בין מלאנוקס לאנאפורנה: לקחים מכנס CDNLive 2014

4 נובמבר, 2014

מנכ"ל אנאפורנה הסודית: "המטרה שלנו היא לבנות חברה גדולה. העזרה של Cadence היתה חשובה". ארז צור פתח את כנס CDNlive: "אנחנו נמצאים בחזית השינויים בתעשייה"

מנכ"ל אנאפורנה הסודית: "אנחנו בונים חברה גדולה. העזרה של Cadence היתה חשובה". ארז צור פתח את כנס CDNlive: "אנחנו נמצאים בחזית השינויים בתעשייה"

ומייסד ומנכ"ל Annapurna בילי הרבוג'ה (מימין) מנהל התפעול של Mellanox שי כהן
ומייסד ומנכ"ל Annapurna בילי הרבוג'ה (מימין) מנהל התפעול של Mellanox שי כהן

הכנס הטכנולוגי השנתי CDNLive של חברת Cadence, שהתקיים אתמול בתל-אביב, מספק הזדמנות מצויינת לחוש את המגמות בתעשיית השבבים העולמית. השנה הגיעו לארוע כ-850 מקצועני סמיקונדקטור ישראלים ונציגים של יותר מ-160 חברות. מנכ"ל קיידנס ישראל, ארז צור, אמר שהחברה נמצאת כיום בחזית השינויים בתעשיית השבבים, המשפיעים גם על חברות הסטארט-אפ וגם על החברות הגדולות.

אחד מהדיונים המרתקים של המליאה היה רב-שיח בהנחיית ארז צור ובהשתתפות מנהל התפעול הראשי (COO) של Mellanox שי כהן, ומייסד ומנכ"ל חברת Annapurna Labs בילי הרבוג'ה. האחרונה עוסקת בפיתוח שבבים להעברת נתונים מהירה במרכזי נתונים, כאשר יו"ר החברה והמשקיע הגדול ביותר בה הוא אכיגדור וילנץ, מייסד גלילאו (שנימכרה למארוול ב-2.7 מיליארד דולר). מכיוון שהיא פועלת עדיין תחת מעטה של סודיות (Stealth Mode) היא לא חושפת את מהות הטכנולוגיה והפתרון שהיא מפתחת.

כל שבב עולה 40-60 מיליון דולר

למרות זאת יש דמיון בין השתיים: מדובר בשתי חברות שבבים ישראליות שלקחו על עצמן את המשימה להקים תעשייה גדולה ולא לחפש אקזיט מהיר. שתיהן נמצאות בשלבים שונים במחזור החיים שלהן: אנאפורנה היא חברת סטארט-אפ שהוקמה לפני שלוש שנים, ומלאנוקס היא מובילה עולמית מבוססת הקיימת כבר 15 שנים.

שי כהן ממלאנוקס הסביר שעלות פיתוח שבב חדש מסתכמת היום בכ-40-60 מיליון דולר, "כך שהלחץ על הביצוע הופך למהותי. בהסתכלות קדימה, 15 השנים הבאות יהיו לא פחות מאתגרות מ-15 השנים הראשונות. ברגע שאתה לוקח נתח גדול מהשוק, יש לך תחרות מהאריות ואתה חייב כל הזמן לשאוף להתקדם ולהיות מוביל טכנולוגי".

יותר מ-850 מקצועני שבבים הגיעו לכנס שנערך אתמול בתל-אביב
יותר מ-850 מקצועני שבבים הגיעו לכנס שנערך אתמול בתל-אביב

כהן רמז על מדיניות הרכישות של החברה: "ככל שאתה גדל, אתה צריך להסתכל החוצה, לעולם. למשל, בנושאים של מומחיות בנושאים ספציפיים. לכן, קנינו חברות בארה"ב ובדנמרק, העוסקות ומומחיות בתחום האופטיקה שלא קיימת בארץ (Silicon Photonics).

"תשתית רחבה של IP היא קריטית. הפילוסופיה שלנו היא לעשות את כל מה שחשוב בתוך החברה". לדבריו, הרצון של מלאנוקס לשלוט בגורלה הוביל אותה לעסוק בפיתוח כל מרכיבי המערכת, מרמת התוכנה ועד רמת השבב. " לכן לאסטרטגיה של קיידנס, שמסתכלת על הפתרון ולא רק על השבב, יש השפעה מעשית על העסקים שלנו".

כיצד לדבר עם המשקיעים

בילי הרבוג'ה סיפר שחברת אנאפורנה הוקמה בשנת 2011 מתוך מטרה לבנות חברת שבבים גדולה בראייה ארוכת טווח. "עלות פיתוח השבב הראשון שלנו הייתה כ-20 מיליון דולר, אבל אנאפורנה גייסה בשלב הראשון רק 21 מיליון דולר. כך שנאלצנו להצליח כבר בסבב הראשון ולהביא הכנסות שיחזירו את ההשקעה.

"כיום המשקיעים לא מתלהבים להשקיע בחברות שבבים. לכן אם אתה רוצה לבנות חברה רצינית אתה צריך ללכת לשוק גדול ולשכנע את המשקיעים שיש בו הרבה סיכויים. כיום יש באנאפורנה 87 עובדים ואנחנו מקפידים על הפרדה בין המו"פ לבין המכירות, מכיוון שכל המו"פ שלנו נמצא בארץ אולם העסקים הם גלובליים, ואנחנו צריכים להיות קרובים ללקוחות".

צ'ארלי הואנג (מימין) וארז צור
צ'ארלי הואנג (מימין) וארז צור

"פיתוח חומרה ותוכנה במקביל – הכרח"

במהלך הכנס נפגש Techtime עם צ'ארלי הואנג, סגן נשיא בכיר בקבוצת הווריפיקציה ומכירת מערכות בקיידנס. לדבריו, לשלב האימות (Verification) בתכנון השבב יש את ההשפעה הגדולה ביותר על זמן היציאה לשוק. "לכן ביצענו השקעות גדולות מאוד בשנתיים האחרונות, כולל רכישת החברות Jasper (עם מרכז פיתוח בישראל), חברת Forte ופיתוח פנימי.

"אחת מהדרכים היעילות לקצר את זמן היציאה לשוק הוא לאפשר פיתוח תוכנה במקביל לפיתוח השבב, מכיוון שזמן פיתוח התוכנה יכול לעכב את יציאת השבב בכ-6 חודשים בממוצע. פיתוח תוכנה במקביל לפיתוח השבב הפך להכרח".

כיצד אתם מתמודדים עם הבעייה הזו?

הואנג: " השקענו מאמץ גדול מאוד במערכת Palladium. זו מערכת ותיקה מאוד שהתמודדה עם רוב האתגרים בתעשייה ואנחנו מעניקים לה בהדרגה יכולות להעברה בטוחה של תכנוני שבבים. חברות רבות מבצעות אימות של השבב באמצעות פיצול התכנון לאב טיפוס מרכיבי FPGA, אולם לא תמיד השיטה יעילה, מכיוון שגם ההעברה ל-FPGA דורשת התאמות מיוחדות בשלב האמולציה שדורשות שינוי של התכנון המקורי.

"ברבעון הקודם הכרזנו על מערכת ה-Prototyping החדשה Protium שמתמודדת בדיוק עם האתגר הזה. היא מאפשרת המרה ישירה של התכנון המקורי ללא שינויים, ללא בעיות timing ועם bring-up מהיר. היא מאפשרת להריץ את התכנון של שבבים גדולים המכילים עד 100 מיליון שערים על-גבי רכיבי FPGA מסוג Xilinx Virtex-7 2000T".

צ'ארלי הואנג בראיון ל-Techtime. שבבים גדולים נכשלו בגלל האינטקונקט
צ'ארלי הואנג בראיון ל-Techtime. שבבים גדולים נכשלו בגלל האינטקונקט

"כמו-כן פיתחנו גישה היברידית, המאפשרת לנו להשתמש במקרים מסויימים בקוד SystemC במקום בקוד RTL. למשל, אנחנו מחליפים את קוד ה-RTL של מעבדי ARM בקוד בשפת SystemC ועל-ידי כך מאיצים את מהירות הבדיקה פי 50. יכולות אלה יכולות ולהאיץ את מהירות האימות פי ארבעה בהשוואה לדור הקודם".

עדיין אין לכם IP הקשור לקישוריות בתוך ה-SoC. מה המצב היום בתעשייה?

"כיום אסטרטגיית ה-IP שלנו ממוקדת בנושאים כמו גישה לזיכרונות, PCIe, USB, MIPI וכדומה. אולם להערכתי עדיין לא בודקים מספיק את נושא הקישוריות בתוך השבב (Interconnect). ראינו שבבים גדולים מאוד שפותחו בזהירות אבל כשלו בגלל בעיות בתחום הקישוריות. כרגע אנחנו עובדים בצורה הדוקה מאוד עם יצרניות קישוריות כדי לבצע בדיקות יעילות של כל מרכיבי השבב".

מהו המצב בישראל מבחינתך?

"המהנדסים הישראלים מאוד יצירתיים ונמצאים בשורה אחת עם מרכזי התכנון המובילים בעולם. בדיוק מחר אני אבקר בצוות הפיתוח הישראלי של חברת Jasper לשעבר. מדובר ב-25 עובדים היושבים בחיפה. בסך הכל צוות המחקר והפיתוח שלנו בישראל כולל כיום כ-165 עובדים, כולל עובדי וריסיטי לשעבר ועובדי חברת טראנסוויץ', העוסקת בפיתוח IP".

לאן הולכת תעשיית השבבים?

מנהל הטכנולוגיות הראשי בקבוצת ה-IP של קיידנס, כריס רואן, הציג את חמשת התחזיות המרכזיות בתחום תכנון השבבים:

המושג "אינטרנט של הדברים" (IoT), יוחלף בביטויים ממוקדים יותר, כמו מחשוב לביש, בית-חכם, הרכב, השוק הרפואי ועוד.

תכנון ה-SoC יסתעף ל-IP מובחן, כלי תכנון וצמתי סיליקון, הן עבור מכשירים "רגילים" והן עבור מכשירים מרובי נתונים בהספק אולטרה-נמוך.

המחשוב הקוגניטיבי יניע את החלוקה לתת מערכות "מופעלות-לרוב" או "מופעלות-חלקית" כדי לספק את האשליה של "מופעל תמיד".

צפוי המשך הגידול במעבדים משובצים ו וגידול מואץ במעבדי dataplane ממוקדי-יישום.

ולבסוף, התעשייה תשתחרר סוף סוף מאימת "חוק מור'": היצירתיות בתחום היישומים תחליף את הספירה המסורתית של מספר הטרנזיסטורים בשבב.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: חדשות , תוכנה ותכנון אלקטרוני

פורסם בתגיות: featured