“התעשייה משלמת את מחיר הפיגור הטכנולוגי”

18 מרץ, 2020

מנכ"לית חברת הייעוץ תפן הזהירה כבר לפני כחצי שנה שהתעשייה הישראלית סובלת "מבעיית טכנופוביה", המקשה כיום על המעבר לעבודה במתכונת של ניהול ובקרה מרחוק. "העצה שלי למנהלים: תגבשו תוכנית ליום שאחרי"

משבר הקורונה מאלץ את החברות במשק לשנות כמעט בן-לילה את מתכונת העבודה שלהן ולהסתמך באופן נרחב על עבודה מרחוק. היום (ג’) למשל, דיווח איגוד האינטרנט הישראלי שתעבורת האינטרנט הפנים ישראלית לאתרים ישראלים גדלה בשבועיים האחרונים בכ-25%. כך עולה מנתוני מחלף האינטרנט הפנים-ישראלי (Israeli Internet eXchange), המחבר בין כל ספקי הגישה לאינטרנט בישראל. בחברות הייטק מבוססות תוכנה, המעבר הזה מתבצע באופן חלק יחסית. ואולם בתעשייה שבה יש התבססות גדולה יותר לעבודה באתר עצמו, המעבר הכפוי הזה קשה ליישום בהתראה קצרה.

מנכ”לית חברת תפן (Tefen), המספקת ייעוץ לחברות וארגונים בהטמעת טכנולוגיות מבוססות בינה-מלאכותית ואוטומציה, מלי ביצור-פרנס, הסבירה ל-Techtime שחלק מהקושי נובע מכך שחברות תעשייתיות רבות לא הטמיעו בשנים האחרונות מערכות אוטומציה והפעלה מרחוק. בין השאר, החברה גיבשה תוכנית שיקום כדי לסייע לחברות תעשייה להתמודד עם המשבר הנוכחי, ולתכנן את היום שאחרי.

מהו הרושם שלך מהתגובה של התעשייה הישראלית למשבר?

ביצור-פרנס: “אני משוחחת עם מנכ”לים במשק והפחד שלהם הוא משתק, לא רק מהמצב היום אלא גם ממה שיקרה ביום שאחרי הקורונה. התעשייה מנסה להחזיק מעמד, אבל הלחץ מתגבר. בתקופות כאלה הנטייה היא להתמקד רק במה שהכרחי, אבל מה שבאמת חשוב זה לגבש תוכנית שיקום ליום שאחרי משבר הקורונה.

“המשבר מוכיח עד כמה מהפיכת התעשייה הרביעית (Industry 4.0) היא הכרחית. כיום אנחנו משלמים ביוקר על הפיגור הזה בתעשייה. שימוש מוקדם במערכות הפעלה מרחוק של מתקנים היה מונע השבתה של מפעלים רבים. העצה שלי למנהלי המפעלים: תגבשו עכשיו תוכנית עסקית ליום שאחרי המשבר. תוכנית שתתמקד באופן שבו מנהלים סיכונים בעתיד, אילו עובדים מחזירים ומהיכן יגיע תזרים המזומנים. תעבירו חלק ממערכי המטה למיקור חוץ כדי לחסוך בעלויות, ותבנו תוכנית מעבר לטכנולוגיות מתקדמתו, כדי שהתפוקה, הייצור והאספקה לא יהיו תלויים באדם – מכיוון שמשבר מהסוג הזה עשוי להתרחש פעם נוספת”.

להאזנה לראיון המוקלט:

כבר בחודש נובמבר 2019 הזהירה ביצור-פרנס שהתעשייה סובלת מבעיית “טכנופוביה”. לדבריה, “סקר שערכנו גילה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה, כאשר החולשה שלנו נעוצה בעיקר באינטגרציה לקויה”.

המכון לייצור מתקדם החל לפעול

בתוך כך, בימים אלה החל לפעול המכון לייצור מתקדם באזור התעשייה תפן שבגליל. המכון, שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל ומופעל על ידי קבוצת תפן, חברת ESI ואורט-בראודה, נועד לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים, ויספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה. ביצור-פרנס מספרת כי 8 מפעלים מהצפון כבר קבעו אבחון. “אני שמחה לומר שאף אחד מהמפעלים לא ביטל את האבחון בשל המצב. להיפך, הם מבינים שהתהליך הזה עשוי להציל אותם מהמשבר הנוכחי, ובפעם הבאה”.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: חדשות , משבר הקורונה , ריאיונות , תעשייה ישראלית

פורסם בתגיות: מלי ביצור פרנס , קורונה , תעשייה 4.0 , תפן