דיפלומטיה ושבבים: מנכ"ל אנבידיה מתווך בין המעצמות

כמו בביקור של אישיות ממלכתית, ביקורו המתוקשר בימים אלה בסין של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, משלב בין עסקים לפוליטיקה, דיפלומטיה ותרבות. זהו ביקורו השלישי של הואנג בסין בשנתיים האחרונות, והוא מתרחש בדיוק כשהמתח הטכנולוגי בין המעצמות רושם תפנית מפתיעה. במהלך ביקורו השתתף הואנג בכנס אקספו בנושא שרשרת האספקה, ערך פגישות עם בכירים בתעשיית הטכנולוגיה הסינית, ואף נפגש עם נציגים ממשלתיים, בהם סגן שר התעשייה והטכנולוגיה.

ספק אם יש כיום חברה בודדת המשפיעה כל כך על מאזן הכוחות הטכנולוגי בעולם, כמו אנבידיה. החברה מספקת את לב-לבן של תשתיות ה-AI: השבבים שמאפשרים למודלים לרוץ, ללמד את עצמם, לייצר תובנות – ובעתיד, אולי גם לקבל החלטות בשם ממשלות.במסיבת עיתונאים שנערכה בבייג'ינג הוא שיבח בגלוי את ההתקדמות של סין בתחום הבינה המלאכותית: "מודלי ה-AI הסיניים הגיעו לרמה עולמית. זהו הישג יוצא דופן המעיד על עומק ההשקעה, הכישרון והחזון שקיימים כאן," אמר, והוסיף: "AI הוא לא משאב פרטי. זו מהפכה שיכולה לפרוח רק אם תהיה נגישה ומשותפת."

מקונפליקט לממלכתיות: שינוי האווירה בין הביקורים

הביקור הנוכחי של הואנג מהדהד במיוחד על רקע הביקור הקודם שלו בסין, באפריל 2025 – ביקור שנערך כמעט במחשכים. אז, ברקע הסלמה חדה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, הגיע הואנג לבייג'ינג כדי לנהל שיחות סגורות עם גורמים בכירים, בניסיון לאפשר לאנבידיה להמשיך ולמכור שבבים "מותאמים" לשוק הסיני מבלי לעבור על ההגבלות האמריקאיות.

הביקור ההוא התקיים בזמן שמשרד המסחר האמריקאי החמיר את הרגולציה, והקונגרס פתח בבדיקה נגד החברה בחשד לעקיפת מגבלות היצוא. הסיקור הסיני היה רופף, היחסים היו מתוחים, וההישגים – זמניים. כעת, שלושה חודשים בלבד לאחר מכן, המעמד שונה בתכלית: ביקור ממלכתי, השתתפות בכנס רשמי, מסיבת עיתונאים פתוחה, וחיבוק תקשורתי. Global Times, ביטאון המזוהה עם המשטר, פרסם פרשנות שכותרתה: "ג'נסן הואנג מביא עמו רוח של גישור: לא בין שבבים – אלא בין עולמות".

צעד קדימה בוושינגטון, חצי צעד בבייג'ינג

בשבועות שקדמו לביקור, הממשל האמריקאי אותת על נכונות לחדש חלק מהרישיונות שאיפשרו לאנבידיה למכור שבבי AI מותאמים לסין. מדובר בעיקר בשבב H20 – גרסה מוחלשת של שבבי הדגל – שתוכננה במיוחד לעמוד בתנאי הרגולציה, אך עדיין להציע ביצועים גבוהים לשוק הסיני. מעט לאחר מכן, סין השיבה במחווה מפתיעה: הרגולטור הסיני אישר את המיזוג בין Cadence ל-Ansys – שתי חברות אמריקאיות קריטיות לפיתוח שבבים. מדובר באות נדיר של שיתוף פעולה, דווקא בעידן של חשדנות הדדית.

האינטרס הכלכלי: שוק שהלך והתרחק

מעבר לגשר הדיפלומטי, לביקור של הואנג יש גם תמריץ כלכלי מובהק ואסטרטגי עבור ענקית המעבדים. אנבידיה היא אולי החברה שנפגעה הכי קשה ממדיניות מגבלות הייצוא של הממשל האמריקאי כלפי סין בשנים האחרונות. שורת האיסורים שהחלו ב־2022 מנעו מהחברה למכור את שבביה המתקדמים ביותר – בראשם H100 ו-A100 – לשוק הסיני, שהיה בעבר הלקוח השני בגודלו של החברה אחרי ארה"ב. לפי הערכות אנליסטים, ההגבלות גרעו מיליארדי דולרים מהכנסות החברה.

בתוך החלל שנפער, קמו מתחרות מקומיות, ובראשן Huawei שפיתחה בשנה האחרונה מעבדי AI משלה, כדוגמת Ascend 910B, והחלה לזכות באמון גופי ממשל וחברות ענן סיניות. עבור אנבידיה, מדובר באיום כפול: גם איבוד שוק חיוני, וגם היווצרות תשתית אלטרנטיבית בשוק שבו שלטה כמעט לבדה. המאמצים הנוכחיים למכור לסין גרסאות "מותאמות רגולציה" של שבבים, כמו H20, נועדו לא רק לעקוף מגבלות – אלא לשמור על נוכחות, בטרם תתקבע חלופה אסייתית מלאה.

לא רק יצרנית שבבים, אלא תשתית לאומית

על רקע זה, ביקורו של הואנג בבייג'ינג מתפרש לא רק כמהלך עסקי – אלא כמעט כמהלך מדיני. הוא מגיע אליו לאחר פגישה שקיים מוקדם יותר החודש עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בבית הלבן. בין השניים שוררים יחסים חמים: טראמפ לא הסתיר בעבר את הערכתו לאנבידיה, ואף קידם את החברה כמודל לחדשנות אמריקאית. הקשר הזה בא לידי ביטוי גם בביקורו המתוקשר של טראמפ באבו דאבי ובריאד באביב האחרון – ביקור שבו התלווה אליו גם ג'נסן הואנג, כאורח כבוד. לפי גורמים במשלחת, עצם נוכחותו של מנכ"ל אנבידיה שימשה כאות פומבי לכך שארה"ב פותחת בפני המפרציות את שערי תשתיות ה-AI.

במילים אחרות, שבבי אנבידיה הפכו לאתנן גיאו-טכנולוגי שמעניקה וושינגטון לבעלות בריתה, בתמורה להתחייבות להשקעה, נורמליזציה וגישה למשאבים. לפי דיווחים בתקשורת, במהלך שיחה בין טראמפ להואנג בבית הלבן דנו השניים גם בהשלכות של מגבלות הייצוא מול סין, ואולי אף תיאמו מראש את גבולות המהלך מול בייג'ינג. דבר המחזק את התפיסה שהואנג לא רק עוסק במכירת שבבים, אלא גם בתיווך בין מעצמות.

בין טייוואן לאמריקה – האיש שבא מהאמצע

ג'נסן הואנג הפך לדמות המסמלת את אפשרויות ואת יתרונות הגישור בין המזרח למערב. הוא נולד ב־1963 בטייוואן, ובגיל תשע היגר עם משפחתו לארה"ב. הילד הקטן שהחל את דרכו כשוטף כלים בבית מלון באיידהו, ייסד את אנבידיה והפך למנכ"ל האגדי של החברה שבעשור האחרון היא לא רק חלוצה טכנולוגית, אלא עוגן אסטרטגי של ממש.

בתוך דמותו משתקפים קווי המפגש בין תרבויות, בין שפות ובין תפיסות עולם שונות. הוא מדבר אנגלית שוטפת וסינית מדוברת, מכיר את שוקי המערב ואת רגישויות המזרח, ולפעמים נדמה שהוא עצמו מהווה את המעגל האחד שמכיל שני קטבים. בכנס שנערך בשנגחאי, כשהוא לבוש בחליפת טאנג מסורתית, הוא פנה אל הקהל בשפה המקומית ואמר: "אנחנו לא רק משתפים פעולה – אנחנו לומדים זה מזה. ההצלחה של AI לא תבוא ממונופול, אלא מהפרייה הדדית".

אנבידיה כמעצמה טכנולוגית-פוליטית

בעידן שבו תשתיות בינה מלאכותית הן משאב לאומי, אנבידיה – באמצעות דאטה סנטרים, שיתופי פעולה ותכנון שבבים – הופכת לשחקן גיאופוליטי. אין זה מקרה שהיא שותפה להקמת מרכזי AI בכל העולם: בערב הסעודית, הודו, יפן ואירופה. לכל מדינה חשובה היום הגישה לחומרה שתשפיע על הבינה – ואיתה, על העתיד.

ארה"ב מאיצה את "מבצע הטיהור" של רשתות התקשורת מרכיבים סיניים

הקונגרס האמריקאי צפוי להצביע השבוע, כך לפי דיווח של רויטרס, על הקצאת תוספת תקציב של כ-3 מיליארד דולר לטובת מבצע להסרה מוחלטת של ציוד תקשורת תוצרת סין מרשתות תקשורת אלחוטיות הפרוסות על אדמת ארצות הברית. התקציב המיוחד נכלל בתקציב הביטחון של ארצות הברית לשנת 2025, וזהו צעד נוסף שנוקט הממשל בארצות הברית ונועד לדחוק את יצרניות הטכנולוגיה הסיניות מהשוק האמריקאי ולבודד את מגזר הטכנולוגיה של סין.

מבצע הטיהור, שזכה לכותרת "תלוש והחלף" (rip and replace) מתמקד ברכיבים של חברות ZTE ו-Huawei, והוא נמשך מ-2023. למעשה, מדובר כעת בתוספת תקציב, מאחר שעלות הפרויקט התבררה כגדולה משמעותית מכפי שהעריכו בתחילה ונאמדת ב-4.9 מיליארד דולר, כאשר בתחילה הקצה לכך הקונגרס רק 1.9 מיליארד דולר. האחריות על ביצוע המשימה היא של מפעילות התקשורת עצמן, ובמיוחד המפעילות הקטנות, שלרוב הן אלה שבחרו להשתמש בציוד תוצרת סין מטעמי עלות.

לאחר שהן מבצעות את "הטיהור",  הן זוכות לכיסוי ההוצאות מהתקציב הפדרלי. במקרים רבים הסרת הציוד כרוכה בחפירות ועבודות תשתיות נרחבות ומצריכה כוח אדם מיומן וציוד ייעודי. ועבור מפעילות תקשורת מקומיות, בעיקר באזורים כפריים, המשימה התבררה כמורכבת ויקרה מהצפוי, ולכן ההערכת העלות הראשונית היתה נמוכה מדי. גם במדינות שונות באירופה מתבצעים בשנים האחרונות מבצעי טיהור של ציוד סיני מתשתית התקשורת. 

הסלמה במלחמת הסחר

בהצעת תקציב הביטחון עשוי גם להיכלל איסור לייבא לארצות הברית רחפנים מתוצרת DJI ו-Autel Robotics הסיניות. מלחמת הסחר וניתוק המסחרי הגובר בין שתי המעצמות נמצאים בתהליך הסלמה מכיוונים שונים במקביל: לאחרונה החליט בית המשפט בארצות הברית להורות לחברת ByteDance הסינית, שבבעלותה רשת Tik Tok, למכור את פעילותה של טיק טוק בארצות הברית לחברה אמריקאית. במידה והיא לא תעשה זאת  – פעילותה של הרשת החברתית הפופולרית עשויה להיאסר בארצות הברית.

גם בחזית השבבים חלה הסלמה: בשבוע שעבר הטיל ממשל ביידן שורה של הגבלות מחמירות נוספות על מכירת טכנולוגיה אמריקאית וזרה לחברות סיניות. ההחלטה הזו גררה תגובת-נגד מצד הממשל הסיני, שהודיע על איסור ייצוא לארה"ב של גאליום ושל גרמניום, שהם מינרלים חשובים מאוד בתהליך ייצור שבבים. השבוע נקטה סין בצעד נוסף, והודיעה שרשות התחרות הסינית החלה לחקור את מעמדה המונופוליסטי של אנבידיה בשוק ה-AI הסיני (ראו: סין חוקרת מחדש את עסקת מלאנוקס-אנבידיה).

סין אוסרת על ייצוא לארה"ב של מינרלים לייצור שבבים

סין מגיבה במהלומה נגדית לעיצומים החדשים שעליהם הכריז השבוע הממשל האמריקאי. אתמול (ג') הודיע משרד המסחר הסיני כי הוחלט להטיל לאלתר איסור על ייצוא לארצות הברית של שורה של מינרלים החיונים מאוד בייצור שבבים ואלקטרוניקה, ובכלל זה גאליום, גרמניוום, ואנטימון. בדומה לרטוריקה האמריקאית הנלווית למדיניות הגבלת הסחר, בממשל הסיני ציינו כי ההחלטה נבעה "מטעמי ביטחון לאומי". הממשל יגביל גם את ייצוא הגרפיט.

גאליום וגרמניום הם חומרים נפוצים מאוד עבור סוגים שונים של שבבים, ואילו גרמניום משמש גם לצורך ייצור חיישני IR, כבלים אופטיים ותאים סולאריים. אנטימון הוא חומר שמשמש בתעשיית הנשק, למשל לייצור קליעים, ואילו גרפיט משמש בייצור סוללות. לפי חברת המחקר Project Blue, סין אחראית לכ-59% מתפוקת הגרמניום העולמית ו-98% מתפוקת הגאליום.

בתחילת השבוע הכריז הממשל האמריקאי על סבב נוסף של סנקציות על תעשיית הסמיקונדקטור של סין. במסגרת העיצומים החדשים, יוטלו הגבלות על ייצוא לכ-140 חברות סיניות נוספות בתעשיית השבבים, ובכלל זה יותר מ-20 יצרניות שבבים, כ-100 חברות המייצרות ציוד לתעשיית השבבים ועוד שני גופי השקעה.

העיצומים יאסרו על משלוח של זכרונות וציוד מתקדמים לסין, וזאת במטרה להצר את התפתחות תעשיית השבבים המקומית, ובעיקר להגביל את יכולתה לייצר שבבים לתחום ה-AI. כך למשל, ייאסר ייצוא של זכרונות רחבי-פס (HBM), החיוניים לתהליכי אימון מודלי AI, והגבלות על עוד 24 סוגים שונים של ציוד לייצור שבבים ו-3 תוכנות.