דרום קוריאה מחפשת את השבבים הבאים

דרום קוריאה רוצה להבטיח שההצלחה שלה בתעשיית השבבים לא תהיה האחרונה מסוגה. הממשלה הקוריאנית הציגה תוכנית לאומית רחבת היקף, המסמנת שבעה תחומים טכנולוגיים שבהם היא מבקשת לבנות יתרון תעשייתי בעשור הבא: כורים גרעיניים מודולריים (SMR), היתוך גרעיני, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, חלל ותעופה, ביוטכנולוגיה מתקדמת וחומרים ורכיבים אסטרטגיים.

התוכנית, המכונה Seven Major SEED, הוצגה באירוע ממשלתי בראשות הנשיא לי ג'ה-מיונג. SEED הוא קיצור של Strategic Emerging Engines for Disruptive Innovation, והמטרה היא לזרוע כיום את "הזרעים" לטכנולוגיות שיהפכו בעוד 10–20 שנה למנועי צמיחה ולנכסים אסטרטגיים של המדינה. לצד השקעה במחקר ופיתוח, הממשלה מתכוונת לקדם מסחור, הקמת תעשיות חדשות והסרת חסמים רגולטוריים באמצעות שיתוף פעולה בין הממשלה, התעשייה ומכוני המחקר.

אחד היעדים הקרובים ביותר נמצא בתחום המחשוב הקוונטי. קוריאה מתכננת לפתח עד 2029 מעבד קוונטי מקומי בעל 100 קיוביטים עם יכולות תיקון שגיאות. בטווח הארוך יותר היא הציבה לעצמה יעד שאפתני במיוחד: להפוך עד 2035 למובילה עולמית בייצור שבבים קוונטיים. בכך היא מקווה למנף את התשתית, הידע ושרשרת האספקה העצומים שכבר נבנו במדינה סביב תעשיית המוליכים למחצה.

גם בחלל הוצבו אבני דרך ברורות. קוריאה מתכננת לבצע נחיתה על הירח ב-2030, ולאחריה משימת נחיתה נוספת ב-2032. עד 2035 היא מבקשת להקים רשת תקשורת עצמאית המבוססת על לוויינים במסלול נמוך. לצד זאת היא מתכננת להשקיע בטכנולוגיות שעשויות לאפשר בעתיד הפעלת מרכזי נתונים בחלל ולהגדיל את מעורבות התעשייה המקומית בפיתוח מטוסי נוסעים מהדור הבא.

בתחום הגרעין פועלת הממשלה בשני מסלולים. הראשון הוא SMR, כורים מודולריים קטנים, שאותם היא מבקשת להביא למסחור עד 2035. לצד כורי מים קלים, המדינה מתכננת לקדם גם דורות מתקדמים של כורים שאינם מבוססי מים קלים. חלק מהתשתית לכך כבר קיים: תוכניות לפיתוח SMR קוריאני מקודמות בשיתוף מכוני מחקר וחברות האנרגיה המקומיות.

המסלול השני והרבה יותר ניסיוני הוא היתוך גרעיני. קוריאה, שכבר מפעילה את מתקן המחקר KSTAR ומשתתפת בפרויקט ITER הבינלאומי, הציבה יעד להתקדם לייצור חשמל באמצעות היתוך לקראת סוף שנות ה-2030. מדובר עדיין ביעד טכנולוגי ולא בהבטחה להקמת תחנת כוח מסחרית באותה תקופה.

תחום האנרגיה המתחדשת כולל שורה של יעדים נוספים: פיתוח תאים סולאריים מתקדמים, בהם תאי tandem מבוססי פרובסקייט בעלי נצילות של יותר מ-35%, טורבינות רוח ימיות בהספק של יותר מ-20 מגה-ואט, טכנולוגיות לייצור מימן ורשתות חשמל חכמות המנוהלות באמצעות AI.

אחד התחומים המסקרנים ביותר הוא Advanced Bio. עד 2030 מתכוונת קוריאה לבנות תשתית לאומית המשלבת AI וביולוגיה, שתשמש בין היתר לגילוי תרופות באמצעות בינה מלאכותית ולהקמת מעבדות אוטונומיות שבהן רובוטים ומערכות AI יבצעו ניסויים. התוכנית כוללת גם טיפולים גנטיים ותאיים מתקדמים, ומציבה יעד למסחור מוצרים המבוססים על ממשקי מוח-מחשב (BCI) עד 2035.

הזרוע השביעית נוגעת בנקודת תורפה שהתחדדה בשנים האחרונות: שרשרת האספקה. הממשלה מתכננת להשקיע עד 2030 כ-10 טריליון וון, כ-7 מיליארד דולר, בטכנולוגיות של חומרים, רכיבים וציוד. המהלך כולל הגדלת העיבוד והמיחזור המקומי של מינרלים קריטיים, הגדלת מלאים וגיוון מקורות האספקה, במטרה להפחית את התלות במדינות אחרות.

עם זאת, Seven Major SEED אינה חבילת תקציב רב-שנתית אחת שכבר אושרה במלואה בפרלמנט. מדובר במפת דרכים ממשלתית, המאחדת תחת מטרייה אחת פרויקטים שכבר תוקצבו ונמצאים בפיתוח לצד תוכניות ויעדים שיידרשו לקבל מימון בתקציבי המדינה בשנים הבאות. גם חלק מהיעדים, כמו תוכנית הירח והקוונטום, הם האצה או הרחבה של תוכניות קיימות ולא פרויקטים שנולדו כעת.

מאחורי המהלך עומד חשש כלכלי רחב יותר. קוריאה נהנית כיום מהזינוק בביקוש לשבבי זיכרון ולתשתיות AI, שמחזק חברות כמו Samsung Electronics ו-SK Hynix, אך במקביל היא מתמודדת עם הזדקנות האוכלוסייה, ירידה בכוח העבודה והאטה בפוטנציאל הצמיחה. SEED היא למעשה ניסיון להשתמש בעוצמה התעשייתית שנבנתה סביב השבבים כדי לייצר כבר עכשיו את מנועי הצמיחה הבאים — לפני שהיתרון הנוכחי יישחק.