סוללות

StoreDot הקימה מרכז מחקר ופיתוח בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנהל מרכז הפיתוח של סטורדוט בארה"ב, ד"ר דייוויד לי

חברת סטורדוט (Storedot) מהרצליה הקימה מרכז מחקר ופיתוח באירווינג קליפורניה, אשר יעסוק בפיתוח חומרים חדשים עבור סוללות לטעינה מהירה, ויתמוך במאמצי השיווק של החברה בשוק האמריקאי. חברת סטורדוט פיתחה טכנולוגיה של סוללות טעינה מהירה (eXtreme Fast Charging – XFC) עבור כלי רכב חשמליים. בשבוע שעבר היא חתמה על הסכם ייצור עם חברת EVE Energy, המעניק לה תשתיות ייצור לאספקה מסחרית של סוללות בעלות יכולת טעינה מהירה. הסכם הייצור כולל גם רישוי טכנולוגי המאפשר ל-EVE Energy לייצר ולמכור בעצמה את הסוללות. במקביל, סטורדוט הודיעה שהיא מתכננת לחתום על הסכמי רישוי דומים עם יצרני סוללות נוספים.

טכנולוגיית FlashBattery של החברה מאפשרת לייצר סוללות הטוענות בתוך 5 דקות אנרגיה המספיקה לנסיעה של כ-100 מייל. היא מבוססת על שימוש בגבישים חדשים בגודל של 2 ננומטר בשם Nanodots, שיש להם קיבוליות אנרגיה גבוהה. בסוללות של החברה, הוחלף הנוזל האלקטרוליטי (שדרכו עוברים היונים בתהליך הטעינה והפריקה בין שתי האלקטרודות) בנוזל המכיל Nanodots. כיום החברה נמצאת במאמץ לבצע שינוי טכנולוגי בסוללות שלה: לפתח סוללות מצב-מוצק (Solid State) שבהן האלקטרוליט עשוי מחומר מוצק ולא נוזלי, המעניק יתרון בטיחותי גדול לסוללות ולכן מקל על כניסתן לשוק הרכב. מדובר באתגר טכנולוגי, שכן יש צורך לפתח חומר מוצק שהוא גם יציב ובעל מוליכות גבוהה – אבל אינו נוטה להיסדק ולהישבר בקלות.

חברת סטורדוט פועלת מהרצליה, שבה היא מעסיקה כ-130 עובדים. מאז הקמתה השקיעו בה חברות רכב וחברות גדולות, בהן: דיימלר, וולוו, Polestar (שבבעלות וולוו), Ola Electric ההודית, TDK, סמסונג וגם שותפת הייצור שלה, EVE Energy. מנהל מרכז הפיתוח ד"ר דייוויד לי, אמר שהמרכז החדש יעסוק בפיתוח החומרים חדשים לסוללות המצב מוצק של החברה, ויסייע לחזק את הקשרים עם יצרניות רכב אמריקאיות.

המהפיכה שתחסל את מלכודת הניקל-קדמיום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הדרישה הגוברת לסוללות אמינות ונטענות בכל מגזרי השוק, החל מאבזרים צרכניים ועד לכלי-רכב ומערכות אגירת אנרגיה אלטרנטיבית, דחפה את התעשייה לפיתוח ושימוש בסוללות חזקות ומאריכות ימים המבוססות על מתכות כבדות המעניקות צפיפות אנרגיה גבוהה, דוגמת ליתיום, ניקל, קדמיום, מנגן, קובאלט וכדומה (Ni, NiCd, NiMH, Li-ion, NMC). אלא שהמהלך הזה מגיע עם תג מחיר כבד: סוללות המבוססות על מתכות כבדות הן מסוכנות מאוד, ובתנאי איחסון או טעינה לא הולמים הן נוטות להתלהט, ולעתים להתפוצץ. הפקתן דורשת מאמצים גדולים מאוד והן מייצרות רעלים מסוכנים ובעלי פגיעה סביבתית גדולה.

הן גם מייצרות משברים כלכליים. חברת גולדמן סקס העריכה לפני כשנתיים שבשנים הקרובות תהיה עלייה במחיר המכוניות החשמליות, בגלל הקושי בהפקת המתכות המיוחדות. המחיר של קובאלט צפוי להכפיל עצמו והמחיר של ניקל יעלה ב-60%. לעליות האלה תהיה השפעה דרמטית על הרכב החשמלי, שעלות הסוללות מהווה כיום 40%-30% ממחירו. אלא שאחת מהבעיות הגדולות של סוללות הדור הנוכחי טמונה בכך שהחומרים מהן הן עשויות מייצרים מוקדי עימות גיאו פוליטיים נפיצים.

סין ואפריקה מחזיקות במפתח החשמלי

כך למשל, כ-86% מכמות הקדמיום שהופקה בעולם בשנת 2009 שימשה לייצור סוללות חשמליות. אבל הייצור העולמי נמצא בעיקר בסין: על-פי נתוני stastista, בשנת 2002 ייצרה סין 10,000 טון קדמיום. דרום קוריאה, המדורגת במקום השני בעולם, ייצרה באותה שנה רק 4,000 טון. ארה"ב, לשם המחשה, ייצרה 250 טון בלבד. באותה שנה סין ייצרה גם 76% מכל צריכת הקובאלט בעולם. כאשר מגיעים למנגן מתברר שרוב היציור העולמי מגיע מאפריקה: גבון הייתה אחראית לכ-10% מהייצור העולמי בשנת 2022, ודרום אפריקה היתה אחראית לכ-50% מהייצור העולמי.

על הרקע הזה ברור מדוע התעשייה מחפשת פתרונות אלטרנטיביים לסוללות העתיד, ולאחרונה מתברר שהיא ככל הנראה גילתה את שער הזהב שייחלץ אותה ממלכודת המתכות הנדירות. מדובר בסוללות המבוססות על יוני נתרן (Sodium-ion Batteries) בשילוב עם מתכות נפוצות כמו ברזל ואלומיניום. הרעיון התפתח בשנות ה-90 של המאה ה-20, אבל רק כעת, לאחר 30 שנות מחקר מדעי אקדמי, מתחילות להגיע לשוק הסוללות הראשונות שיש להן את קיבולת האנרגיה המתאימה ליישומים מסחריים.

חברת Northvolt השוודית, הנחשבת ליצרנית הסוללות הגדולה ביותר באירופה, הכריזה לאחרונה על פריצת דרך בעקבות פיתוח תהליך ייצור של סוללות סודיום–יון המגיעות לצפיפות אנרגיה של 160Wh/kg, ולכן מתאימות ליישומי רכב חשמלי ואגירת אנרגיה בחוות סולאריות ובמתקנים להפקת אנרגיה מהרוח. הסוללות האלה זולות יותר לייצור ואנן מכילות גרפיט ומתכות כמו ניקל, קדמיום או מנגן. הן מבוססות על חומרים נפוצים מאוד בטבע וכוללות קתודה מבוססת פחמן ואנודה מבוססת Prussian white (חומר המופק מהפיגמנט Prussian Blue). החברה הודיעהשהיא נמצאת כעת בשלבים מתקדמים של בניית מפעל לייצור הסוללות האלה, אשר יתחיל לפעול כבר השנה (2024). 

מירוץ חישמול חדש

היעד האסטרטגי של החברה הוא לעבור בהדרגה מייצור סוללות ליתיום-יון לייצור סוללות סודיום-יון, ולנצל את הזמינות של חומרי הייצור כדי לבנות מודל פעילות מבוזר, שבו מפעלי הייצור נמצאים בשוקי היעד שלהם. החברה שהוקמה בשנת 2016 נמצאת בשלבי צמיחה מהירים: היא מעסיקה 5,000 עובדים ועד היום קיבלה הזמנות לסוללות בשווי כולל של 55 מיליארד דולר מלקוחות דוגמת ב.מ.וו, וולוו, פולקסווגן, סקאניה, Polestar ועוד.

אלא ש-Northvolt אינה היחידה במה שנראה כמירוץ חישמול חדש: יצרנית הרכב הסינית BYD (בבעלות חלקית של פולקסווגן) הודיעה בשבוע שעבר על הקמת מפעל ייצור סוללות סודיום-יון בהשקעה של כ-1.4 מיליארד דולר. זהו מירוץ בעל השלכות עצומות: על פי הערכות שונות בתעשייה, המעבר לסוללות החדשות עשוי להוזיל את הרכב החשמלי בעד 30%. יחד עם זאת, עידן הסוללות הנוכחי עדיין לא מסתיים: הוא דורש שרשרת אספקה הכוללת מאות יצרנים שונים, והתאמת כל מערכות בקרת ההספק והטעינה למיפרטים חדשים. האם זהו מחסום בלתי עביר? לא בטוח. לנוכח העובדה שכ-80% מכלי הרכב הנמכרים היום בשוודיה הם חשמליים, ייתכן שהמהפיכה בשוק הסוללות תתרחש מהר מהצפוי.

Indian Oil תשקיע 10-12.5 מיליון ד' בפינרג'י

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דגם של טאטא מוטורס, שבו משולבות הסוללות של פינרג'י

חברת Indian Oil מתכוונת לבצע השקעה שנייה בחברת פינרג'י (Phinergy), כך על פי דיווח היום (א') לבורסה בתל אביב. ההשקעה תתבצע דרך חברת-בת של Indian Oil בשבדיה, IOC Sweden AB. הדירקטוריון של פינרג'י אישר להקצות לחברה השבדית כ-28 מיליון מניות תמורת 10-12.5 מיליון דולר. Indian Oil היא שותפה אסטרטגית של פינרג'י מזה מספר שנים בשוק הרכב ההודי. בעקבות ההודעה עלתה מניית פינרג'י בבורסת תל אביב בכ-9% וכעת היא נסחרת לפי שווי של כ-197 מיליון שקל.

ההשקעה תביא את היקף אחזקותיה של Indian Oil בפינרג'י ליותר מ-25%. מאחר שאין בחברה בעלי שליטה, אחזקה משמעותית כזו תקנה לחברה ההודית כוח רב כשל בעל שליטה (מה שקרוי "דבוקת שליטה"), ועל כן מימוש ההשקעה מחייב גם את אישור אסיפת בעלי המניות. חברת פינרג'י פיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל "נקי" מריאקציה בין אלומיניום לאוויר, אשר אינה פולטת גזי חממה. לחברה יש שתי קווי פעילות: מערכות גיבוי חשמל, בעיקר לשוק הטלקום, וסוללות לרכבים חשמליים.

הסוללות של פינרג'י מיועדות להוות אלטרנטיבה לסוללות הליתיום, כאשר האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב. Indian Oil היא חברה בבעלות ממשלת הודו, תחת הפיקוח של משרד האנרגיה. החברה ניצבה במקום ה-94 מבין 500 החברות הגדולות בעולם של מגזין פורצ'ן (Fortune 500) לשנת 2022. היא עוסקת בכל שרשרת הייצור והאספקה של נפט וגז, מזיקוק, הולכה וגילוי ועד שיווק לצרכן. בשנים האחרונות החלה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיות המתחדשות.

Indian Oil היא כאמור שותפה אסטרטגית של פינרג'י בשוק ההודי. כחלק מהתוכנית של שתי החברות, שירותי הטעינה המחודשת של הסוללות, כלומר החלפת האלומיניום, יסופקו ברשת תחנות הדלק הקיימות של Indian Oil, המפעילה כ-30 אלף תחנות דלק ברחבי הודו. שתי החברות גם הקימו ב-2021 חברת-בת משותפת בהודו. הצלע השלישית בשיתוף הפעולה הזה היא יצרנית הרכב ההודית טאטא מוטורס (Tata Motors), שכבר הודיעה על כוונתה לשלב את הסוללות של חברת פינרג'י בשני דגמים של כלי-רכב חשמליים.

דיווח: טסלה מתעניינת בסוללות של StoreDot

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סטורדוט (Storedot) מהרצליה אשר פיתחה סוללות טעינה מהירה לרכב חשמלי, נערכת להקמת תשתית ייצור עולמית לאחר שהסוללות נבדקו ב-2022 על-ידי 15 יצרניות רכב בעולם. אחת מהחברות הללו היא ככל הנראה טסלה. לפני כשלושה שבועות דיווח העיתון USA Today שטסלה בודקת את טכנולוגיית הטעינה המהירה (eXtreme Fast Charging – XFC) של סטורדוט, כדי להתגבר על בעיית חרדת הטווח (range anxiety) אשר מאיטה את קצב החדירה של רכב חשמלי לשוק.

מנכ"ל סטורדוט, ד"ר דורון מאיירסדורף, סירב להתייחס לידיעה, אולם מסר ל-Techtime שתהליך הטמעת טכנולוגיות חדשות מול חברות הרכב לקוח מספר שנים. מאיירסדורף: "ההזמנות שיש לנו מיצרניות רכב הן עבור  דוגמאות נוספות בכמות גדולה יותר. אנחנו עוברים כעת משלב A-Sample אל שלב B-Sample, אבל זה עדיין לא נחשב לייצור המוני. לפיכך לא צפויות לחברה הכנסות משמעותיות לפני 2025-2026. זהו התהליך הארוך שמוכתב לספקים בעולם הרכב. אנחנו בהחלט מתקדמים עם מספר יצרנים מובילים, ומקווים שנוכל לפרסם בקרוב מי הם השותפים שלנו".

תהליך הסמכה קשיח

בתעשיית הרכב קיימים שלבים נוקשים ומוגדרים שכל מערכת צריכה לעבור אותם לפני שהיא נכנסת אל קווי הייצור. השלב הראשון הוא A-Sample, הנחשב לשלב ההערכה הראשוני, ובו נבדקות היכולות ברמת אבטיפוס של המערכת. לאחר שהיא עוברת בהצלחה את השלב הזה, מתחיל שלב B-Sample שבו נבדקות כל תכונות המערכת כשהיא מותקנת בתוך כלי-רכב. לאחר מכן היא צריכה לעבור שני שלבים נוספים: שלב C-Sample (נבדקים יכולתה לעמוד בכל הדרישות המיוחדות של היצרן ונבדק גם ציוד הייצור של המערכת), ושלב D-Sample שזהו למעשה ניסוי הפיילוט הסופי, שיקבע את גורלה לשבט או לחסד.

פריצת הדרך העסקית הראשונה בתחום הרכב התבצעה בשנת 2022, שבה הושלמו בהצלחה הבדיקות הראשוניות שהתבצעו אצל 15 יצרני מכוניות חשמליות. החברה דיווחה שהמבחנים הוכיחו שהסוללות מגיעות לצפיפות אנרגיה של 300Wh/kg, ומאפשרות לבצע 1,000 טעינות בקצב של 4C (כלומר כמעט 10 דקות עד לקבלת טעינה מלאה), שאליו טסלה חותרת. במקביל, השקיעו בה יצרניות רכב כמו דיימלר, וולוו, Polestar (שבבעלות וולוו) ו-Ola Electric ההודית. בעקבות ההתפתחויות האלה החברה דיווחה על גיבוש אסטרטגיית ייצור המוני באמצעות קבלני משנה בארה"ב, באירופה ובאסיה. לא מן הנמנע שמדובר בייצור במפעלי הסוללות הגדולים שמקימות יצרניות רכב דוגמת וולוו ודיימלר.

מעבר לסוללות מצב-מוצק

כיום החברה ממשיכה במאמצי הפיתוח בישראל ובארה"ב, מתוך מטרה להגיע בשנת 2024 לייצור אבטיפוס של סוללת רכב המאפשרת נסיעה של 100 מייל בתוך 5 דקות טעינה (100in5). מפת הדרכים של החברה כוללת הצגת סוללת 100in3 בשנת 2028 והצגת סוללת 100in2 בשנת 2032. טכנולוגיית FlashBattery של החברה מבוססת על שימוש בגבישים חדשים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד, שיש להם תכונות מיוחדות, ובמיוחד קיבוליות אנרגיה גבוהה. בסוללות של החברה, הוחלף הנוזל האלקטרוליטי (שדרכו עוברים היונים בתהליך הטעינה והפריקה בין שתי האלקטרודות) בנוזל המכיל Nanodots.

אלא שכדי להתקדם לשלב הבא היא מתכננת לאמץ טכנולוגיה חדשה של סוללות מצב-מוצק (Solid State). בסוללות אלה עשוי האלקטרוליט מחומר מוצק ולא נוזלי. לדבר הזה יש חשיבות בטיחותית חשובה: כיום האלקטרוליט בסוללות ליתיום-יון מצוי בדרך-כלל במצב של תמיסה או ג’ל, שיש בהם סכנת התנדפות גאזים, דליפות, דליקה ואפילו פיצוץ (בטמפרטורות גבוהות). סוללות מצב-מוצק מיועדות לספק מענה לבעיות האלה, אולם פיתוחן צריך להתגבר על מספר בעיות, בהן פיתוח חומר מוצק שהוא גם יציב ובעל מוליכות גבוהה, ואינו נוטה להיסדק ולהישבר בקלות.

האזינו לשיחה עם דן קורפס, מנהל המוצר והנדסת מערכת בחברת סטורדוט, מתוך תוכנית מס' 40 בפודקאסט שלנו, שעלתה בספטמבר 2021:

 

SolarEdge חנכה מפעל ענק לייצור סוללות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סולאר-אדג’ (SolarEdge Technologies) השלימה את הקמת מפעל ייצור הסוללות השני של החברה הבת Kokam, שאותה היא רכשה בסוף שנת 2018. המפעל החדש, Sella 2, הוא בעל קיבולת ייצור סוללות ליתיום-יון בהספק של עד 2GWh (ג'יגה וואט לשעה). החברה דיווחה שבשלב הנוכחי המפעל מייצר סוללות מבחן לצורך קבלת הסמכה, ובמחצית השנייה של 2022 הוא צפוי לעבור לייצור בקנה מידה מלא. ברגע שייכנס לשלב הייצור הסדרתי, המפעל החדש יוכל לספק את כל תצרוכת הסוללות של החברה, וישמש כאתר לפיתוח סוללות חדשות המבוססות על עקרונות כימיים ועל טכנולוגיות חדשות.

המפעל מתוכנן לספק את כל הסוללות הנדרשות במערכות האנרגיה הביתיות שהחברה מספקת, ולספק סוללות לתעשיות נוספות דוגמת תעשיית הרכב, לקוחות אחרים בתחום אגירת אנרגיה אלטרנטיבית ומכשירי אל-פסק. מנכ"ל סולאראדג', צבי לנדו, אמר שפתיחת מפעל סלע 2 היא אבן דרך חשובה בתולדות החברה, "הוא מעניק לנו שליטה בתהליכים מרכזיים בפיתוח ובייצור פתרונות אגירת אנרגיה עבור עסקי הליבה שלנו ועבור יישומים נוספים, ומבטיח את שרשרת האספקה של החברה.

"אנחנו מחוייבים להרחיב את היקף הפעילות בתחום אגירת האנרגיה ולהשקיע בפיתוח טכנולוגיות חדשות לייצור סוללות". אחת מהמטרות של המפעל החדש היא לספק סוללות עבור פתרונות e-Mobility שסולאר-אדג' עצמה מייצרת במפעל באומבריה, איטליה, בעקבות רכישת חברת S.M.R.E האיטלקית בשנת 2019. החטיבה מייצרת מערכות הנעה לרכב חשמלי.

המפעל במקסיקו יתחיל לייצר במחצית השנייה של 2022

בשנת 2021 השלימה סולאראדג' את הקמת מפעל "סלע 1" באזור התעשייה ציפורית וברבעון השני של 2021 הוא נכנס לייצור סדרתי מלא. המפעל בשטח של כ-10,000 מ"ר ומעסיק כ-500 עובדים. כיום המפעל מייצר ממירים עבור השוק האמריקאי, אולם משמש גם כמעבדה לפיתוח טכנולוגיות ותהליכי ייצור שהחברה מטמיעה לאחר מכן בקווי הייצור האחרים שלה בחו”ל. כיום החברה מקימה מפעל ייצור במקסיקו, אשר צפוי להיכנס בהמשך השנה (2022) לייצור מלא. בדו"ח השנתי של 2021, החברה מסרה שהמוצרים שהיא משווקת כיום בארה"ב מיוצרים בווייטנאם, בהונגריה ובישראל. בעתיד הם ייוצרו במפעל החדש במקסיקו.

בשנת 2021 צמחו מכירות סולאראדג' בכ-35% והגיעו לשיא של 1.96 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של 2022 היא דיווחה על צמיחה נוספת, והפעם בסיוע האמרת מחירי האנרגיה בעקבות המלחמה באוקראינה. המכירות ברבעון צמחו לשיא של 655 מיליון דולר. המכירות באירופה, שבה הרבעון הראשון הוא בדרך כלל חלש מאוד, זינקו בכ-48% להיקף של כ-265 מיליון דולר. החברה נסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק של כ-14 מיליארד דולר.

הרעיון של בטר פלייס שב לתחייה – הפעם בסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת בטר פלייס (Better Place) הישראלית קיבלה פרסום עולמי כאשר ניסתה להוביל לפני עשור את מהפיכת החישמול בתעשיית הרכב, באמצעות גיבוש קונספט שבו הנהגים פטורים מהצורך להטעין את הסוללה. החברה בנתה תחנות אוטומטיות שהיו אמורות להחליף את הסוללות המרוקנות בסוללות מלאות בתוך מספר דקות, ואז להטעין אותן מחדש בתוך התחנה – ולהכינה להתקנה ברכב הבא. אלא שהרעיון נכשל: בשנת 2013 החברה נסגרה לאחר שהיא שרפה יותר מ-500 מיליון דולר ומסרה ללקוחות קצת יותר מ-900 מכוניות (מתוצרת רנו) בלבד, בין השנים 2011-2013.

אלא שיש רעיונות המסרבים לגווע. אתמול (ב') הודיעה חברת האנרגיה הסינית CATL על השקת שירות חדש בשם EVOGO אשר נפתח בעיר Xiamen הנמצאת על אי בדרום מזרח סין, לא רחוק משנגז'ו. השירות מבוסס על רשת של תחנות אוטומטיות להחלפת סוללות בכלי רכב חשמליים, אשר המרחק ביניהן יהיה לא יותר מ-3 ק"מ. הוא יינתן באמצעות החברה הבת CAES, ומבוסס על סוללות מודולריות בשם Choco-SEB: סוללות הדומות לחפיסת שוקולד וניתנות להחלפה בקלות (Swapping Electric Block).

טווח של 600 ק"מ בתוך 3 דקות

על-פי הרעיון של החברה, כל מכונית תהיה מצויידת ב-1 עד 3 סוללות, בהתאם לבחירת הנהג ולאורך הנסיעה שהוא מתכנן, כאשר זמן ההחלפה של כל סוללה יהיה פחות מדקה. במקביל, ניתן גם להטעין את סוללת הרכב באמצעות מחבר סטנדרטי של רכב חשמלי, באופן שבו משתמשים בעלי גישה לנקודת טעינה בבית או במגרשי חנייה, יוכלו לבחור בביצוע החלפת סוללה רק במקרים דחופים.

החברה מסרה שסוללות Choco-SEB מגיעות לצפיפות הספק של עד 160Wh/kg המספיקות לנסיעה למרחק של עד 200 ק"מ במכונית משפחתית. מכאן שהתקנת 3 מודולים בתחנה הרובוטית אורכת כ-3 דקות ומעניקה טווח נסיעה של כ-600 ק"מ. כל תחנת החלפה רובוטית זקוקה לשטח של שלוש מקומות חנייה בלבד, וכוללת מאגר של עד 48 סוללות.

חברת CATL היא אחת מיצרניות סוללות ליתיום-יון הגדולות בסין. היא אשר מייצרת סוללות בגדלים שונים, החל מסוללות לרכב חשמלי דו-גלגלי וארבע גלגלי, וכלה בסוללות ענק לשימוש בתחנות כוח, המיועדות לאגירת אנרגיה המופקת ממקורות מתחדשים כמו השמש והרוח. בשנת 2019 היא חנכה תחנת אגירת חשמל מבוססת סוללות, אשר מגיעה להספק אגירה של יותר מ-700 מגה-ואט. בחודש אוגוסט החברה גייסה 9 מיליארד דולר בבורסה הסינית.

בניגוד לישראלית שהמודל העסקי שלה כלל שליטה מלאה בכל שרשרת הערך של הרכב, המודל של CATL פשוט: המטרה שלה היא למכור סוללות, ולכן שירות EVOGO נועד בעיקר לעודד יצרניות רכב קיימות להשתמש בסוללות מתוצרתה. היא לא עוסקת בסוגיות כמו ייצור מכוניות, מכירתן, ותשלום על שירותים היקפיים שונים, שלהערכת פרשנים רבים היו עקב אכילס של בטר פלייס.

אדיוניקס גייסה 27 מיליון דולר לייצור סוללות מסוג חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אדיוניקס התלאביבית (Addionics), אשר פיתחה טכנולוגיה חדשה של סוללות ליתיום-יון יעילות, השלימה גיוס הון בסבב ראשון (A) בהיקף של 27 מיליון דולר. הגיוס הובל על-ידי חברת ההשקעות Deep Insight שהוקמה על-ידי ג'ף הורינג, מייסד Insight Partners, והשתתפו בו קרן קטליסט, דלק מוטורס וד"ר בועז שוורץ. בגיוס השתתף גם ד"ר דיוויד דיק, לשעבר מנהל תחום הנדסת סוללות בצוות Gigafactory של טסלה, שהצטרף אל דירקטוריון החברה.

חברת אדיוניקס הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל מושיאל ביטון, הטכנולוג הראשי ולדימיר יופיט והמדען הראשי פאריד טאריק, על בסיס מידע שהם גילו בעבודת דוקטורט שביצעו בקולג' המלכותי בלונדון, כאשר הם בחנו את הסיבות להתפוצצות סוללות בטלפונים, דוגמת הסוללות שהרסו את מכירות Galaxy Note 7 של סמסונג. לפני הגיוס האחרון החברה קיבלה מימון ראשוני בהיקף של 2.5 מיליון דולר מתוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי והשקעה של 6.5 מיליון דולר שבוצעה בהובלת Next Gear Ventures.

החברה פיתחה מבנה חדש של סוללות ליתיום-יון המבוסס על תהליך ייצור של אלקטרודות תלת-מימדיות שהתכנון והייצור שלהן ניתמך על-ידי תוכנת בינה מלאכותית. האתגר היה כיצד ניתן להתגבר על מלכודת הביצועים/קיבולת שעימה מתמודדים יצרני הסוללות. עיקרי הבעיה: כדי להשיג קיבולת גבוהה (אגירת הרבה חשמל בסוללה) יש צורך באלקטרודות עבות מאוד, אולם כדי לספק ביצועים גבוהים (טעינה ופריקה מהירים) יש צורך באלקטרודות (אנודה וקתודה) דקות מאוד.

החברה מסבירה שהיא פיתחה תהליך ייצור מיוחד המאפשר לייצר את האלקטרודות במרקם תלת-מימדי אשר מגדיל את שטח המגע של האלקטרודה עם מטענים חשמליים ואת קיבולת האנרגיה של הסוללה כולה, ומכפיל את הביצועים שלה. להערכתה, הטכנולוגייה מאפשרת לייצר סוללות דקות מאוד ובעלות קיבולת אנרגיה גבוהה – במחיר נמוך ממחיר הייצור של סוללות ליתיום-יון מהדור הנוכחי.

הטכנולוגיה של החברה מתאימה לשימוש בכל סוגי סוללות הליתיום-יון הקיימות (המבוססות על תהליכים כימיים שונים). ההון שגוייס ישמש למימון תהליך ההגעה למסחור עד שנת 2024. בין השאר, החברה תקדם את שילוב הטכנולוגיה ביישומים רבים, אבל תתחיל בשוק כלי-רכב החשמליים. היא משתפת פעולה עם יצרני רכב באירופה ובארה"ב במטרה לשלב את האלקטרודות התלת ממדיות בסוללות ליתיום-ניקל-מנגן-קובלט-אוקסיד (NMC), ליתיום ברזל פוספט (LFP), סיליקון, ליתיום פולימר וסוללות מצב מוצק (SSB).

StoreDot פיתחה טכנולוגיה לתיקון סוללות רכב תוך כדי נסיעה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: תאי ליתיום-יון גלילייים מתוצרת חברת סטור-דוט

חברת StoreDot מהרצליה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לתקן סוללות של רכב חשמלי תוך כדי שימוש ובלא להפריע לפעילותו השוטפת של הרכב. הטכנולוגיה מבוססת על פטנט שהוגש ב-2019 ואושר לאחרונה, המאפשר לשמר את הפעילות התקינה של סוללות רכב המבוססות על טכנולוגיית eXtreme Fast Charging של החברה, וככל הנראה גם בסוללות מתוצרת חברות אחרות.

הסוללה של רכב חשמלי מורכבת ממערך גדול (Battery Pack) של אלפי של סוללות גליל קטנות (Cell) המחוברות בטור ובמקביל, אשר ביחד מספקות את כמות האנרגיה הדרושה להפעלת הרכב החשמלי. אלא שקיימת שונות רבה בין סוללות הגליל, אשר גורמת לכך שבמהלך הפעילות השוטפת חלק מהן מתחממות, מאבדות אנרגיה ורמת התיפקוד שלהן יורדת. בדרך כלל, הדבר מתבטא בירידה הדרגתית של ביצועי הסוללת הרכב וקיצור טווח הנסיעה.

מערכת התיקון העצמי (self-repairing system) כוללת מרכיבי חומרה ותוכנה, ומבוססת על מעקב רציף אחר הביצועים של כל תא אנרגיה בודד או סדרה של תאי אנרגיה. כאשר מערכת הבקרה מזהה תאים לא תקינים, היא מנתקת אותם מהמערך ומבצעת סדרה של פעולות פריקה וטעינה המחזירות אותם למצב תקין. מנכ"ל סטור-דוט, דורון מאיירסדורף, אמר שהטכנולוגיה מאריכה את חיי הסוללה, משפרת ביצועים ומפחיתה את "חרדת הטווח" המאיטה את האימוץ של הנעה חשמלית בקרב לקוחות רבים.

ממסמכי הפטנט של החברה, ניתן לראות שמערכת ניהול של הסוללה (Battery Management System) אחראית על איתור תאי האנרגיה הפגומים באמצעות חיישנים ורשת תקשורת פנימית בתוך סוללת הרכב. היא מבודדת אותם ויוזמת תהליך פריקה עמוק, ואחר כך תהליך טעינה מבוקר, אשר מביאים להתאוששות סוללות הליתיום יון. התהליך כולל סדרת פעולות הנעשות במספר צעדים בתנאי מתח קבוע, זרם קבוע ועכבה קבועה, ובהתאם למתחי הסף של כל תא אנרגיה.

בזמן פעולת התחזוקה הזאת, שולטת מערכת הבקרה (BMS) על פיזור העומסים בין שאר תאי האנרגיה בסוללה, כדי להבטיח שהרכב מקבל את כמות האנרגיה הדרושה לו וכדי להבטיח שהסוללות הנמצאות בטיפול מבודדות לחלוטין משאר המערכות. חברת StoreDot פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לשפר את היעילות ולצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על ייצור גבישים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד, המאופיינים בקיבוליות גבוהה, שהחברה משלבת בתוך הנוזל האלקטרוליטי בסוללה.

בתחילת החודש החברה דיווחה על משלוח תאי סוללה ראשונים מתוצרתה אל יצרניות סוללות לרכב חשמלי לצורך בחינת הביצועים שלהן. הסוללות מדגם A-Series (תמונה בראש העמוד) יוצרו על-ידי חברת EVE Energy הגרמנית. להערכת הברה, היא תתחיל בייצור המוני בשנת 2024. בין החברות שהשקיעו בחברה: BP, דיימלר בנץ וסמסונג.

וובינר קיסייט לאיפיון צריכת הספק יתקיים ב-12 במאי 2021

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ד', ה-12 במאי 2021, תקיים חברת קיסייט (Keysight Technologies Israel) וובינר בנושא איפיון רכיבים חסכוניים בהספק (Low Power Device Characterisation). הסמינר יועבר על-ידי ישראל עיני מחברת קיסייט ישראל ועל-ידי שמואל דה-ליאון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ לתחום הסוללות, Shmuel De-Leon Energy. הוובינר ייפתח בשעה 11:00 בבוקר לפי שעון ישראל ויימשך 90 דקות. הוובינר מיועד ללקוחות בישראל וההרצאות יינתנו בשפה העברית.

הוא מיועד למהנדסים אשר צריכים לבצע איפיון מדוייק של צריכת ההספק במערכות דלות אנרגיה, במטרה למנוע תקלות בתפקוד המערכות או להבטיח את אורך חיי הסוללה. במסגרת הוובינר תינתן הדרכה מעמיקה כיצד לנתח ולהבין את מאפייני הצריכה של המערכת וכיצד להתמודד עם סוגיות המתעוררות בעקבות תהליך האיפיון. שמואל דה-ליאון, הנחשב יועץ של חברות בינלאומיות בתחום הסוללות, יעניק הרצאה על סוללות ליתיום-יון (Li-Ion batteries) ומגמות ההתפתחות העתידיות שלהן.

למידע נוסף ורישום: Low Power Device Characterisation

סטור-דוט נכנסת לייצור המוני של סוללות מהירות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סטור-דוט (StoreDot) מהרצליה מתחילה בייצור המוני של סוללות לטעינה מהירה בטכנולוגיית FlashBattery, המאפשרות טעינה מהירה של סוללות לסמארטפונים, אבזרים ניידים אחרים וציוד צריכה אלקטרוני, בתוך כ-5 דקות בלבד. החברה חתמה על הסכם עם יצרנית הסוללות הסינית EVE Energy על הסכם לייצור המוני של הסוללות. בשלב הראשון הן ישמשו לשיווק ומכירה בשוק הסיני, ובהמשך הן ישווקו בשאר העולם.

קבלי-על וננו-טכנולוגיה

החברה פיתחה ארכיטקטורה חדשה המבוססת של שילוב של קבלי-על (Super Capacitor) עם סוללת ליתיום-יון משופרת. הארכיטקטורה ההיברידית מספקת את יכולות הטעינה המהירה של קבלי-על ביחד עם יכולות אגירת האנרגיה של סוללות ליתיום-יון. במקביל, החברה פיתחה פולימר מיוחד המצוי בקתודה של סוללות הליתיום-יון, אשר גרם להאצה בתנועת האלקטרונים ומשפר את ביצועי את צפיפות האנרגיה שלה.

השיפור של סוללת הליתיום-יון מבוסס על תגלית מדעית של פרופ' אהוד גזית וצוות המחקר שלו מאוניברסיטת תל-אביב. בשנת 2003 הם גילו מבנים חלבוניים זעירים הקשורים להתפתחות מחלת אלצהיימר. בהשראת המבנים האלה, פיתח פרופ' גיל רוזנמן (ממייסדי StoreDot) גבישים חדשים בגודל של 2 ננומטר כל אחד, בשם Nanodots. בסוללות של החברה הוחלף הנוזל האלקטרוליטי בנוזל המכיל Nanodots, ועל-ידי כך גדלה קיבולת האנרגיה של הסוללה לפחות פי עשרה.מכיוון שיש לחלקיקים האלה מבנה גבישי, הם יציבים מאוד ומספקים מספר גדול מאוד של מחזורי טעינה ופריקה.

הקמת חברה משותפת ומפעל ייצור חדש בסין

מעבר להסכם היצור, מדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי ארוך טווח: שתי החברות חתמו על הסכם מסגרת רחב-היקף, הכולל גם ייצור דוגמאות לבדיקת סוללות חדשות של החברה, ותוכנית לייצור משותף של סוללות הדור השני של החברה, אשר יתמקדו בשוק הצומח של כלי-רכב חשמליים. בהמשך, הן מתכננות להקים חברה משותפת (joint venture), אשר תקים מפעל ייעודי לייצור הסוללות של סטור-דוט אשר יפעל מסין.

חברת EVE נחשבת לאחת מיצרניות סוללות הליתיום-יון הגדולות בסין ומחזיקה ב-1,050 פטנטים רשומים בתחום. היא נסחרת בבורסה של שנזן לפי שווי שוק של כ-1.9 מיליארד דולר, ומכירותיה ברבעון האחרון הסתכמו בכ-1.13 מיליארד דולר. "סוללות בעלות יכולת טעינה מהירה הן מוצר הכרחי", אמר יו"ר ומנכ"ל EVE, לו שינצ'נג. "השילוב בין יכולת הייצור שלנו לבין הטכנולוגיה של סטור-דוט יאפשר להביא לשוק מוצר שהלקוחות זקוקים לו".

עוד על החברה: StoreDot