CPU מתקדמות. הארכיטקטורה המודולרית של המחשב מחולקת לשני חלקים: מודול הבוסטר ומודול הקלאסטר. מודול הבוסטר מהווה את מנוע החישוב המרכזי ומבוסס כמעט כולו על יחידות GPU, שנועדו לבצע סימולציות אקלימיות, חישובים מדעיים מורכבים והרצות של מודלים עצומים בבינה מלאכותית.

לעומתו, מודול הקלאסטר נשען יותר על יחידות CPU ומספק יכולות עיבוד כלליות וגמישות, כך שניתן להריץ בו משימות הדורשות שליטה רחבה בקלט־פלט או שילוב בין עבודות HPC קלאסיות לבין עומסי AI כבדים. השילוב בין שני המודולים מעניק למערכת גם כוח עצום וגם גמישות שימושית לחוקרים מתחומים שונים.

אחד המרכיבים החדשניים ב-JUPITER הוא מערך הקירור שלו. במקום מאווררים או מים קרים, נעשה שימוש בקירור ישיר במים חמים. הצנרת מעבירה מים בטמפרטורה של כשלושים עד ארבעים מעלות מעל הרכיבים הלוהטים, מה שמאפשר פיזור חום יעיל במיוחד תוך חיסכון משמעותי בצריכת אנרגיה. יתרה מזאת, החום שנפלט מהמחשב נאסף ומשמש לחימום מבנים בקמפוס יוליך, כך שהמערכת הופכת לכלי לא רק מדעי אלא גם סביבתי.

כדי לאפשר תקשורת מהירה בין עשרות אלפי השבבים והמודולים השונים, JUPITER מצויד ברשת InfiniBand Quantum-2 של אנבידיה, שפותחה במרכז המו"פ של החברה בישראל. טכנולוגיית InfiniBand Quantum-2 מספקת קצב העברה של עד 400 גיגה־ביט לשנייה לכל פורט עם השהיה מזערית. היא משמשת את JUPITER לחיבור אלפי שבבים ומודולים כך שיפעלו יחד כמעט כמחשב יחיד, ומאפשרת להריץ סימולציות ומודלי AI בקנה מידה חסר תקדים.

לצד NVIDIA, תרמו לפרויקט גם חברות אירופיות מובילות. Eviden, חטיבת הסופר־מחשוב של קבוצת Atos הצרפתית, ו-ParTec הגרמנית, לקחו חלק מרכזי בהקמה ובניהול המערכת. הן פיתחו יחד את שכבת הניהול ParaStation Modulo ואת פתרונות ה-xScale, המשולבים עם רכיבי תוכנה ייחודיים של מרכז הסופר־מחשוב ביוליך. שיתוף הפעולה הזה מדגיש את השאיפה האירופית לעצמאות טכנולוגית בתחום רגיש ואסטרטגי, שבו עד כה נשלטה הבמה בעיקר בידי ארצות הברית ואסיה.

הפרויקט כולו נתמך על ידי יוזמת EuroHPC JU, שמאגדת מימון של האיחוד האירופי, מדינות חברות ושותפים תעשייתיים במסגרת תקציב של מיליארדי אירו. היוזמה נועדה להבטיח שיבשת אירופה לא תישאר מאחור במרוץ העולמי אחר עוצמת חישוב. השקת JUPITER אינה רק אירוע סמלי אלא מהלך אסטרטגי שמציב את אירופה בעמדה חדשה במאבק על ההובלה המדעית והטכנולוגית. המערכת צפויה להאיץ את קצב המחקר בתחומים כמו אקלים, בריאות, אנרגיה ובינה מלאכותית.

אלביט מערכות (Elbit) השלימה אבן דרך נוספת בפעילותה בתחום החלל: מצלמת החלל המתקדמת JUPITER, אשר פותחה בחטיבת מודיעין ול"א (אלאופ) של אלביט, שוגרה בהצלחה על גבי לוויין NAOS שנבנה על ידי חברת OHB Italia. הלוויין שוגר עבור מדינת לוקסמבורג.

השיגור התקיים אתמול (26 באוגוסט) מבסיס חיל החלל ונדנברג שבקליפורניה, באמצעות משגר Falcon 9 של SpaceX. המצלמה נועדה לשרת קשת רחבה של משימות תצפית על כדור הארץ – החל ביישומים ביטחוניים, דרך ניטור סביבתי ועד למחקרים מדעיים.

יופיטר נחשבת לאחת ממצלמות החלל המתקדמות בעולם, בזכות מפתח אופטי גדול במיוחד בשילוב עיצוב קל־משקל, והיא מציעה שילוב של טכנולוגיה אופטית מתקדמת עם יכולות עיבוד מבוססות בינה מלאכותית. המערכת פועלת במתכונת מולטי־ספקטרלית ומציעה מספר ערוצי צילום: פנכרומטי ברזולוציה גבוהה (שחור־לבן), ערוצי RGB לצילום בצבע טבעי, וערוץ NIR (תת-אדום קרוב) שמאפשר לנתח את מצב הצמחייה, תכולת המים ותכונות חומרים.

על פי נתוני החברה, המצלמה מגיעה לרזולוציה פנכרומטית של 0.5 מטר ולרזולוציה מולטי־ספקטרלית של 0.76 מטר, יחד עם רוחב רצועת כיסוי של 15 קילומטרים – מה שמאפשר לה לכסות שטחים גיאוגרפיים גדולים במעבר מסלול יחיד. יתרון נוסף של יופיטר הוא יכולתה לספק תמונות באיכות של 30 מגה-פיקסל ולצלם רצועות ארוכות של תמונות ברצף.

הנתונים הללו מותאמים להשתלבות חלקה עם מערכות קרקע מתקדמות ועם אלגוריתמים מבוססי AI שפותחו באלביט, המאפשרים ניתוח בזמן אמת של אובייקטים, זיהוי תבניות ואנומליות ואף ניתוח חיזוי – יכולות התומכות בקבלת החלטות מבצעיות ומדעיות כאחת. במקביל לפיתוח המצלמה, אלביט פיתחה גם אלגוריתמים ייעודיים שנועדו לשפר את מערך הקרקע של משימת NAOS, ובכך לחזק את יכולות עיבוד וניתוח התמונות שמפיק הלוויין.

[תמונות באדיבות אלביט]