אירופה רוצה 20% מתעשיית השבבים העולמית

אירופה החליטה להצטרף אל מירוץ השליטה בתעשיית השבבים והחליטה לבנות תעשייה מקומית גדולה וחזקה. בשבוע שעבר נעשה הצעד הראשון, כאשר הפרלמנט האירופי ומועצת השרים הגיעו להסכמה על תוכנית האצה רחבת היקף לתעשיית השבבים ביבשת בשם European Chip Act. זהו השלב הראשון במהלך מתואם שישתתפו בו כל מדינות האיחוד האירופי וימומש באמצעות תוכנית המו"פ האירופית המשותפת. המטרה היא לבנות יכולת פיתוח וייצור אירופית, אשר תתבטא בכך שאירופה תספק 20% מכל צריכת השבבים בעולם עד לשנת 2030. בשלב הנוכחי מדובר בפרוייקט פרטי-ציבורי משותף, אשר מיועד לייצר השקעות במחקר ובתשתית בהיקף כולל של יותר מ-43 מיליארד אירו עד לסוף העשור.

על-פי התוכנית המתגבשת כעת, האיחוד האירופי ינתב לתוכנית סכום של כ-3 מיליארד אירו, חלק מהם דרך התוכניות Horizon Europe ו-Digital Europe, אשר ימריצו איגוד כספים מהמגזר הפרטי בהיקף של כ-40 מיליארד אירו נוספים. בכך הולכת אירופה בעקבות ארצות הברית וסין: ממשל ביידן קיבל את  "חוק השבבים" לפני שנה במטרה להגדיל את היקף הפיתוח והייצור בארה"ב, ואילו סין מנסה שנים רבות להגיע לעצמאות בתחום השבבים באמצעות השקעות ממשלתיות רחבות היקף. בהסברים ליוזמה, מסרה הנציבות האירופית שאירופה צריכה להפחית את תלותה של אירופה ביצרנים חיצוניים, בעיקר מסין, ולהימנע מתרחישים של מחסור ברכיבים ובעיות בשרשרת האספקה, כפי שמתרחש בשנים האחרונות מאז משבר הקורונה.

גרמניה תהיה מרכז השבבים האירופי

תוכנית השבבים האירופית מבוססת על שלושה יסודות: הפעלת יוזמת Chips for Europe לבניית יכולות טכנולוגיות והכשרת כוח אדם, בניית תוכנית מסגרת חדשה לעידוד חברות זרות לבצע השקעות תשתית והקמת מפעלים באירופה, ובניית תשתית מידע משותפת לכל חברות האיחוד שנועדה לאתר הזדמנויות, הופעת צרכים חדשים בשוק השבבים וחיזוי וניטור משברים בתעשייה. להערכת הנציבות האירופית, כיום מספקת אירופה פחות מ-10% מהשבבים המיוצרים בעולם. בתוכנית מושם דגש מיוחד על ייצור שבבים קטנים ומהירים ומארזים מתקדמים, הכשרת כוח עבודה, ותמיכה בחברות סטארט-אפ.

מי שצפויה לרכז את עיקר יכולות הייצור של היבשת היא גרמניה. אינפיניאון תניח בחודש הבא אבן פינה למפעל ייצור חדש בדרזדן, וחברת TSMC, הנחשבת לקבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, בוחנת הקמת מפעל ייצור שבבים בדרזדן, אשר יתמקד בתעשיית הרכב ובייצור שבבים בגיאומטריות של 22 ו-28 ננומטר. בגרמניה צפוי לקום גם מפעל ענק של אינטל, בעיר מגדבורג, כאשר בימים אלה מתנהלים מגעים בין אינטל וממשלת גרמניה לגבי היקף הסובסידיות וגודלו של המפעל.

אירופה הזרימה 1.66 מיליארד דולר לסטארטאפים ישראלים

בשנת 2022 הסתכם היקף ההשקעות של גופים אירופים (כולל בריטניה ושווייץ)  בתעשיית ההייטק הישראלית בכ-1.66 מיליארד דולר. כך דיווחה חברת המחקר IVC. בסך הכל, ההון האירופי אחראי לכ-10% מכל ההון שהחברות גייסו ב-2022. שנת השיא בגיוסים מאירופה הייתה 2021, שבמהלכה הסתכמו ההשקעות בכ-2.14 מיליארד דולר. אומנם חלה ירידה במעבר מ-2021 ל-2022, אולם היא תואמת לירידה הגלובלית בהיקף ההשקעות בחברות טכנולוגיות. מנגד, בשנים האחרונות חלה עלייה של 55% בהיקף ההשקעה הממוצע: מכ-3 מיליון דולר לעסקה בשנת 2018, לכ-4.65 מיליון דולר בשנת 2022.

הנתונים פורסמו לקראת כנס Europe Days 2023, שיתקיים ב-21 במרץ בתל אביב, ומיועד להפגשת חברות סטארט-אפ ישראליות עם משקיעים מאירופה. הכנס מתקיים כבר 9 שנים, ומפגיש חברות ישראליות עם משקיעים וחברות מגרמניה, שווייץ ואוסטריה. ראוי לציין שגופים אירופיים גם מבצעים רכישות בישראל. בשנת 2022 רכשו גופים אירופיים 9 חברות ישראליות בסכום כולל של כ-2.34 מיליארד דולר. עיסקת הרכישה הגדולה ביותר היתה בשנת 2021, כאשר קבוצת הקמעונאות הגרמנית שוורץ רכשה את חברת XM Cyber תמורת כ-900 מיליון דולר.

בישראל פועלים 66 גופי השקעות מאירופה (קרנות הון סיכון, בנקי השקעות, קרנות פרטיות וסוכנויות ממשלתיות):  36 ממדינות האיחוד, 10 משווייץ ו-20 מבריטניה. לדברי מנכ"ל IVC, גיא הולצמן, היקף ההשקעות מאירופה נמצא בתהליך עלייה יציב. "אומנם היקף ההון עדיין נמוך משמעותית בהשוואה לארה"ב, אבל מדובר בהיקף יציב של יותר ממיליארד דולר. אנחנו גם רואים התפתחות בסוג המשקיעים, ואת כניסתם של גופים הנחשבים לגדולים מסוגם בעולם". ראוי לציין שאירופה היא גם שוק יעד מרכזי של הייצוא הטכנולוגי הישראלי ואחראית לפי הלמ"ס לכ-26% מייצוא הסחורות של התעשייה הישראלית.

למידע נוסף ורישום למפגש:

המהפיכה המשפטית מסכנת את תעשיית ההייטק

המהפיכה המשפטית שמבצעת הממשלה החדשה מעוררת סערה פוליטית עצומה, אולם השפעותיה חורגות מעבר לסוגיה הפוליטית והיא עשויה להתברר כ"גול עצמי" כלכלי בקנה מידה שלא ידענו כמוהו. תעשיית ההייטק העולמית מבוססת על שיתופי פעולה, ואלה מבוססים על אמון הדדי אשר נשען על ערכים משותפים ועל מערכות משפטיות מוסכמות, אשר מעניקות הגנה לכל השותפים. התעשייה הזאת גם בנויה על מימון ציבורי: הן באמצעות תקציבים ממשלתיים של מדינות בעולם, והן באמצעות גופי מימון פרטיים אשר מגייסים הון מהציבור באמצעות הבורסה.

פירוש הדבר שיש מרכיב חזק מאוד של ערכים ושל סנטימנט ציבורי בפעילותה היומיומית של התעשייה. אתמול דיווח האתר "כלכליסט" על שיחה עם מנהל קרן השקעות של חברה אירופית גדולה, אשר הסביר לו: "למרות אהבתי הגדולה לישראל אנחנו לא נשקיע כאן בשלב הזה, לפני שיתבהר הכיוון של הרפורמה במערכת המשפט והחקיקה המפלה. זו הנחיה מלמעלה שנובעת מאותן סיבות שבגללן אנחנו לא משקיעים בטורקיה ובהונגריה".

תוכנית השת"פ הבינלאומי החשובה ביותר של ישראל

ההנחייה הזאת איננה גחמה של הנהלה אידיאליסטית, אלא נובעת ממרכיב מרכזי בהסכמי שיתוף הפעולה של ישראל עם האיחוד האירופי. ההמחשה הבולטת ביותר לזה היא הסכם ההצטרפות של ישראל אל תוכנית המחקר והפיתוח האירופית, שנחתם בשנת 1996. מדובר בהסכם שיתוף הפעולה הבינלאומי הגדול והחשוב ביותר של ישראל: בין השנים 2014-2020 קיבלו 2,045 חוקרים וחברות ישראליות מענקים בהיקף של כ-1.3 מיליארד יורו. בנוסף, הושקעו בחברות ובקרנות ישראליות עוד 550 מיליון אירו באמצעות כלים פיננסיים שהועמדו על-ידי הבנק האירופי להשקעות.

ערכם האמיתי של הסכומים האלה גדול בהרבה מערכם הנומינלי, מכיוון שהם ניתנו במסגרת שיתופי פעולה עם חברות אירופיות מובילות, שברוב המקרים הפכו לספקים או ללקוחות של הצד הישראלי. אבל השער הזה, שנפתח בעקבות הסכמי אוסלו, עשוי להיסגר במהירות, בגלל סעיפי היסוד של ההסכם. כך למשל, סעיף המבוא להסכם, אשר מעניק גם הצדקה וגם תנאי לקיומו, קובע שהוא נחתם "לאור הערכים המשותפים של ישראל והאיחוד האירופי, והחשיבות שהם מייחסים לזכויות אדם ולדמוקרטיה".

עתיד ההסכם תלוי באווירה הציבורית

הסעיף השני שלו קצר וחד-משמעי: "התנאי לקיום ההסכם הוא שכיבוד זכויות האדם והעקרונות הדמוקרטיים מדריכים את מדיניות הפנים ואת מדיניות החוץ של שני הצדדים". במידה ותושלם המהפיכה שמוביל שר המשפטים יריב לוין, החל מהחלשת בית המשפט העליון, עבור למינוי פוליטי של שופטים וכלה בביטול העצמאות של היועצים המשפטיים, יכולות להתעורר שאלות קשות בפרלמנט האירופי, ברגע שהוא יחליט לדון בשאלה האם ישראל עומדת בתנאי הזה של ההסכם.

זה עניין של קונסטלציה פוליטית: ברגע שהפרלמנט בבריסל יקבע שישראל לא עומדת בתנאי היסוד – ההסכם כולו מתבטל. אלא שהפגיעה עשויה להיות מוקדמת בהרבה. מכיוון שההון האירופי הוא ציבורי ברובו – החברות האירופיות הגדולות, קרנות ההשקעה, והגופים הפיננסיים המרכזיים – יברחו כמו מאש מפני מה שעשוי להיתפש בציבור האירופי כתמיכה במדינה לא דמוקרטית. הרבה לפני שחברי הפרלמנט יקבעו זאת באופן רשמי. אם תושלם המהפיכה המשפטית, ישראל תיאלץ לעבוד קשה כדי לשכנע את הקהילייה האירופית שהיא עדיין מדינה דמוקרטית כפי שאירופה מבינה את המושג הזה. אחרת התעשייה תאבד את השוק האירופי.

אירופה החליטה לבלום את דעיכת תעשיית השבבים

בתמונה למעלה: הרכבת מכונת ליתוגרפיה בחברת ASML האירופית

האיחוד האירופי הכריז אתמול בערב על תוכנית חדשה שנועדה להציל את תעשיית השבבים של היבשת, אשר מאבדת בהדרגה את מעמדה בעולם לנוכח התחרות מול סין, מדינות אסיאתיות כמו סין וקוריאה וכמובן ארצות הברית. תוכנית השבבים החדשה (European Chips Act) של נציבות האיחוד כוללת השקעה וגיוס הון פרטי בהיקף כולל של 43 מיליארד דולר, במטרה להכפיל את נתח השוק של אירופה עד לשנת 2030 ולהגיע למצב שבוא היא תופסת כ-20% משוק השבבים העולמי.

התוכנית נועדה להתמודד עם הדעיכה של תעשיית השבבים האירופית חלקה בשוק העולמי ירד מ-204% בשנת 2000, לכ-8% בלבד כיום. הנציבות הסביר שיש לכלכלת אירופה תלות קריטית בשבבים. אחת מהבעיות היא שאפילו תעשיית השבבים האירופית סובלת מתלות גדולה מאוד בספקים חיצוניים, וכל פגיעה בשרשרת האספקה של יצרני השבבים באירופה, תורגש מיידית לרוחב כל התעשייה האירופית: המלאי של תעשיות ליבה אירופיות, כמו תעשיית הרכב למשל, מספיק למספר שבועות ייצור בלבד.

אירופה התעורררה אחרי כולם

תעשיית השבבים האירופית סובלת מכושר ייצור נמוך מאוד בתהליכים חצי-מתקדמים ייצור כמו 45-22 ננומטר, וחסרת כל יכולת בטכנולוגיות מתקדמות כמו 7 ננומטר. בתחום המארזים היא תלויה לחלוטין בספקים זרים. מנגד, בעולם מושקעים תקציבי עתק: הממשל בארה"ב נמצא בשלבי העברת חוק להשקעת 52 מיליארד דולר בתעשייה עד 2026, סין מתקרבת לעצמאות טכנולוגית לאחר שבעשור האחרון השקיעה כ-150 מיליארד דולר בתעשיית השבבים, יפן החליטה לתמוך בייצור מקומי באמצעות תקציב של 8 מיליארד דולר וקוריאה בונה תשתית מימון ממשלתי-פרטי שנועד להזרים לתעשייה כ-450 מיליארד דולר עד 2030.

"לאור המאמץ הגדול הזה בעולם, אם אירופה לא תשקיע בתעשיית השבבים שלה, משקלה יירד במהירות לפחות מ-5% מהשוק העולמי". חברת ASML, אגב, מאמינה שהמצב חמור יותר, ומשקלה של אירופה צפוי לרדת לכ-4% מהשוק. סקר של האיחוד האירופי מגלה שדווקא בתחום המערכות לייצור שבבים, אירופה נמצאת במצב טוב יחסי ומחזיקה בכ-23% מהשוק העולמי. אולם בתעשיית השבבים עצמה, מצבה נחלש מאוד: כיום רק 7% מהייצור העולמי מתבצע על-ידי חברות אירופיות, 8% מתכנוני השבבים נעשים באירופה, ורק כ-5% מעבודות הבדיקות והרכבת מארזי השבבים נעשות באירופה.

יציאת אירופה מהקפאון היא הזדמנות ישראלית

ההפתעה הגדולה ביותר היא מצבה המזעזע של אירופה בתחומי הקניין הרוחני (IP) ותכנון אלקטרוני – היא מחזיקה בכ-2% בלבד מהשוק העולמי. המטרה המרכזית של התוכנית היא לבנות תעשיית שבבים אירופית אנכית, כלומר תעשייה שיש לה את כל היכולות – והמחקר והפיתוח, עבור לקניין הרוחני, לכל השירותים הנלווים וכלה בקניין הרוחני הדרוש. התוכנית תתמוךבפיתוח טרנזיסטורים ברוחב צומת קטן מ-2 ננומטר, חומרים חדשים, מעבדים סופר-חסכוניים באנרגיה ומארזי 3D חדשים.

מבחינת ישראל מדובר בהזדמנות מעניינת, מכיוון שחלק גדול מהתקציבים יגיע לתעשייה באמצעות תוכנית המו"פ האירופית Horizon Europe. ישראל היא חברה משתתפת בתוכנית הזאת, ועד היום הצליחה התעשייה הישראלית לגייס תקציבים רבים ולהשתתף בפרוייקטי שיתוף פעולה תעשייתיים מרכזיים שקיבלו סיוע באמצעות התוכנית הזאת.