בתמונה למעלה: מאיר אסיסקוביץ, דירקטור בכיר לניהול מוצר בחברת טנאבל (Tenable). צילום: שני כוהנר

המאבקים הגיאו-פוליטיים המתחממים מייצרים כותרות בכל העולם: לחימה מתמשכת באוקראינה, תקיפות באיראן, מתח גואה בטאיוואן ומלחמות בלתי פוסקות במזרח התיכון. אלא שמאחורי הכותרות מתפתחת במקביל גם מלחמה דיגיטלית סמויה, אשר מגדירה מחדש מושגים כמו מצור, מאזן אימה והגנה על תשתיות קריטיות. "אנחנו רואים חברות חשמל אירופאיות הנסגרות על-ידי תוקפים, תקיפה איראנית על חברת התרופות Stryker, וסכר בנורווגיה שנפרץ לכמה שעות בסוף 2025".

בארוע ההוא השתלטה קבוצת האקרים רוסית השתלטה על יישום המנהל את הברז הראשי של הסכר ופתחה אותו לכמה שעות. הם לא גרמו נזק, אבל העבירו לנורווגיה מסר מרתיע וחד-משמעי. בראיון ל-Techtiem גילה מאיר אסיסקוביץ, דירקטור בכיר לניהול מוצר בחברת טנאבל (Tenable) האמריקאית, ואחראי על מוצרי הגנה על מערכות קריטיות ורשתות תפעול, בקרים ומכשירים הנמצאים בקווי ייצור, שמתחת למכסה המחשב מתנהלת כיום לחימה בין-גושית מתעצמת.

מהו מצור דיגיטלי

אסיסקוביץ: "לא מדברים עליה, אבל אנחנו רואים הרבה מאוד פגיעות בתשתיות מים באירופה, חברות חשמל סופגות הרבה מאוד ארועים. הרוסים מייצרים מאזן אימה באירופה באמצעות פריצה למערכות קריטיות. אנחנו רואים נסיונות פגיעה בחברות ציוד רפואי ובשרשת האספקה של מערכות הבריאות. הרבה פעמים הן מתחילות ב-IT, ואז עוברות לרשתות התפעוליות (OT).  יש מצור באמצעות ספינות ואוניות. ויש מצור דיגיטלי. היכולת לחנוק דטה-סנטר מרחוק, היא עליונות צבאית מסוג חדש".

הגענו לשלב שבו המלחמה הדיגיטלית הקרה הפכה למלחמה חמה?

"אין לי ספק שכן, אבל אני לא חשוף לכל המידע של הלקוחות. כשאתה פוגע בשדה תעופה אחד באירופה – אתה יכול לשבש את התנועה האווירית בכל היבשת. נזרע כאן פחד חדש. להערכתי עדיין לא ראינו את השלב החם של הלחימה הדיגיטלית. עדיין לא ראינו עיר שהורעבה באמצעות מצור דיגיטלי. אבל אני חושב שדברים דומים מתחוללים בשקט ואנחנו לא ממש יודעים עליהם".

חברת הסייבר טנאבל נמצאת בלב הלוחמה הדיגיטלית הסמויה. היא דורגה על-ידי גרטנר כאחת מחברות ה–Exposure Management (ניהול חשיפות) המובילות בעולם, ומספקת פלטפורמת איתור חולשות והגנה לרוחב כל משטחי התקיפה של עידן ה-AI: תשתיות IT, ענן, רשתות תפעול, בקרים תעשייתיים וציוד הנמצא בקווי הייצור, מרובוטים ועד ציוד רפואי. כיום החברה מעסיקה כ-2,000 עובדים בעולם. מרכז הפיתוח הישראלי נמצא בתל אביב ומעסיק כ-300 עובדים (כיום הוא מגייס כ-40 עובדים נוספים). הוא מפתח את המוצרים החדשים והמתקדמים ביותר של החברה. "אחרי סבב הלחימה האחרון הוצאנו גירסה חדשה של המערכת. זה לא מובן מאליו שאנשים עובדים ככה בתקופת לחימה".

מה הם הצרכים המיוחדים של עידן ה-AI?

"היום אנחנו לא מתמודדים עם תוקפי אנושיים רגילים, אלא כלי AI שהתוקף מפעיל כדי לתאר במהירות את הבטן הרכה של המערכת. וברגע שהוא בתוך הרשת, ה-AI עוזר לו להגיע במהירות אל המכונות עצמן. כמובן שהדבר גם עוזר לאתר מהר יותר את הפרצות כדי להגן עליהן. לפני שבוע מיקרוסופט דיווחה על גילוי ותיקון 570 פרצות אבטחה במערכות שלה. זהוא מספר שלא היה כדוגמתו, ומיקרוסופט יכלה להגיע אליו רק בזכות השימוש ב-AI.

חשיפת כל משטחי התקיפה האפשריים

התוצאה מבחינת הלקוחות שלנו היא שהמעבר מגילוי חולשה לניצול החולשה על-ידי תוקפים – הוא מהיר מאוד. אם בעבר היה נהוג להעריך שניתן לסגור פירצה בתוך 30 יום מרגע גילוייה, היום הזמן הזה התקצר לרגעים ספורים. המשמעות היא שצריך להסתכל על כל סוגי האיומים ועל כל סוגי התשתיות ביחד. התוקפים יכולים להגיע ל-IT דרך מכונות בקו הייצור – ויכולים להגיע למכונות דרך תשתית ה-IT הארגונית".

מה אתם ממליצים לחברות תעשייתיות?

לקוחות רבים לא יודעים מה בדיוק יש להם בארגון. הם לא מודעים לכל המערכות שיש להם בארגון, איזה מחשבים מקושרים לרשת החיצונית וכיצד מנהול מערך ההרשאות. השלב הראשון צריך להיות סריקה מלאה ומיפוי של כל המערכות. המהלך השני הוא להבין את התמונה הרחבה, מכיוון שהמענה הוא תלוי הקשר: לא תמיג אתה יכול להשבית את קו הייצור בגלל שאתה מגלה חולשה בבקר מסויים. במרה כזה, למשל, צריך לאתר מיקום אחר במסלול התקיפה שניתן להגן עליו, ולהמתין לרגע שבו ניתן יהיה להחילף את הבקר. המטרה שלנו היא לספק ללקוחות תמונה המלאה של כל נתיבי התקיפה עליהם".