לוויין תקשורת

Effective Space נמכרת לחברת Astroscale היפנית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הדמיית מחשב של התחברות לוויין התחזוקה Space Drone אל לוויין תקשורת

חברת Effective Space Solutions מתל אביב, שהוקמה ב-2013 על-ידי המנהל לשעבר של מפעל מבת חלל בתע"א, אריה הלזבנד, נמכרת לחברת Astroscale U.S, הנמצאת בבעלות Astroscale Holdings. חברת ESS מפתחת מיקרו-לוויין בשם Space Drone, אשר מספק שירותי הארכת חיים ללווייני תקשורת, המצויים במסלול גיאו-סינכרוני בגובה של 36,000 ק"מ.

אורך החיים של לווייני תקשורת מוגבל על-ידי כמות הדלק המצוי במיכליהם. הלוויין של החברה מיועד לגשת אל לווייני תקשורת בשלהי תקופת החיים שלהם, ולבצע פעילות שתאריך את חייהם, למשל אספקת דלק. הארכת אורך חיי הלווייין מייתרת במקרים רבים את הצורך לשגר לוויין חדש, ועל-ידי כך לחסוך למפעילים עשרות מיליוני דולרים לכל משימה.

העיסקה תתבצע באמצעות מיזוג הפעילות של ESS בחברת Astroscale Israel, אשר הוקמה לביצוע צורך המיזוג. החברה החדשה תקלוט את כל עובדי ESS ותנוהל על-ידי אריה הלזבנד. מטה החברה יהיה בתל אביב. החברה הישראלית תשמש כמחלקת המחקר והפיתוח וספקית הלוויין ללקוחות אשר יזמינו אותו מהחברה האם, Astroscale U.S. לדברי הלזבנד, החברה מימשה את הגישה והניסיון הישראלים בייצור לוויינים קטנים, עתירי-ביצועים ולא יקרים.

הלזבנד: "מרכז הפיתוח ימשיך לעבוד בישראל, צוות הפיתוח ימשיך לעסוק במה שעסק קודם לכן ואף צפוי להתרחב. אנחנו חולקים עם Astroscale חזון ואסטרטגיה דומים לגבי האופן שבו הטכנולוגיה והפלטפורמה שלנו יכולים להפוך לפתרון לוגיסטי עבור לוויינים מסחריים וממשלתיים". כיום החברה ממוקדת בהשלמת הפיתוח של לוויין התידלוק החללי, בשלב הבא יוכל הלוויין לספק שירותים מיוחדים לצורך תמיכה במשימות חלל שונות גם במסלולים נמוכים ובינוניים.

אריה הלזבנד, מנכ"ל ומייסד Effective Space Solutions. צילום: עמי ארליך
אריה הלזבנד, מנכ"ל ומייסד Effective Space Solutions. צילום: עמי ארליך

הלזבנד הוא מוותיקי תעשיית החלל הישראלית. הוא הצטרף לתעשייה האווירית בשנת 1986 השתתף והוביל תוכניות פיתוח וייצור של לווייני "אופק", "עמוס" "טכסאר", ו-"ארוס". בחמש השנים שבהן ניהל את מפעל מבת חלל, הוא היה אחראי לכניסת התעשייה האאווירית אל התחום של ננו-לוויינים, הנמצא כיום בצמיחה מהירה.

חברת Astroscale היא חברת סטארט-אפ יפנית המפתחת לוויינים לפינוי אשפת חלל, כמו חלקי טילים, חלקי לוויינים והריסות ציוד שנשלח לחלל, וממשיך להקיף את כדור הארץ ומסכן תוכניות חלל עתידיות. החברה עובדת בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל היפנית (JAXA) ומתכננת לשגר עד סוף 2020 את הלוויין ELSA-d, שיהיה לוויין סילוק האשפה הראשון בעולם. הוא יפעל באמצעות התחברות אל הפסולת באמצעים מגנטיים, והסטתה אל מסלול התרסקות.

הדמיית הלוויין המשותף של אסטרו-סקייל ו-JAXA. הלוויין (משמאל) מתקרב אל שרידי טיל בליסטי כדי להסיט אותו ממסלולו
הדמיית הלוויין המשותף של אסטרו-סקייל ו-JAXA. הלוויין (משמאל) מתקרב אל שרידי טיל בליסטי כדי להסיט אותו ממסלולו

אלביט נכנסת לתחום הצומח של ננו-לוויינים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלביט מערכות (Elbit) דיווחה אתמול בערב (ד') על שיגור מוצלח של ננו-לוויין התקשורת NANOVA שאותו היא פיתחה ביחד עם חברה אמריקאית במסגרת פרוייקט שקיבל מימון מקרן בירד. הלוויין אמור להיות מרכיב במערך (קונסטלציה) של ננו-לוויינים אשר יספק שירותי תקשורת מסחריים. השיגור בוצע ממרכז החלל Satish Dhawan בדרום הודו על-גבי המשגר ההודי PSLV, וכעבור 18 דקות הלוויין נישלח למסלול הקפה סביב כדור הארץ בגובה של 580 ק"מ.

הלוויין NANOVA הוא לוויין 3U, כלומר הוא בנוי משלוש יחידות של הפלטפורמה הסטנדרטית CubeSat, השוקלת 5 ק"ג כל אחת. הלוויין הוא בגודל של 10 על 10 על 30 ס"מ, וכולל מטעד תקשורת בתדרי UHF – Ultra High Frequency לתקשורת ישירה בין הלוויין ובין נקודת קצה ברשת להעברת קול, טקסט ונתונים. מנהל חטיבת התעופה באלביט, יורם שמואלי, אמר שהשיגור מהווה השקה של פעילות החברה בתחום הננו-לוויינים.

שמואלי: "אנחנו מתכננים להמשיך ולהשקיע בתחום הצומח הזה, אשר מרחיב את יכולות החישה שלנו ואת היישומים הפוטנציאליים". מערך הלוויינים שאלביט מפתחת מיועד לספק שירותי תקשורת באזורים שאין בהם כיסוי של לווייני תקשורת, וליישומים דוגמת פעולות חיפוש והצלה, הקמת תשתית תקשורת מהירה בזמני חירום, ניהול ציי רכב, מעקב אחר מערכות לוגיסטיות ותקשורת ישירה מכונה למכונה (Machine to Machine).

שתי חברות ישראליות שהמציאו קונספט חדש

בכוונת אלביט לספק את השירות מקצה לקצה: כלומר פיתוח, שיגור המערך ומתן ממשקי המשתמש בידי הלקוחות. מדובר בקונספט שפותח לראשונה על-ידי חברת Sky and Space Global (או SAS), הישראלית אשר נסחרת בבורסה של אוסטרליה. SAS פיתחה ננו-לווייני תקשורת במטרה לשגר לחלל מערך כולל של 200 ננו-לוויינים, ככל הנראה במהלך 2020. הרעיון של החברה הוא שתשתית המבוססת על כמה מאות ננו-לוויינים זולים ומנמיכי טוס, יכולה לספק תקשורת צרת סרט למשתמשים רבים בעולם השלישי, לשוק התחבורה (מטוסים וספינות) וללקוחות באזורים מרוחקים.

גם חברת NSLCOMM מקריית שדה התעופה פעילה בתחום הזה: ביוני 2019 היא שיגרה לחלל את הלוויין הראשון מתוצרתה, NSLSat-1 המקיף את כדור הארץ בגובה של 580 ק"מ ומספק ישרותי תקשורת על בסיס טכנולוגיית אנטנה נפרסתת מהפכנית. כיום היא נמצאת בשלבי היערכות לגיוס הון שיאפשר לה לשגר מערך של 120-150 ננו-לוויייני תקשורת עד לשנת 2023, אשר יספקו שירותי תקשורת בפס רחב מסביב לעולם.

התעשייה האווירית (IAI) פעילה בתחום הננו-לוויינים זמן רב. היא השתתפה בפעילות הפיתוח של עמותת INSA (ממנה יצאו מייסדי SAS ו-NSLCOMM), אשר היתה הגוף הראשון בארץ שפיתח לוויין מבוסס CubeSat. חלק מהידע שניצבר בעמותה הועבר לידי SpaceIL וסייע בפיתוח נחתת הירח "בראשית". בהמשך, מילאה התעשייה האווירית תפקיד מרכזי בפיתוח ובבניית "בראשית".

בסוף 2018 התפרסמו באתרים מקצועיים ידיעות שלא קיבלו אישור, שלפיהן התעשייה האווירית מפתחת מערך של ננו-לוויינים במשקל 5-8 ק"ג עבור משרד הביטחון, כדי לאתר שיגור של טילים ורקטות.

סאטקום מיישמת בקונגו וקמרון מודל טכנולוגי ועסקי חדש ייעודי לאפריקה

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת סאטקום (Satcom) מפתח תקווה מובילה השנה שני פרויקטים אסטרטגיים, האחד בקונגו והשני בקמרון, במטרה למצב את עצמה כספקית של שירותי תקשורת מנוהלים בשוק התקשורת המתעורר של אפריקה, הנמצא בשנים האחרונות בצמיחה מהירה.

בקונגו הקימה סאטקום רשת תקשורת היברידית המשלבת בין סיבים אופטיים לבען לוויינים מסורתיים ולוויינים נמוכי-מסלול, ומנוהלת באמצעות פלטפורמת SDWAN המאפשרת להקצות את משאבי הרשת בצורה חכמה בין היישומים והמשתמשים השונים. בקמרון, היא זכתה בתחילת השנה בחוזה לניהול התשתית הטכנולוגית כולה של אחת ממפעילות הסלולר המקומיות.

סאטקום מספקת שירותי קישוריות לוויינית וסיבית למפעילות תקשורת בעיקר במדינות אפריקה השחורה, שוק היעד העיקרי שלה, שהיה אחראי לכ-80% מהכנסותיה במחצית הראשונה של 2019. הכנסותיה של סאטקום צמחו באותה תקופה ב-30% ל-27.3 מיליון דולר, ובחברה צופים הכנסות של יותר מ-50 מיליון דולר ב-2019.

בראיון עם Techtime סיפר מנכ"ל החברה, דן זיצ'ק, כי שני הפרויקטים הללו מהווים מעין פיילוטים שבהם החברה מספקת שירותים מתקדמים יותר במודלים עסקיים רווחיים יותר. "ביססנו נוכחות מאוד גדולה באפריקה, ואנחנו מנצלים כעת את הידע שצברנו כדי להמשיך ולהתרחב".

אינטרנט היברידי למדינה במרכז אפריקה

הנגשת מדינה לאינטרנט תלויה במידה רבה בגיאוגרפיה שלה ובאופן פיזור האוכלוסייה. קונגו היא אחת מהמדינות הגדולות במרכז אפריקה עם אוכלוסייה של כ-55 מיליון תושבים. בניגוד למדינות עם מוצא לים ונגישות לסיבים תת-ימיים, קונגו מוקפת יבשה ולכן תשתית הסיבים בה לקויה מאוד. כדי לאפשר שירותי אינטרנט רחבי פס, סאטקום הקימה מערך של 5 תחנות קרקעיות בעיר הבירה, קינשאסה. שלוש מהן מחוברות ללוויינים במסלול בינוני מסביב לכדור הארץ (MEO) של מיזם O3B, המסוגלים בשל קרבתם לכדור הארץ לספק שיהוי נמוך. שתי האחרות נמצאות במרחק של כמה עשרות קילומטרים ומחוברות לסיבים אופטיים. הן מספקות גיבוי כאשר תנאי מזג האוויר מקשים על התקשורת הלוויינית.

מנכ"ל סאטקום, דן זיצ'ק
מנכ"ל סאטקום, דן זיצ'ק

המערך מנוהל באמצעות פלטפורמת SDWAN של החברה, המאפשרת לנתב בין התשתיות באופן דינמי. כך למשל, יישומים עסקיים המחייבים תקשורת אמינה ורציפה ברוחב פס גבוה, כמו שיחות ועידה למשל, מתועדפים ומנותבים ללווייני ה-LEO, כאשר יישומים אחרים, כמו שירותי מייל וגלישה באינטרנט, מנותבים ללוויינים גבוהי מסלול. במקרה של תקלה בתמסורת הלוויינית, התקשורת מנותבת לסיבים האופטיים. זיצ'ק: "הגדרנו את קונגו כשוק אסטרטגי. הרחבנו את הפעילות שם ביותר מ-10% בשנה האחרונה. כעת אנחנו מספקים למפעילות הסלולר קיבולת של 4 ג'יגה ביט, המאפשרת להן לספק שירותי דור שלישי ורביעי".

ניהול טכנולוגי של כל הרשת

בקמרון, חתמה סאטקום בתחילת השנה על חוזה עם חברת Nextel, ספקית שירותי תקשורת מקומית לכ-4 מיליון מנויים. סאטקום תנהל את כל התשתית הטכנולוגית של הרשת. מדובר בהתקשרות עסקית מסוג חדש: אם במרבית החוזים שלה באפריקה, סאטקום משמשת כמעין אינטגרטורית המספקת את ציוד התקשורת או החיבורית לאינטרנט של מפעילות התקשורת, בפרויקט עם נקסטל סאטקום תנהל באופן שוטף את כל התשתית הטכנולוגית, מתחנות הבסיס ועד התמסורת, במטרה להכין את הרשת לדור הרביעי.

"זהו כיוון שאנחנו מתכוונים להשקיע בו ולהציע את השירות הזה לספקיות מקומיות במדינות נוספות. הוא מאפשר לנו להטמיע טכנולוגיות מתקדמות ולהשתמש בידע שצברנו באפריקה בשנים האחרונות. אנחנו כבר רואים שיפור ברמת השירות. זהו גם מודל עסקי משתלם יותר, עם ריווחיות גבוהה יותר עבורנו. הוא מעביר אותנו מעולם הקומודיטי לעולם השירותים המקצועיים".

חברה ללא בעלים

בעקבות פירוק קבוצת יורוקום בחודש מאי 2018, שהחזיקה בשילטה על סאטקום, החברה מתנהלת כבר יותר משנה ללא בעלות עסקית ברורה. כיום מוחזקות מניותיה בידי המפרקים שמינה בית המשפט,אשר מחפשים רוכש לנכסי החברה. באוגוסט 2018 זכתה חברת Liquid Telecom מדרום אפריקה (מתחרה של סאטקום) במכרז שקיימו המפרקים, לאחר שהגישה הצעה לרכישת החברה ב-29 מיליון שקל. ואולם, משרד התקשורת לא אישר את העסקה והמיזוג בוטל.

גם ניסיון של אור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ', לגבש קבוצת משקיעים לרכישת החברה לא עלה יפה, ומאז לא דווח על מגעים עם גורמים נוספים. "המצב הזה לא משפיע על הפעילות העסקית של החברה", הבהיר זיצ'ק. אנחנו מתנהלים ומקבלים החלטות באופן עצמאי, בלא קשר לשאלת הבעלות".

NSLComm משגרת לוויין תקשורת זעיר ומהפכני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ששי הקרוב בשעה 14:42 לפי שעון ישראל, ישוגר לחלל לוויין תקשורת זעיר ומהפכני אשר פותח בארץ בשנים האחרונות על-ידי חברת NSLComm מקרית שדה התעופה בלוד. בימים אלה הלוויין כבר נמצא על-גבי המשגר הרוסי סויוז בקוסמודרום הרוסי החדש ווסטוצ'ני, הנמצא במזרח רוסיה. הלוויין הישראלי ישוגר כמטען נילווה עם עוד 27 לוויינים קטנים, לצד המטען המרכזי של המשגר, שהוא לוויין מזג האוויר הרוסי החדש במשפחת לווייני Meteor-M.

הלוויין הישראלי NSLSat-1 ישוגר למסלול הליו-סינכרוני (השומר על זווית קבועה ביחס לשמש) בגובה של 580 ק"מ ומתוכנן לשהות 3-5 שנים בחלל. השיגור הצנוע מכיל טכנולוגיה חדשה שעשויה לשנות את פני תעשיית תקשורת הלוויינים. החברה הישראלית פיתחה טכנולוגיה חדשה של אנטנת תקשורת קלת משקל ומתקפלת, אשר נפרסת בחלל לאחר השיגור ומספקת ללוויינים ביצועים המשתווים לאלה של אנטנה גדולה וכבדה.

מטרתה היא לפרוס בתוך מספר שנים מערך של 120-150 לוויינים זעירים אשר ינועו במסלול בגובה בינוני ויוכלו לספק שירותי תקשורת רחבת פס בכל העולם, בחלק זעיר מהעלות של השירותים הניתנים כיום באמצעות לווייני תקשורת גיאו-סינכרוניים, שהם לוויינים גדולים מאוד הנמצאים בחלל בגובה של 36,000 ק"מ.

הטכנולוגיה שינתה את המודל העסקי

חברת NSLComm הוקמה לפני כארבע שנים ומנוהלת על-ידי רז יצחקי, דניאל רוקברגר, דניאל בן דב ויזהר מרינוב. יצחקי הקים את תחום הננו-לוויינים בתעשייה האווירית והיה אחראי על 7 תוכניות פיתוח. המהנדס הראשי רוקברגר שימש שנים רבות כמהנדס לוויינים בתעשייה האווירית. הוא תכנן חמישה ננו-לוויינים והיה סגן מנהל פרוייקט בתוכנית הלוויין הישראלי-צרפתי ונוס (Venus). מנהל הפיתוח מרינוב היה בעבר מנהל פיתוח בחברת גילת, ומנהל הפיתוח העסקי בן דב, היה בעבר ראש חטיבה באלביט ובגילת.

בתחילה, התוכנית היתה לייצר את האנטנה ולמכור אותה לחברות המייצרות לוויינים, אולם במהרה התברר שהשינוי באנטנה מייצר שינוי מהותי במבנה הלוויין ובמודל העסקי של החברה, והדבר הביא לשינוי באסטרטגיה: הקמת תשתית לוויינים ומכירת שירותי תקשורת. יצחקי הסביר ל-Techtime מדוע התקבלה ההחלטה. יצחקי: "כיום, רוב המבנה של הלוויין מיועד לתמוך באנטנה, ומתוך זה כ-90% ממנו נדרש רק בזמן השיגור. כאשר אנחנו פורסים אנטנה מתקפלת בחלל, אנחנו יכולים להקטין בכ-90% את משקל הלוויין.

"בטכנולוגיית אנטנות סטנדרטית נדרש לוויין במשקל של 150-200 ק"ג כדי להביא לחלל אנטנה בקוטר של 60 ס"מ. בטכנולוגיה שלנו ניתן להעלות אנטנה כזו באמצעות לוויין השוקל 10-15 ק"ג בלבד. הלוויין שלנו בנוי משש יחידות של פלטפורמת קיובסאט (6U). ההבדל הזה משפיע על עלות הייצור ועל עלות השיגור, מכיוון שעוצמת המשגר הדרושה להעלאת לוויין במשקל של 200 ק"ג למסלול בחלל, מאפשרת לנו לשגר 10 לוויינים. מכאן שעלות השיגור שלנו היא כעשירית מזו של לווייני LEO סטנדרטיים".

בספטמבר תחילת ההדגמות ללקוחות

בשבועיים הראשונים לאחר השיגור ייערכו בדיקות של תקינות המערכות והתייצבות הלוויין במסלול. לאחר מכן תיפרס האנטנה ותיבדק. מדובר באנטנה מתקפלת המבוססת על שימוש בחומר זוכר המשמש כשלד האנטנה, שעליו מוצמד אריג מחומר מיוחד המשמש כאלמנט הקליטה והשידור. עם השתחררות האנטנה היא נפרסת בחלל לתצורת אנטנת שידור וקליטה קלאסית.

לאחר הפריסה, האנטנה ממוקדת ברפלקטור משנה (Subreflector) הכולל משטח מחזיר גמיש ו-10 מנועים המעוותים את צורתו בהתאם לאלגוריתם הרשום כפטנט, אשר מפצה על טעויות בפריסת האנטנה הגמישה, ומספק רמת ביצועים קשיחה. בשלב הזה התצורה שלה גם תיבדק באמצעות צילום על-ידי שתי מצלמות אשר ישדרו את המיקום של נקודות אופטיות על-פני האנטנה, שיאפשרו לשחזר במדויק את המבנה שלה.

לדברי יצחקי, החברה מתכננת להתחיל בביצוע הדגמות ללקוחות פוטנציאליים כבר בחודש ספטמבר הקרוב. "נדגים להם יכולת העברת שידורים בקצב גדול מ-1Gbps. כיום אנחנו נמצאים בקשר עם יצרנית רכב גדולה המעוניינת בקישוריות IoT אל המכוניות, עם חברות המפעילות ספינות נופש, חברות המתפעלות ציוד חקלאי ורוצות לנטר את הציוד ואת השדות ועוד. בנוסף, קיבלנו כבר הזמנה ללוויין שני מלקוח קיים".

גיוס הון גדול בסוף השנה

הלוויין NSLSat-1 נבנה בחברת בחברת Clyde Space הסקוטית, וינוהל באמצעות תחנת הבקרה שלה בגלאזגו. ההדגמות מתבצעות מכל מקום בעולם, באמצעות תוכנת מחשב המגדירה ללוויין משימות, אשר מועברות בתקשורת אל תחנת הבקרה אשר מעבירה אותן ללוויין. ההוראות כולות גם יכולת להתמקד באתרים מוגדרים באמצעות הטיית הלוויין, ועל-ידי כך הטיית האנטנה אל המטרה המבוקשת.

כיום החברה מעסיקה כ-20 עובדים, ועד היום היא גייסה כ-15 מיליון דולר, מהם כ-11 מיליון דולר מקרנות פרטיות ועוד כ-4 מיליון דולר מסוכנות החלל הישראלית (ISA). "התוכנית שלנו היא לבצע גיוס הון גדול לאחר השיגור וההדגמות שנבצע ללקוחות".

לצפייה בשיגור בשידור ישיר: Роскосмос ТВ