NSLComm משגרת לוויין תקשורת זעיר ומהפכני
3 יולי, 2019
החברה מלוד פיתחה אנטנה מתקפלת המאפשרת להקטין פי 10 את הגודל והמחיר של לווייני תקשורת. התוכנית: בניית מערך של יותר מ-100 לווייני תקשורת זעירים
ביום ששי הקרוב בשעה 14:42 לפי שעון ישראל, ישוגר לחלל לוויין תקשורת זעיר ומהפכני אשר פותח בארץ בשנים האחרונות על-ידי חברת NSLComm מקרית שדה התעופה בלוד. בימים אלה הלוויין כבר נמצא על-גבי המשגר הרוסי סויוז בקוסמודרום הרוסי החדש ווסטוצ'ני, הנמצא במזרח רוסיה. הלוויין הישראלי ישוגר כמטען נילווה עם עוד 27 לוויינים קטנים, לצד המטען המרכזי של המשגר, שהוא לוויין מזג האוויר הרוסי החדש במשפחת לווייני Meteor-M.
הלוויין הישראלי NSLSat-1 ישוגר למסלול הליו-סינכרוני (השומר על זווית קבועה ביחס לשמש) בגובה של 580 ק"מ ומתוכנן לשהות 3-5 שנים בחלל. השיגור הצנוע מכיל טכנולוגיה חדשה שעשויה לשנות את פני תעשיית תקשורת הלוויינים. החברה הישראלית פיתחה טכנולוגיה חדשה של אנטנת תקשורת קלת משקל ומתקפלת, אשר נפרסת בחלל לאחר השיגור ומספקת ללוויינים ביצועים המשתווים לאלה של אנטנה גדולה וכבדה.
מטרתה היא לפרוס בתוך מספר שנים מערך של 120-150 לוויינים זעירים אשר ינועו במסלול בגובה בינוני ויוכלו לספק שירותי תקשורת רחבת פס בכל העולם, בחלק זעיר מהעלות של השירותים הניתנים כיום באמצעות לווייני תקשורת גיאו-סינכרוניים, שהם לוויינים גדולים מאוד הנמצאים בחלל בגובה של 36,000 ק"מ.
הטכנולוגיה שינתה את המודל העסקי
חברת NSLComm הוקמה לפני כארבע שנים ומנוהלת על-ידי רז יצחקי, דניאל רוקברגר, דניאל בן דב ויזהר מרינוב. יצחקי הקים את תחום הננו-לוויינים בתעשייה האווירית והיה אחראי על 7 תוכניות פיתוח. המהנדס הראשי רוקברגר שימש שנים רבות כמהנדס לוויינים בתעשייה האווירית. הוא תכנן חמישה ננו-לוויינים והיה סגן מנהל פרוייקט בתוכנית הלוויין הישראלי-צרפתי ונוס (Venus). מנהל הפיתוח מרינוב היה בעבר מנהל פיתוח בחברת גילת, ומנהל הפיתוח העסקי בן דב, היה בעבר ראש חטיבה באלביט ובגילת.
בתחילה, התוכנית היתה לייצר את האנטנה ולמכור אותה לחברות המייצרות לוויינים, אולם במהרה התברר שהשינוי באנטנה מייצר שינוי מהותי במבנה הלוויין ובמודל העסקי של החברה, והדבר הביא לשינוי באסטרטגיה: הקמת תשתית לוויינים ומכירת שירותי תקשורת. יצחקי הסביר ל-Techtime מדוע התקבלה ההחלטה. יצחקי: "כיום, רוב המבנה של הלוויין מיועד לתמוך באנטנה, ומתוך זה כ-90% ממנו נדרש רק בזמן השיגור. כאשר אנחנו פורסים אנטנה מתקפלת בחלל, אנחנו יכולים להקטין בכ-90% את משקל הלוויין.
"בטכנולוגיית אנטנות סטנדרטית נדרש לוויין במשקל של 150-200 ק"ג כדי להביא לחלל אנטנה בקוטר של 60 ס"מ. בטכנולוגיה שלנו ניתן להעלות אנטנה כזו באמצעות לוויין השוקל 10-15 ק"ג בלבד. הלוויין שלנו בנוי משש יחידות של פלטפורמת קיובסאט (6U). ההבדל הזה משפיע על עלות הייצור ועל עלות השיגור, מכיוון שעוצמת המשגר הדרושה להעלאת לוויין במשקל של 200 ק"ג למסלול בחלל, מאפשרת לנו לשגר 10 לוויינים. מכאן שעלות השיגור שלנו היא כעשירית מזו של לווייני LEO סטנדרטיים".
בספטמבר תחילת ההדגמות ללקוחות
בשבועיים הראשונים לאחר השיגור ייערכו בדיקות של תקינות המערכות והתייצבות הלוויין במסלול. לאחר מכן תיפרס האנטנה ותיבדק. מדובר באנטנה מתקפלת המבוססת על שימוש בחומר זוכר המשמש כשלד האנטנה, שעליו מוצמד אריג מחומר מיוחד המשמש כאלמנט הקליטה והשידור. עם השתחררות האנטנה היא נפרסת בחלל לתצורת אנטנת שידור וקליטה קלאסית.
לאחר הפריסה, האנטנה ממוקדת ברפלקטור משנה (Subreflector) הכולל משטח מחזיר גמיש ו-10 מנועים המעוותים את צורתו בהתאם לאלגוריתם הרשום כפטנט, אשר מפצה על טעויות בפריסת האנטנה הגמישה, ומספק רמת ביצועים קשיחה. בשלב הזה התצורה שלה גם תיבדק באמצעות צילום על-ידי שתי מצלמות אשר ישדרו את המיקום של נקודות אופטיות על-פני האנטנה, שיאפשרו לשחזר במדויק את המבנה שלה.
לדברי יצחקי, החברה מתכננת להתחיל בביצוע הדגמות ללקוחות פוטנציאליים כבר בחודש ספטמבר הקרוב. "נדגים להם יכולת העברת שידורים בקצב גדול מ-1Gbps. כיום אנחנו נמצאים בקשר עם יצרנית רכב גדולה המעוניינת בקישוריות IoT אל המכוניות, עם חברות המפעילות ספינות נופש, חברות המתפעלות ציוד חקלאי ורוצות לנטר את הציוד ואת השדות ועוד. בנוסף, קיבלנו כבר הזמנה ללוויין שני מלקוח קיים".
גיוס הון גדול בסוף השנה
הלוויין NSLSat-1 נבנה בחברת בחברת Clyde Space הסקוטית, וינוהל באמצעות תחנת הבקרה שלה בגלאזגו. ההדגמות מתבצעות מכל מקום בעולם, באמצעות תוכנת מחשב המגדירה ללוויין משימות, אשר מועברות בתקשורת אל תחנת הבקרה אשר מעבירה אותן ללוויין. ההוראות כולות גם יכולת להתמקד באתרים מוגדרים באמצעות הטיית הלוויין, ועל-ידי כך הטיית האנטנה אל המטרה המבוקשת.
כיום החברה מעסיקה כ-20 עובדים, ועד היום היא גייסה כ-15 מיליון דולר, מהם כ-11 מיליון דולר מקרנות פרטיות ועוד כ-4 מיליון דולר מסוכנות החלל הישראלית (ISA). "התוכנית שלנו היא לבצע גיוס הון גדול לאחר השיגור וההדגמות שנבצע ללקוחות".
לצפייה בשיגור בשידור ישיר: Роскосмос ТВ
פורסם בקטגוריות: חדשות , חלל , תעופה וביטחון , תעשייה ישראלית , תקשורת
פורסם בתגיות: חלל , לוויין תקשורת
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
