מנכ"ל אמימון: "צריך להפריד את פיתוח ה-IP מהפיתוח השיווקי"
8 מאי, 2012
הדברים נאמרו במהלך כנס ChipEx 2012 בדיון על ניהול פרוייקטי פיתוח מורכבים עבור תעשיית האלקטרוניקה הצרכנית. לדבריו, התהליך ההמצאתי הכרוך בפיתוח טכנולוגי אינו בר-חיזוי, ולכן יש לפתח קניין רוחני בערוץ עצמאי ובלא תלות בתהליך הפיתוח העיסקי
"תהליך הפיתוח הטכנולוגי יכול לסטות במאות אחוזים מהתחזית"
"במהלך פיתוח שבבים חדשים יש תהליכים נשלטים יותר ותהליכים נשלטים פחות. הגורם שהכי קשה לשלוט בו הוא פיתוח הקניין הרוחני (IP) מכיוון שהוא כרוך בהמצאתיות. לכן המפתח לשליטה בתהליך הפיתוח של שבב לשוק הצרכני הוא הפרדה גמורה בין הפיתוח הטכנולוגי לפיתוח העסקי".
כך הסביר בשבוע שעבר המנכ"ל החדש של חברת אמימון (Amimon) במהלך דיון על ניהול פרוייקטי פיתוח שבבים, במסגרת כנס ChipEx2012 שנערך בתל-אביב. בכנס השתי השתתפו כ-1,100 מבקרים והוא נערך לצד תערוכה שבה השתתפו כ-100חברות.
שתי פאזות נפרדות
אופיר מונה לאחרונה למנכ"ל אמימון, לאחר יותר מ-20 שנה בתפקידים בכירים בתעשיית השבבים הצרכנית, בהן סגן נשיא בחברת צורן שנמכרה בשנה שעברה ל-SCR הבריטית. לדבריו, "תהליך הפיתוח הטכנולוגי יכול לסטות במאות אחוזים מהתחזית הראשונית, ולכן בכל פעם שמנסים להכניס את פיתוח ה-IP החדש לתוך הפרויקט, עלולים לטעות בגדול. העבודה על פיתוח ה-IP צריכה להיעשות בפאזה אחרת מעבודת פיתוח השבבים".
מעניין לציין שהוא מאמין שגם חברות סטארט-אפ צריכות לפעול במתכונת של חברות גדולות: "בחברה קטנה אין את הדרגים וכוח-האדם המאפשרים לפרק את המשימות לתת-משימות. למרות זאת צריך למפות את כל התהליכים בחברה הגדולה, גם אפ בחברה קטנה פירוש הדבר הטלת 2-3 תפקידים על אדם אחד. צריך להביא את השיטות של ניהול מסודר מהחברות הגדולות, ולמפות אותן לצוות קטן יותר של אנשים".
אתגרי תעשיית השבבים הישראלית
במהלך הכנס אמר המדען הראשי במשרד התמ"ת, אבי חסון, שיש בישראל יותר מ-150 חברות פעילות בתחום השבבים, כולל מרכזי תכנון מקומיים, חברות רב-לאומיות ואפילו מפעלי ייצור. "זהו אחד מהריכוזים הגדולים בעולם של חברות בתחום השבבים, ויש לנו במה להתגאות". בין השאר, הוא ציין שלשכת המדען הראשי מתייחסת כיום באופן שונה לחברות שבבים שנמכרו וממשיכות לפעול בישראל, בהשוואה לחברות שנמכרו ומעבירות את הפעילות לחו"ל.
היו"ר הכללי של הכנס, שלמה גרדמן, ציין שהתעשייה המקומית נתקלת בקשיים גוברים לנוכח העלייה בעלות הפיתוח של שבבים חדשים וההימנעות של קרנות הון סיכון מהשקע בתחום הזה. "אנו צריכים לחפש מקורות השקעה אחרים. אחת הדרכים הטובות לעשות זאת היא באמצעות שילוב ידיים עם תעשיית השבבים בטאיוואן, שעד כמה שאני רואה, משלימה את תעשיית השבבים הישראלית. לנו יש מוחות יצירתיים ויכולות פיתוח, ולהם יש משאבים פיננסיים ויכולות ייצור עצומות".
פורסם בקטגוריות: חדשות , סמיקונדקטורס , קניין רוחני , תעשייה ישראלית
