ארתור טאן פורש מניהול קבלנית הייצור IMI

פורסם בתאריך מרץ 12, 2024 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ארתור טאן. צילום: IMI

קבלנית הייצור הפיליפינית IMI מבצעת שינויי גברי בהנהלה: מנה"ל החברה ב-22 השנים האחרונות, ארתור טאן, יפרוש מהתפקיד ב-25 באפריל 2024. הדירקטוריון אישר את המלצתו לממנכ"ל הבא אשר יחליף אותו בתפקיד החל מה-1 במאי: לו יוז, אשר מביא 25 שנות נסיון בתעשיית הייצור האלקטרוני וה-EMS. לפני-כן הוא ניהל במשך ארבע שנים את קבלנית הייצור הסינגפורית Beyonics המעסיקה כ-7,000 עובדים ונחשבת לאחת מ-50 קבלניות שירותי הייצור הגדולות בעולם. לפניה מילא מספר תפקידי ניהול בחברת ה-EMS האמריקאית Universal Electronics המעסיקה כ-4,600 עובדים, וניהל את תהליך הוצאת הייצור של החברה מסין אל מקסיקו ואל הפיליפינים.

חברת IMI נמצאת בבעלות תאגיד Ayala Corporation הפיליפיני ודורגה בשנת 2022 ברשימת 25 ספקיות שירותי הייצור האלקטרוניים הגדולות בעולם. תשתית הייצור של החברה מתבססת על 20 מפעלי ייצור המעסיקים כ-14,000 עובדים בארה”ב ,בריטניה, גרמניה, יפן, מקסיקו, סין, סרביה, בולגריה, צ’כיה ובפיליפינים. היא מחזיקה בבעלותה שתי חברות שהיא רכשה באירופה: חברת STI Limited הבריטית המייצרת פתרונות RF, וחברת VIA optronics הגרמנית המייצרת פתרונות תצוגה. בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסתכמו מכירותיה בכמיליארד דולר, מתוכם שוק הרכב היה אחראי לכ-59% מהמכירות, ומערכות תעשייתיות אחרות היו אחראיות לכ-30% מהמכירות.

לאתר החברה: www.global-imi.com

USR חידשה את הקווים לצורך ייצור ביטחוני

פורסם בתאריך פברואר 21, 2024מרץ 10, 2024 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אדי גז, מנכ"ל חברת USR

חברת USR שמרכזה בכרמיאל, השלימה בשנה האחרונה תוכנית ארגון מחדש של תשתית הייצור והתפעול, כדי להיערך לגידול בייצוא והעמקת כושר הייצור של מערכות ביטחוניות מתקדמות. מנכ"ל USR, אדי גז, סיפר ל-Techtime שבמסגרת התהליך הזה החברה רכשה והתקינה 6 קווי SMT מלאים של Siemens ו-Yamaha, וכעת היא מפעילה 11 קווי השמות. במקביל, הוחלפו מערכות-עזר בקווים, כמו מערכות ה-AOI וה-SPI בנוסף למכונות מריחה, והותקנה בחברה מערכת ERP וקשרי לקוחות (CRM) חדשה של חברה אמריקאית. בסך הכל, החברה השקיעה בתהליך הזה כמה עשרות מיליוני שקלים.

גז: "להערכתי, זו אחת מעסקאות ההצטיידות הגדולות ביותר בשנים האחרונות בתעשיית האלקטרוניקה הישראלית. ביצענו את הרכש מתוך הסתכלות קדימה על הצרכים העתידיים של התעשייה, ולכן רכשנו את המכונות ה-ASM המתקדמות ביותר של Siemens ו-Yamaha. הן מאפשרות לנו לייצר כרטיסים ברמות דיוק גבוהות מאוד עם מירווחים של מיקרונים בודדים בין המוליכים". לדבריו, בעקבות ההצטיידות החברה הגדילה משמעותית גם את קיבולת הייצור הכוללת שלה וגם את דיוק הייצור. "המערכות החדשות ייאפשרו לנו לספק מענה לצמיחה הגדולה בשוק הביטחוני בארץ ובעולם".

השלב הבא: סקנדינביה וארה"ב

לדבריו, כבר היום החברה פעילה בשוק הביטחוני האירופי, ומספקת שירותי ייצור לחברות ביטחוניות באירופה באמצעות הסכמים ישירים. "כיום אנחנו חושבים על כניסה לשווקים גלובליים נוספים, דוגמת סקנדינביה וארצות הברית". המערכות החדשות מותקנות באתרי הייצור של החברה בירושלים ובכרמיאל. ראוי לציין שתוכנית ההצטיידות הגדולה הזו הושלמה בשנת 2023. נודע שהחברה מתכננת לבצע הצטיידות נוספת גם בשנת 2024.

חברת USR מספקת שירותי ייצור אלקטרוני (EMS) בעיקר לתעשייה הביטחונית, תעשיית התקשורת ולתעשייה הרפואית. היא פועלת משלושה אתרים בכרמיאל, בירושלים ובנתניה ומעסיקה כ-600 עובדים. כיום היא נמצאת בתהליכי גיוס עובדים נוספים. סמנכ"ל שיווק וקשרי לקוחות בחברת USR, רונית שלו, אמרה שההשקעה בתשתיות הטכנולוגיות היא חלק מהטמעת תוכנית שמטרתה שיפור ה-Agility, Discovery, Adaptability, Speed.

מנהל מערכות המידע של USR, יעקב רוביו, אמר שמערכת ה-ERP נבחרה לאחר מחקר מעמיק ובחינת Best Practices עבור תעשיית ה-EMS. לדבריו, החברה נכנסת כעת לתהליך הטמעה הכולל ארבעה שלבים: מיפוי מידע, בדיקת תהליך העבודה, הכשרת עובדים, וניסוי פיילוט שרק לאחר השלמתו המערכת תעלה באופן מלא לאוויר.

בקרמוס מינתה את אביב רונן לתפקיד ה-CTO

פורסם בתאריך פברואר 14, 2024פברואר 14, 2024 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אביב רונן (משמאל) עם מנהל התפעול והפיתוח העסקי של בקרמוס, לוי מרקי. צילום: Techtime

חברת בקרמוס טכנולוגיות (Beckermus) מקיסריה, המתמחה בפיתוח ומתן פתרונות זיווד לעולם השבבים, גייסה לאחרונה את אביב רונן לתפקיד ה-CTO של החברה. אביב, בעל ניסיון של 23 שנים בתחום השבבים מגיע מהתעשייה הביטחונית ומשמש גם כיו"ר הסניף הישראלי של ארגון IEEE EPS – Electronic Packaging Society ויו"ר ענף זיווד אלקטרוני ומיקרואלקטרוניקה בלשכת המהנדסים. הוא שימש עד לאחרונה ראש קבוצת פיתוח שבבי MEMS ומיקרואלקטרוניקה באחת מהתעשיות הביטחוניות בארץ. הוא יוביל את החזון הטכנולוגי של בקרמוס ואת התמיכה בגיבוש פתרונות זיווד חדשניים ללקוחות החברה בארץ ובעולם.

אביב הסביר: "המשימה שלי היא לבחון את המגמות בעולם הסיליקון פוטוניקס, IoT וקוונטיקה ולחבר אליהן טכנולוגיות זיווד מתקדמות (Advanced Packaging) בכדי לספק ללקוחותינו מוצרים אמינים. רמת המורכבות והמולטי–דיסציפלינאריות של המערכות כיום מצריכות אותנו לבחון באופן הוליסטי את כל ההיבטים הנוגעים לזיווד אלקטרוני ומיקרואלקטרוני – מכאני, דינאמי, חשמלי, אלקטרו מגנטי, אקוסטי, תרמי ועוד. יש צורך בהבנה מעמיקה של כל שלב ושלב בחיי המוצר (Product Life Cycle) משלב הרעיון הקונספטואלי של הלקוח דרך המימוש שלו ועד לגריטתו. ישנם היבטים הנדסיים ותפעוליים רבים אשר חייבים להילקח בחשבון כמו למשל שרשרת האספקה (Supply Chain), בדיקות (Testing) ועמידות בתנאי סביבה (Environment Conditions). זאת היא למעשה התפיסה ההוליסטית שלנו".

בשיחה של Techtime איתו ועם סמנכ"ל התפעול ופיתוח עסקי של בקרמוס, מרקי לוי, התברר שמדובר בתפקיד חדש שנתפר למידותיו של אביב, במטרה לקדם את תוכנית ההתרחבות של החברה בישראל ובשווקים הבין לאומיים. מרקי: " אנחנו ערים לטרנד העולמי וההתעניינות ההולכת וגוברת בעולמות הסיליקון פוטוניקס, הקוונטיקה וה- IoT וסימנו אותם כמנועי הצמיחה העתידיים של החברה, בקרמוס למעשה הפכה בשנים האחרונות לחברת הנדסה הנותנת פתרונות מלאים החל משלב פיתוח המוצר ועד היצור הסדרתי, ההצטרפות של אביב היא ללא ספק עדות ותוספת כוח משמעותית לתהליך הזה".

אלטק מגייסת 10 מיליון דולר בבורסה

פורסם בתאריך פברואר 13, 2024פברואר 19, 2024 ע"י Techtime

חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה יצאה למהלך גיוס הון בהיקף של כ-10 מיליון דולר באמצעות מכירת 625,000 מניות בבורסת נסד"ק לפי מחיר מניה של 16 דולרים. כעת החברה נסחרת במחיר של 22.4 דולרים, המעניק לה שווי שוק של כ-132.5 מיליון דולר. בשבוע שעבר נסחרה מניית החברה במחיר של כ-17.3 דולרים. אולם הידיעות על הנפקה צפוייה הזניקו ככל הנראה את המנייה במסחר לשווייה הנוכחי. מכירת המניות מתוכננת להסתיים לפני סוף השבוע. ההון ישמש בעיקר לביצוע השקעות אסטרטגיות בהרחבת קו הייצור של החברה.

אלטק מתמחה בייצור מעגלים מודפסים לפי דרישות מיוחדות. לפני קצת יותר משנה החברה הציגה תוכנית אסטרטגית להגדלת כושר הייצור בהשקעה כוללת של כ-15 מיליון דולר. להערכתה, תשתית הייצור הקיימת מאפשרת להגיע להיקף מכירות של עד 11-13 מיליון דולר ברבעון, ולכן כדי להגדיל את המכירות היא צריכה להשקיע בהרחבת תשתיות הייצור. המהלך הגדול הראשון בתוכנית ההתרחבות בוצע בתחילת 2023, כאשר אלטק הזמינה שלושה קווי ציפוי (plating) חדשים בהשקעה של כ-5.5 מיליון אירו. בחודש דצמבר 2023 היא הזמינה ציוד ייצור מעגלים מודפסים, תוכנות ושירותים בהיקף כולל של 4.5 מיליון דולר.

רוב מרכיבי ההזמנה מתוכננים להגיע למפעל ברבעון הראשון של 2024. הציוד החדש כולל תוכנות הנדסיות חדשות ושלוש מערכות לייזר המאפשרות לייצר מסיכות עבור מעגלים צפופים גמישים וקשיחים ברוחב מוליך של 18 מיקרון. מנכ"ל אלטק, אלי יפה, סיפר ל-Techtime שהציוד החדש יאפשר לייצר מעגלים צפופים יותר הנדרשים על-ידי לקוחות בשוקי הצבא והביטחון, התעופה והחלל. חברת אלטק נמצאת בבעלות קבוצת ניסטק (Nistec). במחצית הראשונה של 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-22.5 מיליון דולר – בהשוואה לכ-18.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

את אלטק ייצגו בגיוס עורכי הדין יואב עציון ונמרוד קרין ממשרד עמית פולק מטלון.

תעשייה במלחמה: "חברות ישראליות שוקלות להעביר ייצור לאוקראינה"

פורסם בתאריך ינואר 29, 2024פברואר 15, 2024 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: לוחמי אוגדה 36 ברצועת עזה, ינואר 2024. צילום: דובר צה"ל

קבלנית ייצור גדולה מדרום מזרח אסיה לא סיפקה את המעגלים האלקטרוניים ללקוחה הישראלית שלה בטענה שמדובר בטכנולוגיה דו-שימושית והחברה מנועה מלספק מוצרים צבאיים לאזורי עימות. חברת מאסיבית דיווחה לאחרונה כי שבוע לאחר פרוץ המלחמה, לקוח שסיכם איתה על הזמנת שתי מערכות דפוס, ביטל את ההזמנה בלא הסבר. בחברה עד היום לא מבינים מדוע ההזמנה בוטלה לאחר שהלקוח בדק את מערכות ההדפסה הדיגיטלית הגדולות והחליט לרכוש אותן. יצרנית מערכות ישראלית גדולה צימצמה בכמה אלפים את הייצור המקומי של מערכות בקרה, בגלל שמפעל הזיווד שלה נמצא בשדרות.

כל אלה הן דוגמאות לזעזוע שחווה תעשיית האלקטרוניקה בישראל, אשר מתמודדת עם ההשלכות של מלחמה דו-חזיתית מתמשכת. הכתבה הזאת מבוססת על ראיונות רבים עם גורמי ייצור בתעשייה, אשר ביקשו לשמור על עילום שם. אולם סיפוריהם דומים מאוד. הם מתארים תעשייה המתמודדת עם סדרת משברים שהחלה עוד בתקופת הקורונה, המשיכה עם המיתון המקומי שליווה את המשבר הפוליטי של 2023, ומגיעה לשיאה בימים אלה כאשר קרוב ל-15% מהעובדים בחברות הטכנולוגיה מגוייסים למילואים, או שהם נמצאים במצבי מעבר בין גיוס לשחרור לגיוס.

סין מפנה עורף

חלק גדול מאוד ממפעלי הייצור בישראל נמצאים קרוב לגבול הצפון או בדרום הארץ, והלקוחות בחו"ל מתחילים לחשוש לגורל ההזמנות. מנהל חברה גדולה העוסקת גם בייצור וגם באספקת רכיבים, סיפר ל-Techtime שחברות ישראליות המייצרות בצפון פנו אליו לאחרונה וסיפרו שהן מחפשות פתרונות ייצור במרכז הארץ. במקביל, השותפים העסקיים שלו באירופה מבקשים להקדים את התשלומים, מכיוון שהם חוששים מהמשך המלחמה ומהתרחבותה. "שוק הייצור נמצא באי ודאות אדירה מכיוון שעכשיו אנחנו נחשבים לאזור מלחמה. לקוחות בחו"ל התחילו לבקש שני אתרי ייצור בארץ. הם שואלים הרבה שאלות שלא היינו רגילים לענות עליהן. לקוח גדול החליט לדחות את ההזמנות ברבעון שלם, עד אחרי אפריל. יכול להיות שהם יעבירו הייצור למקום אחר".

בעיה נוספת שאיתה הוא מתמודד קשורה לייבוא רכיבים מסין: "נראה לי שהסינים לא רוצים למכור לישראל. הם עושים בעיות עם זמני המשלוח ופתאום התחילו לדרוש דו"חות על ייעוד כל רכיב. יכול להיות שבקרוב יהיה קשה לייצר בסין. החברות הישראליות יצטרכו להחליט האם לייצר בישראל או בארה"ב". גם אורן גדאל, מנכ"ל הפעילות הישראלית של המפיצה A2 Global, מספר שהוא נתקל לאחרונה בדרישות הסמכה למוצרים דו-שימושיים, שלא היו קודם. "בנוסף, כל פריט שמקורו בסין סופג מס מיידי של 25% כשהוא נכנס לארה"ב. במקרים מסויימים זוהי בעיה, מכיוון די הרבה רכיבים מיוצרים בסין".

התעשיות הביטחוניות חוששות ממלחמה בצפון

גם מנהל העסקים בישראל של IMI הפילפינית ו-STI הבריטית, דודו מהל, מזהה את הבעיות האלה: "מרגישים ירידה בדרישה לייצור בסין מכיוון ששכר העבודה בסין עולה והמיסוי בארה"ב מרתיע את החברות. לאחרונה מורגשת מגמה חדשה: השלטון בסין מערים קשיים על עבודה מול החברות הישראליות. לקוחות סופיים רבים לא רוצים לקנות מישראל, מכיוון שהיא מוגדרת כאזור סכסוך (Conflict Zone). אפילו התעשיות הביטחוניות מחפשות פתרונות ייצור בחו"ל: יש להן בעיה עם המחסור בכוח-אדם בארץ, עם התווית 'תוצרת ישראל' ועם האפשרות שמלחמה בגבול לבנון תשבית את כל המפעלים בצפון". לדבריו, IMI גיבשה מענה לצרכים האלה באמצעות ייצור בסרביה, בבולגריה ובפיליפינים.

שוקלים העברת הייצור מישראל לאוקראינה

מקבלנית ייצור גלובלית נמסר ל-Techtime שבחודשיים האחרונים יש גל של פניות מצד יצרנים ישראלים המחפשים פתרונות ייצור בחו"ל. "היו לקוחות שבעבר הצענו להם לבצע ייצור באוקראינה והם דחו את ההצעה על הסף בגלל המלחמה, עכשיו הם שוקלים להעביר את הייצור לאוקראינה. יש לנו מפעלי ייצור באתרים שונים במזרח אירופה ובמערב אירופה, המעוררים עניין אצל הלקוחות בארץ. יש התעוררות גדולה מאוד בחיפוש אחר אתרי ייצור אלטרנטיביים שאינם באזורי סיכון".

עדיין קשה מאוד להעריך כיצד תתפתח שנת 2024. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה שהייצוא של מוצרים אלקטרוניים תוצרת ישראל ירד בדצמבר 2023 להיקף של כ-1.48 מיליארד דולר, בהשוואה להיקף של כ-1.7 מיליארד דולר בדצמבר 2022. סקר התעסוקה של הלמ"ס מגלה שהתעסוקה בדרום התאוששה במידת מה מאז ה-7 באוקטובר: שיעור העסקים במחוז הדרום הנמצאים בתעסוקה מינימלית/סגירה זמנית, ירד מכ-59% בסוף אוקטובר לכ-10% בדצמבר 2023. במחוז הצפון, שבו מרוכז חלק גדול מהייצור האלקטרוני, התמונה שונה: שיעור העסקים המדווחים על תעסוקה מינימלית/סגירה זמנית נשאר ללא שינוי ברמה של כ-27% מהעסקים.

אלא שלא בכל מקום הייצור תקוע. מנכ"ל חברת ר.ה אלקטרוניקה, יעקב לוי, אומר שהוא עדיין לא מתמודד עם לקוחות החוששים מייצור מקומי או שעיכבו הזמנות. "בשבוע הראשון של המלחמה היה לקוח גדול שביקש לקצר את מועד האספקה, אבל זה היה ארוע חד-פעמי. יש לנו אתרי ייצור ברומניה ובארה"ב, כך שיש לנו מענה אם מישהו יבקש ייצור בחו"ל. אומנם התחלנו את 2024 עם ירידה של 5%-10% בתחזית, אבל זה קשור למיתון ולהאטה שאנחנו חווים קרוב שנה, לא למצב הביטחוני".

מצוקת ייצור בשוק הביטחוני

במקביל לכל זה, הייצור הביטחוני נמצא בשיא ביקושים שלא זכור בתעשייה. חברת פי.סי.בי טכנולוגיות, לדוגמא, קיבלה בחודשיים האחרונים הזמנות דחופות בהיקף של יותר מ-15 מיליון דולר. חברת ר.ה מתכננת להישאר מחוץ לגל הזה, מכיוון שהיא לא מעוניינת לעבוד בשוק הביטחוני. "קשה להרוויח כסף בעבודה מול התעשיות הביטחוניות. התהליכים איטיים מאוד והחזקת חומרים בתנאי רבית גבוהה היא מאוד יקרה".

הקבלנים האחרים העובדים בשוק הביטחוני, מדווחים על מצוקת כוח אדם וקושי לעמוד בקצב ההזמנות. "בקרוב תהיה אלוקציה בתחום הצבאי, וזה משהו שמעולם לא היה", סיפר קבלן ייצור מקומי. הקושי כאן הוא כפול, מכיוון שבעקבות המלחמה באוקראינה והמתיחות בטאיוואן, כל קווי הייצור בעולם עובדים בתפוקה מוגברת, ולכן קשה להעביר פרוייקטים לייצור בחו"ל. באופן פרדוקסלי, יש כאן הזדמנות לבנות תעשיית ייצור ביטחונית ישראלית שתהיה גם יצואנית גדולה – אולם זה דורש מדיניות ממשלתית מוכוונת-מטרה – מהלך שעדיין לא נראה באופק.

התעשייה נערכת למלחמה ממושכת

פורסם בתאריך אוקטובר 18, 2023אוקטובר 22, 2023 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ציוד צבאי מגיע בתובלת חירום מארה"ב. צילום: משרד הביטחון

תעשיית האלקטרוניקה בישראל, ובמיוחד התעשיות הביטחוניות עוברות למתכונת עבודה קדחתנית כדי לעמוד בצורכי הצבא. החברות הביטחוניות נכנסו למעין מצב מלחמה: עבודה מסביב לשעון ובסופ"ש, גיוס בזק של עובדים זמניים והקדמת אספקות. לפי חלק מהערכות, החברות הבטחוניות הצליחו לגייס במאמץ הבזק של הימים האחרונים קרוב ל-20 אלף עובדים. הצרכים החדשים של התעשיות הביטחוניות באים לאחר שנה של מכירות חסרות תקדים בגלל המלחמה באוקראינה.

מדובר בהצטיידות דחופה. כך למשל, היום (ד') דיווח משרד הביטחון על רכש מהיר של אלפי כלי נשק ארוכים מסוג M4 לכיתות הכוננות, המיוצרים בישראל על-ידי וחברת אמתן וחברת IWI ועל הקצאת תקציב של כ-13 מיליון שקל לפריסת מרכיבי ביטחון חיוניים ומצילי חיים בישובים מאוימים. החברות מתמודדות עם אתגר כפול: מצד אחד, הצורך להגביר את תפוקת הייצור כדי לתמוך במאמץ המלחמתי של ישראל, ומנגד למצוא מענה למחסור בכוח אדם, שנוצר בין היתר בשל גיוס עובדים רבים בצו 8. זו בעיה המטרידה גם חברות סטארט-אפ רבות, שבחלק מהמקרים רבע או שליש מעובדיהן גוייס לצבא.

הזמנות דחופות של מערכות ביטחוניות

בסוף השבוע פרסמו חלק מהחברות הבטחוניות מודעות לגיוס עובדים זמניים שימלאו את השורות. כך למשל, אלביט פרסמה בפייסבוק מודעה לגיוס עובדים לקו הייצור למשך תקופה של חודשיים, והתעשייה האווירית הודיעה שהיא מספקת "מענה מיידי לצורכי הלחימה. כל עובדי החברה כאיש אחד מגוייסים לטובת המערכה". מנכ"ל קבוצת אימקו המספקת מערכות מהותיות לרק"מ של צה"ל דוגמת נגמ"שים וטנקים, אריאל קנדל, סיפר ל-Techtime שכל החברות בקבוצה נרתמו למאמץ המלחמתי.

"חלק מהעובדים גוייס למילואים. אנחנו עובדים מסביב השעון כדי להגביר את תפוקת הייצור ולספק את כל הדרוש לכוחות הבטחון. חלק ממפעלי החברה עובדים כמפעל חיוני, במשמרות ובסופי שבוע על-מנת לעמוד בצורכי משרד הביטחון". יצרנית שביקשה להשאר בעילום שם דיווחה על הזמנה דחופה של עשרות אלפי מרעומים, חברת PM קיבלה דרישות לעבור לייצור מיידי של מערכות ביטחוניות, ואחת מהיצרניות הפרטיות הגדולות בארץ דיווחה שהיא החלה בייצור דחוף של מערכות ביטחוניות.

חברת נקסט ויז’ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכלי-רכב צבאיים, דיווחה על הזמנה דחופה בהיקף של 2 מיליון דולר לאספקה מיידית כבר מהחודש הזה. אומנם החברה לא ציינה מי הוא הלקוח, אולם מכיוון שהיא מסרה ששווי העיסקה אינו כולל מע"מ, ניתן להניח שמדובר במשרד הביטחון. גם חברת סמארט שוטר (Smart Shooter) מקיבוץ יגור, המפתחת מערכות בקרת אש המשפרות את כושר הדיוק של נק"ל, הגבירה את קצב הפעילות. "החברה מבצעת מאמצים ממוקדים לאספקת חירום של כל המערכות הדרושות ומתן מענה מבצעי ולוגיסטי מיידי. מערכות Smash מתוצרת החברה משמשות את צה"ל מזה שנים רבות. החברה עובדת מסביב לשעון בתיאום מלא עם צה"ל, על-מנת לוודא שהצבא מקבל את כל הדרוש לו".

היערכות למלחמה ארוכת טווח

אולם לא רק הייצור הביטחוני משנה את סדרי העדיפויות בתעשיית האלקטרוניקה. חשש הלקוחות ממלחמה ארוכה וקשה, מאלץ את היצרנים להיערך מחדש. מנכ"ל קבלנית הייצור PM, מיקי אדלר, סיפר ל-Techtime שהחברה האריכה משמרות כדי לחפות על גיוס חלק מהעובדים. "יש לקוחות אשר מנסים להקדים אספקות כדי להגדיל את מלאי החירום שלהם. התארגנו באופן מסודר ואנחנו נותנים בינתיים שירות מלא. יש לנו מפעל במרכז ומפעל בצפון, ואנחנו מפזרים את המלאים שלנו במספר אתרים".

גם מנכ"ל RH, יעקב לוי, מספר על תופעה דומה: "לקוחות מתחום הציוד לתעשיית השבבים ביקשו לקדם אספקות כדי להיערך למצב שבו המלחמה תתמשך או תתפשט, אולם זו לא תופעה מרכזית. אנחנו פועלים במתכונת מלאה. כמה עשרות עובדים גוייסו. אנחנו מעסיקים 900 עובדים והדבר אינו משפיע על כושר העבודה שלנו. האתגר המרכזי שלנו הוא תמיכה בעובדים וניתוח ספקים וחומרי גלם כדי לוודא שלא ניתקע בלי חומרי גלם בגלל מיעוט הטיסות. כמעט בכל יום יוצאת מכאן משאית עם ציוד שאנחנו תורמים ליחידות בצפון או בדרום הארץ. אנחנו לא מכירים היערכות ספציפית באזור שלנו לקראת אפשרות של מלחמה בצפון".

טיל פגע במחסן של לנדא

חברת לנדא דיגיטל פרינטינג (Landa) מתמודדת עם הבעיה הזו כבר מהיום הראשון של המלחמה, לאחר שטיל פגע במחסן חברת שילוח בדרום הארץ, שבו אוחסנו חלקים למכונות דפוס דיגיטליות מתוצרתה. החברה מסרה שמלאי החלקים מפוזר במספר מחסנים ולכן הפגיעה לא תורגש באספקות בטווח הקרוב. יחד עם זאת, נודע שהחברה ביקשה ממספר ספקים לזרז את הייצור כדי לשמור על מדיניות אחזקת מלאים לצריכה של כחצי שנה קדימה.

לאחד כוחות בין מפעלים

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת Tefen ויו"ר המכון לייצור מתקדם, סבורה כי התפקוד התקין של התעשייה הישראלית יהיה נדבך קריטי בניהול המערכה. "אנחנו עדיין תחת 'ערפל קרב', אך ברור שלמצב המלחמתי עשוי להיות השפעה משמעותית על הפיריון בתעשייה. האנשים שגויסו הם עמודי התווך של התעשייה, העובדים המיומנים ביותר. לכך יש להוסיף את הצפי לפגיעה במערכת החינוך ואת ביטול היתרי העבודה לעובדים פלסטינים. בחלק מהמפעלים יש כעת תפוסת כוח אדם של 20%-40%."

אחת מהמלצותיה היא לקדם שיתופי פעולה בין מפעלים. "ישנם מפעלים שחווים או יחוו ירידה בביקושים, וייתכן שיהיה נכון להסיט עובדים ממפעלים אלה למפעלים שדווקא חווים עלייה בביקושים על רקע המצב, כמו למשל ייצור בטחוני, אך סובלים ממחסור בידיים עובדות. אפשר לגבש מנגנוני גיוס עובדים, שיאפשרו לגייס עובדים מיומנים למשרות מפתח שכעת נוצר בהן חסר בשל הגיוס למילואים. חשוב גם שהממשלה תעודד פרויקטים ותקצה משאבים לעידוד התעשייה והייצור".

ביצור-פרנס מפנה את תשומת הלב לפעילות ברשתות החברתיות בעולם שנועדה לפגוע בתעשייה הישראלית. "יש קמפיין סייבר ופייק ניוז, שמטרתו לפגוע באמון בתעשייה הישראלית. מופצות ידיעות שקריות על כך שיכולות הייצור של ישראל נפגעו קשות, כאשר המטרה היא להביא לביטול הזמנות. חשוב לצאת במסע תקשורתי שיזים זאת".

"שמירה על המשך הייצור היא הצו 8 שלנו"

פורסם בתאריך אוקטובר 16, 2023נובמבר 2, 2023 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: איתן חמרי. "ייצור הוא חלק מהתשובה שלנו למרצחים האלה". צילום: דוד גארב

למרות המלחמה, הייצור האלקטרוני בישראל ממשיך כמעט כסדרו. סמנכ"ל התפעול של חברת רד, איתן חמרי, סיפר שהתחושה העולה מקבוצת הקשר הפנימית של פורום סמנכ"לי התפעול בהייטק, היא שהתעשייה ממשיכה לפעול במלוא המרץ. "זוהי קבוצת התארגנות לא רשמית. אנחנו משתפים בינינו בעיות וצרכים, וכשמישהו נתקל בקשיים הוא פונה אל הקבוצה בבקשות עזרה. כרגע יש שקט מוחלט בקבוצה, מה שאומר שמבחינת הייצור אני לא רואה סימני מצוקה".

התקשרנו אל חמרי כדי לשמוע על מצוקת שרשרת האספקה המתפתחת עקב המלחמה, וקיבלנו תגובה אחרת לגמרי: "ליבנו עם תושבי הדרום, עם משפחות החטופים, הנרצחים ועם משפחות הלוחמים שנפלו בגבורה רבה. המשך הייצור הוא חלק מהתשובה שלנו למרצחים האלה. מאוד שמחתי שבית הדפוס של בארי חוזר מיד לפעילות. זוהי הרוח הנכונה". חברת רד מפתחת מייצרת פתרונות תקשורת. החברה מעסיקה כיום כמה מאות עובדים, כאשר תשתית הייצור העצמית שלה כוללת מפעל ייצור בשטח של 8,000 מ"ר בהר חוצבים בירושלים הכולל מספר קווי SMT, וחטיבת זיווד, בדיקות סופיות, אריזה ומשלוחים הפועלת מתל אביב.

בתעשייה מדווחים על התפתחות משבר בשרשרת האספקה עקב הפחתת מספר הטיסות לישראל. אתם ערוכים לכך?

"בינתיים אנחנו עובדים כרגיל ומספקים מוצרים, ועדיין לא מרגישים בעיה של משלוחים או הגעת רכיבים. תקופת המחסור ברכיבים עקב הקורונה הביאה אותנו להצטייד במלאי גדול מראש ולהיות ערוכים למשבר אפשרי ברכיבים. זה איפשר לנו להיכנס לארוע הזה כשאנחנו עם מספיק חומרי גלם. אני בטוח שאם תתעורר בעיה, הטיסות יגיעו ליעדים לידינו כמו קפריסין או אתונה, ומשם חברות תעופה ישראליות יבצעו טיסות קצרות טווח. כיום לאחר המשבר העולמי ברכיבים, היצרנים מחפשים כל דרך לדחוף רכיבים. ולכן גם אם המשלוח יתארך לשבועיים במקום שבוע, הדבר לא ייצר משבר מדאיג".

כיצד בנויה שרשרת האספקה שלכם?

"אנחנו שולטים על שרשרת האספקה באופן בלעדי, והרכש של כל חומרי הגלם נעשה על-ידינו בלבד. חלק מהייצור שלנו נעשה באיוניקס בפיליפינים. אנחנו עובדים במודל משולב. מייצרים בבית וקודם כל ממלאים את המפעל המקומי. רק אחר כך מבצעים ייצור משלים בקבלנות משנה (EMS). כשיש תנודות, הזעזועים נספגים על-ידי קבלן המשנה. לכן המפעל תמיד מלא בעבודה ומצליח לפעול בצורה יעילה ותחרותית. אנחנו מנהלים את הרכש, גם עבור המוצרים המיוצרים באיוניקס.

"צריך לזכור שהקבלנים לוקחים 5-10 אחוז על הרכש. השליטה ברכש גם עוזרת לנו להפחית עלויות בזכות היתרון לגודל. לכן המחוייבות של הספקים אלינו מאוד גבוהה, והם נענים לבקשותינו לקבל עדיפות. לכן גם אם יש איחורים בטיסות, היצרן נותן לך עדיפות ומקצר את זמני האספקה. זה מתקזז עם בעיית הפחתת מספר הטיסות".

כיצד שומרים היום על המשכיות הייצור?

"אנחנו למודי נסיון. אני כמעט 35 שנים ברד, וכל חיי עסקתי בתפעול וייצור. עברנו תקופות מאתגרות כמו מלחמת המפרץ ב-1991, הקורונה ועוד. הפעם יש היבט נוסף שלא נתקלתי בו בעבר – הצורך לחזק ולהעלות את מורל העובדים. אין אף עובד, אין אף ישראלי, שלא נגע באסון הזה. גם הלב של העובדים שלנו נקרע מהדברים שאנחנו רואים. זהו משהו שאנחנו נותנים עליו את הדעת, וזה אומר שראשי הצוותים מקבלים עידכונים על כל מי שבני משפחתם נפגעו או קיבלו צו 8, ונמצאים בקשר יומיומי עם כולם. החברה שולחת חבילת הזדהות לכל משפחה שיש אצלה צו 8 ואנחנו מנהלים שיחות משותפות במפעל.

"הצוות הניהולי שלנו צמח מתוך המערכת, והעובדים זה הנכס העיקרי שלנו. האנשים הרגישו צורך לבוא ולתת כתף. ביום ראשון לאחר השבת השחורה הגיעו 50% מהעובדים, ומייד אחרי זה חזרנו לתפוסה מלאה. אני מרגיש שהם ראו בעבודה מעין צו 8. זו הרוח של האנשים שאני רואה בזווית של הייצור. אנחנו לא מתכוונים לוותר. נעשה הכל כדי להמשיך ולייצר כרגיל". חשוב לחמרי להדגיש ששימור הייצור הוא חלק מהמאמץ המלחמתי הלאומי: "הוא מבטא את הרצון הזה לומר שהם לא ישבשו את חיינו. אם כל אחד יעשה את המלחמה הקטנה הזאת, אז אנחנו כמדינה נוכיח שאנחנו פה בשביל להישאר ולא יוציאו אותנו מכאן".

לאחד כוחות בין מפעלים

פברינט הכפילה המכירות; ירון קגן הצטרף לפיתוח העסקי

פורסם בתאריך ספטמבר 18, 2023ספטמבר 18, 2023 ע"י Techtime

חברת פברינט ישראל (Fabrinet Israel) הכפילה פי שניים וחצי את מכירותיה בישראל, אשר הסתכמו בשנת 2023 בכ-341 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-101 מיליון דולר בשנת 2022. כך עולה מהדו"ח השנתי של החברה שהתפרסם בסוף אוגוסט. בסך הכל, בשנת הכספים שהסתיימה ביוני 2023 הסתכמו מכירות פברינט בכ-2.65 מיליארד דולר, בהשוואה ל-2.26 מיליארד דולר אשתקד. החברה הגלובלית ממוקדת בעיקר בייצור מערכות תקשורת אופטיות, אשר תפסו כ-77% מהמכירות ברבעון האחרון 2023. שלוש הלקוחות הגדולות ביותר שלה הן סיסקו (15.6% מהמכירות), לומנטום (15.4%) ואנבידיה (12.5%).

במקביל, בימים אלה מונה ירון קגן לתפקיד דירקטור שיווק ופיתוח עסקי של פברינט ישראל. קגן שימש במשך 11 שנים כמנהל המכירות של טקסס איסטרומנטס ישראל (Texas Instruments) ללקוחות "השוק הרחב" (Broad Market). בתפקידו האחרון שימש כמנהל בכיר בחברת Chain Reaction, המפתחת מעבדי בלוקצ'יין. לפני-כן עבד 7 שנים בחברת אינטל שבהן שימש כמנהל שיווק טכני וראש צוות מהנדסי תמיכה בתחום התקשורת האלחוטית. מתוכן עבד במשך כשלוש שנים בסנטה-קלרה, קליפורניה, בתפקידי ניהול פרוייקטים בקבוצת הפיתוח של מוצרי WiMAX באינטל.

קו SMT במפעל פברינט ביקנעם. המטרה: NPI בישראל – ייצור המוני בתאילנד

חברת פברינט הוקמה בשנת 2000 על-ידי יו”ר החברה, תום מיטשל שהיה ממייסדי חברת Seagate, באמצעות רכישת מפעל ייצור של סיגייט בעמק הסיליקון. כיום היא מעסיקה כיום כ-14,000 עובדים בשישה מפעלים: שניים בתאילנד אשר מספקים את תשתית הייצור המרכזית של החברה, שני מפעלים בארה"ב, מפעל בסין ומפעל ביוקנעם המשתרע על שטח של כ-2,500 מ"ר.

המפעל בישראל הוקם בשנת 2020 וכולל תשתית ייצור של כרטיסים אלקטרוניים בסדרות קטנות ובינוניות, ייצור אופטיקה, מארזים מתקדמים כמו MCM, BGA, mBGA, CSP Flipchip), פרוייקטי מיקרואלקטרוניקה כמו Wire Bonding ו-Die Attach ופיתוח תהליכים ייעודיים לפי דרישת הלקוח. אולם בעוד שהחברה הגלובלית ממוקדת בעיקר בייצור מערכות תקשורת אופטיות, בישראל הפעילות היא מגוונת יותר.

ההבדל נובע מכך שהמפעל בישראל הוקם במתכונת של NPI Center: הוא מיועד לסייע ללקוחות חדשים וחברות סטארט-אפ להביא את התכנון אל השוק (NPI) ולהעביר לאחר מכן את הייצור ההמוני לתאילנד. החברה מפעילה מתקן ייצור במתכונת דומה גם בעמק הסיליקון בארה"ב. פרסום הדו"ח השנתי הקפיץ את מניית פברינט בבורסת NYSE בכ-30%, וכיום היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-5.47 מיליארד דולר.

TSMC מקימה חברת ייצור שבבים אירופית

פורסם בתאריך אוגוסט 9, 2023אוגוסט 9, 2023 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו ייצור שבבים בחברת NXP

מפעל ייצור השבבים שחברת TSMC תכננה בעבר להקים באירופה יפעל במסגרת של חברה עצמאית חדשה בשם European Semiconductor Manufacturing Company – ESMC, אשר תספק שירותי ייצור שבבים (Foundry) מהעיר דרזדן, גרמניה. בשלב הראשון תתמקד חברת ESMC בהקמת מפעל לייצור שבבים. השבוע הודיעו TSMC, NXP, אינפיניאון ובוש על הסכם הקמת החברה החדשה, שבה תחזיק TSMC ב-70% מהמניות, ושאר השותפות יחזיקו ב-10% כל אחת.

תקציב ההקמה של המפעל נאמד בכ-10 מיליארד דולר. דירקטוריון TSMC אישר השבוע השקעה של כ-3.9 בחברת ESMC, כאשר שאר התקציב יגיע מהשותפות האחרות, מממשלת גרמניה, מהאיחוד האירופי ומהלוואות בנקאיות. בשלב הראשון יוקם קו ייצור בעל קיבולת של 40,000 פרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ (12 אינטש). הוא ייצר רכיבים בטכנולוגיית CMOS פלנארית בגודל של 22/28 ננומטר ורכיבים מתקדמים יותר המבוססים על טרנזיסטורי CMOS FinFET בגודל של 12/16 ננומטר.

הגנה על שרשרת האספקה של תעשיית הרכב הגרמנית

המפעל צפוי להעסיק כ-2,000 עובדים. חברת ESMC מתכננת להתחיל בהקמת המפעל במחצית השנייה של 2024 במטרה להגיע לייצור המוני לפני סוף 2027. יו"ר חיברת בוש, ד"ר סטיפן הרטונג, הסביר שהקמת החברה גם מסייעת בחיזוק תעשיית השבבים האירופית, וגם מבטיחה את שרשרת האספקה של תעשיית הרכב הגרמנית בתחום השבבים.

מדובר בקואליציה חזקה במיוחד: TSMC הטאיוואנית היא יצרנית השבבים הגדולה בעולם ובשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-91 מיליארד דולר. תאגיד התעשייה הגרמני בוש מעסיק 421,000 עובדים והגיע למכירות של 88 מיליארד דולר ב-2022. יצרנית השבבים הגרמנית איפניניאון מעסיקה 56,200 עובדים ומכירותיה בשנה שעברה הסתכמו בכ-14.2 מיליארד אירו. יצרנית השבבים ההולנדית NXP מעסיקה כ-34,500 עובדים. בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-13.2 מיליארדדולר.

מכירות ראשונות לחטיבת המיזעור של פי.סי.בי טכנולוגיות

פורסם בתאריך מאי 18, 2023 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המחשה של פי.סי.בי טכנולוגיות ליכולות המיזעור של חטיבת iNPACK

בינואר 2023 השיקה חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) את פעילות חטיבת iNPACK לייצור מארזים מתקדמים ומעגלים ממוזערים, לאחר יותר משנתיים של מחקר ופיתוח מאומצים. החברה דיווחה שהחטיבה קיבלה את ההזמנה הראשונה שלה, בהיקף של כ-366 אלף דולר. היא מצפה לגידול עקבי בהכנסות iNPACK והגעה להיקפים משמעותיים כבר בשנת 2023. "פעילות המזעור צפויה להגדיל את בסיס הלקוחות, לגוון את תמהיל ההכנסות, לשפר את הריווחיות ולהוביל צמיחה", אמר מנכ"ל פי.סי.בי, עובד שפירא. "קפיצת המדרגה הטכנולוגית הזאת תאיץ את תוכנית הצמיחה הרב-שנתית שלנו".

הפעילות החדשה כוללת חדר נקי ותשתיות ייצור ברמת SiP, ומתבצעת באמצעות החברה הבת אינפק טכנולוגיות (iNPACK) הנמצאת בבעלותה המלאה. בדו"ח השנתי של 2022 החברה מגלה שהיא ביצעה השקעה של כ-6.5 מיליון דולר בפיתוח הטכנולוגיות של אינפק. אינפק ממוקדת בתכנון וייצור מצעים לתעשיית המוליכים למחצה ותכנון וייצור אריזות (System In Package) בתהליכי מיקרואלקטרוניקה, ומערכות ממוזערות בטכנולוגיית Panel Level Packaging.

מגוון הטכנולוגיות של iNPACK בתחום המעגלים הממוזערים

בין השאר, היא פיתחה יכולת ייצור של מעגלים מודפסים ממוזערים מאוד, ברוחב מוליך ובמירווח בין מוליכים של 25 מיקרון בלבד (1 מיל), פתרונות פיזור חום במצעים וטכנולוגיות חדשות המאפשרות לקבור רכיבים פאסיביים בתוך מעגלים מודפסים מרובי שכבות וצפופים מאוד. בשיחה עם Techtime לפני כשנה, סיפר שפירא שההשקעה ממצבת את פי.סי.בי “בחוד החנית של תעשיית מארזי המיקרו-אלקטרוניקה”. לדבריו, “אנחנו מזהים עניין גובר מצד הלקוחות בתחום הזה. הכניסה למגזר האריזות והמיזעור הוא המשך ישיר של תוכנית אסטרטגית רב-שנתית הכוללת גם הרחבת הפעילות הבינלאומית של החברה”.

צמיחה של 28% בתחום ההרכבות האלקטרוניות

בדו"ח הרבעון הראשון 2023 החברה דיווחה על צמיחה של 14% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל, להיקף של כ-33.2 מיליון דולר. רוב הגידול מיוחס לעלייה של 28% במכירות מגזר ההרכבות האלקטרוניות, מכ-14.5 מיליון דולר אשתקד לכ-18.6 מיליון דולר השנה. בתחום המעגלים המודפסים והמצעים שמרה החברה על הכנסות בהיקף של כ-16 מיליון דולר, בדומה לרבעון המקביל אשתקד (16.5 מיליון דולר). צבר ההזמנות של החברה מסתכם בכ-92.4 מיליון דולר.

הוצאות מכירה, שיווק הנהלה וכלליות צמחו ברבעון לכ-3.5 מיליון דולר בהשוואה לכ-2.9 מיליון דולר אשתקד, עקב גידול במצבת העובדים בתחום השיווק והמכירות. חברת פי.סי.בי מספקת שירותי תכנון וייצור מעגלים מודפסים (PCB) בסדרות קצרות ובינוניות, שירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות, ומיזעור ומירואלקטרוניקה (אינפק). כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים בשני אתרים: מגדל העמק וראש העין (אתר החברה הבת AMS). בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-128.4 מיליון דולר. היא נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-160 מיליון שקל.

מכירות IMI צמחו ברבעון הראשון ל-347 מיליון דולר

פורסם בתאריך מאי 4, 2023 ע"י Techtime

קבלנית הייצור הפיליפינית Integrated Micro-Electronics – IMI דיווחה על גידול של 4% במכירות ברבעון הראשון 2023, להיקף של כ-347 מיליון דולר. הריווחיות הגולמית הסתכמה בכ-29.4 מיליון דולר – שהם כ-8.5% מהמכירות (בהשוואה ל-6.5% ברבעון המקביל אשתקד). החברה מסרה שלמרות השיפור ברמת זמינות הרכיבים, תעשיית הייצור עדיין מתמודדת עם מחסור ברכיבים.

נשיא IMI, ג'רום טאן, אמר שהחברה הצליחה לשפר את מצבה הפיננסי באמצעות התאמת מחירים ויישום תוכניות להגברת היעילות התפעולית והתפוקה של מפעלי הייצור, הפחתת מספר העובדים הנדרש בקווי הייצור המשופרים והפחתה כללית של העלויות. "במהלך השנתיים הבאות נשיק מספר יוזמות חדשות הממוקדות בייצור של כלי-רכב חשמליים מסוגים שונים. שיתוף הפעולה האסטרטגי שלנו עם Zero Motorcycles מקליפורניה, יחזק את מעמדנו כקבלנית ייצור מועדפת בתחום התחבורה החשמלית".

אופנועים חשמליים בארה"ב

חברת זירו הוקמה בשנת 2006 ומייצרת אופנועים חשמליים המגיעים למהירות של עד כ-200 קמ”ש ולטווח נסיעה של עד כ-300 ק”מ לכל טעינה. הם מבוססים על טכנולוגיות עצמיות כמו מנוע חשמלי של החברה המבוסס על מגנטים קבועים, סוללות ליתיום-יון בעלות מרכיבים כימיים ייחודיים ומערכת בקרת-טעינה של החברה, המאריכה את אורך חיי הסוללות לנסועה כוללת של כ-320,000 ק”מ. הייצור ההמוני של האופנועים מתוכנן להתחיל במהלך הרבעון השני 2023, כאשר IMI תייצר ותרכיב את האופנועים ואת חלקי החילוף במפעלה בפיליפינים, במקביל להמשך ייצור במפעל זירו בקליפורניה.

חברת IMI מפעילה 20 אתרי ייצור בעולם. היא מעסיקה כ-14,000 עובדים בארה”ב ,בריטניה, גרמניה, יפן, מקסיקו, סין, סרביה, בולגריה, צ’כיה ובפיליפינים. היא מחזיקה בבעלותה שתי חברות שהיא רכשה באירופה: חברת STI Limited הבריטית המייצרת פתרונות RF, וחברת VIA optronics הגרמנית המייצרת פתרונות תצוגה, כולל תצוגות לתעשיית הרכב. בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-1.41 מיליארד דולר.

לאתר החברה: www.global-imi.com

משפחת אדלר רכשה את מניות א.י אלקטרוניקה ו-STG בחברת PM

פורסם בתאריך ינואר 1, 2023ינואר 12, 2023 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מיקי אדלר, מנכ"ל Partner Manufacturing. צילום: Techtime

קבלנית הייצור פי.אם (Partner Manufacturing) מפתח תקווה רכשה את כל המניות של שותפותיה הוותיקות, קבוצת אס.טי.ג'י (STG International) וקבוצת א.י אלקטרוניקה (AY Electronics), תמורת כמה עשרות מיליוני שקלים. כל אחת מהן החזיקה בכ-25% ממניות החברה. בעקבות העיסקה חזרה פי.אם להיות חברה בבעלות מלאה של משפחת אדלר. החברה הוקמה בשנת 1998 על-ידי זיגי אדלר ובנו מיקי אדלר. בשנת 2004 נכנסה חברת א.י. אלקטרוניקה שבבעלות משפחת רוד כשותפה בחברת PM, ובשנת 2008 נכנסה אליה כשותפה גם חברת STG הנמצאת בשליטת המנכ"ל שלמה בר.

במשך השנים שימש מיקי אדלר בתפקידי ניהול הפיתוח העסקי, כאשר זיגי אדלר שימש כמנכ"ל ויניב רוד, מבעלי השליטה בא.י אלקטרוניקה, שימש בתפקיד המנהל הפיננסי של PM. בעקבות העיסקה האחרונה מונה מיקי אדלר למנכ"ל פי.אם. חברת STG דיווחה לבורסה תמורת 25% מהמניות שהיא החזיקה ב-PM, היא קיבלה 12 מיליון שקל ועוד כ-1.2 מיליון שקל עבור החזר הלוואת בעלים ודיבידנים. יניב רוד אישר ל-Techtime שגם א.י מכרה את חלקה בחברה למשפחת אדלר, וכעת היא נמצאת בבעלותם המלאה. "אני מאחל להם הצלחה רבה", הוא אמר. "פי.אם וא.י אלקטרוניקה ימשיכו לעבוד בשיתוף פעולה פורה".

חברת פי.אם מעסיקה כ-350 עובדים ומספקת שירותי ייצור אלקטרוני משני מפעלים: מפעל הנמצא בפתח תקווה ומפעל הנמצא בפארק התעשיות בר לב, שליד צומת אחיהוד בצפון. החברה מתמחה בייצור אלקטרוני לתעשיות הטלקום, מכשור רפואי, תעשיית הרכב ותעשיית התעופה והביטחון. בין לקוחותיה: איתמר מדיקל, G4S, אינטל, קואלקום, פוינטר, טראפילוג ו-MKS.

תגובת משפחת אדלר: "חברת PM פועלת לאורך השנים להרחבת בסיס פעילותה תוך שימת דגש רב לתפיסת שירות ואיכות מרבית. מהלך הרכישה הינו חלק מאסטרטגיית המיקוד של החברה בשווקים בהם היא פועלת, כמו גם טיוב הגמישות הניהולית והתייחסות מהירה ומושכלת של ההנהלה למצבי השוק המשתנים, כפי שנדרש בימים אלו".

Zigi Adler Partner Manufacturing — זיגי אדלר, מייסד משותף חברת PM

הסגרים בסין האטו את צמיחת פייטון ב-2022

פורסם בתאריך מאי 29, 2022מאי 30, 2022 ע"י Techtime

ההתפרצות המחודשת של הקורונה בסין והסגרים שהוטלו על המדינה, פגעו בחברת פייטון פלנאר מנס ציונה, דווקא כאשר היא הרגישה שהיא יוצאת ממשבר הקורונה אל שלב חדש של צמיחה. החברה דיווחה שמאז פרוץ המגפה היא סבלה מקשיי אספקת חומרי גלם ורכיבים עבור השנאים המגנטיים שהיא מייצרת. בתחילת השנה החברה החלה להגדיל בהדרגה את תקציבי השיווק שהוקפאו בשנתיים האחרונות, ואז הוטלו הסגרים בסין. התוצאה: המכירות ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו בכ-10.8 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-10.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

החברה מסרה שהגידול הזעיר נובע מכך שהסגרים בסין ובהונג קונג גרמו לעיכוב בהגעת משלוחים, ולכן התמורה עבורם תירשם בתוצאות הרבעון השני. פייטון תעשיות נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של 347 מיליון שקל. היא פועלת כחברת אחזקות שבה הפעילות העיקרית מתבצעת על-ידי החברה הבת פייטון פלנאר מגנטיקס (Payton Planar), הנסחרת בבורסה של בריסל (Euronext) לפי שווי שוק של כ-154 מיליון אירו. החברה עוסקת בפיתוח וייצור שנאים מגנטיים מסוגים שונים, ולהערכתה היא נחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום השנאים השטוחים (פלאנריים).

ייצור סופי בישראל, בבריטניה ובארה"ב

לחברה יש תלות רבה בסין, מכיוון שעיקר ההזמנות שלה מקבלניות משנה הן של שתי קבלניות סיניות: אחת אחראית לכ-22% מסך הקניות של הקבוצה. הקבלנית השנייה פועלת מדונגואן, סין, ונמצאת בבעלות מלאה של חברת האחזקות PCT Industries מהונג קונג, אשר פלנאר מחזיקה בכ-20% ממניותיה. הקבלנית הזאת אחראית לכ-47% מהרכישות של פלנאר. כלומר, 69% מהרכישות נעשות בסין. לצד הקבלניות בסין, היא עובדת עם עוד 3 קבלני משנה העובדים איתה לאחר שעברו הכשרה מיוחדת של החברה.

יחד עם זאת, הספקיות בסין מספקות לה תת-מערכות ורכיבים, כאשר הייצור של המוצרים המוגמרים נעשה בישראל, ובחברות בנות בארה"ב ובבריטניה. כיום החברה מעסיקה כ-180 עובדים, מתוכם כ-120 הם עובדי ייצור. במצגת למשקיעים החברה מדווחת על סימני צמיחה: צבר ההזמנות צמח מכ-31.5 מיליון דולר בסוף דצמבר 2021, לכ-46.6 מיליון דולר בסוף מרץ 2022.