תעשייה במלחמה: "חברות ישראליות שוקלות להעביר ייצור לאוקראינה"
29 ינואר, 2024
מתרחקות מקו העימות ומחפשות פתרונות במרכז הארץ. הלקוחות בחו"ל דורשים אתרי ייצור אלטרנטיביים, חלק מהם דוחה את ההזמנות במספר חודשים. ספקים מחו"ל דורשים למלא טפסי הסמכה למוצרים דו-שימושיים
בתמונה למעלה: לוחמי אוגדה 36 ברצועת עזה, ינואר 2024. צילום: דובר צה"ל
קבלנית ייצור גדולה מדרום מזרח אסיה לא סיפקה את המעגלים האלקטרוניים ללקוחה הישראלית שלה בטענה שמדובר בטכנולוגיה דו-שימושית והחברה מנועה מלספק מוצרים צבאיים לאזורי עימות. חברת מאסיבית דיווחה לאחרונה כי שבוע לאחר פרוץ המלחמה, לקוח שסיכם איתה על הזמנת שתי מערכות דפוס, ביטל את ההזמנה בלא הסבר. בחברה עד היום לא מבינים מדוע ההזמנה בוטלה לאחר שהלקוח בדק את מערכות ההדפסה הדיגיטלית הגדולות והחליט לרכוש אותן. יצרנית מערכות ישראלית גדולה צימצמה בכמה אלפים את הייצור המקומי של מערכות בקרה, בגלל שמפעל הזיווד שלה נמצא בשדרות.
כל אלה הן דוגמאות לזעזוע שחווה תעשיית האלקטרוניקה בישראל, אשר מתמודדת עם ההשלכות של מלחמה דו-חזיתית מתמשכת. הכתבה הזאת מבוססת על ראיונות רבים עם גורמי ייצור בתעשייה, אשר ביקשו לשמור על עילום שם. אולם סיפוריהם דומים מאוד. הם מתארים תעשייה המתמודדת עם סדרת משברים שהחלה עוד בתקופת הקורונה, המשיכה עם המיתון המקומי שליווה את המשבר הפוליטי של 2023, ומגיעה לשיאה בימים אלה כאשר קרוב ל-15% מהעובדים בחברות הטכנולוגיה מגוייסים למילואים, או שהם נמצאים במצבי מעבר בין גיוס לשחרור לגיוס.
סין מפנה עורף
חלק גדול מאוד ממפעלי הייצור בישראל נמצאים קרוב לגבול הצפון או בדרום הארץ, והלקוחות בחו"ל מתחילים לחשוש לגורל ההזמנות. מנהל חברה גדולה העוסקת גם בייצור וגם באספקת רכיבים, סיפר ל-Techtime שחברות ישראליות המייצרות בצפון פנו אליו לאחרונה וסיפרו שהן מחפשות פתרונות ייצור במרכז הארץ. במקביל, השותפים העסקיים שלו באירופה מבקשים להקדים את התשלומים, מכיוון שהם חוששים מהמשך המלחמה ומהתרחבותה. "שוק הייצור נמצא באי ודאות אדירה מכיוון שעכשיו אנחנו נחשבים לאזור מלחמה. לקוחות בחו"ל התחילו לבקש שני אתרי ייצור בארץ. הם שואלים הרבה שאלות שלא היינו רגילים לענות עליהן. לקוח גדול החליט לדחות את ההזמנות ברבעון שלם, עד אחרי אפריל. יכול להיות שהם יעבירו הייצור למקום אחר".
בעיה נוספת שאיתה הוא מתמודד קשורה לייבוא רכיבים מסין: "נראה לי שהסינים לא רוצים למכור לישראל. הם עושים בעיות עם זמני המשלוח ופתאום התחילו לדרוש דו"חות על ייעוד כל רכיב. יכול להיות שבקרוב יהיה קשה לייצר בסין. החברות הישראליות יצטרכו להחליט האם לייצר בישראל או בארה"ב". גם אורן גדאל, מנכ"ל הפעילות הישראלית של המפיצה A2 Global, מספר שהוא נתקל לאחרונה בדרישות הסמכה למוצרים דו-שימושיים, שלא היו קודם. "בנוסף, כל פריט שמקורו בסין סופג מס מיידי של 25% כשהוא נכנס לארה"ב. במקרים מסויימים זוהי בעיה, מכיוון די הרבה רכיבים מיוצרים בסין".
התעשיות הביטחוניות חוששות ממלחמה בצפון
גם מנהל העסקים בישראל של IMI הפילפינית ו-STI הבריטית, דודו מהל, מזהה את הבעיות האלה: "מרגישים ירידה בדרישה לייצור בסין מכיוון ששכר העבודה בסין עולה והמיסוי בארה"ב מרתיע את החברות. לאחרונה מורגשת מגמה חדשה: השלטון בסין מערים קשיים על עבודה מול החברות הישראליות. לקוחות סופיים רבים לא רוצים לקנות מישראל, מכיוון שהיא מוגדרת כאזור סכסוך (Conflict Zone). אפילו התעשיות הביטחוניות מחפשות פתרונות ייצור בחו"ל: יש להן בעיה עם המחסור בכוח-אדם בארץ, עם התווית 'תוצרת ישראל' ועם האפשרות שמלחמה בגבול לבנון תשבית את כל המפעלים בצפון". לדבריו, IMI גיבשה מענה לצרכים האלה באמצעות ייצור בסרביה, בבולגריה ובפיליפינים.
שוקלים העברת הייצור מישראל לאוקראינה
מקבלנית ייצור גלובלית נמסר ל-Techtime שבחודשיים האחרונים יש גל של פניות מצד יצרנים ישראלים המחפשים פתרונות ייצור בחו"ל. "היו לקוחות שבעבר הצענו להם לבצע ייצור באוקראינה והם דחו את ההצעה על הסף בגלל המלחמה, עכשיו הם שוקלים להעביר את הייצור לאוקראינה. יש לנו מפעלי ייצור באתרים שונים במזרח אירופה ובמערב אירופה, המעוררים עניין אצל הלקוחות בארץ. יש התעוררות גדולה מאוד בחיפוש אחר אתרי ייצור אלטרנטיביים שאינם באזורי סיכון".
עדיין קשה מאוד להעריך כיצד תתפתח שנת 2024. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה שהייצוא של מוצרים אלקטרוניים תוצרת ישראל ירד בדצמבר 2023 להיקף של כ-1.48 מיליארד דולר, בהשוואה להיקף של כ-1.7 מיליארד דולר בדצמבר 2022. סקר התעסוקה של הלמ"ס מגלה שהתעסוקה בדרום התאוששה במידת מה מאז ה-7 באוקטובר: שיעור העסקים במחוז הדרום הנמצאים בתעסוקה מינימלית/סגירה זמנית, ירד מכ-59% בסוף אוקטובר לכ-10% בדצמבר 2023. במחוז הצפון, שבו מרוכז חלק גדול מהייצור האלקטרוני, התמונה שונה: שיעור העסקים המדווחים על תעסוקה מינימלית/סגירה זמנית נשאר ללא שינוי ברמה של כ-27% מהעסקים.
אלא שלא בכל מקום הייצור תקוע. מנכ"ל חברת ר.ה אלקטרוניקה, יעקב לוי, אומר שהוא עדיין לא מתמודד עם לקוחות החוששים מייצור מקומי או שעיכבו הזמנות. "בשבוע הראשון של המלחמה היה לקוח גדול שביקש לקצר את מועד האספקה, אבל זה היה ארוע חד-פעמי. יש לנו אתרי ייצור ברומניה ובארה"ב, כך שיש לנו מענה אם מישהו יבקש ייצור בחו"ל. אומנם התחלנו את 2024 עם ירידה של 5%-10% בתחזית, אבל זה קשור למיתון ולהאטה שאנחנו חווים קרוב שנה, לא למצב הביטחוני".
מצוקת ייצור בשוק הביטחוני
במקביל לכל זה, הייצור הביטחוני נמצא בשיא ביקושים שלא זכור בתעשייה. חברת פי.סי.בי טכנולוגיות, לדוגמא, קיבלה בחודשיים האחרונים הזמנות דחופות בהיקף של יותר מ-15 מיליון דולר. חברת ר.ה מתכננת להישאר מחוץ לגל הזה, מכיוון שהיא לא מעוניינת לעבוד בשוק הביטחוני. "קשה להרוויח כסף בעבודה מול התעשיות הביטחוניות. התהליכים איטיים מאוד והחזקת חומרים בתנאי רבית גבוהה היא מאוד יקרה".
הקבלנים האחרים העובדים בשוק הביטחוני, מדווחים על מצוקת כוח אדם וקושי לעמוד בקצב ההזמנות. "בקרוב תהיה אלוקציה בתחום הצבאי, וזה משהו שמעולם לא היה", סיפר קבלן ייצור מקומי. הקושי כאן הוא כפול, מכיוון שבעקבות המלחמה באוקראינה והמתיחות בטאיוואן, כל קווי הייצור בעולם עובדים בתפוקה מוגברת, ולכן קשה להעביר פרוייקטים לייצור בחו"ל. באופן פרדוקסלי, יש כאן הזדמנות לבנות תעשיית ייצור ביטחונית ישראלית שתהיה גם יצואנית גדולה – אולם זה דורש מדיניות ממשלתית מוכוונת-מטרה – מהלך שעדיין לא נראה באופק.
פורסם בקטגוריות: חדשות , ייצור וקבלנות משנה , מלחמה 2023 , תעשייה ישראלית
פורסם בתגיות: ייצור אלקטרוני , ייצור וקבלנות משנה , מלחמה
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
