InfinityAR מכווצת את הקסדה של אלביט לגודל של משקפיים

21 ינואר, 2018

מנוע הפיתוח למשקפי מציאות רבודה של החברה מרמת-גן, מנצל טכניקות אופטימיזציה שפותחו באלביט וברפאל. כיום היא מקימה מרכז תמיכה אסיאתי בשיתוף עם ניבירו הסינית

חברת אינפיניטי אי.אר (InfinityAR) מרמת גן חתמה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Nibiru הסינית, אשר מספקת פתרונות טכנולוגיים לפיתוח וייצור מערכות מציאות רבודה (VR/AR/MR). שתי החברות יספקו ללקוחות בסין פתרון טכנולוגי מלא שיאפשר להן לפתח ולייצר מוצרים חדשים ברמת מחיר המתאימות לשוק הצרכני. מאחורי שיתוף הפעולה נמצאת טכנולוגיה ישראלית יחודית, אשר מבוססת על נסיון של עשרות שנים שניצבר ברפאל ובחברת אלביט, שאחד מתוצריו הוא קסדת הטיס החכמה של אלביט, האחראית בין השאר לתיפעול האף-35.

חברת אינפיניטי מספקת פיתרון פיתוח המאפשר ללקוחות לייצר מוצרי מציאות רבודה ולפתח עבורם יישומים חדשים. בראיון ל-Techtime הסביר מייסד משותף ומנכ"ל החברה, מוטי קושניר, שאינפיניטי מספקת ליצרן המשקפיים את כל הידע הנדרש להבאת המוצר לשוק: "אנחנו אומרים לו איזה סנסורים לבחור, איך לחבר אותם וכיצד לבצע כיוונונים של חיישנים. הוא גם מקבל ספריית תוכנה הכוללת את האלגוריתמיקה של החברה המאפשרת למערכת להבין את המיפוי והמיקום של המשתמש (SLAM – Simultaneous Localization and Mapping). מפתח שרוצה לעבוד עליו רוכש את ערכת הפיתוח.

"אנחנו פועלים מול יצרני המשקפיים ומפתחי המשחקים, שמבחינתנו הם המנוע של השוק, ולכן בחלק מהמקרים אנחנו בונים עבורם תכנוני ייחוס המבוססים על רכיבים מהמדף. אולם היד שלנו הוא להיות פלטפורמת המפתחים בעולם ה-Augmented Reality. בשביל זה אנחנו צריכים שיהיו משקפיים ושתהיה לנו גישה לסנסורים. מכיוון שיש קשר הדוק אנחנו עובדים בשניהם, למרות שעיקר הפעילות שלנו הוא בתחומי התוכנה והאלגוריתמיקה".

במשקפיים חכמים רואים את אסיה

חברת InfinityAR הוקמה בשנת 2013 על-ידי מוטי קושניר וד"ר מתן פרוטר, מהטכניון. לאחר שנת עבודה שקטה בתנאי גאראז', היא גייסה 2 מיליון דולר ב-2014 מקרן סינגולריטי, וכעבור שנתיים עוד 5 מיליון דולר בגיוס בהובלת חברת סאן קורפוריישן היפנית (הבעלים של חברת סלברייט הישראלית). מיד לאחר מכן היא ביצעה גיוס הון שלישי בהיקף של 18 מיליון דולר בהובלת עליבאבא, הסינית. למעשה, אינפיניטי היא ההשקעה הגדולה ביותר של עליבאבא בישראל.

כיום החברה מעסיקה כ-50 עובדים, שחלק גדול מהם הם יוצאי רפאל, אלביט ומובילאיי, שהתמחו בעולמות הניווט. "אנחנו מתמודדים עם אותן בעיות כמו מפתחי רכב אוטונומי וקסדת הטיס של אלביט. למעשה, אפשר לומר שאנחנו מכווצים את הקסדה של אלביט לתוך זוג משקפיים". הדבר גם מסביר מדוע היא פועלת ממגדל אטריום שברמת-גן: המבנה קרוב מאוד לתחנת הרכבת ומאפשר גישה נוחה לעובדים המגיעים מצפון הארץ.

מדוע הסכם שיתוף הפעולה האסטרטגי הוא עם חברה סינית?

קושניר: "אנחנו מאוד ממוקדים בשוק האסיאתי ויש לנו משרדים בטאיפה ושנחאי. כל הסימנים מראיםשסין, יפן וטאיוואן יובילו את השוק הזה ויהיו יותר גדולות מארה"ב ומאירופה ביחד. אבל לעבוד בשוק הסיני כמתכונת של סטראט-אפ זה מאוד מאתגר. בשיתוף עם עליבאבא החלטנו על אסטרטגיית חדירה בסין המבוססת על עבודה עם שותפים. משקפי המציאות הרבודה זקוקים להרבה מאוד אינטגרציה ברמת התוכנה, ממשק המשתמש ועוד. לכן אנחנו מתבססים בשוק הסיני על הסכמים עם חברות שיש להן יכולות אינטגרציה וממשק משתמש".

ממשק סיני לטכנולוגיה ישראלית

"ביחד עם ניבירו אנחנו מביאים פתרון מלא ללקוחות. במקום לטוס לישראל, הלקוח הוא מקבל שירותים מאיבירו ואת כל הממשקים והשכבות העליונות ושירותי אינטגרציית התוכנה. זהו שיתוף פעולה עיסקי שבו הלקוח חותם על הסכם מול שתי החברות, כאשר כל אחת מהן מתחייבת למוצר/שירות שהיא מספקת ומתבצעת גבייה משותפת. זה נוח ללקוח הסיני מכיוון שהוא יכול לדבר בשפה המקומית, וכשהוא צריך תמיכת עומק, אנחנו נכנסים לתמונה ומסייעים לו. כיום הסינים מקימים מעבדה שהיא העתק של המעבדה שלנו בישראל, שכדי שיוכלו במקום לתת את כל השירותים ללא צורך להגיע לישראל".

האם כבר אפשר לדבר על שוק קיים?

"זהו שוק בהתהוות. למרות שרוב המרכיבים עדיין לא הושלמו, כבר יש כבר כמה לקוחות שהציגו מוצרים. מהרגע שאנחנו חותמים על הסכם עם לקוח, יעברו לפחות שנתיים עד שהמכשיר מגיע לשוק. בשנה הראשונה מתבצע פיתוח ובשנה השנייה מתבצע תהליך המעבר מאבטיפוס לייצור המוני. צריך לזכור שמדובר באתגר טכנולוגי קשה מאוד שרוב הלקוחות מתנסים בפעם הראשונה". אחת מהחברות הראשונות אשר צפויה להיכנס לשוק הזה היא חברת Jorjin Technologies הסינית, אשר הציגה לפני כחצי שנה קונספט (בתמונה למעלה) של משקפי AR אשר פותח בשיתוף עם חברת לומוס (Lumus) הישראלית, המפתחת מערכת אופטית לתצוגת מציאות רבודה (AR) בהתקנים לבישים, ועם חברת InfinityAR. "אני מניח שבשנים 2018-2020 תהיה כניסה בעיקר לשוק הארגוני, ורק אחר-כך המוצרים האלה צפויים להיכנס לשוקי המשחקים והבידור.

אתה יכול לתת פרטים נוספים על האתגר ההנדסי?

"יש הרבה מאוד הנדסה מעמיקה, מכיוון שאנחנו מדברים על הצגת אובייקטים כמו ריאליסטיים (Rendered) על-גבי המשקף, אשר משתלבים באובייקטים האמיתים שהמשתמש מביט בהם. אנחנו צריכים להשלים את כל התהליך, עד קבלת הקובץ הסופי לעיני המשתמש, בתוך 5-6 מילי-שניות. הדבר דורש הנדסה עמוקה מאוד, מכיוון שמדובר ביישומי זמן אמת כבדים שחלקם מתבצע על-גבי המשקפיים. בדרך כלל אנחנו מעלים לרשת מידע וקטורי ומורידים ממנו מידע מעובד, לכן גם למהירות התקשורת יש חשיבות גבוהה, והדור החמישי יהיה בעל משקל גדול. קואלקום הבינה שזהו שוק אדיר מבחינתה והיא מתחילה לספק שבבים המאפשרים לבצע את הפעולות האלה".

הסוד המקצועי של אלביט ורפאל

"בעולם הזה קיימים שלושה אתגרים מרכזיים: אופטיקה, מיפוי, והתמצאות. המשקף לקלוט ולהציג את הסביבה, ובמהשך גם ולקבוע את המיקום וזווית המבט במרחב בכל רגע נתון. כלומר לייצר מודל של העולם. הטכנולוגיה שמאפשרת לנווט טילים ושתנווט מכוניות, היא הטכנולוגיה הנדרשת לתהליך המיפוי במשקפיים. האתגר השלישי הוא תכנון אפליקציה המשתלב בעולם הדינמי. נניח שאתה מפעיל משחק מריו, המשקפיים צריכות לדעת שמסלול המכשולים צריך לעבור מתחת לשולחן שאתה מביט בו – ולא דרכו".

כיצד מספקים עוצמת חישוב כזאת במערכת קטנה וחסכונית בהספק?

"כאן בא לידי ביטוי היתרון הישראלי. כשאתה מעסיק מהנדסים מאלביט ומרפאל, המתעסקים עם סיליקון שהוא לפחות בן 10 שנים, אתה נעזר באנשים שיש להם נסיון בכתיבת אלגוריתמיקה יעילה מאוד הדורשת משאבים מועטים. זה היתרון שלנו, ולכן אנחנו מצליחים לדחוס את האלגוריתמים שלנו למעבדים ניידים קיימים, ולא נשענים על שבב ייעודי (Dedicated Silicon). קיימים בשוק מעבדים ייעודיים כמו המעבד של מיקרוסופט המבוסס על טנסיליקה והמעבד של Inuitive הישראלית המבוסס על DSP של CEVA, אולם ההחלטה שלנו היא להתבסס על מעבדים סטנדרטיים".

באיזה חיישנים מקובל להשתמש היום?

"החיישנים המקובלים כוללים חיישני תאוצה (Inertial Measuring Unit), כולל ג'ירו ואקסלקרומטרים שהנמצאים כבר היום בטלפונים. היום אנחנו מגיעים לדגימות של אלף הרץ במחיר של דולר. היום נכנסות לשוק מצלמות Global Shatter שבהן החשיפה נעשית בכל בפיקסליןם בו-זמנית. הקושי הגדול הוא עדיין בתחום חיישני העומק, מכיוון שטכנולוגיות Time of Flight הם יקרים והם צרכני חשמל גדולים. משתדלים להסתדר בלעדיהם".