פט גלסינגר

טאן מבצע פניית פרסה; תוקף את ההנהלה הקודמת של אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן. מוביל תוכנית הבראה רחבת-היקף

מנכ"ל חברת אינטל, ליפ-בו טאן, הציג אמש (ה') את משנתו הניהולית ואת מפת הדרכים לשנים הקרובות שהוא גיבש עבור החברה – והן שונות באופן חד מהאופן שבו היא נוהלה בשנים האחרונות. טאן מוביל בימים אלה ארגון מחדש דרמטי במערך התפעולי של אינטל ובתרבות הארגונית שלה. המהלך כולל גל פיטורים נרחב, ביטול פרוייקטי ענק באירופה וצמצום תקציבי הפיתוח. דיווחים ראשונים על תוכנית ההתייעלות התפרסמו מיד לאחר כניסתו של טאן לתפקיד המנכל בחודש אפריל 2025. אולם השבוע, עם פרסום הדו"ח הרבעוני של החברה, התבררו מימדי המהלך: לראשונה אינטל הודיעה רשמית שהיא מבצעת בימים אלה את גל הפיטורים הגדול ביותר בתולדות החברה שיביא להפחתה של כ-15% בכוח האדם של החברה.

תוכנית ההתייעלות כוללת פיטורי כ-24 אלף עובדים. עד סוף השנה יישארו באינטל כ-75 אלף עובדים. התוכנית צפויה להפחית את ההוצאות התפעוליות לכ-17 מיליארד דולר ב-2025 ולכ-16 מיליארד דולר ב-2026. למעשה, גל הפיטורים נמצא כבר בעיצומו ובשבועות האחרונים התפרסמו דיווחים רבים על סגירת חטיבות ועזיבת עובדים. ברבעון השני 2025 הסתכמו מכירות אינטל בכ-12.9 מיליארד דולר. החברה דיווחה על הפסד נקי עצום של 2.9 מיליארד דולר (לפי GAAP). בנוסף, היא סיפקה תחזית מאכזבת לרבעון השלישי: הכנסות של 12.6-13.6 מיליארד דולר, עם אפס סנט רווח מתואם למניה.

תהליך 18A נכשל, השרתים יקרים ומסובכים ללא צורך

בשיחה עם משקיעים ואנליסטים שהתפתחה לאחר הצגת הנתונים הפיננסיים, הוא מתח ביקורת נוקבת על ההנהלה הקודמת של החברה. טאן: "יש לנו הרבה מה לתקן כדי לקדם את החברה". הוא דיבר על הכישלון בפיתוח טכנולוגיית הייצור המתקדמת 18A, שנחשבה לדגל ההנדסי של אינטל. "למדנו הרבה מהטעות שעשינו עם תהליך 18A, ועכשיו אנחנו מיישמים את הלקחים בתהליך הבא, 14A". לדבריו, ההשקעות בתהליך 14A יצדיקו את עצמן רק אם יהיה לתהליך הייצור ביקוש ממשי מצד חברות חיצוניות, והוסיף אזהרה: "אשקיע רק כשאהיה משוכנע שהתשואות הללו קיימות".

הוא מתח ביקורת קשה על אסטרטגיית מעבדי השרתים, שהתבססה על ייצור שבבים מרובי ליבות ומרובי נימות (threads), שלעיתים כללו עשרות ליבות ומאות נימות, גם כשלא היה להם ביקוש ממשי בשוק. לדבריו, הגישה הזו גרמה לחברה להשיק מעבדים מסובכים לייצור ויקרים, שרמת הביצועים שלהם לא הצדיקה את המאמץ. הוא מסר שאינטל נוטשת כעת את המודל הזה לטובת קו מוצרים מצומצם, יעיל וממוקד בדרישות האמיתיות של לקוחות. הוא תתחייב "לא לפתח שבבים רק כי אפשר, אלא רק כשהשוק מצדיק זאת. אני מתקן את הטעויות שנעשו בשנים האחרונות".

המנכ"ל יבדוק אישית את תכנוני הסיליקון

טאן אמר שאינטל עדיין שומרת על מעמדה בשוק השרתים המסורתי. "אנחנו רואים דרישה טובה למוצרים שלנו, אבל אנחנו צריכים לשפר את הביצועים של המעבדים שלנו המיועדים להריץ את השרתים הגדולים (הייפר סקייל), שבהם רמת הביצועים לכל ואט בודד הוא מדד מרכזי. נקטתי בצעדים שנועדו לתקן טעויות מהעבר בתחום של מעבדים מרובי-נימות, ואני נמצא כעת בתהליך של הבאת הנהגה חדשה לחטיבת מרכזי הנתונים. אני מצפה להכריז בחודשים הקרובים על המינויים החדשים.

"בטווח הארוך יותר, ההנחייה שלי לתכנוני סיליקון היא שאנחנו צריכים להגדיר מוצרים עם ארכיטקטורה פשוטה ונקייה ומבנה עלויות טוב יותר. הגדרתי מדיניות חדשה שלפיה כל תכנון של שבב מרכזי, צריך לעבור בדיקה ואישור אישיים שלי לפני שהוא עובר לייצור ראשוני (טייפאאוט). התהליך הזה ישפר את מהירות הביצוע שלנו, ימקד את החברה ויחסוך בעלויות פיתוח".

מאמץ מוגבר בתחום התוכנה

אחד מהשינויים החשובים ביותר עליהם הכריז, היה שאינטל משנה לחלוטין את הגישה שלה ביחס לתוכנה, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית: "בעבר פעלנו בתחום הבינה המלאכותית מתוך גישה ממוקדת סיליקון ואימון, בלא לבנות מערך כולל ומשולב של חומרה ותוכנה. אנחנו צריכים למקד את האסטרטגיה שלנו סביב ארכיטקטורת x86 בתחום מעבדי ה-CPU וארכיטקטורת xe בתחום מעבדי ה-GPU, אבל לעלות ברמת ההפשטה. כלומר לספק מוצרים הכוללים גם חומרה וגם תוכנה. זהו תחום שבו אינטל היתה חלשה או שנעדרה ממנו לגמרי. בהנהגתי נצמיח את התחום הזה.

"כדי להיות פלטפורמת המחשוב המועדפת, אנחנו צריכים להבין את המגמות החשובות ביותר עבורנו בתחום המחשוב, ולהגיב אליהן באמצעות גישה מערכתית כוללת שיש בה גם פיתוח תוכנה וגם פיתוח סיליקון. בחודשים הקרובים נספק יותר מידע על המהלך שאנחנו מבצעים בפיתוח יכולות AI מאוחדות הכוללות חומרה ותוכנה. המהלך הזה אומנם דורש זמן, אולם הוא חיוני כדי שאינטל תהיה רלוונטית גם בגל המחשוב הבא".

"חזון הנדסי ללא עמוד שדרה מסחרי"

במרכז הביקורת שלו עומדת אסטרטגיית תשתיות הייצור של המנכ"ל הקודם, שהתמקד בבניית מפעלי ענק עבור חטיבת שירותי הייצור (Foundry) באוהיו, בגרמניה, בפולין ובקוסטה ריקה – עוד לפני שהיה ברור אם יש לה לקוחות. "אנחנו צריכים לבנות את קיבולת הייצור בחוכמה ובזהירות, בהתאם ללוחות זמנים התואמים לביקוש של הלקוחות ולצרכים העסקיים של החברה. ההשקעה בשנים האחרונות בבניית קיבולת הייצור חרגה הרבה מעבר לביקוש, ונעשתה באופן לא נבון ומופרז. מערך הייצור הפך מבוזר מדי. מעתה נגדיל את הקיבולת בהתבסס על התחייבויות ללרכישת נפח ייצור, ונקצה משאבים באופן הדרגתי ובהתאם לאבני דרך".

טאן חזר על העקרון הזה לאורך כל השיחה: "אני לא מאמין בגישה של 'אם נבנה, הם יבואו'. תחת הנהגתי נבנה את מה שהלקוחות צריכים, בזמן שהם צריכים את זה, ונזכה מחדש באמונם. גם בפרוייקטי Foundry וגם בדורות הבאים של תהליכי ייצור. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבנות חזון הנדסי שאין לו עמוד שדרה מסחרי ברור". 

בוטלו פרוייקטי ענק, המהנדסים חוזרים למשרדים

הגישה הזו תורגמה מיידית למעשים: אינטל ביטלה את פרוייקט הקמת מפעל ייצור בגרמניה בהשקעה של כ־10 מיליארד אירו ואת הקמת מפעל ההרכבות בפולין. מפעל הייצור בקוסטה ריקה יתעסק רק בפעילות פיתוח, כאשר פעילויות ההרכבה שלו יעברו לווייטנאם ולמלזיה שבהן עלויות התפעול נמוכות משמעותית. אינטל תבצע קיצוץ נרחב בהשקעות בציוד ייצור (CapEx), ותצמצם דרמטית את קצב ההתרחבות הגיאוגרפית.

"הביצועים התפעוליים שלנו כבר מראים את השפעת המהלכים שהתחלנו לבצע". לדבריו, אינטל תמקד את משאביה בשלושה צירים בלבד: שירותי ייצור כשירות (Foundry), שבבים ל-AI, והאצת היכולות של מוצרים קיימים. שכבות הניהול יוקטנו בכ־50%, ועובדי ההנדסה יחזרו לעבוד במשרדים לפחות ארבעה ימים בשבוע. "עלינו להפוך לחברה מהירה, מדויקת ורזה – כמו המתחרות שלנו באסיה". הוא הבהיר שמדובר במהלך אסטרטגי: "אנחנו לא מודדים את עצמנו לפי שורת הרווח הקרובה, אלא לפי היכולת שלנו להיות רלוונטיים בשנתיים הבאות. המעבר לבינה מלאכותית ולשירותי ייצור הוא לא מותרות – אלא הכרח".

האזינו לשיחת הוועידה עם המשקיעים:

אינטל החלה לבחון מועמדים מחוץ לחברה לתפקיד המנכ"ל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: ליפ בו טאן, מנהל Welden Investments. מקור: אתר Welden]

יומיים לאחר ההודעה על פרישתו של פט גלסינגר מתפקיד מנכ"ל אינטל, החלה בורסת השמות של מחליפים אפשריים לקחת לידיהם את המושכות לניהול החברה. לפי דיווח הבוקר (ד') ברויטרס, אינטל כבר החלה לגשש מול כמה מועמדים לתפקיד, בעיקר מחוץ לחברה.

אחד המועמדים שהוזכרו בדיווח הוא ליפ בו טאן (Lip Bu Tan), בו טאן הוא אחד הדמויות המוכרות בעולם הסמיקונדקטור, ועמק הסיליקון בכלל. תפקידו הבולט ביותר בקריירה ארוכת השנים היה תפקיד מנכ"ל חברת קיידנס (Cadence), בין 2008 ל-2021. לאחר עזיבתו את קיידנס, בו טאן ייסד ומנהל עד היום את קרן ההשקעות Welden Investments. בעברו גם היה חבר בדירקטוריון אינטל. 

מועמד נוסף שעלה בבורסת השמות הוא המנכ"ל הנוכחי של חברת מארוול (Marvell) מאט מארפי. מארפי מנהל בהצלחה גדולה את מארוול מאז 2015 ונחשב לאחד המנהלים המוערכים בעמק הסיליקון. המקורות באינטל שעליהם נסמך הדיווח הדגישו כי מדובר בשלבי גישוש ראשוניים וכי תהליך איתור מנכ"ל חדש לחברה עשוי להיארך חודשים. בינתיים, סמנכ"ל הכספים דיוויד זינגר ומנכ"לית חטיבת המוצר מישל ג'ונסטון ינהלו במשותף את החברה, עד למציאת מועמד של קבע.

לפי דיווח נוסף אתמול ברויטרס, הנהלת אינטל כפתה על גלסינגר לעזוב את תפקידו, וזאת על רקע חוסר שביעות רצון מהאסטרטגיה שהוביל המנכ"ל, שהיתה כרוכה בהוצאות גדולות לבניית מפעלים ולא הניבה תוצאות בקצב הרצוי. לפי הדיווח, לגלסינגר ניתנה אפשרות לפרוש מרצון או שיודח מתפקידו על ידי הדירקטוריון.

מנכ"ל אינטל סיים את תפקידו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) הודיעה לפני זמן קצר על סיום תפקידו לאלתר של מנכ"ל החברה פט גלסינגר, שגם יפרוש ממושבו בדירקטוריון החברה. את גלסינגר יחליפו, באופן זמני, סמנכ"ל הכספים דיוויד זינגר ומישל ג'ונסטון הולטהאוס, המשמשת כמנכ"לית חטיבת המוצר בחברה. שניהם יכהנו כמנכ"לים משותפים זמניים עד למינויו של מנכ"ל קבע. דירקטוריון החברה הקים ועדת איתור למציאת מועמדים לתפקיד מנכ"ל החברה.

גלסינגר מונה לתפקיד מנכ"ל אינטל בדצמבר 2021 במקומו של בוב סוואן. כניסתו של גלסינגר, "בשר מבשרה" של אינטל שעבד בחברה כמעט 40 שנה, סימנה שינוי כיוון לעומת הקדנציה של סוואן, ששאף להוביל את אינטל לתחומי פעילות חדשים, כמו למשל שוק האוטומוטיב והענן. גלסינגר גיבש אסטרטגיה חדשה הממוקדת בשני נושאים מרכזיים: מצד אחד התכנסות אל תחום הליבה של ייצור ופיתוח מעבדים ויציאה מתחומים נלווים כמו ענן ורכב, ומנגד בניית פעילות של מתן שירותי ייצור לחברות אחרות באמצעות החטיבה החדשה Intel Foundry, שנועדה להתחרות בענקית שירותי הייצור TSMC.

הדירקטוריון הופך את אסטרטגיית IDM 2.0

אלא שהאסטרטגיה הזו, שקיבלה את השם IDM 2.0, נחלה כישלון: אינטל השקיעה עשרות מיליארדי דולרים בהקמת תשתיות ייצור וארגון פנימי, אולם לא הצליחה להפוך את שירותי הייצור לעסק צומח. מנגד, המאמצים האלה פגעו ככל הנראה ביכולתה לפתח תהליכי ייצור חדשים ולייצר טכנולוגיות עיבוד חדשות. התוצאה היתה שמבחינת תהליכי ייצור היא עדיין נמצאת בפיגור אחרי TSMC וסמסונג, וגם לא מצליחה להדביק את AMD ואנבידיה בתחום מעבד הבינה המלאכותית. זהו אחד מהנושאים הכואבים ביותר: הצלחת אנבידיה להפוך את ה-AI למנוע צמיחה חזק, ממחישה את עומק הכישלון של אינטל בשוק הבינה המלאכותית.

ביצועיה הכספיים של אינטל המשיכו להתדרדר: מנייתה ירדה מתחת לשווי של 100 מיליארד דולר, וברבעונים האחרונים היא רשמה שורה תחתונה שלילית. בחודש אוגוסט היא אף הודיעה על מהלך נרחב של קיצוצים והכריזה על פיטורי כ-15,000 עובדים. יו"ר אינטל, פרנק ירי (נכנס לתפקיד בינואר 2023), הודה לגלסינגר על שירותו, אולם רמז שהדירקטוריון אינו מרוצה מהכיוון האסטרטגי שהוא הוביל: "אומנם התקדמנו מאוד בשיפור תשתיות הייצור שלנו, אולם קבוצת המוצרים היא זו שצריכה לעמוד במוקד הפעילות של החברה. הלקוחות דורשים את זה מאיתנו.

לדבריו, "מינויה של מישל ג'ונסטון למנכ"לית משותפת מבטיח שקבוצת המוצרים תקבל את כל המשאבים הדרושים לה כדי לספק את המוצרים ללקוחות. הובלה בתחום טכנולוגיות התהליך הכרחית לצורך אספקת מוצרים מובילים, ואנחנו נישאר ממוקדים במטרה הזאת. תחומי העדיפות הנוכחיים שלנו הם חיזוק הפורטפוליו של המוצרים, פיתוח טכנולוגיות ייצור מתקדמות ומיטוב הפעילות לצורך בניית ארגון רזה וגמיש". השוק קיבל בחיוב את ההודעה, ומניית אינטל עלתה לאורך יום המסחר בנסד"ק בכ-5% והגיעה בסיומו לשווי שוק של כ-108 מיליארד דולר.

הטעות בתכנון מעבד Lunar Lake עולה לאינטל ביוקר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעבד ה-Lunar Lake שתוכנן בישראל

מאת יוחאי שויגר

כאשר אינטל ׁׁׂׂ(Intel) השיקה את המעבד Lunar Lake בחודש ספטמבר 2024, היא התגאתה בכך שהוא משלב יכולות עיבוד גבוהות לצד צריכת הספק נמוכה, דבר שהושג בין היתר בזכות תכנון קומפקטי שבו זיכרון ה-RAM של המעבד מוטמע באופן אינטגרלי בתוך המארז של המעבד (Memory-on-Package). כעת מודה מנכ"ל חברת אינטל, פט גלסינגר שזו היתה טעות שהחברה לא תחזור עליה, ובדורות הבאים הזיכרון יחזור להיות חיצוני. כך התברר במהלך שיחת הוועידה עם משקיעים שהתקיימה ביום ה', לאחר פרסום הדו"ח של החברה לרבעון השלישי 2024.

אחד מהנתונים הבולטים ביותר בדו"ח, הוא הקיטון הדרמטי בשולי הרווח: 15% ברבעון השלישי של 2024, לעומת 42.5% ברבעון המקביל אשתקד ו-34.5% ברבעון הקודם. במהלך השיחה, הודו סמנכ"ל הכספים דייוויד זיסנר והמנכ"ל פט גלסינגר בתשובה לשאלות אנליסטים, כי שילוב הזיכרון במעבד פגע מאוד בשולי הרווח של המוצר. זיסנר: "כידוע, הזיכרון בלונאר לייק נכלל בתוך האריזה, וזה משפיע, משמעותית על שולי הרווח. הדבר הזה צפוי להכביד על הריווחיות של חטיבת המוצר שלנו בשנת 2025".

הדורות הבאים יהיו "מסורתיים יותר"

השניים הסבירו שבתחילה תוכנן לונאר לייק להיות מוצר נישה, אך עם התעוררות הביקוש למחשבים אישיים בעלי יכולות בינה מלאכותית (PC AI), אינטל הגבירה את תפוקת הייצור. כלומר, הם רמזו שהארכיטקטורה של לונאר לייק אינה מתאימה למוצר המוני. ראוי לציין שזהו המעבד הראשון שבו אינטל מיישמת ארכיטקטורה מסוג זה, המקובלת יותר בשוק הסמארטפונים. המעבד לונאר לייק תוכנן במלואו במרכז הפיתוח של אינטל בישראל, אשר אחראי גם על פיתוח דור המעבדים הבא: Panther Lake.

לדברי זיסנר, במקור תכננה אינטל לייצר כשליש מכמות מעבדי לונאר לייק שכעת מתוכננים לייצור ב-2025. "הגברנו משמעותית את הייצור – וזה הכביד רבות על שולי הרווח של החברה כולה". המנכ"ל גלסינגר הסביר שמבחינתו זהו עיצוב חד-פעמי: "לא נעשה זאת במעבדי Nova Lake, Panther Lake ובמעבדי הדורות הבאים. נבנה אותם בצורה מסורתית יותר, עם הזיכרון מחוץ לאריזה. מעתה ואילך ייצור המוני של זיכרונות לא יהיה במפת הדרכים שלנו. במוצר עבור שוק המוני כמו שוק ה-PC, לא רצוי לייצר את הזיכרונות באותו ערוץ ייצור. זו לא דרך טובה לנהל את העסק".

חוסר עקביות במסרים של אינטל

דבריו של גלסינגר על כך שהגישה ההנדסית הזו תהיה חד-פעמית, אינם מתיישבים עם חלק מהמסרים של מסע יחסי הציבור האגרסיבי שהתקיים סביב השקת המעבד בחודש ספטמבר. במהלכו הסבירו באינטל שהכללת הזיכרון במארז עצמו, בסמיכות פיזית אל המעבד, מפחיתה את ההספק הנדרש כדי להפעיל את הזיכרון, מאחר שהמוליכים החשמליים (traces) קצרים יותר. התכנון הקומפקטי הזה גם מאפשר להגיע למהירות המקסימלית הפוטנציאלית של הזיכרון – 8533MT/s. בנוסף, הכללת הזיכרון במארז איפשרת להקטין את שטח הסיליקון של המעבד כולו בכ-250 מילימטר-מרובע.

בשיחה בפודקאסט Tech Talk של אינטל, שהתקיימה בעת השקת המעבד, הסבירה מניני שארמה, מנהלת שיווק מוצר באינטל: "בתחילה, כשהספקים שלנו שמעו שכך אנחנו רוצים לייצר את המעבד, הם הגיבו בתמיהה, ושאלו אם זה משהו חד-פעמי. אבל כמו תמיד, אנחנו באינטל עושים דמוקרטיזציה של הטכנולוגיה, כדי שהתעשייה בכללה תרוויח מכך ושזה לא יהיה משהו חד-פעמי עבור אינטל. על-כן, הקפדנו שהמבנה הזה של זיכרון בתוך האריזה יהפוך למפרט סטנדרטי בתעשיית הזיכרונות (JEDEC spec). יצרניות הזיכרונות קיבלו את זה בצורה חיובית ויש לנו איתן יחסים מצוינים".

כאמור, היחס בין יכולות עיבוד לצריכת הספק היה אחד מהיתרונות שאינטל הבליטה במידה הרבה ביותר במסע שיווק המעבד, בין היתר כחלק מהתחרות מול מעבדי ARM, שמתאפיינים בצריכת הספק נמוכה. כעת נשאלת השאלה, אם הכללת הזיכרון במארז היתה אחד ההיבטים ההנדסיים שתרמו לכך, כיצד תפצה על כך אינטל בדורות הבאים?