חברת אלביט קיבלה הזמנה בהיקף של 16 מיליון דולר לייצור טלסקופ חלל עבור לוויין המחקר הישראלי אולטראסאט (ULTRASAT) אשר מיוצר בתעשייה האווירית ומיועד לשיגור בשנת 2024. הטלסקופ יהיה באורך של 170 ס"מ ובמשקל של 125 ק"ג. הוא יסקור את קרינת השמיים בתדר אולטרה-סגול (220 – 280 ננומטר) ובזווית ראייה של 200 מעלות ריבועיות. הטלסקופ כולל מצלמת חלל המורכבת מארבעה חיישני CMOS המיוצרים בחברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית: כל חיישן הוא בעל בעלי נפח של 22.4 מגה-פיקסל וביחד הם מספקים ביחד חיישן צילום בשטח של 90X90 מ"מ.

הפלטפורמה החללית: לוויין תקשורת של התע"א

מטרת הפרוייקט היא לאסוף מידע כדי להבין תופעות פיסיקליות כמו היווצרות אלמנטים כבדים, חורים שחורים וגלי כבידה וחקר תופעות אסטרונומיות דוגמת "מות כוכבים" (סופרנובות). מאחורי הפרוייקט מסתתר רעיון יוצא דופן, שביקש לבדוק האם ניתן ליישם פרוייקט מחקר חלל מרכזי בתקציב הנמוך ועל בסיס פלטפורמות קיימות. לצורך זה הצטרפה התעשייה האווירית לפרוייקט והיא מייצרת את הלוויין שעליו יותקן הטלסקופ. מדובר בגוף המבוסס על משפחת המיקרו-לווייני תקשורת של התעשייה האווירית, אשר שוקל 160 ק"ג בלבד. הלוויין יוצב בחלל בנקודת GEO, כלומר בגובה של 36,000 ק"מ שזהו המיקום של לווייני התקשורת.

השליטה והניהול של הלוויין יבתצעו באמצעות מערך השליטה טהבקרה של התעשייה האווירית, כאשר המשימה המדעית תבוצע על-ידי מכון וייצמן, בניהולו של המדען הראשי של הפרוייקט, פרופ' אלי וקסמן. בזכות מימדיו הקטנים, הלוויין ישוגר במתכונת של מטען נלווה המשגר גדול, ובכך תתאפשר הוזלה גדולה מאוד בעלויות השיגור. האתגר היה להוכיח שניתן לבצע משימה מדעית מרכזית באמצעות פלטפורמה זולה וקטנה, ובעלות כוללת של עד 100 מיליון דולר.

הפרוייקט ממומן בסיוע סוכנות החלל הישראלית. להערכת מכון וייצמן, שדה הראייה של הטלסקופ יהיה רחב יותר מזה של טלסקופי חלל אחרים ונפח החלל שיהיה נגיש לטלסקופ החלל של אלביט גדול פי 300 מזה שהיה נגיש לטלסקופ האולטרה-סגול רב העצמה ביותר עד כה. הלוויין מתוכנן לשיגור ברבעון האחרון של 2024 ממתקן שיגור של נאס"א בארה"ב.