רשות החדשנות: "תעשיית ההייטק נתקלת בתקרת זכוכית"
3 אוקטובר, 2017
"מערכת החדשנות הישראלית ניצבת, לאחר הובלה עולמית ארוכת שנים, בצומת דרכים. דרושות פעולות לחידוש צמיחה מהירה של קטר ההייטק". הדו"ח של רשות החדשנות לשנת 2017 מצביע על הצורך לרענן את המדיניות הלאומית בתחום ההייטק
[הדו"ח השנתי מוגש לשר הכלכלה אלי כהן (שני משמאל)]
הדו"ח השנתי לשנת 2017 של רשות החדשנות מגלה כי למרות הצלחותיה הגדולות של תעשיית ההייטק הישראלית, תרומתה למשק הישראלי אינה מספקת. ישראל פרצה לזירה העולמית כמרכז חדשנות מוביל בשנות התשעים של המאה הקודמת, לאחר השקעה ממשלתית גדולה בבניית תשתית טכנולוגית, שבוצעה בשנות השבעים והשמונים. כיום, ישראל ממוקמת גבוה מאוד ברוב מדדי החדשנות בעולם ומצטיינת במיוחד בעצימות המו”פ האזרחי, המקבל 4.3% מהתמ”ג. למעשה, ישראל היא ראשונה בעולם כמעט בכל שנה בעשור האחרון.
אלא שהדו"ח מזהיר שהנתון הזה עשוי להטעות: "מבט רחב יותר בכלכלה הישראלית מגלה כי חלקת ההייטק אינה פורצת את גבולותיה, וכי מרבית ענפי המשק אינם נהנים מפירותיה". כך למשל, שיעור העובדים בהייטק מתוך כלל השכירים במשק, עומד כבר יותר מעשור על כ-8% בלבד, לאחר העלייה המהירה שהתרחשה בשנות התשעים. בנוסף, תעשיית ההייטק אינה מסייעת מספיק למשק הישראלי לצמצם את פער הפריון בינו לבין הכלכלות המפותחות.
"מערכת החדשנות הישראלית ניצבת, לאחר הובלה עולמית ארוכת שנים, בצומת דרכים. ההשקעה הגוברת של מדינות אחרות בחדשנות טכנולוגית, ביחד עם התחרות העזה בין חברות הטכנולוגיה בעולם וקצב השינויים המהיר בעולמות אלו, מחייבות פעולות לחידוש צמיחה מהירה של קטר ההייטק וחיבור חזק יותר לשאר קרונות המשק. דריכה במקום, ולו של שנים בודדות, עלולה לעלות לנו באובדן ההובלה שהושגה במאמץ רב בעשורים האחרונים, ובהרחבת הפערים אל מול הכלכלות המפותחות".
מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, אמר שהשכר הממוצע בהייטק עומד על 21,000 שקל, בעוד שהשכר הממוצע במשק כולו הוא פחות ממחצית מזה (9,800). "תעשיות הייצור בישראל אינן חדשניות מספיק, ומתקשות להתחרות מול העלויות הנמוכות במזרח, ולא תמיד עומדות ברף האיכות של התעשייה במערב. מודל החדשנות הישראלי מבוסס ברובו על יצירת ערך טכנולוגי, בעיקר בחברות הזנק ובמרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות. התוצאה היא שכיום, פעילות המו"פ הרבה המבוצעת במשק היא בסיס ליצירת ערך טכנולוגי רב בישראל, אך הערך הכלכלי נוצר דווקא מחוץ לישראל".
רשות החדשנות נתכננת להתמודד עם האתגר הזה בשלושה צירים מרכזיים: הרחבת היצע העובדים המיומנים בהייטק בעיקר בתחום התוכנה, סיוע לחברות המבצעות גם פיתוח וגם ייצור מקומי, והגדלת התרומה הכלכלתי של מרכזי הפיתוח הזרים הפועלים בישראל. מרכזים אלה מבצעים כ-50% מהמו"פ הישראלי, אולם תרומתם הכלכלית העיקרית היא גלובלית ולא מקומית. מעניין לציין שבתחום הייצור מאמצת רשות החדשנות את הרעיון הגרמני, שלפיו המפעל החכם יאפשר להתמודד מול עליויות הייצור הנמוכות במזרח: "יש חשיבות מיוחדת להשתלבות ישראל במהפיכת המפעל החכם (Industry 4.0) הממנפת התפתחויות בתחומי הרובוטיקה, וטכנולוגיות ייעול הייצור כמו ביג-דטה, לימוד מכונה והאינטרנט של הדברים".
רשות החדשנות מחליפה את לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, והחלה לפעול בתחילת 2017. השנה נכנס לתפקידו מנכ"ל הרשות אהרן אהרן, ולאחרונה מונה המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה וראש רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום. תקציבה השנתי מסתכם בכ-1.6 מיליארד שקל.
פורסם בקטגוריות: השקעות והון סיכון , חדשות , מחקרים ונתוני שוק , תעשייה ישראלית
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
