הקונגרס האמריקאי: "חואוויי ו-ZTE מהוות סיכון ביטחוני לארה"ב"
16 אוקטובר, 2012
דו"ח מיוחד של הוועדה לענייני מודיעין של בית הנבחרים האמריקאי קובע ששתי ענקיות התקשורת הסיניות פועלות בשליחות הממסד הצבאי של ממשלת סין, והשימוש בציוד שלהן בתשתיות ממשלתיות, "הוא סיכון ביטחוני גובר"
בין הממצאים: קבוצת השליטה ב-ZTE נישלטת על-ידי התעשייה הצבאית הסינית
בדו"ח שפורסם החודש מטעם הוועדה לענייני מודיעין של בית הנבחרים האמריקאי ניטען כי הפעילות של חברות התקשורת הסיניות חואוויי (Huawei) ו-ZTE מהוות סכנה לביטחון הלאומי של ארצות הברית. החקירה החלה לפני כשנה, לאחר שחברת חואוויי ביקשה שתתבצע בדיקה, כדי להפריך האשמות שלפיה מוצרי מהווים סיכון ביטחוני.
במיוחד היא העלתה חששות שמכיוון שהיא נמצאת בבעלות ממשלת סין, הציוד שלה יכול לשמש לצורכי ריגול, מכיוון שהוא מעניק למודיעין הסיני גישה ישירה אל רשתות תקשורת בארצות הברית. בחודש נובמבר 2011 הוועדה נענתה לבקשה והחלה בחקירה מקיפה שהתבססה על מידע גלוי ועל מידע חסוי שהועבר אליה על-ידי שירותי המודיעין של ארה"ב. אלא שהבדיקה העלתה מסקנות הפוכות מאלה שחואוויי ציפתה להן.
חקיקה אנטי-סינית
הדו"ח כולל מספר המלצות: ארה"ב צריכה להתייחס בחשדנות אל חדירה של ציוד תקשורת סיני לתשתיות התקשורת שלה. הקונגרס צריך לבלום נסיונות רכישה, השתלטות והתמזגות של חברות אמריקאיות עם חברות סיניות דוגמת חואוויי ו-ZTE.
מומלץ לחוקק חוקים המאפשרים לבצע בדיקה מקיפה במיוחד של הצעות רכישה על-ידי חברות תקשורת סיניות. מומלץ לאסור על שימוש בציוד ורכיבים של חואוויי ו-ZTE במערכות מידע ותקשורת של הממשל האמריקאי ושל ספקיות תקשורת בארה"ב.
כדי להבטיח את הבדיקות, הוועדה ממליצה לחזק את משקלה של הוועדה להשקעות זרות (CFIUS), בתהליך קבלת האישורים לביצוע מיזוגים של חברות אמריקאיות עם חברות זרות. מדובר בוועדה של הממשל שבראשה עומד שר האוצר וחברים בה נציגים מ-16 גופי ביטחון ומודיעין בארצות הברית.
בקבוצת ההמלצות השנייה פונה הקונגרס אל המגזר הפרטי בארה"ב ודורש ממנו להיות מודע לסיכון הביטחוני הכרוך בעשיית עסקים עם שתי הענקיות הסיניות. במיוחד, הוא קורא לספקיות תקשורת ומפתחי מערכות בארה"ב לחפש מקורות תחליפיים לציוד מתוצרת חואוויי ו-ZTE. "בהתבסס על מידע גלוי ועל מידע סודי, אי-אפשר להתייחס לחואוויי ו-ZTE כאל חברות שאינן נשלטות על-ידי מדינה זרה".
בעיית השקיפות המתסכלת
הדו"ח קורא לרשויות המשפט באה"ב לבצע חקירה מעמיקה של "שיטות המסחר הבלתי-הוגנות" של תעשיית התקשורת הסינית, במיוחד "לאור התמיכה הפיננסית שחברות מרכזיות בו מקבלות מהממשלה הסינית". במקביל, הוועדה דורשת מחברות סיניות "להיות יותר פתוחות ולספק מידע ברמת שקיפות המאפיינת את החברות האמריקאיות". בין השאר, הוא ממליץ להן להיסחר בבורסות אמריקאיות כדי לעמוד ברמת השקיפות שהן דורשות.
הדו"ח מציין מספר ממצאים שהעלו את רמת החרדה בארה"ב לגבי הסיכון הכרוך בשימוש בציוד הסיני. בהם: גידול חד בהיקף התקיפות המקוונות בארה"ב המבוצעות על-ידי גופים ממשלתיים סיניים. מעניין לציין שארה"ב אינה הראשונה המביעה את החשש. הדו"ח מציין שהרחק מעיני התקשורת מפעילה כיום בריטניה תהליך בדיקה מיוחד שנועד לבדוק ציוד תקשורת סיני לפני השימוש בו, כדי לוודא שאין בו סיכונים בטחוניים.
הוועדה הסודית של המפלגה הקומוניסטית
המחברים מודאגים במיוחד מכך ששתי החברות סרבו למסור לוועדה מידע על מידת המעורבות של ממשלת סין ושל המפלגה הקומוניסטית הסינית בניהול החברות. יותר מזה, חואוויי אפילו סרבה למסור מידע על המבנה של החברה ומדרג קבלת ההחלטות בה. חואוויי אומנם הודתה שבחברה פועלת ועדה מיוחדת מטעם המפלגה הקומוניסטית, אולם לא מסרה מה הם תפקידיה וסמכויותיה של הוועדה.
הוועדה מואדת במיוחד מהעובדה שלחברה יש היסטוריה המתחילה בממסד הצבאי הסיני. מייסד החברה, רן שנגפיי, מילא תפקידים בכירים בחיל ההנדסה והפיתוח הסיני (שבוטל ב-1983), וארבע שנים לאחר-מכן ייסד את חואוויי. היו"ר של חואוויי, גב' סאן יפאנג, הגיע לחברה ממשרד הביטחון הסיני, אולם החברה סרבה למסור רטים נוספים על הביוגרפיה שלה ותפקידיה במשרד. הוועדה טוענת שהצלחתה פנומנלית של חואוויי בשנים האחרונות נובעת מסיוע ישיר שקיבלה מהממשל הסיני, וקובעת שהחברה לא סיפקה לה שום מסמכים המוכיחים שהיא עצמאית מבחינה פיננסית.
רשימת הטענות ארוכה. בין השאר החברה סרבה לספק מידע על מערך המחקר והפיתוח שלה ועל רמת שיתוף הפעולה שלו עם צבא סין, למרות שמסמכים חסויים שהגיעו לוועדה מוכיחים שהיא סיפקה שירותי תקשורת מיוחדים ליחידת עלית של הצבא הסינית העוסקת בלוחמת מחשבים.
מה עושה "מפעל 69" בהנהלת ZTE?
הטענות כלפי ZTE דומות: היא סרבה לספק מידע על אופי הקשרים שלה עם הממשל הסיני, על תפקיד הוועדה הפנימית של המפלגה הקומוניסטית הפועלת בחברה, ועל היקף ומהות הפעילויות שלה באירן. היא אפילו סרבה למסור מידע על פעילותה בארצות הברית עצמה. הוועדה מדגישה נקודה מעניינת: ZTE הסבירה שהיא לא יכולה לספק את המידע שהתבקשה "מחשש שהדבר יהווה הפרה של החוק הסיני לשמירה על סודות מדינה". לכן הדו"ח קובע ש"נוכחות ZTE בתשתיות בארצות הברית מהווה סיכון לביטחון הלאומי".
הוועדה ניסתה לבדוק גם את הרקע ההיסטורי של ZTE, והגיעה למסקנה שתיאור התפתחותה, כפי שמוצג למשקיעים בבורסה, מבוסס על מצג-שווא. להערכת הוועדה, החברה הוקמה על-ידי מהנדסים יוצאי "מפעל 69", הנמצא ביום בבעלות התעשייה האווירית הצבאית הסינית.
כיום נסחרת החברה בבורסה של שנזן וכ-70% ממנה נמצאים בבעלות הציבור. אולם גרעין השליטה (30%) נמצא בבעלות קבוצת Zhongxinxin, אשר נישלטת על-ידי שתי חברות ממשלתיות סיניות (51%): Xi’an Microelectronics (לשעבר מפעל 69) ו-Aerospace Guangyu העובדות עבור הצבא הסיני.
פורסם בקטגוריות: אבטחה , חדשות , תעופה וביטחון
