קוונטום

Viewbix ו-Quantum X Labs חתמו על הסכם רכישה סופי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שער קוונטי המבוסס על לכידת יונים שנבנה במכון וייצמן למדע עבור מחשב קוונטי. צילום: מכון וייצמן למדע

חברת Viewbix התל אביבית וחברת Quantum X Labs הודיעו על חתימת הסכם סופי שבמסגרתו תרכוש Viewbix לפחות 85% ממניות Quantum X Labs בעסקת מניות. לצורך השלמת המהלך תנפיק Viewbix עד 800 אלף מניות רגילות או כתבי אופציה מסוג pre-funded לפי מחיר של 1.75 דולר למניה, וכתבי אופציה רגילים לרכישת עד 640 אלף מניות נוספות. ניירות הערך ישמשו כתמורה לבעלי המניות של Quantum וכאמצעי לשילוב פעילותה בתוך החברה הציבורית. מניית Viewbix נסחרת בנסד״ק במחיר של כ-1.67 דולר למניה המעניק לה שווי שוק של כ-17.5 מיליון דולר.

ההסכם הנוכחי הוא סיומו של משא ומתן שנמשך כחודשיים. בנובמבר 2025 נחתם מזכר הבנות למיזוג בין שתי החברות, במסגרתו היו אמורים בעלי Quantum X Labs להיות בעלי השליטה בחברה הממוזגת ולהחזיק בכ־65% מהונה של Viewbix לאחר המיזוג. בהסכם הסופי חלו שינויים במתווה העיסקה: במבנה הנוכחי רוכשת Viewbix לפחות 85% ממניות Quantum, ובעלי Quantum מקבלים נתח מיעוט בחברה הציבורית (במקום שליטה). השינויים לוו בהתאמות בתנאי ההנפקה הפרטית של Viewbix, ומשקפים מעבר למבנה עסקה זהיר ומדורג יותר, הנשען על איזון הדילול של בעלי המניות הקיימים. בשורה התחתונה: Viewbix משמשת כרוכשת ולא כשלד בורסאי למיזוג הופכי.

החברה הקוונטית מגיעה לנסד"ק

חברת עוסקת בתחום הפירסום הדיגיטלי ופעילה באמצעות החברות הבנות Gix Media ו-Cortex Media Group. בשנים האחרונות חיפשה החברה כיווני פעילות חדשים, וב-2025 חזרה להיסחר ברשימה הראשית של נסד״ק לאחר תקופת המתנה ב-OTC. חברת Quantum X Labs מתמקדת בפיתוח אלגוריתמים ליישומים עתידיים של מחשוב קוונטי. לאחרונה דיווחה החברה על הגשת בקשת פטנט בארצות הברית בתחום ניתוח ניסויים קליניים, המבוסס על אלגוריתם דגימה סטטיסטית היברידי המשלב חישוב קלאסי עם מאיצים קוונטיים. האלגוריתם פותח ביחד עם החברה הבת CliniQuantum, ומאפשר לשפר את הדיוק והיעילות של ניתוח נתונים ביולוגיים וקליניים מורכבים לצורך זיהוי תתי-אוכלוסיות ודפוסי תגובה לטיפול.

בנוסף, היא פועלת באמצעות חברות בנות נוספות בתחומי ניווט ללא GPS, תחזוקה חזויה, והגנת סייבר קוונטית. מנכ"ל החברה הוא פרופ' ניר שרון. במהות, מדובר בעסקת מניות, שבמסגרתה בעלי המניות של Quantum צפויים לקבל מניות וכתבי אופציה של Viewbix, כחלק מהכנסת פעילות הקוונטום אל תוך החברה הציבורית – והבאתה לנסד"ק. העסקה עם Quantum X Labs מסמנת שינוי אסטרטגי מהותי במוקדי העניין של חברת Viewbix: היא נכנסת לתחום המחשוב הקוונטי, הנתפס בעיני משקיעים רבים כגל הטכנולוגי הבא לאחר הבינה המלאכותית.

Quantum Transistors השיגה נאמנות של 99.9988% בקיוביטים מבוססי יהלום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: צוות החברה. מקור: אתר החברה

חברת Quantum Transistors הישראלית הודיעה על הישג שנחשב דרמטי בתחום המחשוב הקוונטי: מעבדי היהלום שפיתחה הגיעו לרמת נאמנות (fidelity) של 99.9988 אחוז בביצוע שערים קוונטיים. עבור תעשייה שבה פער של אלפיות אחוז יכול לקבוע אם מערכת תוכל אי פעם להגיע ליכולת חישובית אמיתית, מדובר בקפיצה משמעותית שממקמת את החברה בחזית המירוץ ליצירת מחשב קוונטי סקאלבילי. ההישג מבוסס על טכניקה חדשה שפיתחה החברה, המכונה PUDDINGs, המאפשרת להקטין באופן ניכר את השפעת רעשי הסביבה על פעולת הקיוביטים ולייצר שערים יציבים יותר גם ללא מערכות קירור מסובכות. במחשוב קוונטי נאמנות היא מדד לכך עד כמה פעולה קוונטית שבוצעה תואמת את הפעולה האידיאלית שהייתה אמורה להתבצע.

הטכנולוגיה של החברה נשענת על יהלומים סינתטיים נקיים במיוחד, שבתוכם נוצרים באופן מבוקר פגמים אטומיים זעירים המכונים “מרכזי צבע”. מדובר בנקודות בגביש שבהן חסר אטום פחמן או מוחלף באטום אחר, מה שיוצר רמות אנרגיה ייחודיות. במצבים אלה ניתן לשלוט בספין של אלקטרון יחיד באמצעות אור ושדות אלקטרומגנטיים, וכך להשתמש בו כקיוביט – יחידת המידע הבסיסית של מחשב קוונטי.

היתרון הגלום בשימוש ביהלום הוא בכך שמדובר בקיוביט במצב מוצק שאינו דורש טמפרטורות קרובות לאפס מוחלט, בניגוד לגישות המבוססות על מוליכי־על. Quantum Transistors שואפת להפוך את היתרון הזה ליכולת הניתנת לייצור בקנה מידה תעשייתי, כולל תהליכי פבריקציה עצמאיים שהיא כבר מפעילה בישראל. בכך היא היא אחת מהחברות היחידות בעולם שמחזיקות ביכולת לבנות שבב קוונטי מלא על גבי יהלום, החל מהפקת החומר ועד הטמעת קישוריות פוטונית בין הקיוביטים.

כאמור, מלבד היתרונות הגלומים ביהלום כקיוביט במצב מוצק, פיתחה החברה מערכת בקרה קוונטית ייחודית בשם PUDDINGs – ראשי תיבות של Power-Unaffected, Double-Detuning-Insensitive Gates. מערכת זו נועדה להפחית את השפעת רעשי הסביבה על פעולת הקיוביטים, והיא מבוססת על עיצוב מתקדם של פולסי הבקרה המפעילים אותם, כך שיהיו עמידים לשינויים בעוצמה ובתדר – שני מקורות שגיאה מרכזיים במערכות קוונטיות. לפי החברה, גישה זו מאפשרת לצמצם באופן משמעותי את שיעור השגיאות בשערים קוונטיים.

החברה עדיין צעירה יחסית, אך בשנים האחרונות סימנה מספר אבני דרך מסחריות. היא זכתה לתמיכת האיחוד האירופי במסגרת אחת מתכניות המימון הגדולות למחקר קוונטי, מה שאפשר לה להרחיב את הפיתוח ולהקים מתקן ייצור ייעודי. מטרת העל של Quantum Transistors היא להגיע למעבד קוונטי הניתן לשילוב ישיר במרכזי נתונים, ללא צורך בחדרי קירור ענקיים וציוד יקר. שינוי כזה עשוי להפוך מחשוב קוונטי ממערכות ניסוי מסורבלות למרכיב אינטגרלי בתשתיות חישוב מתקדמות, ולהנגישו לתעשיות רחבות בהרבה.

הפוטנציאל הגבוה של היהלום

קיוביטים מבוססי יהלום נחשבים בשנים האחרונות לאחד הזרמים המבטיחים בתחום החומרה הקוונטית. בעוד שחברות כמו IBM ו־Google מובילות את תחום המוליכי־על, והחברות בתחום הכליאה היונית מציגות רמות דיוק גבוהות אך מתקשות לעבור לסקייל גדול, פגמי יהלום מציעים תכונה ייחודית: הם משלבים יציבות קוונטית גבוהה עם סביבה מוצקה ועמידה לחום, והם מאפשרים קישוריות פוטונית טבעית בין קיוביטים. יתרון זה הופך אותם למועמדים בולטים לפיתוח ארכיטקטורות קוונטיות מבוזרות. האתגר המרכזי עד כה היה כיצד לשמור על רמות נאמנות גבוהות בסביבות שאינן מבוקרות באופן קיצוני, ודווקא כאן Quantum Transistors מציגה פריצת דרך משמעותית.

ההישג האחרון של החברה מצביע על הבשלת הטכנולוגיה ועל יכולתה להתמודד עם אחד החסמים המרכזיים של המחשוב הקוונטי: שגיאות. אם תצליח לשלב את רמות הנאמנות הללו במערכות מרובות קיוביטים ובתהליכי ייצור יציבים, היא עשויה לקרב את התחום כולו אל השלב שבו מחשוב קוונטי יהפוך לכלי אמיתי ולא רק להבטחה. Quantum Transistors מגדירה לעצמה יעד שאפתני – לא עוד מחשב קוונטי ניסיוני במעבדה, אלא מעבד קוונטי שניתן לשלב בחוות שרתים ובסביבות ענן. הדרך לשם עדיין ארוכה, אך ההודעה האחרונה מציבה אותה על המסלול עם הישג טכנולוגי שמעטים הגיעו אליו עד היום.

חברת Quantum Transistors נוסדה בשנת 2022 על ידי שמואל בכינסקי, ומנוהלת על ידו כמנכ״ל החברה. החברה פועלת מישראל ומעסיקה כמה עשרות עובדים בתחומי מחקר, פיתוח וייצור.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

טלקום קוריאה מאמצת ההצפנה הקוונטית של HEQA ממודיעין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תמונה למעלה: מנכ"ל HEQA, ניר בר-לב. מעט מאוד מתחרים בעולם

חברת HEQA Security ממודיעין תספק לחברת התקשורת Korea Telecom, מערכות הצפנה עמידות בפני בפני פריצה קוונטית. שתי החברות הכריזו על שיתוף פעולה בהטמעת טכנולוגיות Quantum Key Distribution – QKD במערך התקשורת של קוריאה טלקום. שתי החברות יפתחו טכנולוגיות הגנה חדשות, המבוססות על מערכות Sceptre Link ו-Sceptre Duo של HEQA, אשר פותחו עבור תשתיות טלקום.

מנכ"ל חברת HEQA, ניר בר-לב, אמר שההתקדמות בפיתוח מחשבים קוונטיים משנה את אופי האיומים על תשתיות תקשורת". לדבריו, שיתוף הפעלה עם טלקום קוריאה ממחיש את הבשלות של QKD, לפריסה מסחרית של פתרונות הגנה. בראיון ל-Techtime שבוצע עם יציאת החברה מהשלב החשאי, הוא סיפר שכבר היום הבעיה קשה מאוד, מכיוון שיש בעולם מספר מדינות המחזיקות ביכולת להגיע לכל פריט מידע המועבר ברשתות התקשורת. בר-לב: "האתגר הגדול של עידן מחשבי העל והמחשוב הקוונטי הוא בהצפנה, מכיוון שמחשב קוונטי עם 2,000 קיוביט יפרוץ בתוך מספר שניות כל מערכת הגנה המבוססת על השיטות הקיימות. להערכת יבמ, מחשב כזה יהיה בשוק בעתיד הקרוב מאוד".

חברת HEQA הוקמה באוניברסיטה העברית לפני כ-6 שנים על-ידי פרופ' לפיסיקה ניסויית חגי איזנברג ועל-ידי ה-COO יניר פרבר, והטכנולוג הראשי ד"ר לפיסיקה ניצן ליבנה. החברה פיתחה פתרון להגנת ערוץ התקשורת, אשר מבוסס על טכנולוגיה קוונטית אשר מצליחה למנוע באופן מוחלט האזנה ופריצה למידע, גם כאשר הם מתבצעים באמצעות מחשבים קוונטיים.

החברה מתמקדת בהגנה על תקשורת אופטית, מכיוון שכ-95% מתקשורת המידע עוברת כיום בסיבים אופטיים. "אנחנו שייכים לקבוצה קטנה מאוד של חברות המביאות פתרונות המבוססים על תופעות קוונטיות של האור. אנחנו מספקים הגנה פיסיקלית למערכות הצפנה מסוג Quantum Key Distribution. המערכת כוללת משדר לייזר אשר מזריק פוטונים בעלי סדרה מוגבלת וידועה של מצבים קוונטיים לתוך סיב לייזר.

"כאשר גורם שלישי מנסה להקשיב לשידור, הפוטונים קורסים למצב קוונטי שונה מזה שבו הם שודרו, ורק כ-25% מהם יחזרו למצבם המקורי. המערך הזה מבוקר על-ידי אלגוריתם שלנו, אשר בודק את הפוטונים בקו התקשורת, ומזהה האם השינויים שמתחוללים בהם, נגרמו כתוצאה מרעשים והפרעות טבעיות בקו, או בעקבות האזנה של גורם בלתי מורשה".

האם תהיה אבטחה בעידן המיחשוב הקוונטי?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התמונה למעלה באדיבות מאוזר. צילום: Negro Elkha/stock.adobe.com

מאת: מארק פטריק, מנהל תוכן טכני באזור EMEA, חברת Mouser Electronics‎

ככל שמתעצם המירוץ לבניית מחשבים קוונטיים חזקים יותר, הרעיון של עליונות קוונטית הופך בהדרגה למציאות. אולם עליונות קוונטית תפגע מאוד במנגנונים הקיימים של אבטחת מידע ולכן אנחנו עדים לפתיחתו של מירוץ נוסף לפיתוח ובניית בניית פתרונות אבטחה שיהיו עמידים בפני מערכות תקיפה המבוססות על מחשוב קוונטי. מאמר זה בוחן את ההתפתחויות האחרונות בתחום המחשוב הקוונטי, דן ביישומים המעשיים הקיימים וכן במחסומים הטכנולוגיים, בבעיות הקשורות ביכולת הרחבה, ובדילמות האתיות הטמונות בטכנולוגיה המשבשת הזו.

מצב המחשוב הקוונטי כיום

להערכת חברת McKinsey, בשנת 2023 הושקעו 1.71 מיליארד דולר בחברות סטארט–אפ המתמקדות במחשוב קוונטי. אומנם הנתון הזה מייצג ירידה קלה בהשוואה ל-2022, אולם ההשקעות בתחום הזה רשמו עלייה חדה בשנים האחרונות, בין השאר מכיוון שיש צורך להתגבר על מגוון רחב של אתגרים טכניים ומעשיים לפני שהמחשוב הקוונטי ייהפך לטכנולוגיה זמינה. בתעשייה מעריכים שהחומרה והתוכנה הדרושים לשימוש סדיר במחשבים קוונטיים לא יהיו זמינים לפני 2035. היציבות ויכולת ההרחבה של חומרת קוונטום חייבות להשתפר, יש צורך לפתח אלגוריתמים טובים יותר וטכניקות טובות יותר לתיקון שגיאות, ובנוסף יש לטפל בפער חריף במיומנויות. עם זאת, העלייה החדה בהיקף ההשקעות מצביעה על ביטחון ביכולת להתגבר על האתגרים האלו.

עליונות קוונטית ואבטחה

המושג "עליונות קוונטית" מתייחס לנקודה בזמן שבה הביצועים של מחשבים קוונטיים יוכלו לעלות על אלה של מחשבים קלאסיים. בשנת 2019 טענה Google שהיא השיגה את אבן הדרך הזו, כאשר המעבד הקוונטי שלה Sycamore, המכיל 53 קיוביטים, השלים פתרון של בעיה מסוימת בתוך 200 שניות. להערכתה, מחשב–העל המהיר בעולם, Summit, היה מגיע לתוצאה הזו רק לאחר 10,000 שנה! אף כי הניסוי ב-Sycamore היווה פריצת דרך משמעותית, הפוטנציאל המלא של מחשבים קוונטיים טרם מומש, ועליונות קוונטית היא עדיין תחום של מחקר מדעי.

להשגת עליונות קוונטית אמיתית יהיו השלכות רחבות היקף על עולם המחשוב, התעשייה שונים, ולא פחות מכך – על האבטחה. השיטות הקיימות היום של אבטחה דיגיטלית נשענות על קריפטוגרפיה או הצפנה, והיעילות של אלגוריתמי הצפנה מודרניים מבוססת על קושי חישובי בפתרון בעיות מתמטיות מסוימות. מחשבים קלאסיים מתקשים לפתור את החידות המתימטיות האלה בתוך מסגרת זמן סבירה, אולם למחשבים קוונטיים יש פוטנציאל לפתור אותן במהירות וביעילות. הדבר מייצר איום חסר תקדים על תשתית האבטחה הדיגיטלית הקיימת, ודורש פיתוח מהיר של טכניקות קריפטוגרפיה קוונטית ופוסט–קוונטית.

ההערכה כיום שהיא שעליונות קוונטית היא בלתי נמנעת, ושהיא תושג מתישהו בין 6 ל-20 השנים הבאות. הדבר הזה ייצר סוג חדש של מתקפות בשם "קצור עכשיו, פענח אחר-כך" (harvest-now-decrypt-later – HDPL): מדינות מסוכנות ופושעי סייבר אוספים כמויות גדולות של מידע מוצפן, מתוך כוונה לפענח אותו בעתיד, כאשר תהיה בידם טכנולוגיית הפיענוח הקוונטית. התגובה של התעשייה והמדינות לאיום הזה היא מתבססת על גישה דו–ראשית, המתמקדת בקריפטוגרפיה פוסט–קוונטית ובקריפטוגרפיה קוונטית.

קריפטוגרפיה פוסט–קוונטית

קריפטוגרפיה פוסט–קוונטית מבוססת שימוש באלגוריתמים שבהם יש צורך לפתור בעיות מתמטיות שגם מחשבים קלאסיים וגם מחשבים קוונטיים מתקשים לפתור. לאחר בת שש שנות חיפוש האלגוריתם המתאים, בחר המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בארה"ב (NIST) את ארבעת אלגוריתמי ההצפנה הראשונים שיהיו חלק מתקן מתוכנן לקריטוגרפיה פוסט–קוונטית. בנוסף, בדצמבר 2022, חתם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על צו נשיאותי בנושא "חוק ההכנות לאבטחת סייבר במחשוב קוונטי", המחייב סוכנויות פדרליות לעבור לתקני הצפנה פוסט–קוונטית.

בעוד שהקריפטוגרפיה הקלאסית הנוכחית מסתמכת על חישובים של מספרים גדולים, התקנים החדשים מבוססים על בעיות סריג, כמו ההצפנה במפתח ציבורי CRYSTALS-Kyber והאלגוריתמים של חתימה דיגיטלית CRYSTALS-Dilithium. המחקר בנושאים האלה נמצא בעיצומו וצפויים תקנים נוספים להצפנה פוסט–קוונטית, שיתמקדו בעיקר בשש גישות שונות: הצפנה מבוססת סריג (lattice-based cryptography), הצפנה רבת משתנים (multivariate cryptography), הצפנה מבוססת פונקציות גיבוב (hash-based cryptography), הצפנה מבוססת קוד (code-based cryptography), הצפנה מבוססת Isogeny, ועמידות קוונטית של מפתח סימטרי (symmetric key quantum resistance).

קריפטוגרפיה קוונטית

במקביל לפיתוח קריפטוגרפיה פוסט–קוונטית, מתפתח תחום חדש של קריפטוגרפיה קוונטית המיועד לאבטח תקשורת דיגיטלית בעזרת שימוש בעקרונות הבסיסיים של מכניקת הקוונטים. לעת עתה, שתי הטכנולוגיות המובילות בתחום הזה הן החלפת מפתחות קוונטית (quantum key distribution) ויצירת מספרים קוונטיים אקראיים (quantum random number generation). טכניקת החלפת מפתחות קוונטית (QKD) מסתמכת על מאפיין מרכזי של במכניקת הקוונטים: הניסיון לצפות על מערכת קוונטית גורם לשיבוש שלה. כלומר, הן השולח והן המקבל יהיו מודעים לנסיון לצותת לתשדורת שנוצרה באמצעות QKD.

טכניקת QKD מחייבת ציוד ומעגלים ייעודיים, אך מבחינת ההיבטים של קריפטוגרפיה קוונטית היא המפותחת והנחקרת ביותר, וכבר קיימת במספר שירותים ומוצרים מסחריים. כיום המחקר מתמקד בשיפור המרחק, המהירות והיעילות של יצירת מפתחות, בפיתוח טכניקות ופרוטוקולים חדשים, ובשילוב QKD ברשתות והתקנים קיימים.

טכניקת יצירת מספרים קוונטיים אקראיים (QRNG) מפיקה מספרים רנדומליים באמת באמצעות תופעות קוונטיות, כמו עיקרון אי–הוודאות או השזירה (entanglement) הקוונטית. מספרים אקראיים שנוצרו באמצעות QRNG מציעים איכות גבוהה יותר בהשוואה למספרים פסאודו-אקראיים הנוצרים כיום בטכניקות הצפנה קלאסיות. מערכות QRNG כבר קיימות בשוק, כולל פלטפורמות אקראיוּת כשירות (randomness-as-a-service), המספקות שבבי QRNG ומספרים אקראיים שנוצרו באופן קוונטי.

המחקר העוסק ב-QRNG מתמקד בפיתוח מקורות חדשים ושיטות לאקראיות קוונטית, תוך שיפור הביצועים ויכולת ההרחבה של מכשירי QRNG, לצד אימות ואישור האקראיות של תוצאות הפלט הקוונטי. על אף שקריפטוגרפיה קוונטית נמצאת עדיין בחיתוליה, ניכרת התחלת הפריסה שלה בסקטורים כמו תשתיות חיוניות ופיננסים, במטרה לאבטח עסקאות ולהגן על נתונים רגישים. בז'נבה שבשווייץ, בעקבות שיתוף פעולה בין ID Quantique‏ (IDQ) ו-Colt Technologies and Services, נפרס קשר קריטי לשדרה מרכזית עבור מוסדות פיננסיים מקומיים, המבוסס על פתרון Cerberis QKD של IDQ‏.

אתיקה ורגולציה

בתור טכנולוגיה משבשת (Distuptive) המתפתחת במהירות רבה מאוד, יש הכרח לבנות מסגרת רגולטורית מתאימה שתטפל בהיבטים רבים של הטכנולוגיה, כולל השפעות חברתיות וכלכליות כמו למשל פגיעה בפרטיות, שימוש לרעה בכוח, נשיאה באחריות ושקיפות ועוד. ההשפעה הכלכלית של הטכנולוגיה הקוונטית תהיה רבה, ולפיכך יש צורך במסגרת רגולטורית, שתהיה חייבת להתמודד עם השלכות כלכליות שעלולות לגרום שיבושים ולהבטיח תחרות שווה לכל בעלי העניין. בגלל שהטכנולוגיה הקוונטית הינה חובקת עולם, קיים הכרח בשיתוף פעולה בין–לאומי על מנת להבטיח סביבה רגולטורית עולמית משולבת המטפחת חדשנות. כך למשל, תוכנית Quantum Flagship האירופית מדגישה את הפיתוח של רשתות מאובטחות, תקנים ואישורים, ושימוש אתי.

אתגר טכנולוגי מחפש רעיונות חדשים

קיימים עדיין אתגרים רבים בפני הטכנולוגיה הקוונטית: היעדר קיוביטים באיכות גבוהה עם תיקון שגיאות, קישוריות מוגבלת שבעטייה השזירה לטווח רחוק אינה מעשית, אמינות נמוכה ברמת החומרה הוקשיים בשילוב של מערכות קוונטיות עם מערכות קלאסיות. כך למשל, כיום הטכנולוגיה יקרה ומצריכה מומחיות בקירור–על ואנשי האלגוריתמיקה מתקשים בבניית Stack קוונטי המסוגל לפעול עם עקרונות קוונטיים, ובשילוב אלגוריתמים של חישוביים קלאסיים וקוונטיים.

אל מול האתגר הענק הזה, התעשייה מתמודדת עם מחסור גדול בכוח אדם מיומן. חברת McKinsey מעריכה שעד סוף 2025 יימצאו עובדים מתאימים רק למחצית מהעובדים הנדרשים כיום בתחום המיחשוב הקוונטי. ליחידים ולארגונים, כולל מהנדסי אלקטרוניקה בתחומי התוכנה והחומרה, יש כאן הזדמנות פז להיכנס לתחום חדש ופורץ דרך.

הכתבה באדיבות Mouser Electronics