[בתמונה: מנכ"ל RISE Israel אורי גבאי. קרדיט: מירי דוידוביץ']

מחקר חדש של מכון המחקר והמדיניות RISE Israel (לשעבר SNPI) ו-Google, מגלה כי הבינה המלאכותית תופסת מקום הולך וגדל בהייטק הישראלי. לפי ממצאי המחקר, בישראל פועלות כ-2,300 חברות בתחום הבינה המלאכותית, המהוות כ-25% מכלל ההייטק המקומי – יותר מ-60% מתוכן הן בענף התוכנה. כמחצית מהסטארט-אפים שהוקמו ב-2023 מדווחים כי עושים שימוש בטכנולוגיית AI. מתוך החברות שנוסדו בחמש השנים האחרונות – יותר משליש הן בתחום זה.

הדו"ח סוקר היבטים נוספים, כדוגמת רמת ההשקעות בחברות AI, בהשוואה בינלאומית, וכן את פערי ההון האנושי והאקדמיה, ואת עמדות הציבור הישראלי ביחס ל-AI בנושאים מרכזיים.

כ-50% מסך ההשקעות ומספר סבבי הגיוס בהייטק הישראלי ב-2023 היו בחברות בינה מלאכותית. עם זאת, העלייה בהשקעות בסטארט-אפים מבוססי Gen-AI בישראל נמוכה משמעותית ביחס לעולם: גידול של 85% בין השנים 2020-2023, לעומת זינוק של 900% בארצות הברית ו-300% באירופה (כלומר הגידול שם גדול יותר מפי 9 ופי 3 בהתאמה).

המחקר גילה מחסור בהון האנושי בתחום ה-AI בישראל: תפקידי בינה מלאכותית בישראל נשענים על עובדים בעלי תארים מתקדמים (מעל 60%). אך בישראל מצטרפים לשוק העבודה בכל שנה פחות מ-700 בוגרי תואר שני במדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה, כשמספר בוגרי הדוקטורט בשנה עומד על 100 בלבד. כ-15% מבעלי התואר השני ו-21% מבעלי הדוקטורט במדעי המחשב הם חלק מבריחות המוחות מישראל למדינות אחרות.

ומה באשר לעמדות הציבור בישראל כלפי AI? מהמחקר עולה כי בעוד שכ-55% מהישראלים לא הרגישו כי הבינה המלאכותית השפיעה על חייהם באופן משמעותי בשנים האחרונות, יותר מ-80% מעריכים כי השפעת הטכנולוגיה תורגש ב-3-5 השנים הקרובות.

כמחצית מהציבור הישראלי חושש מ-AI, בדומה לממוצע הגלובלי. כ-80% מהישראלים סבורים של-AI יש יותר יתרונות מחסרונות, שיעור גבוה בהרבה מהממוצע העולמי שעומד על כ-55%.

התחומים שבהם הישראלים חושבים שיתרחש השינוי המשמעותי ביותר בעקבות הטמעת AI הם חינוך, תחבורה, ותעסוקה. יותר מ-60% מהנשאלים השיבו כי הם צופים שהשינוי בחינוך ובתחבורה יהיה חיובי, אך רק שליש סבורים שההשפעה על תעסוקה תהיה חיובית.

המחקר הוא חלק מפרויקט "AI Forward" בהובלת Google ומכון RISE Israel, שמטרתו גיבוש והטמעת מדיניות ורגולציה של בינה מלאכותית לטובת החברה והכלכלה המקומית.