האם אירופה מאבדת שליטה על עתיד תעשיית השבבים שלה?
2 יולי, 2026
מחקר חדש מזהיר כי אירופה עלולה להישאר מחוץ למוקדי קבלת ההחלטות בתעשיית השבבים, לא רק בגלל ארה"ב וסין, אלא גם בשל הפיצול הפנימי באיחוד
בתמונה למעלה: אילוסטרציה על מאבק הגיאופוליטי על עתיד תעשיית השבבים
אירופה עלולה למצוא את עצמה מאבדת את השליטה על עתיד תעשיית השבבים שלה, לא רק בשל העימות הטכנולוגי בין ארצות הברית לסין, אלא גם בשל חולשת מנגנוני קבלת ההחלטות שלה עצמה. זו אחת המסקנות המרכזיות של דוח חדש שפרסמו מכון המחקר הצרפתי Institut Montaigne והמכון האירופי ללימודי ביטחון (EUISS), אשר בחן כיצד עשוי להיראות משטר העברת הטכנולוגיות העולמי בשנת 2029.
הדוח, המבוסס על סדנת תרחישים בהשתתפות נציגי חברות שבבים, ארגוני מחקר ומומחי מדיניות מאירופה, אינו מנסה לחזות את העתיד אלא מציג ארבעה תרחישים אפשריים להתפתחות מגבלות היצוא והעברת הטכנולוגיה בשנים הקרובות.
נקודת המוצא של המחברים היא שהסדר Wassenaar Arrangement, שהוא הסכם בינלאומי שנחתם ב-1996 בין עשרות מדינות לצורך תיאום הפיקוח על יצוא של נשק וטכנולוגיות דו-שימושיות (אזרחיות וצבאיות) – איבד במידה רבה את הרלוונטיות שלו. במקום מנגנון רב-לאומי מוסכם, ארצות הברית וסין מעצבות כיום את כללי המשחק באמצעות מגבלות חד-צדדיות, בעוד אירופה נאלצת ברוב המקרים להגיב להחלטות המתקבלות מחוץ ליבשת.
מבין ארבעת התרחישים שנבחנו, המשתתפים העריכו כי הסביר ביותר הוא המשך הרחבת מגבלות היצוא האמריקאיות. בתרחיש זה, וושינגטון מרחיבה בהדרגה את הפיקוח על טכנולוגיות נוספות ומפעילה לחץ גם על חברות ומוסדות מחקר באירופה לציית למדיניותה. המשמעות היא שחברות אירופיות עלולות להידרש לבחור בין גישה לשוק האמריקאי לבין המשך פעילות עסקית או מחקרית עם סין.
תרחיש נוסף שנבחן מתאר הקמת מנגנון אירופי אחיד לבקרת יצוא, סינון השקעות זרות ואבטחת מחקר – מעין "Fortress Europe". זהו התרחיש שהמשתתפים דירגו כרצוי ביותר, משום שהוא עשוי להעניק לאיחוד האירופי עצמאות גדולה יותר בקבלת החלטות ולאפשר לו לנהל דיאלוג עם ארצות הברית ממעמד שווה יותר. עם זאת, רוב המשתתפים העריכו כי דווקא תרחיש זה הוא מהפחות סבירים, בשל הקושי של מדינות האיחוד לוותר על סמכויות לאומיות ולאמץ מדיניות אחידה.
שני תרחישים נוספים כוללים הקמת מסגרת רב-לאומית חדשה של מדינות המערב לתיאום מגבלות יצוא – מודל המזכיר את ארגון CoCom שפעל בתקופת המלחמה הקרה – וכן אפשרות להסכם אסטרטגי רחב בין ארצות הברית לסין. בדוח נטען כי במקרה כזה, אירופה עלולה למצוא את עצמה מחוץ לחדר שבו מתקבלות ההחלטות, אף שהיא תושפע מהן באופן ישיר.
מחברי הדוח סבורים כי הדרך לחיזוק מעמדה של אירופה אינה מסתכמת בהקמת מפעלי שבבים חדשים במסגרת European Chips Act, אלא מחייבת גם בניית מנגנון אירופי מרכזי שירכז מומחיות בתחום בקרת היצוא, יגבש מדיניות אחידה ויאפשר לאיחוד לפעול כשחקן עצמאי במאבק הטכנולוגי בין המעצמות. לטענתם, ללא שינוי כזה, אירופה תמשיך להיות מושפעת בעיקר מהחלטות שיתקבלו בוושינגטון ובבייג'ינג – ולא בבריסל.
פורסם בקטגוריות: חדשות , סמיקונדקטורס
פורסם בתגיות: אירופה , ארה"ב , גיאופוליטיקה , סין