אדיוניקס

GM משקיעה באדיוניקס הישראלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אדיוניקס התל-אביבית (Addionics), אשר פיתחה טכנולוגיה חדשה של סוללות ליתיום-יון יעילות, השלימה גיוס הון נוסף של 39 מיליון דולר בסבב B, בהובלת זרוע ההשקעות של ג'נרל מוטורס (GM) וקרן ההון-סיכון Deep Insight. מאדיוניקס נמסר כי ההון ישמש כדי להרחיב את פריסתה הגלובלית ולהגדיל את יכולות הייצור שלה – ובפרט להאיץ את הקמת מפעל הייצור שלה בארצות הברית. החברה מצפה להתחיל בייצור מסחרי עוד השנה.

בחודש פברואר הכריזה אדיוניקס כי בכוונתה להקים בארצות הברית מפעל לייצור אלקטרודות תלת-מימדיות עבור סוללות ליתיום-יון. המפעל נבנה בהשקעה רב-שנתית של 400 מיליון דולר, והוא יוכל לספק אלקטרודות לסוללות בקיבולת שנתית כוללת של 90 ג'יגה-וואט שעה, ובכך ישפר מאוד את יכולות ייצור סוללות לרכב חשמלי בארצות הברית. המפעל יחל לפעול ב-2027, והרחבה נוספת שלו תושלם ב-2032.

האלקטרודה שמספקת את האיזון בין קיבולת לביצועים

חברת אדיוניקס הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל מושיאל ביטון, הטכנולוג הראשי ולדימיר יופיט והמדען הראשי פאריד טאריק, על בסיס מידע שהם גילו בעבודת דוקטורט שביצעו בקולג' המלכותי בלונדון, כאשר הם בחנו את הסיבות להתפוצצות סוללות בטלפונים, דוגמת הסוללות שהרסו את מכירות Galaxy Note 7 של סמסונג.

החברה פיתחה מבנה חדש של סוללות ליתיום-יון המבוסס על תהליך ייצור של אלקטרודות תלת-מימדיות שהתכנון והייצור שלהן ניתמך על-ידי תוכנת בינה מלאכותית. האתגר היה כיצד ניתן להתגבר על מלכודת הביצועים/קיבולת שעימה מתמודדים יצרני הסוללות. עיקרי הבעיה: כדי להשיג קיבולת גבוהה (אגירת הרבה חשמל בסוללה) יש צורך באלקטרודות עבות מאוד, אולם כדי לספק ביצועים גבוהים (טעינה ופריקה מהירים) יש צורך באלקטרודות (אנודה וקתודה) דקות מאוד.

החברה מסבירה שהיא פיתחה תהליך ייצור מיוחד המאפשר לייצר את האלקטרודות במרקם תלת-מימדי אשר מגדיל את שטח המגע של האלקטרודה עם מטענים חשמליים ואת קיבולת האנרגיה של הסוללה כולה, ומכפיל את הביצועים שלה. להערכתה, הטכנולוגייה מאפשרת לייצר סוללות דקות מאוד ובעלות קיבולת אנרגיה גבוהה – במחיר נמוך ממחיר הייצור של סוללות ליתיום-יון מהדור הנוכחי.

החברה משתפת פעולה עם יצרני רכב באירופה ובארה"ב במטרה לשלב את האלקטרודות התלת ממדיות בסוללות ליתיום-ניקל-מנגן-קובלט-אוקסיד (NMC), ליתיום ברזל פוספט (LFP), סיליקון, ליתיום פולימר וסוללות מצב מוצק (SSB).

 

אדיוניקס גייסה 27 מיליון דולר לייצור סוללות מסוג חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אדיוניקס התלאביבית (Addionics), אשר פיתחה טכנולוגיה חדשה של סוללות ליתיום-יון יעילות, השלימה גיוס הון בסבב ראשון (A) בהיקף של 27 מיליון דולר. הגיוס הובל על-ידי חברת ההשקעות Deep Insight שהוקמה על-ידי ג'ף הורינג, מייסד Insight Partners, והשתתפו בו קרן קטליסט, דלק מוטורס וד"ר בועז שוורץ. בגיוס השתתף גם ד"ר דיוויד דיק, לשעבר מנהל תחום הנדסת סוללות בצוות Gigafactory של טסלה, שהצטרף אל דירקטוריון החברה.

חברת אדיוניקס הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל מושיאל ביטון, הטכנולוג הראשי ולדימיר יופיט והמדען הראשי פאריד טאריק, על בסיס מידע שהם גילו בעבודת דוקטורט שביצעו בקולג' המלכותי בלונדון, כאשר הם בחנו את הסיבות להתפוצצות סוללות בטלפונים, דוגמת הסוללות שהרסו את מכירות Galaxy Note 7 של סמסונג. לפני הגיוס האחרון החברה קיבלה מימון ראשוני בהיקף של 2.5 מיליון דולר מתוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי והשקעה של 6.5 מיליון דולר שבוצעה בהובלת Next Gear Ventures.

החברה פיתחה מבנה חדש של סוללות ליתיום-יון המבוסס על תהליך ייצור של אלקטרודות תלת-מימדיות שהתכנון והייצור שלהן ניתמך על-ידי תוכנת בינה מלאכותית. האתגר היה כיצד ניתן להתגבר על מלכודת הביצועים/קיבולת שעימה מתמודדים יצרני הסוללות. עיקרי הבעיה: כדי להשיג קיבולת גבוהה (אגירת הרבה חשמל בסוללה) יש צורך באלקטרודות עבות מאוד, אולם כדי לספק ביצועים גבוהים (טעינה ופריקה מהירים) יש צורך באלקטרודות (אנודה וקתודה) דקות מאוד.

החברה מסבירה שהיא פיתחה תהליך ייצור מיוחד המאפשר לייצר את האלקטרודות במרקם תלת-מימדי אשר מגדיל את שטח המגע של האלקטרודה עם מטענים חשמליים ואת קיבולת האנרגיה של הסוללה כולה, ומכפיל את הביצועים שלה. להערכתה, הטכנולוגייה מאפשרת לייצר סוללות דקות מאוד ובעלות קיבולת אנרגיה גבוהה – במחיר נמוך ממחיר הייצור של סוללות ליתיום-יון מהדור הנוכחי.

הטכנולוגיה של החברה מתאימה לשימוש בכל סוגי סוללות הליתיום-יון הקיימות (המבוססות על תהליכים כימיים שונים). ההון שגוייס ישמש למימון תהליך ההגעה למסחור עד שנת 2024. בין השאר, החברה תקדם את שילוב הטכנולוגיה ביישומים רבים, אבל תתחיל בשוק כלי-רכב החשמליים. היא משתפת פעולה עם יצרני רכב באירופה ובארה"ב במטרה לשלב את האלקטרודות התלת ממדיות בסוללות ליתיום-ניקל-מנגן-קובלט-אוקסיד (NMC), ליתיום ברזל פוספט (LFP), סיליקון, ליתיום פולימר וסוללות מצב מוצק (SSB).