בעקבות הירידה במכירות, TI מצמצמת את התחלות הייצור

בתמונה למעלה: פאב ייצור השבבים של טקסס אינסטרומנטס בריצ'רדסון, טקסס

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) צמצמה ברבעון השלישי את מספר פרוסות הסיליקון שהיא מתחילה לייצר, כדי לחסוך בהוצאות ולשמור על המזומנים. כך גילה השבוע סגן הנשיא לכספים בחברה, רפאל ליזארדי, בשיחת הוועידה שלאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי 2019. הוא הסביר שהירידה בהיקף הייצור מתבצעת בהדרגתיות כדי לא לפגוע בזמני אספקת הרכיבים ללקוחות. ההחלטה התקבלה עקב חולשה מתמשכת במכירות של החברה, אולם היא לא תפגע בינתיים בעבודות ההכנה להקמת מתקן ייצור חדש (פאב) בעיר ריצ'רדסון בטקסס, אשר ייצר בעתיד רכיבים אנלוגיים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ.

ירידה של 53% בתחום התקשורת

היקף המכירות ברבעון האחרון ירד ב-11% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והמכירות הסתכמו בכ-3.77 מיליארד דולר. הירידה הגדולה ביותר היתה במכירות של מוצרים דיגיטליים (Embedded Processing) שהתכווצו ב-19% בגלל ירידה במכירות של מעבדים ומיקרו-בקרים בעיקר בתעשיות הרכב והתקשורת, כאשר בתחום התקשורת החברה מתמודדת עם ירידה של 53% במכירות. המכירות של רכיבים אנלוגיים ירדו ברבעון ב-8%.

בתגובה לדו"ח הרבעוני, איבדה מניית החברה בנסד"ק כמעט 7% ממחירה, והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-11.9 מיליארד דולר. ליזארדי העריך שהמכירות ברבעון האחרון יסתכמו בכ-3.07-3.33 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-3.72 מיליארד דולר אשתקד. פירוש הדבר שהמכירות השנתיות של TI יירדו מכ-15.8 מיליארד דולר ב-2018 לכ-14.5 מיליארד דולר ב-2019.

בגלל מלחמת הסחר

לדבריו, הירידה במכירות היא תוצאה של זהירות כללית בשוק, הנובעת מחוסר הוודאות שיוצרת מלחמת הסחר. ליזארדי: "יש לנו 100,000 לקוחות וכ-100,000 מוצרים, והתחושה שאנחנו מקבלים מהלקוחות, מאנשי המכירות ומהקשרים שלנו, היא שזו ירידה כללית הקשורה לארועי מאקרו, ובמיוחד למלחמת הסחר". הדו"ח הרבעוני מגיע בשעה שהשוק מנסה להתמודד עם אסטרטגיית ההפצה החדשה של טקסס אינסטרומנטס. לפני שבועיים היא הודיעה על התנתקות מרוב המפיצים הגדולים ועל-כך שהמכירות במתכונת החדשה (שתיכנס לתוקף ב-2020), יתבססו בעיקר על מכירה ישירה ללקוחות. היא נשארת עם הסכם הפצה גלובלי אחד בלבד, עם חברת ארו (Arrow), ובמקביל למכירה הישירה ללקוחות היא תאפשר לבצע רכישות באמצעות החנות המקוונת שלה ובאמצעות אתרי האינטרנט של Digi-Key ושל חברת Mouser.

ליזארדי אמר שהתוצאות העיסקיות לא ישפיעו על אסטרטגיית ההפצה של החברה: "בבניית קשרים ישירים עם הלקוחות יש יותר הצלחות מאשר סכנות. בשנים האחרונות ביצענו השקעות רבות מאוד בבניית יכולת לספק שירות ללקוחות, במיוחד כאשר אנחנו עוברים למודל עסקי ישיר יותר. יש לנו את מערך אנשי המכירות ומהנדסי היישומים הגדול ביותר בתעשיית השבבים. המודל שלנו הוא אספקת מוצרים טובים ומתן תמיכה מעולה ללקוחות".

קווליטאו איבדה שתי עסקאות בגלל מלחמת הסחר

חברת קווליטאו (QualiTau) מפארק המדע בנס ציונה/רחובות, המספקת מערכות לבקרת תהליכי ייצור בתעשיית השבבים, דיווחה על זינוק של 39% במכירות במחצית הראשונה של השנה – מ-7.8 מיליון דולר ל-10.9 מיליון דולר. צבר ההזמנות הנוכחי של החברה עומד על 14.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-6.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

בחברה מייחסים את התוצאות לגידול בפעילות החברה בסין ובארצות הברית. רק השבוע דיווחה החברה על שתי הזמנות חדשות, בהיקף כולל של 2.5 מיליון דולר, מיצרנים במזרח הרחוק. קווליטאו מייצרת מערכות בדיקה ייעודיות המוודאות את תקינות מעבר החשמל דרך המעגל המשולב בזרמים ובטמפרטורות שונים. המערכות שלה מסוגלות לבצע בדיקה הן ברמת פרוסת הסיליקון (Wafer Level) והן בדיקה מקבילית של המעגלים כשהם כבר מופיעים במארזים (Package).

צווים ואיסורים מגבוה יכולים לסכל כל עסקה

שוק היעד העיקרי של החברה הוא המזרח הרחוק, ובייחוד סין. ב-2018 היווה שוק זה כ-78% מכלל הכנסותיה. כחברה המכוונת בעיקר למזרח הרחוק, קווליטאו נהנית מהצמיחה המהירה של תעשיית השבבים המקומית בסין בשנים האחרונות. ואולם, יש צד שני למטבע, ומלחמת הסחר לא פסחה גם על קווליטאו.

בחברה מדווחים כי בצבר ההזמנות הנוכחי נכללת הזמנה מהותית, בסך 1.1 מיליון דולר, שהתקבלה מיצרן סיני עוד באוקטובר 2018. ואולם, זמן קצר לפני משלוח המערכות הוכנס אותו יצרן לרשימת האמברגו של הממשל האמריקאי (וואווי?), ומאחר שהמשלוח היה מיועד להתבצע מחברת-הבת של קווליטאו בארצות הברית, החברה נאלצה להשהות את המשלוח, וכעת לא ברור האם ומתי יתאפשר להוציא לפועל את ההזמנה.

זה לא היה המקרה היחיד שבו מלחמת הסחר סיכלה הזמנה משמעותית של קווליטאו. בסוף 2017 קיבלה החברה הזמנה מיצרן סיני אחר, בהיקף של 1.5 מיליון דולר. המערכות היו מוכנות למשלוח במחסני החברה בארצות הברית, אך בשל עיכובים בהקמת המפעל של היצרן, הלקוח לא משך את ההזמנה מהמחסנים וביקש לדחות את האספקה לסוף 2018. ואולם, בדצמבר 2018 ביקש הלקוח דחייה נוספת של מספר חודשים והתחייב למשוך את ההזמנה עד מרץ 2019.

גם הפעם לא עמד הלקוח בהבטחתו ובחודש מאי השנה הודיע כי אין באפשרותו לממש את ההזמנה, וזאת לאור איסור חדש שהטיל הממשל בסין על העברת תשלומים מצד חברות ממשלתיות (הלקוח נמצא בבעלות חלקית של הממשל) לחברות אמריקאיות, כתגובת-נגד במלחמת הסחר. לאור הסחבת והתנאים הגיאו-פוליטיים שאינם בשליטתה, החליטה בסופו של דבר קווליטאו לוותר על העסקה ובמקום זאת להכיר בהוצאה של כ-900 אלף דולר בגין החוב האבוד.

מלחמת סחר: תוכנית ההתנתקות של פלקס מסין

מלחמת הסחר והאיסור שהטיל הממשל האמריקאי על חברות אמריקאיות לעשות עסקים עם וואווי (Huawei) הסינית, פוגעים בחברות טכנולוגיה אמריקאיות רבות. אחת הנפגעות העיקריות היא חברת פלקס (Flex) הנחשבת לקבלנית הייצור האלקטרוני השלישית בגודלה בעולם. לא רק שהיא איבדה (לפחות לפי שעה) את לקוחתה הגדולה ביותר בסין, אלא שכעת היא גם עומדת בפני תביעת נזיקין גדולה שוואווי מתכוונת להגיש כנגדה. התסבוכת הזו דוחפת את פלקס להאיץ את יישום תוכנית הארגון מחדש של המנכ"לית רוואטי אדווייטי, אשר צפויה להתבטא בצמצום משמעותי בכוח העבודה בסין ובפעילות המסחרית מול לקוחות סיניים.

"בעקבות ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות האחרונות ואי-הוודאות שהשפיעה בעיקר על לקוח אחד שלנו בסין, החלטנו להאיץ את יישום ההחלטה האסטרטגית שלנו להפחית את החשיפה שלנו למוצרים תנודתיים בסין ובהודו, ולהתחיל בפעולות ממוקדות של שינוי במבנה העסקי של החברה", הסבירה המנכ"לית רוואטי בשיחה עם משקיעים לאחר פרסום דו"ח הרבעוני לפני מספר שבועות. החברה דיווחה על ירידה של 3% במכירות להיקף של כ-6.2 מיליארד דולר.

הפוליטיקה הפכה את וואווי ופלקס ליריבות

חברת פלקס היא קבלנית ייצור מרכזית של וואווי (לצד פוקסקון הטאיוואנית) ומייצרת עבורה מכשירי סמארטפון ותחנות בסיס לדור החמישי. שיתוף הפעולה שלה עם וואווי נמשך שנים רבות, ותורם לפלקס הכנסות של כמה מאות מיליוני דולר בשנה. אולם האמברגו של ממשל טראמפ אילץ את פלקס לנתק באופן כמעט מיידי את קשריה עם וואווי. ניתוק היחסים הבהול הוביל למחלוקת בין שתי החברות. לפני כשבועיים דיווחה סוכנות רויטרס שוואווי הגישה לפלקס התראה לפני תביעה.

וואווי טוענת שפלקס מחזיקה במתקני הייצור שלה בסין סחורה של וואווי בשווי של כ-700 מיליון יואן (100 מיליון דולר). על-פי הדיווח, במכתב ההתראה טוענת וואווי שפלקס התעלמה מהחוק הסיני בכך שבמשך חודשיים לאחר הטלת האמברגו במאי, סרבה פלקס להחזיר לוואווי ציוד ייצור, חומרי גלם, ומוצרים חלקיים המצויים במפעל של פלקס בעיר Zuhai. פלקס הודיעה שהיא מנסה ליישב את המחלוקת מול וואווי, אך כעת נראה שהסכסוך עשוי להגיע לבית המשפט במתכונת של תביעה בהיקף של מאות מיליוני דולרים.

הושבתו שני מפעלים בסין

סין היא אחד מאתרי הייצור המרכזיים של פלקס בעולם: היא מעסיקה בסין כ-50,000 עובדים, המהווים כרבע מכוח העבודה העולמי שלה. באחרונה דווח בתקשורת הסינית כי פלקס צפויה לפטר כ-10,000 עובדים במפעליה ב-Changsha וב-Zhuhai, שבהם נמצאים קווי הייצור הייעודיים שהיא הקימה פלקס עבור וואווי, שפעילותן כמעט ומושבתת לאור הנסיבות.

ואולם, נראה שלא מדובר רק בבעיה נקודתית מול וואווי. המנכ"לית רוואטי שנכנסה לתפקידה לפני כחצי שנה, מובילה בחודשים האחרונים תהליך מקיף של שינוי במיקוד העסקי של החברה, שמטרתו לעבור משווקים תנודתיים ובעלי שולי רווח נמוכים למגזרים בעלי שיעורי ריווחיות גבוהים יותר. כעת, בעקבות הסכסוך עם וואווי, פלקס החליטה להאיץ את יישום התוכנית, שמשמעותה בפועל היא נסיגה חלקית מאחד השווקים הגדולים בעולם.

האם השינוי המבני יוביל לצמצום כוח העבודה?

פלקס מחולקת לארבע חטיבות פעילות עיקריות: HRS (בעיקר אוטומוטיב ומכשור רפואי), IEI (תעשייה ומגזרים מתפתחים אחרים כמו אנרגיה), CEC (תקשורת ומחשוב ארגוני), ו-CTG (מוצרי צריכה). בכל אחת מהחטיבות הללו פלקס בוחנת מחדש את תמהיל המוצרים, במטרה להתמקד במוצרים בעלי ריווחיות גדולה יותר. מהדו"ח האחרון עולה שהחטיבה שהציגה את שיעור הריווחיות הנמוך ביותר היתה חטיבת CEC, שנפגעה עקב הבעיות עם סין והן ובשל הקיפאון של שוק התקשורת ההודי (שממנו סובלת גם סרגון הישראלית).

מעניין יהיה לעקוב ולראות כיצד התהליכים המבניים הללו משפיעים על כוח העבודה של פלקס ברחבי העולם, ובייחוד בסין. התמקדות במוצרים בעלי ריווחיות גבוהה ושינוי מבני הם פעמים רבות תהליכים המובילים להתייעלות וצמצום בכוח העבודה. פלקס צופה שהתהליכים המבניים האלה יהיו כרוכים בעלויות של 145-265 מיליון דולר בשנה הפיסקאלית הקרובה, אך בסופו של דבר יובילו לעלייה בריווחיות ולהפחתה בעלויות. "אנחנו מחויבים להיות בררניים ולהתמקד בלקוחות ובמוצרים יציבים", הסבירה רוואטי.

מייסד ומנכ"ל חברת וואווי מכין אותה ל"מלחמה" נגד ארצות הברית

חברת וואווי (Huawei Technologies) נערכת לבצע ארגון מחדש רחב-היקף כדי לפתח עמידות בפני סנקציות אמריקאיות. סוכנות בלומברג פירסמה תזכיר פנימי שכתב מנכ"ל ומייסד חברת וואווי, רן שנגפאי, ובו כתב שהחברה צריכה לבנות "צבא בלתי מנוצח מפלדה", שיאפשר לה "להתגונן בפני תקיפה אמריקאית".

המיזכר מלא בביטויים צבאיים, אולי רמז לעברו של רן כמהנדס בצבא העמממי של סין. הוא כתב שבתחום הטלפונים הסלולריים, שהוא אחד מהתחומים הריווחיים ביותר של החברה, היא צריכה להשיג עצמאות מטכנולוגיות אמריאיות, ולבנות אקו סיסטמס שלם שאינו קשור לחברות מארה"ב. הוא הגדיר את המהלך כ"מסע ארוך וכואב", אולי רמז ל"מסע הארוך" של מאו דזה דונג בשנת 1934. זו היתה נסיגה רגלית של הצבא הקומוניסטי בפיקודו של מאו, שהתבצעה לאורך 10,000 קילומטר, ואיפשרה לו להימלט מכיתור של הצבא הרפובליקני ולחדש את כוחותיו.

אסטרטגיית הדור החמישי

שנגפאי בן ה-74 כתב שיש צורך בארגון מחדש של החברה, "כדי לבנות את היכולות הנדרשות בעיתות מלחמה. נורו שני פגזים אל עסקי האלקטרוניקה הצרכנית שלנו (סמארטפונים ומחשבים), שלרוע המזל פגעו במיכל הדלק. כעת אנחנו צריכים להשלים שיפוץ כללי של החברה בתנאים הקשים ביותר, ולבנות צבא בלתי מנוצח בתוך שלוש עד חמש שנים". עדיין לא ברור האם מדובר בקיצוצים וכיצד הם ישפיעו על 180,000 עובדי החברה.

ככל הנראה הוא החליט למקד את החברה בתחום טכנולוגיות הדור החמישי (5G) שבה יש לוואווי יתרונות טכנולוגיים המטרידים מאוד את ארצות הברית, ונחשבים לאחד מהגורמים המרכזיים להחלטת ממשל טראמפ להטיל עיצומים על וואווי. "ארצות הברית לא משתמשת בטכנולוגיות הדור החמישי המתקדמות ביותר", הוא כתב במיזכר שנשלח לפני שבוע. "והדבר הזה עשוי לגרום לה לפגר מאחור בתחום הבינה המלאכותית".

ארה"ב איחרה את המועד: סין בנתה תעשיית שבבים משגשגת

תעשיית השבבים העולמית תופסת מקום מרכזי במלחמת הסחר המתנהלת בין ארצות הברית וסין בשנה האחרונה, ולא במקרה. שתי המדינות מתייחסות אל תעשיית השבבים שלהן כאל משאב אסטרטגי, כלכלי וביטחוני, מרכזי. סין מנהלת מדיניות עקבית שנועדה להביא אותה לעצמאות טכנולוגית בתחום הפיתוח וייצור השבבים, וארצות הברית מנסה בכל מחיר לשמור על העליונות שלה בהשוואה לסין. אלא שמההיבט הזה יכול להיות שכבר מאוחר מדי.

רמזים ראשונים לכך ניתן היה לראות מהמאמצים שחברות אמריקאיות עושות כדי לעקוף את החרם על וואווי. אלא שכעת מגיע מחקר שוק המגלה את המספרים האמיתיים. מתברר שתעשיית השבבים הסינית כבר כל-כך גדולה ומשמעותית בקנה מידה עולמי, שכבר לא ניתן לבלום אותה. בוודאי לא להשיב את הגלגל לאחור.

המחקר שהופץ לאחרונה על-ידי חברת RM Research, מגלה שתעשיית השבבים הסינית צומחת בקצב כפול מזה של התעשייה העולמית, ושהסינים כבר אחראים לכמעט רבע מתפוקת השבבים העולמית. להערכת החוקרים, בשנת 2018 הסתכמו מכירות תעשיית השבבים בכ-480 מיליארד דולר (מדובר במעגלים משולבים. כלומר כל הרכיבים שיש בהם מספר גדול של טרנזיסטורים, כמו מעבדים, זכרונות וכדומה, ולא רכיבים בדידים כמו דיודות וטרנזיסטורים).

מתוך זה הגיע חלק של סין לכ-98.7 מיליארד דולר. אלא שבעוד שהתעשייה העולמית צמחה בכ-10% בלבד בארבע השנים האחרונות (2014-2018), התעשייה הסינית צמחה בתקופה הזאת בשיעור שנתי מסחרר של כ-25%. בסך הכל, ההכנסות מתכנון ופיתוח שבבים בסין הסתכמו בכ-38.07 מיליארד דולר, שהם כ-38.6% מכלל המכירות. היקף המכירות מייצור שבבים הסתכם ב-27.48 מיליארד דולר (27.8% מכלל ההכנסות), ושאר ה-33.6%, בהיקף של 33.15 מיליארד דולר, הגיעו משירותי אריזת ובדיקת שבבים, חלק גדול מהם עבור יצרנים אמריקאים.

החולשה של סין היא גם הכוח שלה

ראוי לזכור שהסינים עדיין לא סגרו את הפער, וברמת הדורות הטכנולוגיים תעשיית השבבים שלהם נחשבת למפגרת בדור או בשניים אחרי היצרנים המתקדמים ביותר בעולם, ולכן היא עדיין תלויה בייבוא שבבים מתקדמים. בשנת 2018 היא ייבאה 417.6 מיליארד רכיבים וייצאה 217.1 מיליארד רכיבים. הפער הזה הוא חרב פיפיות: אומנם הוא מבטא את חולשת תעשיית השבבים הסינית, אולם הוא ממחיש את כוחו של השוק הסיני. לנסות לבלום אותו יפגע בכל תעשיית השבבים העולמית. "בשנת 2018 תרמה סין יותר ממחצית מהמכירות של חברות שבבים אמריקאיות גדולות, כמו קואלקום, ברודקום, מארוול ומייקרון", כותבים החוקרים.

בגלל חשיבותה כמרכז הייצור העולמי, החוקרים מאמינים שסין תישאר למשך שנים רבות גם הצרכן הגדול ביותר בעולם של שבבים. כך למשל, בשנת 2018 ירד היקף ייצור המכוניות מונעות הדלק בסין בכ-4.2% להיקף של 27.8 מיליון יחידות. אולם במקביל חלה עלייה של 60% בהיקף ייצור המכוניות החשמליות, שהן צרכניות גדולות מאוד של מעגלים משולבים, להיקף של 1.27 מיליון יחידות.

דוגמה נוספת: ב-2018 יוצרו בסין 1.3 מיליארד מחשבים אישיים וכ-300 מיליון מכשירי סמארטפון. בשני התחומים האלה סין היתה היצרנית העולמית הגדולה ביותר. להערכת החוקרים, כדי להדביק את הפער הטכנולוגי מול ארצות הברית והיצרנים המובילים באירופה, טאיוואן וקוריאה, סין צריכה להשקיע סכום של כ-200 מיליארד דולר בייצור תשתיות ויידע, שיאפשרו לה לבצע את הקפיצה הזאת במשך 10-20 שנה. כך או אחרת, טראמפ יוכל לכל היותר להאט במקצת את הקצב, אבל לא להפוך את המגמה.

OTI מוציאה את הייצור מסין בגלל מלחמת הסחר

חברת On Track Innovations מראש פינה, המפתחת מערכות תשלום מבוססות תקשורת אלחוטית קצרת טווח, צפויה להעביר, עוד בחודש הקרוב, את פעילות הייצור שלה מסין למדינה אחרת. הסיבה: המכסים הגבוהים שמטילה ארצות הברית על ייבוא מוצרים אלקטרוניים מסין במסגרת מלחמת הסחר פוגעים ברווחיות של OTI, המייצרת עשרות אלפי מערכות בשנה. הדבר התבטא בצורה משמעותית בהכנסות ברבעון הרביעי של 2018, שצנחו ב-28% ל-4.5 מיליון דולר.

עם זאת, הירידה החדה בהכנסות ברבעון הרביעי אינה משקפת את הפעילות העסקית של החברה מהצפון בשנת 2018 כולה, שהמשיכה לצמוח ולהתרחב בשווקי מפתח. הכנסות החברה צמחו ב-2018 ב-4.7% ל-21.9 מיליון דולר. בשורה התחתונה, ההפסד הנקי ב-2018 ירד ל-263 אלף דולר, בהשוואה להפסד נקי של 598 אלף דולר ב-2017.

התמקדות בליבת הפעילות: מערכות תשלום

חברת OTI מספקת מערכות אוטומטיות לתשלום לא מזומן, המיושמות בעיקר בתחנות דלק, רשתות מזון, קיוסקים, מכונות ממכר אוטומטיות וכן ובעמדת כירטוס של מערכות הסעת המונים. המערכות מבוססות על פרוטוקול תקשורת בטווח אפס (NFC), המאפשרת לזהות באופן אלקטרוני את כרטיס התשלום ולבצע מיידית את העסקה. המערכות גם מספקות לבתי העסק נתוני טלמטריה מפורטים בזמן אמת המאפשרים לנתח את דפוסי הרכישה ולנהל מלאים בצורה יעילה.

בדצמבר האחרון מכרה OTI את חטיבת MediSmart, המספקת מערכות ניהול אדמיניסטרטיביות וזיהוי ביומטרי למערכת הרפואה, לחברת Smart Applications International מקניה תמורת סכום של 2.75 מיליון דולר במזומן. המהלך התבצע כחלק מההתייעלות הארגונית של החברה מתוך כוונה ולהתמקד בליבת הפעילות שלה בתחום מערכות התשלום. המכירה גם סייעה ל-OTI להקטין את החוב שלה מ-5 מיליון דולר ל-0.3 מיליון דולר ולהגדיל את קופת המזומנים שלה בסוף 2018 ל-5.9 מיליון דולר.

שוקי היעד המרכזיים של החברה הם רוסיה, יפן וארצות הברית. בסך הכול מכרה החברה ב-2018 כ-42,000 מערכות, מתוכן כ-5,000 לשוק היפני וכ-11,000 לשוק הרוסי. התפתחות רגולטורים שסייעה לחברה להרחיב את פעילותה ברוסיה, שוק יעד אסטרטגי, היתה קבלת אישור מהבנק המרכזי של רוסיה לספק אמצעי תשלום עבור כרטיס האשראי הרוסי המקומי Mir. החברה קיבלה השנה אישור דומה גם בקנדה, עבור מערכת הסילוקין הבנקאית Interac, מה שפותח עבור החברה שוק נוסף ל-2019.

ירידה ראשונה בהכנסות טקסס אינסטרומנטס מזה כשנתיים וחצי

אחת הנפגעות העיקריות ממלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין היא תעשיית הסמיקונדוקטור העולמית. לאחר הצמיחה הגבוהה של השנתיים האחרונות, נראה כי מלחמת הסחר מתחילה לתת את אותותיה על הביצועים הכספיים של יצרניות השבבים הגדולות, וברבות מיחות הוועידה המתקיימות עם המשקיעים לאחר פרסום הדו"חות ניתן למצוא התייחסויות להשפעה השלילית של מדיניות המגן האמריקנית על רמת הביקושים.

השבוע קיבלנו עדות נוספת לכך לאחר שחברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments), מיצרניות השבבים הגדולות בעולם וספקית השבבים הגדולה ביותר בשוק הישראלי, דיווחה ברבעון הרביעי, לראשונה מזה כשנתיים וחצי, על ירידה רבעונית בהכנסות בהשוואה שנתית, ובחברה ייחסו זאת למחזוריות בשוק הסמיקונדוקטור ובהיחלשות הביקושים מסין, שהיא אחת ממנועי הצמיחה המרכזיים בשנים האחרונות.

החברה דיווחה על הכנסות של 3.7 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, ירידה של 1% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2017. עם זאת, הרווח הנקי של החברה זינק ב-260% ל-1.24 מיליארד דולר, בעיקר הודות לרפורמת המס של טראמפ.

שיחת הוועידה שערכה החברה לאחר פרסום הדו"ח שפכה אור על הסנטימנט בשוק בימים אלה. מנכ"ל החברה רפאל ליזרדי אמר כי "לאחר 10 רבעונים רצופים של צמיחה בהכנסות הרבעוניות, החולשה שאנו עדים לה נובעת בעיקר מהמחזוריות בשוק הסמיקונדקטור. בנוסף לכך, התנאים המקרו-כלכליים, ובכלל זה מתיחות הסחר, עשויים להשפיע על עומק ומשך הנסיגה."

סגן נשיא החברה ומנהל קשרי המשקיעים דייב פאל הוסיף ואמר כי החולשה בשוק הסיני היתה הגדולה ביותר בהשוואה ליתר האזורים. "על פי הסימנים שאנחנו מקבלים מהלקוחות שלנו בסין עולה כי החולשה נובעת בעיקר מזהירות על רקע מלחמת הסחר, ואנחנו מעריכים כי זה נובע הן מירידה בביקושים בשוק המקומי וירידה בייצוא."

זו הכלכלה, אדיוט

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין הסלימה בצורה משמעותית בשנה האחרונה, וזאת לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הטיל מכסי מגן בהיקף של מאות מיליארדי דולרים על ייבוא מוצרים מסין, ובכלל זה שורה ארוכה של רכיבים, ציוד וחומרי גלם הקשורים לתעשיית השבבים. ואולם, נראה כי הפגיעה המהותית ביותר בחברות השבבים אינה נובעת באופן ישיר מהמכסים אלא מההשפעה השלילית שיש למלחמת הסחר על הכלכלה הסינית, שהיא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם ואחת ממנועי הצמיחה המרכזיים בתעשיית הסמיקונדוקטור העולמית בשנים האחרונות.

מחקר שהתפרסם לא מכבר על ידי חברת המחקר IC Insights ממחיש את הסיכונים שעשויים להיות להיחלשות כלכלית של סין על שוק השבבים בכללו. על פי המחקר, הקורלציה בין קצב הצמיחה בתוצר המקומי הגולמי העולמי לבין קצב הצמיחה של תעשיית השבבים התהדק באופן משמעותי בעשור האחרון. אם בעשור האחרון של המאה העשרים עמדה הקורלציה בין הגידול בתמ"ג העולמי לקצב הצמיחה בשוק השבבים על 0.63 (1 מסמן קורלציה מוחלטת), הרי שבין 2010-2018 התחזקה הקורלציה לרמה של 0.86, וב-2019 היא אף צפויה להתהדק ביתר שאת ל-0.93, קורלציה כמעט מוחלטת.

על פי הניתוח של IC Insights, שני גורמים עיקריים תרמו להידוק הקורלציה. הגורם הראשון הוא מגמת הקונסולידציה בשוק בעשור האחרון בעקבות גל של מיזוגים ורכישות שביטא את התבגרותו של השוק. הגורם השני, ואולי המובהק יותר, הינו המעבר מתעשיית אלקטרוניקה המונעת על ידי יישומים למגזר העסקי לתעשיית אלקטרוניקה המונעת על ידי יישומים למגזר הצרכני. אם לפני כ-20% שנה, 60% מהמוצרים האלקטרוניים היו מיועדים למגזר העסקי ורק 40% למגזר הצרכני, הרי שהיום היחס הזה התהפך, וככל שהתעשייה מתבססת יותר על מגמות צרכניות כך היא חשופה יותר לווקטור המקרו-כלכלי.

על כן, אם אכן נראה את המשך ההיחלשות הכלכלית של סין, כפי שבא לידי ביטוי בנתונים הכלכליים של החודשים האחרונים, הדבר יכביד על קצב הצמיחה העולמי כולו, מאירופה ועד ארצות הברית, ובסופו של דבר יתבטא גם בירידה בביקושים בתעשיית האלקטרוניקה והשבבים.

 

 

 

 

פוקסקון מתרחבת לתחום ייצור השבבים

פוקסקון (Foxconn), קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, מתרחבת לתחום הסמיקונדוקטור. על פי דיווח של העיתון היפני Nikkei, החברה הטייוונית, שמרכיבה בין היתר את מוצריה של אפל, הגיעה להסכמות עם הממשל במחוז ז'והאי (Zhuhai) שבדרום סין להקמת מפעל לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בגודל של 12 אינץ' (300 מ"מ) בהשקעה של כ-9 מיליארד דולר.

מרבית המימון להקמת המפעל יגיע מהממשל המקומי באמצעות סובסידיות והטבות מס, ועבודות ההקמה צפויות להתחיל ב-2020. המפעל מיועד לייצר שבבים בעיקר עבור טלוויזיות UHD, חיישני תמונה וחיישנים עבור מכשור תעשייתי מקושר, ולאחר מכן להתקדם לייצור שבבים מורכבים יותר לתחום הרובוטיקה והרכב האוטונומי.

בדיווח בניקיי מצטטים מקור הטוען כי לצורך הפרויקט תקים פוקסקון מיזם משותף עם חברת האלקטרוניקה היפנית שארפ (Sharp), שנרכשה על ידי פוקסקון ב-2016, והממשל המקומי בז'והאי. על פי ההערכות, שארפ מצטרפת למשולש משום שהיא חברת-הבת היחידה של פוקסקון שהיא בעלת מומחיות בתחום ייצור שבבים. עם זאת, יש לציין כי החברה הפסיקה לפתח טכנולוגיות חדשות בתחום הסמיקונדוקטור מאז שנקלעה למשבר פיננסי בתחילת העשור, והתעשייה עשתה מאז כברת דרך משמעותית.

הכנסותיה של פוקסקון ב-2017 הסתכמו ב-158 מיליארד דולר. היא מייצרת בין היתר את מכשיריה של אפל, נוקיה ושיומי ואת מכשירי הנינטנדו וה-Xbox. פוקסקון כבר רמזה בעבר על רצונה להתרחב לתחום השבבים, ואף היתה אחת החברות שהתחרו על רכישת חטיבת הזיכרונות של טושיבה.

למרות גודלה של החברה, כניסה לתחום הסמיקונדוקטור הינו מהלך אסטרטגי בעל משמעות גדולה, וזאת מאחר שכדי לפתח יכולות ייצור מתקדמות ולהתחרות בחברות כמו TSMC וסמסונג תידרש החברה להשקיע משאבי עתק. ברמה הטכנולוגית, אין למעשה שום השקה בין עולם הייצור האלקטרוני לעולם ייצור השבבים והחברה למעשה תצטרך להתחיל מהתחלה ולסגור במהירות את הפער מול החברות המובילות.

הדיווח על תוכניתה המעשית מגיע על רקע המתיחות הגואה בין ארצות הברית לסין והרצון של ארצות הברית לבלום את מאמציה של סין להקים תעשיית שבבים עצמאית.