הים הופך לתשתית של עידן ה-AI: כך נולד אחד משוקי ההייטק החדשים בעולם

25 יוני, 2026

יותר נתונים, יותר אנרגיה ויותר תשתיות דיגיטליות דוחפים את תעשיית ה-BlueTech קדימה. בישראל מעריכים כי החיבור בין AI, רובוטיקה והמרחב הימי ייצור גל חדש של חברות טכנולוגיה

אם בעבר הים נתפס בעיקר כנתיב מסחר וכמקור למשאבי טבע, כיום הוא הופך בהדרגה לתשתית שעליה נשענת הכלכלה הדיגיטלית. ככל שהעולם צורך יותר אנרגיה, מעביר יותר מידע ומפתח יותר מערכות אוטונומיות, כך גובר גם הצורך בטכנולוגיות הפועלות מתחת לפני המים ועל פניהם.

הנתונים ממחישים את השינוי: יותר מ־98% מתעבורת הנתונים הבינלאומית עוברת בכבלים תת־ימיים, כ־90% מהסחר העולמי מתבצע דרך הים, והכלכלה הכחולה כבר מגלגלת יותר מ־2.6 טריליון דולר בשנה. במקביל, ההשקעות באנרגיה ימית ובתשתיות ימיות נמצאות בצמיחה מואצת.

"ההשקעות הגדולות של העשור הקרוב יזרמו לתחומים המחברים בין אנרגיה, תשתיות, רובוטיקה ובינה מלאכותית – ורבות מההזדמנויות הללו נמצאות דווקא בים", אומרת הילה ארנרייך, מנכ"לית המרכז הלאומי לכלכלה כחולה וחדשנות ימית.

לדבריה, אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים הוא דווקא תשתיות ה-AI עצמן. "אנחנו רואים עניין גובר בטכנולוגיות אנרגיה ימית, תשתיות חשמל תת־ימיות, כבלי תקשורת בין־יבשתיים ומרכזי נתונים ימיים, המציעים יתרונות משמעותיים בתחומי הקירור, האנרגיה והקישוריות."

אולם האנרגיה והתקשורת הן רק חלק מהסיפור. במקביל מתפתח תחום המכונה Smart Ocean – שילוב של לוויינים, חיישנים, כלי שיט אוטונומיים, רובוטים תת־ימיים ובינה מלאכותית ליצירת תמונת מצב רציפה של המרחב הימי. הטכנולוגיות הללו צפויות לשמש לניהול נמלים חכמים, להגנה על כבלי תקשורת ותשתיות אנרגיה, לניטור מתקנים ימיים ולאבטחת גבולות.

לדברי ארנרייך, "תחום ה-BlueTech עובר שינוי משמעותי – מתחום שנתפס בעבר כנישה, לאחד ממוקדי ההשקעה המעניינים ביותר במפגש שבין אנרגיה, תשתיות, רובוטיקה, AI וביטחון."

מגמה נוספת היא ניצול המשאבים הביולוגיים של הים. תחום ה-Marine Biomanufacturing משלב ביולוגיה סינתטית עם אצות ומיקרואורגניזמים ימיים לצורך פיתוח חלבונים, אנזימים, תרופות וחומרים חדשים לתעשיות המזון, הבריאות והכימיה.

לדברי ליאור חנוכה, מנכ"ל HiCenter Ventures, השינוי משקף מגמה רחבה יותר בעולם ההייטק. "במשך שנים ההייטק הישראלי צמח בעיקר בתחומי התוכנה והסייבר. כיום הערך הכלכלי נוצר יותר ויותר במפגש שבין העולם הדיגיטלי לעולם הפיזי – אנרגיה, תשתיות, רובוטיקה וביוטכנולוגיה. הכלכלה הכחולה נמצאת בדיוק בנקודת החיבור הזו."

לדבריו, ישראל נהנית משילוב ייחודי של יכולות תוכנה, בינה מלאכותית ומחקר ימי, שיכול להצמיח חברות הפונות לשווקים גלובליים. מאז הקמת המרכז הלאומי לכלכלה כחולה הושקעו באמצעותו 34 חברות סטארט־אפ, שגייסו יחד יותר מ־65 מיליון דולר.

הדברים הוצגו השבוע באירוע שערך המרכז הלאומי לכלכלה כחולה וחדשנות ימית לציון יום האוקיינוסים הבינלאומי, אולם המגמה שעליה הצביעו המשתתפים חורגת הרבה מעבר לאירוע עצמו: ככל שתשתיות האנרגיה, המחשוב והקישוריות הופכות לקריטיות יותר, כך גם הים הופך בהדרגה לאחד ממנועי הצמיחה החדשים של תעשיית ההייטק.

[קרדיט צילום: רונן טופלברג]

פורסם בקטגוריות: חדשות