זינוק חד בדרישה לאזיקים אלקטרוניים בגלל הקורונה

בתמונה למעלה: אזיק אלקטרוני של חברת סופרקום

מאז פרץ משבר הקורונה, חווה חברת סופרקום (Supercom) מתל אביב זינוק חד בדרישה לפתרונות המעקב של החברה, בייחוד לאזיקי-קרסול אלקטרוניים. שני גורמים בלתי צפויים הובילו לכך: מדינות רבות באירופה, בצפון-אמריקה ואזורים נוספים החליטו לבצע שחרור מוקדם של המוני אסירים מבתי הכלא, על-מנת לצמצם את הצפיפות ולמנוע התפרצות של המגיפה מאחורי החומות. הדבר הוביל לדרישה דחופה לאזיקים אלקטרוניים, שנועדו לוודא כי אסירים תחת מעקב אינם מפרים את תנאי השחרור.

בתחילת החודש דיווחה סופרקום כי תספק לרשות ממשלתית נוספת בקנדה אזיקים אלקטרוניים. בשיחה עם Techtime סיפר מנכ"ל החבר הבת של סופרקום בארצות הברית, אורדן טרבלסי, כי יש זרם גדול של פניות מלקוחות קיימים וחדשים כאחד. "מספר האסירים המשוחררים שאמורים להיות תחת מעקב ביתי צפוי לזנק פי כמה בעקבות שחרור האסירים. אנחנו מקבלים בקשות להצעות מחיר לעשרות אלפי ואפילו ל-100 אלף יחידות. זהו היקף שלא היינו עדים לו. במקרים רבים, הבקשות מגיעות מלקוחות שהספק הקבוע שלהם פשוט אינו עומד בקצב הייצור".

הייצור בישראל מגביר את השליטה על שרשרת האספקה

לדברי טרבלסי, לחברה יש יתרון על פני מתחרותיה בתחום הייצור . "זהו תחום של מכרזים ממשלתיים ארוכי-טווח, אז הספקיות יכולות לתכנן את הייצור שלהן מבעוד מועד, אבל עכשיו יש דרישה מיידית והן אינן עומדות בקצב. אנחנו מציעים את האזיק האלקטרוני גם בגרסה המחוברת לסמארטפון, ועל-כן אין צורך לייצר את תחנות הבסיס הביתיות. גם האזיק עצמו פשוט יותר לייצור, כי העיבוד מתבצע בסמארטפון. אנחנו גם מייצרים בישראל ולא בסין, ולכן יש לנו יותר שליטה על שרשרת האספקה".

הגורם השני שהגדיל את ההתעניינות בפתרונות המעקב של החברה הוא המאמץ של ממשלות לגבש אמצעים טכנולוגיים לפיקוח על חולי קורונה. מספר מדינות בעולם כבר החלו להתנסות בשימוש באזיקים אלקטרוניים. בדרום-קוריאה הממשלה החלה להצמיד אזיקים אלקטרוניים לחולי קורונה שהפרו את הבידוד.במדינת קנטקי בארצות הברית איפשר בית המשפט לנקוט במדיניות דומה, והונג-קונג החליטה להצמיד אזיק אלקטרוני לכל תייר נכנס, כדי לוודא כי הוא מציית לחובת ההסגר למשך שבועיים.

הגנה על הקהילה מפני חולי קורונה מפירי-בידוד

סופרקום התאימה עצמה לדרישה, והשיקה פתרון המותאם להשגחה אחר חולי קורונה בבידוד. הפתרון המותאם, שנקרא PureCare, אינו שונה במהותו מהאזיק המיועד לאסירים משוחררים, אך הוא ממותג באופן שונה, צבעו לבן, והוא מגיע עם אפליקציה ידידותית המאפשרת לחולה לעקוב אחר תנאי הבידוד. האזיק הינו למעשה צמיד דקיק וקל-משקל המולבש על הקרסול מתחת לגרב ואינו מפריע לשגרת יומו של החולה ואינו גלוי לעיני הסביבה. הצמיד מתקשר עם הסמרטפון בתקשורת בלוטות' קצרת-מרחק ועל-כן החולה אינו יכול לצאת מביתו ולהשאיר את הסמארטפון בבית כדי להטעות את המערכת. משדר ה-GPS של הסמארטפון משמש לזיהוי מדויק את של מיקום האדם המצוי תחת מעקב.

אורדן טרבלסי, מנכ"ל סופרקום אמריקה

בחודש האחרון דיווחה החברה על שני משלוחים עבור פיילוטים בשתי מדינות, האחת במרכז-אמריקה ועל השנייה לא נמסרו פרטים מטעמי רגישות. טרבלסי מודע לרגישות הציבורית שבשימוש באזיקים אלקטרוניים על אזרחים תמימים, אך סבור כי זהו הכרח המציאות. "הרגישות מובנת, אבל כמו שאסיר יכול  לפגוע בקהילה, כך גם חולה קורונה המפר את הבידוד  עלול לפגוע בקהילה. יש לנו מומחיות בתחום, ואנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לעזור למדינות לנהל את המצב".

המשפחה שהצילה את סופרקום

סופרקום עוסקת בהפקת תעודות זהות ודרכונים ביומטריים, תגי זיהוי מבוססי RFID לעולם הקמעונאות והרפואה, ופתרונות מעקב אלקטרוניים לאסירים משוחררים ואנשים אחרים המצויים תחת השגחה, כמו למשל אנשים הלוקים בדמנציה ועלולים ללכת לאיבוד.

החברה נוסדה ב-1988 והשתתפה בפרויקטים ממשלתיים ביותר מ-20 מדינות. בשנת 2005 היא החלה להיסחר בנסד"ק ובשנה הראשונה הגיעה למחירי שיא  של 60 דולר למניה. אלא שלאחר מכן החברה החלה להתדרדר וב-2008 דיווחה על הפסד של 13.6 מיליון דולר מתוך מכירות של 18 מיליון דולר בלבד.  ההפסדים נמשכו בשנים הבאות ומניית החברה צנחה עד לשפל של כחצי דולר ולבסוף נפלטה אל "הרשימה הוורודה" (Pink Sheet), שבה כלולות מניות הנסחרות במחיר של סנטים בודדים.

בשנת 2011 כיסתה חברת ההשקעות Sigma Waves של משפחת טרבלסי את חובותיה של החברה ורכשה את השליטה באמצעות המרת החוב למניות, וסופרקום החלה בתהליך הבראה. אבי המשפחה, אריה טרבלסי, משמש כנשיא החברה וכמנכ"ל הפעילות בישראל. בנו אורדן מנהל את הפעילות בארצות הברית, שהיא שוק היעד העיקרי של החברה. אורדן: "האמנו בחברה ובטכנולוגיה שלה. מניסיוננו, בתחום הממשלתי קשה לבנות מוניטין, ולסופרקום היה את זה למרות היותה חברה קטנה".

בשנים הבאות עלתה מחדש החברה על מסלול הצמיחה וב-2013 חזרה לנסד"ק. כוח האדם של החברה גדל בעשור האחרון בצורה משמעותית, מכ-10 עובדים ליותר מ-100 עובדים כיום בישראל ובארצות הברית. ב-2016 רכשה סופרקום את חברת הסייבר הישראלית Safend ואת מה שנותר מחברת אלווריון.

אחד המהלכים האסטרטגיים של החברה היה רכישת חברת LCA מקליפורניה בינואר 2016, חברת שירותים שעוסקת בתחום חלופות מאסר בקהילה ועובדת עם הממשל המקומי. "המטרה שלנו בשנים האחרונות היתה להרחיב  את דריסת הרגל בארצות הברית ובאירופה, לאחר שהיינו פעילים יותר במדינות מתפתחות. ב-2018 וב-2019 זכינו בכ-65% מהמכרזים שבהם השתתפנו באירופה, כ-18 זכיות בסך הכול. בארצות הברית המטרה שלנו היא לצמוח  לאט-לאט מפרויקטים מחוזיים לפרויקטים מדינתיים".