כיצד להיחלץ ממלכודת אישור הייצוא הדו-שימושי
2 אפריל, 2019
מיפרט טכני לא זהיר עשוי לכלוא חברות סטארט-אפ בקטגוריה של טכנולוגיות דו-שימושיות הדורשות אישור ייצוא מיוחד, הגורם לפגיעה קשה בסיכויי השיווק והמכירה. להלן טיפ כיצד לדלג מעל המשוכה המסוכנת
מאת: עמירם הלוי, לשעבר מנהל תחום "פיקוח יצוא דו-שימושי" במשרד הכלכלה *
חברות סטארט-אפ רבות לא מודעות להשלכות של פיקוח הייצוא הדו-שימושי על המוצר שלהן. לעתים רבות אני נתקל בתמיהה של היזמים: "כיצד זה קשור אלי?", הם שואלים לעתים קרובות. "אנחנו עדיין לא מייצאים ונמצאים בכלל רק בשלב הפיתוח". אלא שאין טעות גדולה מזו: הפיקוח הינו רלוונטי לחברות סטארט-אפ אפילו יותר מאשר לחברות שכבר נמצאות בשלבי הייצוא.
הסיבה לכך היא שהפיקוח על ייצוא דו-שימושי (טכנולוגיות ישימות למערכות צבאיות ולמערכות אזרחיות) מבוסס על פרמטרים טכניים שונים של המוצר ו/או הטכנולוגיה המיוצאת. ולכן כדי להימנע מכניסה אל רשימת המוצרים המפוקחים, יש לבצע התאמה של הפרמטרים הטכניים דווקא בשלבי הפיתוח והתכנון. להלן מספר דוגמאות שבהן ניתקלתי במהלך 10 השנים שבהן שימשתי כרגולטור האחראי על הפיקוח הדו-שימושי.
חברה מתחום האבטחה שפיתחה מערכת מבוססת מכ"ם להתראה על חדירה לשטח מוגדר, ביקשה לבדוק האם המוצר שלה יהיה מפוקח, כאשר ייצא לשיווק. במהלך הפגישה התברר שהחברה קבעה פרמטרים של המוצר המכניסים אותו להגדרה של מוצר מפוקח. אולם בבדיקה מעמיקה יותר התברר שלטווח שאליו המוצר מיועד, אפשר לצמצם חלק מהדרישות הטכניות באופן שיוציא אותו מפיקוח, מבלי לפגוע ביעילות המתוכננת. הדבר הבטיח שניתן לשווק את המוצר לחו"ל, ללא כל צורך בקבלת רישיון יצוא ממשרד הכלכלה. העובדה שהבדיקה נעשתה בשלב הפיתוח, חסכה לחברה קשיים רבים.
ההמתנה שעלתה ביוקר
חשוב להדגיש שככל שהבירור נעשה בשלבים מוקדמים יותר של הפיתוח, סיכויי ההצלחה גדולים יותר. לעתים בדיקה מאוחרת היא מאוחרת מדי. חברה ישראלית שפיתחה מערכת ל"התראה בפני תאונות" המבוססת על מצלמה תרמית ביקשה לדעת האם המוצר מפוקח. בבדיקה שערכתי התברר שהמוצר חייב ברישיון ייצוא, והמלצתי לחברה על שינויים במוצר שיוציאו אותו מפיקוח.
אלא שהחברה הגיעה אלינו בשלב שבו הפיתוח כמעט והסתיים והמוצר היה מוכן לשיווק. מהסיבה הזו היא לא הצליחה ליישם את השינויים, וכיום הייצוא שלה מפוקח וחייב ברישיון. זהו חסרון המעמיד אותה בעמדת נחיתות מול המתחרים בשוק.
להלן דוגמאות נוספות כיצד הצליחו חברות להשתחרר מהפיקוח על הייצוא: חברה שפיתחה מוצר למדידת "משטר רוחות" באמצעות קרן לייזר כדי לסייע לחברות להפקת אנרגיית רוח להחליט היכן למקם את הטורבינות, קיבלה המלצה לכוון את עוצמת הלייזר לרמה שאינה דורשת פיקוח, מבלי לפגום ביעילות הבדיקה.
רכיב הקירור המסוכן של מערכות MRI
חברה ישראלית שפיתחה מערכת MRI מהפכנית, ביקשה לבדוק האם היא תהיה מפוקחת. חשוב לדעת: כל מערכות ה-MRI הקיימות כיום בשוק הן מפוקחות וחייבות ברישיון יצוא, בגלל רכיב הקירור הקריוגני המשולב בהן. הרכיב מסייע להשגת דיוק של הבדיקה, וטכנולוגיה דומה מוטמעת גם במערכות צבאיות מדוייקות. בבדיקה שערכנו התברר שהחברה יכולה להגיע לתוצאות הנדרשות גם ללא שימוש ברכיב הקירור הקריוגני. על-ידי כך היא הצליחה להימנע מהצורך בבקשת רישיון בכל עסקת יצוא של המוצר, ושיפרה מאוד את כושר התחרות שלה בשוק.
לסיכום, קיימות דוגמאות רבות נוספות, אולם התמונה היא ברורה. תכנון נכון ובזמן המתאים, יכול לחסוך לחברה תהליכים רגולטוריים וביורוקרטיים מיותרים, אשר לא רק יחסכו זמן וכסף רב, אלא גם יקבעו האם יש למוצר היתכנות כלכלית. שכן לעיתים רבות עצם העובדה שהמוצר חייב בפיקוח, משנה את כל תמונת השיווק והמכירות שלו.
- אודות: עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן , בהודו, בספרד ובאוסטרליה, ושימש עד לאחרונה כמנהל תחום "פיקוח יצוא דו שימושי" במשך 10 שנים. ליצירת קשר: [email protected], טלפון: 050-6240904 או באתר: www.ah-consultant.com
פורסם בקטגוריות: חברות סטראט-אפ , חדשות , תעופה וביטחון , תעשייה ישראלית
פורסם בתגיות: דו שימושי , רגולטור
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
