שיפור של 24% בפריון במפעלים שעברו טרנספורמציה טכנולוגית

דו"ח שמפרסם בימים אלה המכון לייצור מתקדם ממחיש את הערך הרב של אימוץ טכנולוגיות חכמות למדדים התפעוליים של מפעלי תעשייה. המכון לייצור מתקדם מסייע למפעלי תעשייה בישראל בהטמעת טכנולוגיות חדשניות לצורך שיפור הפיריון. מאז תחילת פעילותו ב-2021, ערך המכון יותר מ-300 תהליכי אבחון מול מפעלי תעשייה, כאשר כ-150 מפעלים מתוכם עברו משלב האבחון לשלב ההטמעה בפועל של טכנולוגיות שהומלצו באבחון.

המכון ממקד את מאמציו בתעשייה המסורתית יותר ובמפעלים קטנים ובינוניים, שבהם הפער הטכנולוגי גדול יותר ויש מרחב רב לשיפור. הנתונים מן הדו"ח לקוחים ממפעלים במגזרים כמו גומי ופלסטיק, מתכת, מזון, נייר, אלקטרוניקה, אופטיקה ועוד. הפרויקטים שהוביל המכון במפעלים התמקדו בטכנולוגיות של רובוטיקה, מערכות מידע, דיגיטציה וניהול תהליכים.

ב-81 מפעלים הטכנולוגיות החדשות כבר מניבות נתונים Vמאפשרים לאמוד את תרומת התהליך: במדד היעילות נרשם שיפור של 11.6%, במדד שיפור הזמינות נרשם שיפור של 41.5%, ובמדד האיכות נרשם שיפור של 21.7%. לפי נתוני המכון, הפיריון במפעלים האלה עלה ב-24.3%. לשם השוואה, לפי נתונים של אגף הכלכלה, התוצר התעשייתי בישראל צמח ב-2021 בשיעור של 4.4%, נתון נמוך בהשוואה לממוצע ב-OECD. ב-2020, הפיריון של עובד ישראלי בתעשייה היה נמוך ב-48% בהשוואה לאמריקאי ונמוך ב-33% בהשוואה למדינות הבנצ'מארק.

"צורך בוער בטרנספורמציה טכנולוגית"

בשיחה עם Techtime, אמרה יו"ר המכון לייצור מתקדם ומנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן, מלי ביצור-פרנס, "המיקוד של המכון הוא במפעלים המסורתיים יותר, שבהם ישנו צורך בוער יותר בטרנספורמציה טכנולוגית. היעד המרכזי של פעילות המכון היא שיפור הפריון, והנתונים מלמדים עד כמה אימוץ נכון של טכנולוגיה תורם לפריון. השיפור המשמעותי בפריון של העובדים, כפי שעולה מהנתונים, מספק למפעלים הרבה יותר גמישות בניהול רמות התפוקה וכוח האדם, והדבר גם מתבטא בחיסכון בעלויות ובהגדלת ההכנסות. הדרישה לשירותי המכון רק הולכת וגדלה, ובקרוב אף נתחיל בסבב שני במפעלים שכבר עברו תהליך ראשון של הטמעה.

"אחת מהבעיות המובהקות בתעשייה הישראלית קשורה לשימוש חסר במערכות מידע ואיסוף נתונים. זה מגביל את היכולת לרתום טכנולוגיות כמו בינה עסקית (BI) ו-IoT". בחודשים הקרובים צפוי המכון לחנוך באזור התעשייה תפן ליד כרמיאל מרכז הדגמה והתנסות שמטרתו  לחשוף תעשיינים בישראל להיצע הפתרונות בעולם התעשייה החכמה. יוצגו בו טכנולוגיות מתחומי הרובוטיקה, בקרה ושליטה, חיישנים, ניהול קווי ייצור, אנליטיקה תפעולית, בינה מלאכותית, הדפסות בתלת-מימד ועוד.

מקור: המכון לייצור מתקדם

להגדיל את הפריון עם טכנולוגיות חכמות

המכון לייצור מתקדם, שהוקם ביוזמת מנהל התעשיות במשרד הכלכלה, ופועל מאזור התעשייה תפן, מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה (industry 4.0). לאחר תהליך האבחון המסובסד כמעט במלואו על-ידי משרד הכלכלה, המפעל יכול להמשיך לשלב הייעוץ וההטמעה: בליווי המכון הוא מגבש תוכנית הצטיידות בטכנולוגיות הרלוונטיות, הכוללת גם בחירה בספקים המתאימים ביותר.

מלי ביצור-פרנס

גם בשלב הזה המפעל נהנה מסבסוד של כ-50%-70% על-ידי משרד הכלכלה. מימון הטכנולוגיות עצמן גם כן עשוי לזכות לסיוע מטעם רשות החדשנות. המכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת אורט-בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון. ביצור פרנס: "מגיעה מילה טובה למינהל תעשיות במשרד הכלכלה, בהובלת עוז כ"ץ , שמינפו מעל המשוער את הפרויקט".

"מפעלים רבים שוקלים להעתיק את הייצור מחוץ לישראל"

כנס SE לתעשייה ותשתיות, אשר יתקיים בשבוע הבא במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב, יעסוק בצומת שבו מצויה התעשייה הישראלית, שצלחה את משבר הקורונה וכעת נאלצת להתמודד עם אתגרים חדשים כמו אינפלציה, חשש ממיתון, התנודתיות בשער הדולר והמשך השיבושים בשרשרת האספקה. מנכ"לית קבוצת תפן (Tefen), מלי ביצור-פרנס, אשר תוביל את הפאנל המרכזי בכנס בהשתתפות שורה של מנכ"לים בכירים, מלווה בשנים האחרונות מקרוב את התעשייה הישראלית במסגרת תפקידה כיו"ר המכון לייצור מתקדם, המסייע למפעלי תעשייה באימוץ טכנולוגיות מתקדמות מעולמות התעשייה החכמה.

מסקר שערכה תפן ויוצג בכנס עולה כי מפעלי תעשייה רבים שוקלים להעביר קווי ייצור לחו"ל. ביצור-פרנס: "יש חשש גדול מהעתיד בקרב תעשיינים, והם שוקלים בלית ברירה להעתיק קווי ייצור מחוץ לישראל.  היתה מחשבה שמי שיצליח לשרוד את משבר הקורונה ייצא מחוזק ויתרומם לגבהים חדשים. אלא שמתברר שהקושי מתחיל עכשיו. איש לא ציפה למכות החדשות שניחתו על התעשייה בדמות אינפלציה ומיתון. צריך לחשוב איך ניתן לעזור להם."

אחד המפתחות לשרידותה של התעשייה הישראלית היא האצת המעבר למודל של תעשייה חכמה, שמתבססת יותר על אוטומציה וניהול מבוסס נתונים המאפשרים לחסוך בעליות ולשפר את התפוקה. זהו למעשה המנדט שעל בסיסו הוקם המכון לייצור מתקדם, שהוקם בינואר 2020 ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה ופועל מאזור התעשייה תפן. המכון מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה.

פעילות המכון תעמוד במרכז הכנס, ויועצים של המכון יספקו אבחון וייעוץ ראשוניים לתעשיינים שיגיעו לכנס. כמו כן, במקום יוקם מיצג הדגמה של טכנולוגיות מתקדמות. "המודעות בקרב תעשיינים בישראל לפתרונות האלה עלתה מאוד. יש אמון גדול בכך שהטכנולוגיות הללו יכולות לסייע להם."

מנתונים שחשף המכון באחרונה עולה כי נכון לחודש מרץ 2022, המכון ערך כ-250 אבחונים למפעלי תעשייה מתחומי המתכת, פלסטיקה וגומי, הרכבות אלקטרוניות, ריהוט ועוד. מתוך כלל המפעלים שסיימו את תהליך האבחון והייעוץ, כ-200 נמצאים כבר בשלבי הטמעה של טכנולוגיות. על פי הנתונים שנאספו עד כה בעשרות חברות הנמצאות בשלבי הטמעה, חל שיפור של 26% במדד בשלות תעשייה 4.0 ושיפור ממוצע של כ-25% בפריון.

ביצור-פרנס: "יש ביקוש אדיר לפעילות של המכון. מאידך, מתברר שהצורך של רבים מהמפעלים אינו בשיפור נקודתי אלא בטרנספורמציה היקפית יותר, כמו למשל הקמת קווי ייצור אוטומטיים. אנחנו מזהים צורך מהותי בעיקר בענפי הפלסטיקה והאלקטרוניקה. זה עניין של להיות או לחדול."

סקר: 74% מעובדי ההייטק מדווחים על האטה או עצירה בגיוסים

התפנית השלילית בשווקי ההון ב-2022, שחתכה דרמטית את שוויין של חברות טכנולוגיה ישראליות רבות, והדיבור היומיומי על "משבר בהייטק" ומיתון שבפתח, מדירים שינה מעיניהם של המנהלים והמשקיעים. סקר חדש, שיזמה קבוצת Tefen, בחר להתמקד דווקא בהלכי הרוח בקרב העובדים עצמם, וגילה כי הסערה שבחוץ מחלחלת גם אל התחושות היומיומיות של עובד ההייטק הישראלי. ואולם, בשורה התחתונה, למרות הטלטלה, עובד ההייטק עדיין מרגיש בטוח במקום עבודתו ובהייטק הישראלי בכלל.

אלה הממצאים הבולטים העולים מהסקר:

74% מעובדי ההייטק, מקרב המשתתפים בסקר, מדווחים כי בארגון שלהם חלה האטה בגיוסי עובדים חדשים או עצירה מוחלטת
50% מהעובדים מרגישים שהאווירה במשרדים השתנתה מאז תחילת המשבר ו-38% אומרים שאין שינוי
71% מהעובדים מרגישים שינוי באופן בו מתקיימים אירועי החברה, אם זה במידת ההשקעה באירועים ואם בכמות ביחס לתקופה שלפני המשבר
83% מעובדי ההייטק שהשתתפו בסקר לא שוקלים לחפש עבודה חדשה
70% לא חוששים שיפוטרו או ששכרם ייפגע, חרף המשבר
57% מהעובדים מרגישים שהם מקבלים הרבה פחות פניות ממגייסים בתקופה האחרונה
43% מהעובדים היו מוכנים לרדת בתנאי השכר או לעבוד יותר שעות אם זה היה נדרש על מנת לשמור על מקום עבודתם, לעומת 36% שלא היו מסכימים לכך
35% חושבים שהמצב בהייטק בעוד שנה יהיה ללא שינוי, 25% מעריכים שיהיה יותר גרוע, ואילו 22% מאמינים שישתפר

מלי ביצור פרנס [בתמונה], מנכ"לית קבוצת Tefen אומרת שמתחילת המשבר הפוקוס התקשורתי הוא רק על מייסדי חברות ההייטק. "אף אחד לא באמת בדק מה קורה מתחת לפני השטח ואיך המצב משפיע על העובדים, שעד לפני חודשיים היו מאוד מחוזרים, והושקעו תקציבי עתק בגיוסם ובשימורם. התוצאות שעלו מהסקר בחלקן מפתיעות. נראה שלמרות שהרבה מהעובדים מרגישים את המשבר בהייטק, אם זה בירידה בכמות האירועים, באווירה המתוחה שנוצרה במשרדים ובפחות פניות מצד מגייסים, עדיין רוב העובדים דווקא בטוחים במקום שלהם, חושבים שההייטק זה עדיין הסקטור הכי טוב לעבוד בו ולא חוששים מפיטורים. וכנראה שגם ללא השקעה של מיליונים בצ'ופרים ובמתנות עובדי ההייטק עדיין יכולים לשמוח בחלקם. אני חושבת שאפשר בהחלט לשאוב אופטימיות מהנתונים הללו לפחות מהפן של העובדים."

הסקר המלא יוצג בכנס בכירי התעשייה של SE, אשר יתקיים ב-13/7 בדיוויד אינטרקונטיננטל. מספר המשיבים שהשתתפו בסקר עמד על 2,360 איש, וטעות דגימה היא כ-4.5%.

 

המכון לייצור מתקדם מזמין חברות להציג טכנולוגיות במרכז הדגמה

[בתמונה: עובדי המכון]

המכון לייצור מתקדם, שהוקם ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה במטרה לקדם חדשנות במפעלי תעשייה, פרסם "קול קורא" המזמין חברות טכנולוגיה בישראל להציג פתרונות מתחומי התעשייה 4.0 במרכז הדגמה והתנסות חדש שהמכון עתיד להשיק בחודשים הקרובים בפארק התעשייה בכרמיאל.

מטרתו של המרכז, שבהקמתו הושקעו מיליוני שקלים, היא לחשוף תעשיינים בישראל להיצע הפתרונות בעולם התעשייה החכמה ולעודד את אימוץ הפתרונות הללו במטרה לשפר את הפריון ולחסוך בעלויות. יוצגו בו טכנולוגיות מתחומי הרובוטיקה, בקרה ושליטה, חיישנים, ניהול קווי ייצור, אנליטיקה תפעולית, בינה מלאכותית, הדפסות בתלת-מימד ועוד. המרכז צפוי לארח עשרות כנסים בשנה ואלפי אנשי תעשייה ואקדמיה.

"הקול הקורא" שפורסם מזמין חברות טכנולוגיות, חברות תוכנה, יזמים, מכוני מחקר, מוסדות להשכלה גבוהה ואחרים להשתלב במרכז ולהציע טכנולוגיות ומערכות מתקדמות, מתודולוגיות ומוצרים חדשניים, שתורמים להיבטים תפעוליים כדוגמת דיגיטציה בניהול הקשר עם הלקוחות והספקים, תהליכי פיתוח מוצר ומעבר מפיתוח לייצור, אופטימיזציה ודיגיטציה בתהליכי שרשרת האספקה, אוטומציה, רובוטיקה ומיכון מתקדם, אפקטיביות תפעולית במערכי ייצור; כלים מתקדמים וטכנולוגיים לאבטחת איכות ובקרה. את ההצעות יש להגיש עד סוף חודש יוני.

מירב גרוסמן, שמונתה לפני מספר חודשים למנכ"לית המכון אמרה כי מרכז ההדגמה הוא נדבך חשוב בפעילות של המכון. "זו הזדמנות עבור תעשיינים להתרשם באופן בלתי אמצעי מטכנולוגיות ייצור מתקדמות ולראות כיצד הן יכולות לתרום לשיפור כלל ההיבטים התפעוליים. זו גם הזדמנות מצוינת עבור חברות מהאקוססיסטם הטכנולוגי בישראל, הידועות בכל העולם בחדשנותן פורצת הדרך, להציג את פתרונותיהן וליצור שיתופי פעולה עם התעשייה המקומית."

לדברי עוז כ”ץ, ראש מינהל תעשיות במשרד הכלכלה, "החזון שלנו הוא שהמרכז יהווה נקודת מפגש בין תעשייה, טכנולוגיה, ואקדמיה וממשל, וימלא תפקיד פעיל בהגדרה, אפיון, פיתוח והטמעת פתרונות לאתגרים עמם מתמודדת התעשייה היצרנית בארץ".

להגדיל את הפריון עם טכנולוגיות חכמות

המכון לייצור מתקדם, שהוקם בינואר 2020 ופועל מאזור התעשייה תפן, מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה (industry 4.0). נכון לחודש מרץ 2022, המכון ערך כ- 250 אבחונים למפעלי תעשייה מתחומי המתכת, פלסטיקה וגומי, הרכבות אלקטרוניות, ריהוט ועוד. מתוך כלל המפעלים שסיימו את תהליך האבחון והייעוץ, כ-200 נמצאים כבר בשלבי הטמעה של טכנולוגיות. על פי הנתונים שנאספו על ידי המכון עד כה בעשרות חברות הנמצאות בשלבי הטמעה, חל שיפור של 26% במדד בשלות תעשייה 4.0 ושיפור ממוצע של כ- 25% בפריון.

מכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת אורט-בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון. מלי ביצור פרנס, יו”ר המכון ומנכ”לית Tefen: "בשנתיים שחלפו מאז הקמתו, המכון סייע למאות מפעלים, קטנים כגדולים, בפריפריה ובמרכז, להתחיל את הדרך לעבר תעשייה חכמה ויעילה יותר. מהפירות נהנה כל מפעל באופן פרטני, אך גם המשק כולו. הגברת הפריון וחיזוק התעשייה המקומית, בייחוד בימים של שיבושים בשרשרת האספקה העולמית, היא יעד לאומי."

לאחר תהליך האבחון המסובסד כמעט במלואו על-ידי משרד הכלכלה, המפעל יכול להמשיך לשלב הייעוץ וההטמעה: בליווי המכון הוא מגבש תוכנית הצטיידות בטכנולוגיות הרלוונטיות, הכוללת גם בחירה בספקים המתאימים ביותר. גם בשלב הזה המפעל נהנה מסבסוד של כ-50%-70% על-ידי משרד הכלכלה. מימון הטכנולוגיות עצמן גם כן עשוי לזכות לסיוע מטעם רשות החדשנות.

"אנחנו רוצים להביא את מהפכת ה-4.0 גם לחברות התחבורה"

חברת הייעוץ תפן (Tefen) הודיעה על הקמת חברה חדשה, "תפן תשתיות וטכנולוגיות", שתתמקד בעולם התחבורה ותספק שירותי ייעוץ וליווי לחברות תחבורה ובפרויקטים תחבורתיים גדולים. מי שיעמוד בראש החברה החדשה הוא אלכס מלייב [בתמונה למעלה], אל"מ במיל., שבשנה האחרונה שימש כסמנכ״ל הטכנולוגיות והתפעול של חברת "דן" והתמחה בתכנון, ניהול ותפעול מערכי תחבורה מתקדמים ובאיתור והטמעת אקסלרטורים טכנולוגיים. החברה החדשה יושבת במשרדים בשטח של 1,500 מ"ר במטה תפן בבית דגן, כאשר הכוונה היא להקים בהמשך הדרך משרדים נוספים בדרום הארץ.

החברה החדשה תרתום את המומחיות של תפן באימוץ והטמעה של טכנולוגיות חדשניות כדוגמת בינה מלאכותית, אנליטיקה, ביג-דאטה ועוד לשם שיפור השירות של מערכי תחבורה והתייעלות תפעולית. הקמת החברה החדשה משקפת את הפעילות הגוברת של תפן בתחום התחבורה בשנים האחרונות, כאשר בין לקוחותיה נמנים חברות התחבורה "דן" ו-"אפיקים", רכבת ישראל, נמלי ישראל, חברות תעופה ועוד. באחרונה החלה תפן לספק את שירותיה בפרויקט לייעול מערך התחבורה הציבורית בבחריין, וזאת עם נרמול היחסים בין שתי המדינות בעקבות "הסכמי אברהם".

"תפן תשתיות" תטפל בחלק מהלקוחות הקיימים של חברת-האם, ובכלל זה נמל אשדוד, נמל חיפה, אל-על, תעשייה אווירית, רכבת ישראל, דן תחבורה, חיל הים, קבוצת עפיפי, וכן בעוד שני פרויקטים בינלאומיים גדולים בהקמת תשתיות.

מלי ביצור-פרנס

מנכ"לית קבוצת תפן, מלי ביצור-פרנס, אמרה בשיחה עם Techtime: "צברנו הרבה לקוחות מתחום התחבורה ועכשיו פיצלנו את זה לחברה נפרדת. אנחנו רוצים להביא את מהפכת ה-4.0, שצוברת תאוצה בתעשייה, גם לחברות התחבורה, שחלקן עדיין מפגרות מאחור בכל הנוגע לאימוץ טכנולוגיות מידע, ולסייע בהקמת מערכי תחבורה חכמים יותר. טכנולוגיות של בינה מלאכותית וביג-דאטה יכולות לתרום רבות בנושאים של אופטימיזציה, ייעול תהליכים וחיסכון בעלויות. עולם התחבורה עובר מהפכה, ואנחנו צפויים לראות מיזמי ענק בתחום, בישראל ובעולם, ואנחנו רוצים לספק את המומחיות שלנו בתהליכי התכנון, הניהול והאינטגרציה."

בדצמבר שנה שעברה תפן פתחה חברת בת בדובאי אשר מהווה צינור לחברות ישראליות ואמירתיות, בפיתוח וקידום שיתופי פעולה עסקיים, השקעות, ויצירת הזדמנויות עסקיות. Tefen מפעילה גם את המכון לייצור מתקדם מטעם משרד הכלכלה, שהוקם בצפון בתקציב ממשלתי של עשרות מיליוני שקלים במטרה להטמיע חדשנות בתעשייה הישראלית. המכון מעניק סיוע בסבסוד למאות מפעלים, כדי שיישמו תהליכי ייצור מתקדמים שיאפשרו להם להגדיל את הפריון והרווחיות שלהם.

המכון לייצור מתקדם מקיים השבוע האקתון בנושא מעקב אחר שרשרת האספקה

המכון לייצור מתקדם יקיים השבוע האקתון בן שלושה ימים (11-13/08)' שינסה לפתח אבות-טיפוס עבור אתגרים בעולם התעשייה החכמה ומחשוב רצפת הייצור. זו השנה השנייה שבה מקיים המכון את ההאקתון, כשהשנה ינסו המשתתפים לפצח אתגר מהותי בעולם הייצור של ימינו: פיתוח יכולת טכנולוגית שתאפשר לעקוב בזמן אמת אחר כל מרכיבי המוצר לאורך כל שרשרת האספקה, מהספקים ועד הצרכן הסופי, וזאת במטרה לייעל תהליכי רכש והצטיידות ולאתר במהירות בעיות בייצור ומוצרים תקולים. כבר יותר מ-2,000 איש נרשמו להאקתון, שיתקיים במתכונת מקוונת, מתוכם מאות צפויים להשתתף בפועל באתגר, ובהם סטודנטים, יזמים, ועובדי ציבור.

הזוכים בתחרות יזכו בפרסים כספיים. מארגני ההאקתון – המכון לייצור מתקדם בשיתוף המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, קבוצת תפן וחברת ESI של איל זילברמן – מקווים כי ההאקתון יניב רעיונות מוצלחים שיהוו בסיס להקמת חברות סטארט-אפ חדשות בתחום. בין השופטים שיכהנו בוועדת השיפוט: פרופ' אריה מהרשק, נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, בני אמויאל, מנכ"ל המכון לייצור מתקדם, צביקה ויינשטוק, סמנכ"ל טכנולוגיות ב-i4Valley חממת סטארטאפים לתעשייה מתקדמת, ושלום ארז, מנהל פרויקטים ופיתוח עסקי, מנטור ומאמן למנהלים.

עוז כ"ץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה: "המכון לייצור מתקדם מסייע לתעשייה הישראלית לבצע את הקפיצה הנדרשת בשדרוג תהליכי הייצור. אחד האתגרים המרכזיים הינו בניית שהאקטון הוא חלק מרכזי ממנו. המעבר לתעשייה מתקדמת הוא לא בגדר מותרות, אלא שאלה של להיות או לחדול עבור מפעלי התעשייה שצריכים להתמודד עם התחרות בעולם. לצד הקמת המכון לייצור מתקדם, המינהל ממשיך לפעול לשיפור הסביבה העסקית לתעשייה ולסיוע בהסרת חסמים, בכדי לספק מענה מיטבי לצרכים של התעשייה בישראל"

מלי ביצור-פרנס

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת תפן, אמרה: "המטרה היא לפתור בעיות אקוטיות מאוד בתעשייה. מעקב חכם אחר שרשרת האספקה עשוי להגביר את היכולת לבצע בקרת איכות עוד בקו הייצור ולהימנע מתקלות ושינוע של מוצרים תקולים. זו חוליה משמעותית שחסרה בעולם הייצור החכם, ופתרון הבעיה יכול לחסוך ליצרנים עלויות רבות."

המכון לייצור מתקדם, שהוקם בינואר 2020 ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה במטרה לקדם חדשנות במפעלי תעשייהופועל מאזור התעשייה תפן, מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה (industry 4.0). עד כה השלים המרכז יותר ממאה תהליכי אבחון מול מפעלי תעשייה בארץ.  המכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת אורט-בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון.

המכון לייצור מתקדם יחנוך מרכז הדגמה לייצור חכם

המכון לייצור מתקדם שהוקם ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה במטרה לקדם חדשנות במפעלי תעשייה, צפוי לחנוך לקראת סוף השנה מרכז הדגמה הגדול בארץ, שיציג את הטכנולוגיות החדשניות ביותר בעולם התעשייה החכמה. הקומפלקס, שהוקם באזור התעשייה תפן בעלות השקעה ראשונית של כ-5 מיליון שקל, ישתרע על פני מאות מ"ר ויאפשר למנהלים, אנשי תעשייה וגם לציבור הרחב להתרשם  ממגוון פתרונות בתחומים כגון אוטומציה, רובוטיקה, בקרה וניהול רצפת ייצור, IoT, הדפסה בתלת-מימד, אנליטיקה תפעולית, בינה מלאכותית ועוד. במקום יוקם גם קו הרכבה אוטומטי ומתקדם.

במהלך חודש יולי צפוי המכון לייצור מתקדם לפרסם "קול קורא" לחברות טכנולוגיות ישראליות המפתחות פתרונות לעולם התעשייה להציע טכנולוגיות להצגה במרכז. היעד של המכון הוא שמכלול הטכנולוגיות שיוצגו במרכז יהיו תוצרת כחול-לבן או של חברות בינלאומיות עם מרכז פעילות בישראל. הטכנולוגיות שיוצגו במרכז יתחלפו מעת לעת.

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן, המשמשת גם כיו"ר המכון, הסבירה ל-Techtime כי מרכז ההדגמה הוא נדבך חשוב במימוש החזון של המכון לייצור מתקדם. "המרכז יאפשר למנהלים להתרשם ולראות במו עיניהם מערכות חכמות בפעולה ולהבין כיצד הן יכולות לתרום לשיפור התפעול והפריון." בתוך כך, במכון לייצור מתקדם מקימים בימים אלה גם קהילת ידע שיתופית, שבראשה צפוי לעמוד תעשיין בכיר.

להגדיל את הפריון עם טכנולוגיות חכמות

המכון לייצור מתקדם, שהוקם בינואר 2020 ופועל מאזור התעשייה תפן, מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה (industry 4.0). עד כה השלים המרכז כ-110 תהליכי אבחון מול מפעלי תעשייה בארץ, וצפוי להשלים עוד כ-50 אבחונים עד סוף השנה. מתוכם, כמה עשרות מפעלים מצויים כבר בתהליכי רכישת ציוד והטמעה של טכנולוגיות בסבסוד רשות החדשנות.

ביצור-פרנס: "אנחנו רואים כמה התעשייה צמאה לטרנספורמציה הזו. גילינו תעשייה מתוחכמת עם ציוד מיושן. ישנו מחסור גדול במערכות לניהול רצפת ייצור, רובוטים וקובוטים, מדפסות תלת-מימד, פתרונות אנליטיים, כלי ניהול ועוד. הדבר בולט במיוחד במפעלים קטנים ובינוניים, שלחלקם אין את המשאבים לרכוש ולתפעל מערכות כאלה. המסלול של המכון מאפשר להם לבצע את קפיצת המדרגה. המטרה בסופו של דבר היא להגדיל את הפריון של התעשייה הישראלית."

מלי ביצור-פרנס

מכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת אורט-בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון. מרבית המפעלים שעברו אבחון עד כה היו מפעלים מסורתיים בסדר גודל בינוני (50-200 עובדים) מתחומים כמו פלסטיק, מתכת וכימיקלים. מפעלים מסוג זה הם קהל היעד המרכזי של המכון, מאחר שבהם הצורך בהטמעת טכנולוגיות לשיפור הפריון והבטחת הרציפות העסקית הוא הדחוף ביותר.

לאחר תהליך האבחון המסובסד כמעט במלואו על-ידי משרד הכלכלה, המפעל יכול להמשיך לשלב הייעוץ וההטמעה: בליווי המכון הוא מגבש תוכנית הצטיידות בטכנולוגיות הרלוונטיות, הכוללת גם בחירה בספקים המתאימים ביותר. גם בשלב הזה המפעל נהנה מסבסוד של כ-50%-70% על-ידי משרד הכלכלה. מימון הטכנולוגיות עצמן גם כן עשוי לזכות לסיוע מטעם רשות החדשנות.

המכון לייצור מתקדם ישלים עד סוף השנה 80 אבחונים טכנולוגיים

המכון לייצור מתקדם שהוקם בתחילת השנה ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה באזור התעשייה תפן, ביצע בחודשים האחרונים כ-70 אבחונים טכנולוגיים למפעלים ברחבי הארץ, במטרה לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי הייצור. המכון צפוי להשלים עד סוף השנה כ-80 אבחונים – כפול מהיעד שהוגדר בתחילת השנה. בעקבות משבר הקורונה והצורך בהאצת קידום החדשנות בתעשייה בתחומי תפעול מרחוק, רובוטיקה, בינה מלאכותית ואוטומציה, החליט משרד הכלכלה להכפיל את תקציב המכון.

המכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת אורט-בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון. מרבית המפעלים שעברו אבחון עד כה היו מפעלים מסורתיים בסדר גודל בינוני (50-200 עובדים) מתחומים כמו פלסטיק, מתכת וכימיקלים. מפעלים מסוג זה הם קהל היעד המרכזי של המכון, מאחר שבהם הצורך בהטמעת טכנולוגיות לשיפור הפריון והבטחת הרציפות העסקית הוא הדחוף ביותר.

הבעיה המרכזית: פריון נמוך

מתודולוגיית האבחון פותחה על ידי מנכ"ל המכון בני אמויאל ואנשיו בשיתוף תפן ואורט-בראודה. היא כוללת דירוג ההיבטים השונים בתפקוד המפעל, כמו טכנולוגיות קיימות, הון אנושי, תהליכים ומערכות. מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן, המשמשת גם כיו"ר המכון, סיפרה ל-Techtime שהאבחון משמש כבסיס לתוכנית פעולה שבה מוגדרות הטכנולוגיות החיוניות עבור כל מפעל.

ביצור-פרנס: "ברבים מהאבחונים גילינו מחסור בטכנולוגיות כמו מערכות לניהול רצפת ייצור, רובוטיקה, תפעול מרחוק, חיישני תחזוקה ואנליטיקה, מערכות מידע הולמות ועוד. המיקוד המרכזי הוא בהגדלת הפריון, מכיוון שזו נקודה חלשה בתעשייה הישראלית. אם לא נשפר את הפריון, המפעלים פשוט לא ישרדו".

מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן ויו"ר המכון, מלי ביצור-פרנס
מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן ויו"ר המכון, מלי ביצור-פרנס

מאבחון להצטיידות

לאחר תהליך האבחון המסובסד כמעט במלואו על-ידי משרד הכלכלה, המפעל יכול להמשיך לשלב הייעוץ וההטמעה: בליווי המכון הוא מגבש תוכנית הצטיידות בטכנולוגיות הרלוונטיות, הכוללת גם בחירה בספקים המתאימים ביותר. גם בשלב הזה המפעל נהנה מסבסוד של כ-50%-70% על-ידי משרד הכלכלה. נכון לעכשיו, כל הספקיות הטכנולוגיות הן חברות ישראליות. מימון הטכנולוגיות עצמן גם כן עשוי לזכות לסיוע מטעם רשות החדשנות.

ביצור-פרנס: "בתחילה חששנו שהמפעלים לא יעברו משלב האבחון לשלב ההטמעה, אבל להפתעתנו הנכונות שלהם גבוהה מאוד וכבר התחלנו בתהליכי אישור תקציבים. אין ספק שהקורונה האיצה את התהליכים והמחישה לכולם את חשיבות החדשנות בתחומי הייצור".

נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, פרופ' אריה מהרשק, ציין כי הביקוש הרב של חברות ומפעלים מכל הארץ לשירותי המכון מעיד על הצורך העמוק של ענף התעשייה המסורתית-קלאסית בישראל ליישר קו עם הקידמה והחדשנות הטכנולוגית הנהוגות כיום בעולם. "תהליך הליווי של המכון בנוי משני שלבים עיקריים – שלב האבחון הטכנולוגי, בו מתבצע מיפוי של כלל הגורמים העשויים להיחשב כ'מעכבים', ושלב שני של הטמעה, בו מיושמות ההמלצות המקצועיות לטובת ייעול תהליך הייצור ושיפור איכות המוצר; ובקיצור – השבחת הפריון".

בתחילת 2021 המכון יחנוך מרכז הדגמה שבו יוצגו פיתוחים ופתרונות בתחום התעשייה החכמה. ב-2 בנובמבר תיערך במתכונת מקוונת הוועידה השנתית של תפן לבכירי המשק והתעשייה, בהשתתפות שר הכלכלה, מנכ"ל רפאל, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, יו"ר חברת החשמל, יו"ר אסותא, מנכ"ל דואר ישראל, מנכ"ל תדיראן ועוד.

הירשמו לניוזלטר השבועי של Techtime וקבלו מדי יום חמישי עדכונים על כל מה שקרה השבוע בהייטק>>>

"התעשייה משלמת את מחיר הפיגור הטכנולוגי"

משבר הקורונה מאלץ את החברות במשק לשנות כמעט בן-לילה את מתכונת העבודה שלהן ולהסתמך באופן נרחב על עבודה מרחוק. היום (ג') למשל, דיווח איגוד האינטרנט הישראלי שתעבורת האינטרנט הפנים ישראלית לאתרים ישראלים גדלה בשבועיים האחרונים בכ-25%. כך עולה מנתוני מחלף האינטרנט הפנים-ישראלי (Israeli Internet eXchange), המחבר בין כל ספקי הגישה לאינטרנט בישראל. בחברות הייטק מבוססות תוכנה, המעבר הזה מתבצע באופן חלק יחסית. ואולם בתעשייה שבה יש התבססות גדולה יותר לעבודה באתר עצמו, המעבר הכפוי הזה קשה ליישום בהתראה קצרה.

מנכ"לית חברת תפן (Tefen), המספקת ייעוץ לחברות וארגונים בהטמעת טכנולוגיות מבוססות בינה-מלאכותית ואוטומציה, מלי ביצור-פרנס, הסבירה ל-Techtime שחלק מהקושי נובע מכך שחברות תעשייתיות רבות לא הטמיעו בשנים האחרונות מערכות אוטומציה והפעלה מרחוק. בין השאר, החברה גיבשה תוכנית שיקום כדי לסייע לחברות תעשייה להתמודד עם המשבר הנוכחי, ולתכנן את היום שאחרי.

מהו הרושם שלך מהתגובה של התעשייה הישראלית למשבר?

ביצור-פרנס: "אני משוחחת עם מנכ"לים במשק והפחד שלהם הוא משתק, לא רק מהמצב היום אלא גם ממה שיקרה ביום שאחרי הקורונה. התעשייה מנסה להחזיק מעמד, אבל הלחץ מתגבר. בתקופות כאלה הנטייה היא להתמקד רק במה שהכרחי, אבל מה שבאמת חשוב זה לגבש תוכנית שיקום ליום שאחרי משבר הקורונה.

"המשבר מוכיח עד כמה מהפיכת התעשייה הרביעית (Industry 4.0) היא הכרחית. כיום אנחנו משלמים ביוקר על הפיגור הזה בתעשייה. שימוש מוקדם במערכות הפעלה מרחוק של מתקנים היה מונע השבתה של מפעלים רבים. העצה שלי למנהלי המפעלים: תגבשו עכשיו תוכנית עסקית ליום שאחרי המשבר. תוכנית שתתמקד באופן שבו מנהלים סיכונים בעתיד, אילו עובדים מחזירים ומהיכן יגיע תזרים המזומנים. תעבירו חלק ממערכי המטה למיקור חוץ כדי לחסוך בעלויות, ותבנו תוכנית מעבר לטכנולוגיות מתקדמתו, כדי שהתפוקה, הייצור והאספקה לא יהיו תלויים באדם – מכיוון שמשבר מהסוג הזה עשוי להתרחש פעם נוספת".

להאזנה לראיון המוקלט:

כבר בחודש נובמבר 2019 הזהירה ביצור-פרנס שהתעשייה סובלת מבעיית "טכנופוביה". לדבריה, "סקר שערכנו גילה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה, כאשר החולשה שלנו נעוצה בעיקר באינטגרציה לקויה".

המכון לייצור מתקדם החל לפעול

בתוך כך, בימים אלה החל לפעול המכון לייצור מתקדם באזור התעשייה תפן שבגליל. המכון, שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל ומופעל על ידי קבוצת תפן, חברת ESI ואורט-בראודה, נועד לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים, ויספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה. ביצור-פרנס מספרת כי 8 מפעלים מהצפון כבר קבעו אבחון. "אני שמחה לומר שאף אחד מהמפעלים לא ביטל את האבחון בשל המצב. להיפך, הם מבינים שהתהליך הזה עשוי להציל אותם מהמשבר הנוכחי, ובפעם הבאה".

המכון לייצור מתקדם יתחיל לפעול בינואר 2020

המכון לייצור מתקדם, שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל, צפוי להתחיל בפעילותו באופן רשמי בתחילת ינואר. המכון הוקם במטרה לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים, יפעל מאזור התעשייה תפן שבגליל, ויספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה. ל-Techtime נמסר כי המכון כבר קיבל שורה של בקשות מחברות תעשייה לקבל שירות.

משרד הכלכלה פירסם מכרז להקמת המכון, ובחודש יולי 2019 הוא העניק את הזכייה לקבוצה של שלוש חברות: קבוצת הייעוץ תפן ישראל, חברת ESI של איל זילברמן ומכללת אורט-בראודה. אורט-בראודה, הנחשבת למובילה בתחום הרובוטיקה, תספק את התמיכה האקדמית. קבוצת תפן וחברת ESI, שהתמזגו מוקדם יותר השנה, יהיו אחראיות על ריכוז וניהול שירותי הייעוץ וההטמעה. בני אמויאל, לשעבר מנכ"ל מדג"ל, יעמוד בראש המכון. בהמשך צפויה לקום במקום גם מעבדת הדגמה של פתרונות חכמים לתעשייה.

"החולשה שלנו היא באינטגרציה"

חברת הייעוץ והניהול תפן (Tefen) תהיה אחראית על ריכוז הפעילות ואספקת שירותי האיבחון והייעוץ הטכנולוגיים לחברות. בשנים האחרונות החברה מתמקדת בתחום הבינה המלאכותית לעסקים וארגונים, ובמסגרת זו היתה מעורבת בפרויקטים רבים במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי. מנכ"לית תפן, מלי ביצור-פרנס (בתמונה למעלה), אמרה בשיחה עם Techtime, שמדינת ישראל עדיין מפגרת מאוד מאחור בתחום החדשנות העסקעת והתעשייתית.

"מסקר שערכנו עלה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה, כאשר החולשה שלנו נעוצה בעיקר באינטגרציה לקויה". לדבריה, מטרת המכון תהיה להנגיש את פתרונות התעשייה החכמה לחברות תעשייתיות קטנות ובינוניות. "אנחנו נסייע באיבחון את הבעיות של כל ארגון, ובאיתור הפתרון המתאים. והכול באופן מסובסד ובתחנה אחת".

למידע נוסף על המכון, האזינו לראיון הקולי עם מלי ביצור-פרנס:

‭‮

מכון לייצור מתקדם יוקם בצפון במימון משרד הכלכלה

תפן ישראל, חברת ESI של איל זילברמן ומכללת אורט-בראודה זכו במכרז של משרד הכלכלה להפעלת מכון לייצור מתקדם, שתפקידו יהיה לקדם הטמעה של טכנולוגיות חכמות בחברות תעשייה ישראלית במטרה להעלות את הפריון ולהצעיד את ישראל לעידן התעשייה החכמה. המכון צפוי לקום תוך מספר חודשים בצפון הארץ בעלות של 10 מיליון שקל, והוא יספק לחברות בישראל שירותי אבחון, ייעוץ והאמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה.

לצורך הקמת המכון שלושת הגופים שזכו במכרז יקימו חברה משותפת שתנהל את המכון. בשיתוף הפעולה בין שלושת הגופים קבוצת תפן וחברת ESI, שהתמזגה באחרונה לתוך תפן, יהיו אחראיות על מתן שירותי הייעוץ וההטמעה ואורט-בראודה, שנחשבת למובילה בתחום הרובוטיקה, תספק את התמיכה האקדמית. בני אמויאל, לשעבר מנכ"ל מדג"ל, יעמוד בראש המכון.

לתווך בין ההייטק לתעשייה

המושג "תעשייה 4.0" מתייחס למגמה עולמית של שילוב טכנולוגיות חכמות של דיגיטליזציה ואוטומציה במפעלים כגון רובוטיקה, IoT, בינה מלאכותית ועסקית, הדפסת תלת-מימד, שימוש בחומרים מתקדמים ועוד. מי שתרכז את תהליך התכלול של המכון ותפסק את שירותי האבחון והייעוץ הטכנולוגיים לחברות היא חברת הייעוץ והניהול תפן (Tefen), שמתמקדת בשנים האחרונות בתחום הבינה המלאכותית לעסקים וארגונים ובמסגרת זו היתה מעורבת בשורה של פרויקטים גם עם המגזר הציבורי. מנכ"לית תפן מלי ביצור-פרנס אומרת בשיחה ל-TechTime כי ישראל עדיין מפגרת מאוד מאחור בתחום.

"מדברים היום הרבה מאוד על תעשייה חכמה, אבל עושים עדיין מעט מאוד. כיום, בעיקר חברות גדולות עם משאבים יכולות להרשות לעצמן לבצע את המהפכה הזאת. זהו פרויקט ראשון בתחום, שממומן על ידי הממשלה, שמטרתו להקים מעין מרכז חדשנות כלל-ארצי שירכז את כל המידע בתחום ויאפשר להנגיש אותו לחברות בינוניות וקטנות יותר."

ביצור-פרנס מדגישה כי בניגוד לסברה הרווחת הטכנולוגיות הללו רלוונטיות גם לעסקים קטנים יותר. "גם בחברות עם עשרות עובדים ומחזור של מאות מיליוני שקלים שילוב של טכנולוגיות חכמות יכול לתרום משמעותית לפריון, גם אם מדובר בהטמעה של מערכת רובוטית אחת, מדפסת תלת-מימד או כלים של בינה עסקית. העובדה כי השירותים של המכון מסובסדים היא יתרון גדול, כי זה יאפשר לחברות לבחון האם וכיצד ניתן להטמיע אצלן את הפתרונות הללו."

גם אם האימוץ של טכנולוגיות חכמות בתעשייה הישראלית עדיין נמוך יחסית, בהייטק הישראלי ניתן למצוא לא מעט חברות המפתחות פתרונות בתחום הייצור המתקדם, והמכון עשוי להיות גורם חשוב שיתווך בין ההייטק לתעשייה. "אנחנו בונים מאגר של פתרונות, מהארץ ומהעולם, והוא יתעדכן כל הזמן. במקביל, אנחנו מתכוונים לעשות פנייה מרוכזת לחברות סטרט-אפ וחברות טכנולוגיות גדולות להצטרף למיזם. אנחנו גוף ללא פניות והמטרה שלנו היא להתאים פתרון לכל צורך ולבנות תעשייה ישראלית חכמה."

תפן מיזגה לתוכה 3 חברות של איל זילברמן

קבוצת הייעוץ והניהול תפן (Tefen) מצויה בעיצומו של מסע מיזוגים ורכישות, כחלק מתהליך רה-ארגון ומיקוד עסקי נרחב שעוברת החברה מאז שיצאה מהבורסה בתל אביב לפני מספר חודשים וחזרה להיות חברה פרטית.. החברה משלימה בימים אלה מיזוג של שתי חברות תוכנה ישראליות בתחום הבינה המלאכותית, קומיטיגו (Commitigo) ו-ESI, וחברה נוספת בתחום הלוגיסטיקה ופרוגרמה, שזהותה לא נחשפה. שלוש החברות האלה שייכות לאיל זילברמן, שגם מחזיק בבעלות המלאה של קבוצת תפן. בנוסף, החברה חתמה על שיתוף פעולה עם חברת אלגו-טרייס (AlgoTrace), שבמסגרתו הוקמה חטיבה חדשה לבינה מלאכותית בתפן. בעקבות המהלך, יגדל מספר עובדי הקבוצה מ-60 ל-120. "ישנן על הפרק רכישות נוספות," אומרת מנכ"לית החברה מלי ביצור פרנס (בתמונה למעלה) ל-TechTime.

תפן היא חברת ייעוץ ישראלית-בינלאומית המספקת שירותי ייעוץ ניהולי, אסטרטגי וארגונ, ומתמחה בעיקר בהנעת תהליכים בחברות גדולות ובארגונים ממשלתיים. בין לקוחותיה המרכזיים בישראל נמנים ביטוח לאומי, משרד התרבות, רכבת ישראל וגם צה"ל. לחברה יש גם זרועות פעילות בעולם, באמצעות חברות-בנות, בעיקר בארצות הברית ובאירופה.

תפן, שנוסדה ב-1982, נכנסה לבורסה הישראלית ב-2008, כמו לחברות ייעוץ נוספות בישראל שעשו באותה תקופה מהלך דומה. עם זאת, בשנים האחרונות החברה נקלעה לקשיים כספיים ומבנה הבעלות הציבורית המורכב, שכלל כ-12 בעלי עניין שונים, הקשה על קבלת החלטות אסטרטגיות והנעת תהליך ארגוני שיחזיר את החברה לצמיחה. על כן, בסוף 2018 מכרה החברה את כל מניותיה לבעל השליטה, איל זילברמן (מייסד ענקית בדיקות התוכנה קווליטסט), והחברה חזרה להיות חברה פרטית. השלד הבורסאי של תפן נמכר לחברה בתחום הקנביס.

היציאה מהבורסה הכשירה את הקרקע לתהליך נרחב של רה-ארגון, שאותו מובילה מנכ"לית החברה מלי ביצור פרנס (בתמונה למעלה), שנכנסה לתפקידה ב-2017. המיזוג הנוכחי מסמן למעשה שני מהלכים אסטרטגיים שמובילה תפן בשנתיים האחרונות: מיקוד עסקי בטכנולוגיות ופתרונות מעולם הבינה המלאכותית כנדבך מרכזי בשירותי הייעוץ הארגוני והעסקי שמספקת החברה, והטמעת חברות מוצר בתוך מעטפת הייעוץ במטרה לקדם חדשנות טכנולוגית ולספק ללקוחות פתרונות In-House שלמים. מלי: "בינה מלאכותית חייבת להיות היום חלק בלתי נפרד מעולם הייעוץ הארגוני. שילוב כלים של AI עם מערכות ה-IT הארגוניות מאפשר להניע תהליכי ייעול ארגוניים, אוטומטציה, רובוטיקה וחיזוי עסקי. עם זאת, בארץ אימוץ טכנולוגיות ה-AI עדיין מצומצם מאוד."

קומיטיגו, היושבת בפתח תקווה, פיתחה מנוע חוקה (Rule-Based) מבוסס בינה מלאכותית לצורך קבלת החלטות ארגוניות, חיזוי עסקי ושיבוץ לוחות עבודה, על בסיס ניתוח ביג-דאטה. בין לקוחות החברה נמנים אל-על, משרד החינוך, בנק לאומי, בזק ועוד. ESI מפתחת גם כן פתרונות עסקיים המבוססים על מנוע חוקה. בין היתר פיתחה החברה מערכת המסייעת לחברות ישראליות לאתר באופן אוטומטי, על סמך ניתוח טקסט מורכב בעשרות שפות, מכרזים רלוונטיים לפעילות העסקית שלהן בשווקים בינלאומיים. אלגוטרייס מפתחת כלי של חיזוי עסקי ואופטימיזציה ארגונית ותפעולית באמצעות ניתוח מאגרי מידע גדולים.

פרויקטים ליישום AI עם קופת חולים מכבי ורכבת ישראל

המהפך הארגוני והעסקי של תפן כבר מיתגרם לתוצאות עסקיות. אם ב-2017 הסתכם המחזור העסקי של החברה ב-13.5 מיליון שקל, ב-2018 הוא עלה ל-21.5 מיליון שקל, וב-2019, בעקבות המיזוג, הוא צפוי, להערכת החברה, לגדול יותר מפי שניים, ל-45 מיליון שקל.

החברות הממוזגות ימשיכו לפעול באופן עצמאי, אך יהיו כפופות לשירותי הייעוץ של תפן. בעקבות המהלכים הללו תפן תפעל כעת בארבע זרועות פעילות: חטיבת חדשנות ובינה מלאכותית, חטיבת פתרונות IT, חטיבת ייעוץ אסטרטגי וניהולי, וחטיבת יישום, תכנון וביצוע. "רוב חברות הייעוץ נטמעות בחברות תוכנה גדולות. אנחנו עושים מהלך הפוך – על בסיס הייעוץ אנחנו מכניסים חברות מוצר תחת חברת ייעוץ. זה הופך אותנו לחברה עם ליבה טכנולוגית משמעותית. המיזוגים מאפשרים לנו להציע ללקוחות פיתרון שלם. חברות המוצר ימשיכו לפתח ולתפעל את הפתרונות שלהן, אך מעטפת הייעוץ תנוהל על ידי תפן."

תפן כבר מיישמת חלק מהפתרונות של החברות הללו בפרויקטים שלה מול לקוחות. כך למשל, תפן פועלת עם קופת חולים מכבי להטמעת מנוע בינה מלאכותית המסייע לצוות לתת שירות טוב יותר לכל מטופל, החל מהצפה של בדיקות שהמטופלים צריכים לעבור. ועד סיוע לאחיות בפרוטוקולים מתאימים לטיפול בכל חולה. פרויקט משמעותי נוסף מתקיים עם רכבת ישראל, שמסתייעת במערכת של קומטיגו לצורך שיבוץ אופטימאלי של משמרות עבודה וניהול משאבים, תוך שקלול שורה של פרמטרים ובכלל זה הסכמים קיבוציים ותקנות רגולטוריות.