אטלס מפתחת ספינת אוויר לתובלה אוטונומית של מטענים כבדים
12 נובמבר, 2020
אטלנט 300 תוכל לשאת 160 טון למרחק של 2,000 ק"מ. ארגון המזון של האו"ם ויצרנית טורבינות רוח כבר הביעו התעניינות בדגמי התובלה של אטלס. החברה גם מפתחת ספינות אוויר לעולם התיירות
חברת אטלס (Atlas) מראש-העין מגייסת משקיעים לפרויקט פיתוח ספינת אוויר בלתי-מאוישת, בהנעה היברידית, שתוכל לשנע מטענים כבדים וסחורות למרחקים גדולים. החברה מתכוונת לפתח שלושה דגמים בגדלים שונים ובעלי יכולות נשיאת משקל שונות. הספינה הגדולה והכבדה ביותר, אטלנט 300 תהיה עצומת מימדים: אורכה כ-200 מטר, רוחבה כ-100 מטר וגובהה כ-50 מטר. היא תוכל להוביל מטען במשקל של 165 טון למרחק של 2,000 קילומטר במהירות של 120 קמ"ש, גם בתנאי מזג אוויר קשים ביותר.
שני הדגמים האחרים, אטלנט 30 ואטלנט 100, הן ספינות קטנות יותר המסוגלות לשאת מטענים של 18 טון ו-60 טון בהתאמה במהירות ולמרחקים דומים. החברה כבר חתמה על שני מזכרי כוונות (LOI), עם ארגון המזון הבינלאומי של האו"ם לפיתוח ספינות אוויר להובלה של מזון וסחורות לאזורים מרוחקים, ועם יצרנית גדולה של טורבינות לתחנות רוח לשינוע של להבי טורבינות. להערכת אטלס, במידה ותוכנית הפיתוח תצא לפועל, שני הלקוחות הללו יזמינו מהחברה כ-20 ספינות אוויר ממשפחת אטלנט.
אלטרנטיבה למטוסי תובלה ומשאיות
בשיחה עם Techtime הסביר ירון בול, אחד מהבעלים של אטלס והאחראי על הפיתוח העסקי, כי לספינות האוויר שמפתחת החברה יש הרבה יתרונות בהשוואה לתובלה אווירית במטוסי מטען ותובלה יבשתית במשאיות. "הכלים הללו תוכננו כדי לעמוד בתנאי מזג אוויר קשים ביותר. המעטה שלנו מאוד קשיח. זה מהווה חלופה לתובלה יבשתית, באמצעות משאיות למשל, שהיא מאוד מסוכנת בחורף במדינות כמו רוסיה או קנדה".
ספינות התובלה האווירית של אטלס מסוגלות להמריא ולנחות אנחית (VTOL), כמו מסוק או רחפן ללא צורך בתשתית קרקעית של מנחת או מסלול המראה. לכן ניתן להוביל את המטען ישירות מנקודת המוצא עד ליעד ללא תחנות ביניים. גודלה העצום של הספינה מאפשר להוביל מטענים גדולים, כמו למשל טורבינת רוח, כיחידה אחת. מאחר שהן מונעות באופן היברידי, הזיהום שהן פולטות נמוך עשרות מונים מהזיהום שמייצרים מטוסי סילון, משאיות וספינות ימיות. "הספינות שלנו מציעות עלויות תובלה זולות מאוד במונחים של טון לקילומטר, בהשוואה לאמצעי התובלה האחרים".
ייצור ספינות אוויר בישראל
אטלס הוקמה ב-2016 על-ידי גנדי וורבה, יזם ומהנדס רוסי ממוצא יהודי המחלק את זמנו בין ישראל לרוסיה. וורבה עוסק בתחום בלוני התצפית וספינות האוויר כבר שלושים שנה. בסוף שנות השמונים היה שותף להקמת וניהול חברת Worldwide Aeros מקליפורניה, המייצרת ספינות אוויר לשוק המסחרי והצבאי וקיימת עד היום. בסוף שנות התשעים הוא הקים ברוסיה את חברת RosAero Systems, שעל בסיס הטכנולוגיה והקניין הרוחני שלה הוקמה חברת אטלס בישראל. כעת, הפיתוח והייצור של ספינות האוויר מתבצע בראש העין.
לאטלס יש למעשה שלושה קווי מוצרים. מלבד משפחת ספינות התובלה, היא גם מפתחת ומייצרת בלוני תצפית גדולים ליישומי ביטחון מולדת ותמסורת רחבת-פס, וספינות אוויר לעולם התיירות והפנאי. עבור עולם התיירות היא מפתחת משפחה של 6 דגמים, שיוכלו לשאת 8-24 נוסעים ואנשי צוות, לרחף בגובה של כמה מאות מטרים במהירות של 110 קמ"ש ולספק לנוסעים תצפית ממעוף הציפור. "מאחר שמדובר בהנעה חשמלית ומאחר שהמנוע מופרד מהגונדולה, הטיסה מאוד שקטה, בניגוד למסוק למשל. זו חוויה יוצאת דופן". החברה מקיימת מגעים לפיתוח ספינות אוויר תיירותיות עם מספר גורמים, בארץ ובעולם, ובין היתר גם באיחוד האמירויות.
ספינות אוויר הן מצורות התעופה הוותיקות ביותר. אבות הטיפוס הראשונים פותחו כבר במאה ה-19. ספינות האוויר חוו את תור הזהב שלהן בתחילת המאה ה-22, ושימשו גם לצרכי תיירות וגם לצרכים צבאיים. ואולם, התפתחות המטוס במחצית המאה ה-20 דחקה את ספינות האוויר מהשוק כמעט לחלוטין. כיום הן מעוררות עניין מחודש לאור החיפוש אחר פתרונות תעופה נקיים וזולים. מכוני המחקר מעריכים כי שוק ספינות האוויר יצמח בשנים הקרובות להיקף של כמה מאות מיליוני דולרים.
פורסם בקטגוריות: אנרגיה וסביבה , גיוסי הון , חברות סטראט-אפ , חדשות , תעופה וביטחון
פורסם בתגיות: אטלס , בלוני תצפית , ירון בול , ספינות אוויר
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
