האתגר של ההייטק הישראלי: צעירים משכילים – וחסרי ניסיון
16 יוני, 2021
רשות החדשנות: "בשנים הקרובות יצטרפו לכוח העבודה בהייטק עשרות אלפי עובדים חדשים בעלי הכשרה אקדמית טכנולוגית". אם התעשייה לא תאמץ תרבות של הכשרת עובדים - הנכס הזה יילך לאיבוד
בתמונה למעלה: עובדים צעירים בחברת היילו בתל אביב. צילום: Techtime
תעשיית ההייטק הישראלית ממשיכה להיות הקטר הכלכלי של המשק, למרות משבר הקורונה, ולספק את התמורה הטובה ביותר שהמדינה מבצעת בחינוך. דו"ח חדש של הרשות לחדשנות מגלה שתעשיית ההייטק מעסיקה כ-10% מכלל העובדים במשק, אשר אחראים לכ-43% מהייצוא של ישראל ולכ-25% מהכנסות המדינה ממסים. גם ההשקעות בהייטק נמצאות בצמיחה: היקף ההון שגוייס על-ידי חברות סטארט-אפ ישראליות הוכפל פי ארבעה תוך עשור, והסתכם בכ-11.5 מיליארד דולר בשנת 2020 – כ-20% יותר מאשר בשנת 2019.
אלא שההצלחה הנוכחית מסתירה בחובה כמה קשיים הנמצאים בינתיים מתחת לפני השטח, והעיקרי שבהם הוא בעיית כוח האדם. הבעיה הראשונה היא שבניגוד לתדמית הצעירה של הענף, המועסקים בו הם מבוגרים: בשנים האחרונות חלה עלייה בגיל הממוצע של העובדים וכעת הוא גבוה במעט מהגיל הממוצע של עובדים בכלל המשק: בשנת 2019 היה הגיל הממוצע של עובדי ההייטק 40.1 שנים, בהשוואה לגיל העבודה הממוצע במשק שהיה 39.6 שנים.
הדימוי הצעיר נוצר לפני 20 שנה: בתחילת המילניום נראתה ירידה חדה בגיל הממוצע בהייטק, מ-37.5 ב-1999 ל-36 ב-2000, לאור כניסת צעירים רבים לתחום. אך בשני העשורים האחרונים נראתה עלייה מתמדת בגיל העובדים. גיל הכניסה הממוצע המוערך של עובדים חדשים בהיי-טק נע בין 27 ל-31
על הרקע הזה, התעשייה צריכה ללמוד כיצד לקלוט צעירים, והם אוטוטו עומדים בפתח: מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בשנת 2021 הוא תואר ראשון בהנדסה (כ-18% מהסטודנטים בישראל), כאשר אחד מכל שלושה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון במקצועות STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתימטיקה). בסך הכל בכ-55 אלף סטודנטים, שכ-64% מהם לומדים באוניברסיטאות. בסך הכל, אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי כמו הנדסה או מדעי המחשב.
להערכת רשות החדשנות, למרות שזו בשורה מצוינת עבור הענף הסובל ממחסור בעובדים, יש בה קושי: "זרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים, שקיימת כבר היום וגורמת לכך שהם מתקשים למצוא עבודה ללא ניסיון בתחום. בשנים הקרובות יצטרפו לכוח העבודה בהייטק עשרות אלפי עובדים חדשים בעלי הכשרה אקדמית טכנולוגית, אך ללא ניסיון. אם שליש מהסטודנטים בישראל ימשיכו לפנות למקצועות מדעיים, בשנת 2030 יצטרפו לתעשיית ההייטק כ-20 אלף עובדים חסרי-ניסיון בשנה".
כדי לקלוט אותם צריכים המעסיקים לייצר תרבות ארגונית חדשה: כיום רוב החברות מחפשות עובדים מנוסים ולא ערוכות לבצע הכשרה של עובדים צעירים. אם הן לא יחליפו את התרבות הארגונית ולא יתחילו להשקיע בהכשרת העובדים החדשים – הן ייקלעו למחסור בעובדים – והמשק הישראלי ייאלץ להתמודד עם זרם של בוגרים טריים – אבל חסרי עבודה.
פורסם בקטגוריות: אנשים , חדשות , תעשייה ישראלית
