ED&U: פעילות הרחפנים שולשה בתוך שנתיים
20 אוגוסט, 2026
החברה התמזגה בשנה שעברה לתוך אמן דיגיטל מקבוצת Aman. מתמחה בהנדסת אנוש למערכות מורכבות. המלחמה והתרחבות הדיפנס-טק הפכו את הממשק שבין הלוחם לטכנולוגיה למרכיב קריטי בפיתוח
[בתמונה: משקפי SmartEye של אלביט. מקור: ED&U]
הצמיחה המהירה של שוק הרחפנים הביטחוניים בישראל אינה מתבטאת רק במספר היצרניות והפלטפורמות החדשות, אלא גם בתעשייה שנבנית סביבן. בחברת ED&U, המתמחה בהנדסת אנוש וחוויית משתמש למערכות מורכבות, מספר הפרויקטים בתחום הרחפנים שילש את עצמו בשנתיים האחרונות. הפעילות כוללת כיום מערכות לשליטה ברחפנים, מערכות פריסה וגילוי, וכן עבודה על הרחפנים עצמם ועל האינטגרציה שלהם בתוך מערכות צבאיות רחבות יותר.
"בשנתיים האחרונות, בפירוש, תחום הרחפנים שילש את עצמו בכמות הפרויקטים שאנחנו מבצעים", אומר בשיחה עם Techtime יקיר יניב, מנכ"ל ED&U מקבוצת Aman ויו"ר האגודה הישראלית לארגונומיה ולגורמי אנוש. "זה מתבטא בהיבטים השונים – גם שליטה ברחפנים, גם הרחפנים עצמם, גם מערכות הפריסה שלהם וגם מערכות הגילוי שלהם". לדבריו, החברה עובדת הן עם יצרניות רחפנים ייעודיות והן בפרויקטים שבהם משולבות מערכות כאלה בפלטפורמות של חברות ביטחוניות גדולות.
ED&U הוקמה לפני כ-11 שנה ומתמחה בחיבור שבין האדם לבין מערכות טכנולוגיות מורכבות. היא פועלת בשלושה שווקים עיקריים – ביטחון, מכשור רפואי ותעשייה – ומעסיקה אנשי UX/UI, מהנדסי גורמי אנוש, מומחי ארגונומיה ופסיכולוגים קוגניטיביים. בשנה שעברה התמזגה החברה לתוך אמן דיגיטל, אחת החברות בקבוצת Aman, ויניב, שייסד אותה, ממשיך לעמוד בראשה.
בניגוד ל-UX של אפליקציה צרכנית, כאן חוויית המשתמש היא לעיתים חלק מביצועי המערכת עצמה. השאלות יכולות להיות איזה מידע להציג למפעיל הגנה אווירית, כיצד לחלק משימות בין שני אנשי צוות, היכן למקם פקד בתא נהג של רכב קרבי או כיצד למנוע ממפעיל שיושב שעות מול מסך להחמיץ אירוע קריטי. החברה נכנסת לפרויקטים כבר בשלבי הגדרת התרחישים והדרישות, ממשיכה לאפיון הממשקים הפיזיים והדיגיטליים ומבצעת בדיקות שמישות עם משתמשי הקצה. באתר החברה היא מגדירה הפחתת עומס קוגניטיבי, שיפור המודעות המצבית ומניעת טעויות אנוש כמטרות מרכזיות בתכנון מערכות מורכבות.
כשהמפעיל הופך לחלק ממערכת הנשק
בתחום הביטחוני עובדת ED&U, לדברי יניב, עם רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד סטארטאפים וחברות קטנות יותר. הפעילות נוגעת ברחפנים ורובוטיקה, מערכות שליטה ובקרה לכוחות קרקע ואוויר ומערכות הגנה אווירית.
אחד הפרויקטים שאותם החברה כן חושפת הוא העבודה על טנק מרכבה ברק. ED&U הייתה מעורבת בתכנון עמדת המפקד, המבוססת על מסך מגע, בקר ידני וקסדה חכמה המשלבת מציאות רבודה ומאפשרת למפקד לראות את המתרחש מחוץ לטנק מבלי להוציא את ראשו מהצריח. בתהליך הפיתוח נבנתה סביבת סימולציה ונערכו בדיקות עם מפקדי טנקים כדי לבחון את המערכת עוד לפני השלמתה.
החשיבות של התחום גדלה ככל ששדה הקרב נעשה טכנולוגי יותר, אך גם ככל שמתקצר הזמן שבו הצבא והתעשיות נדרשים להביא טכנולוגיה חדשה לשטח. "יש פה שני וקטורים משמעותיים שמתפתחים ביחד", אומר יניב. "אחד הוא ההתפתחות הטכנולוגית, והשני הוא הצורך להביא פתרונות מהירים לשדה הקרב". לדבריו, בעוד שבמערכות זולות ופשוטות יחסית ניתן לעיתים להתנסות במהירות בשטח, במערכות כמו הגנה אווירית מחיר הטעות גבוה בהרבה.
מכאן נגזרת גם החשיבות של הנדסת האנוש. "בסופו של דבר אתה רוצה להכשיר חיילים בזמן יחסית קצר, מהרגע שהם סיימו תיכון, להיות כמה שיותר מיומנים בהפעלה יעילה של מערכת נשק ולשלוח אותם לשדה הקרב", הוא אומר. "כשאתה משקיע בממשקים של המערכת, אתה יכול לקצר את זמני ההכשרה, לצמצם את כמות הטעויות ולהוריד את רמת הסטרס".
החברה אף שואבת רעיונות מעולם הגיימינג ומהמוצרים הצרכניים. לדברי יניב, החיילים שמגיעים היום לצבא גדלו עם ממשקים מתקדמים ומצפים למצוא סטנדרטים דומים גם במערכות המקצועיות. הדבר מקבל משמעות נוספת כאשר התעשיות הביטחוניות הישראליות מתחרות על חוזים בחו"ל. "כדי להגיע ולבלוט במקומות האלה, אתה צריך קודם כל להיראות חדשני ונכון ולהוכיח יעילות מעבר לרמה של מערכת הנשק, מעבר לזה שהטיל פוגע במטרה. אתה צריך להבין איך הולכים להפעיל את זה".
דוגמה נוספת היא SmartEye, מערכת משקפי מציאות רבודה לחיילי חי"ר. מאחר שהמערכת הפיזית עדיין לא הייתה זמינה במהלך הפיתוח, ED&U יצרה סביבת הדמיה שאפשרה לבחון כיצד מידע קרבי יוצג בתוך שדה הראייה וכיצד החייל יתפעל פקדים מבלי להביט בהם. הבדיקות אף הובילו, לפי החברה, לשינוי חלק מהנחות האפיון המקוריות.
בצד השני: המשבר במכשור הרפואי
אותן מתודולוגיות משמשות את ED&U גם בשוק המכשור הרפואי, שבו טעות בממשק עלולה להפוך לסיכון בטיחותי. החברה עובדת בין היתר על רובוטיקה רפואית, מערכות דימות, קטטרים ומערכות לחדרי ניתוח, ומלווה יצרניות בתהליכי Human Factors הנדרשים במסגרת אישורי FDA.
"אנחנו יודעים לנתח את מנגנוני הטעות שאנשים עושים", אומר יניב. "גם בתקנים כבר מודגש שלא קוראים לזה 'טעויות משתמשים', אלא 'טעויות שימוש'. זאת אומרת, האשמה היא בדרך כלל על המערכת ולא על המשתמש". העבודה כוללת ניתוח סיכונים, צפייה ברופאים ובצוותים בסביבת העבודה, בדיקות עם משתמשים ופיתוח שינויים שאמורים לצמצם את הסיכוי להפעלה שגויה.
אלא שבניגוד לפריחה בדיפנס-טק, יניב מתאר את המכשור הרפואי הישראלי כשוק שנמצא בתקופה קשה. "לצערנו זה תחום שבשלוש-ארבע השנים האחרונות סובל ממחסור חמור בהשקעות וספג מכה מאוד קשה. אני ממש מקווה שהוא יצליח להתאושש".
הנתונים תומכים בתחושה הזו. לפי דוח משותף של IATI, רשות החדשנות ו-PwC, ההשקעות הפרטיות בהלת'טק הישראלי ירדו ב-2025 בכ-40% ל-1.6 מיליארד דולר – הרמה הנמוכה ביותר בחמש שנים. במכשור הרפואי לבדו הייתה הירידה חדה אף יותר, של יותר מ-60%. זאת דווקא בשנה שבה כלל ההשקעות בהייטק הישראלי התאוששו, והון רב זרם ל-AI, סייבר ודיפנס-טק.
עבור ED&U, שני הקצוות האלה של השוק מדגימים למעשה את אותה מגמה. בין אם מדובר במפקד טנק, מפעיל רחפן או מנתח בחדר ניתוח, ככל שהמערכות נעשות חכמות ומורכבות יותר, האתגר כבר אינו רק לגרום לטכנולוגיה לעבוד. צריך לוודא שגם האדם שמפעיל אותה מסוגל להבין אותה, לקבל באמצעותה החלטה נכונה – ולעשות זאת בזמן.
פורסם בקטגוריות: חדשות , רחפנים , תעופה וביטחון , תעשייה ישראלית
