[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

למרות גל הודעות הפיטורים בהייטק בחודשים האחרונים, מספר המועסקים בענף עדיין אינו מצביע על התכווצות משמעותית. אלא שמתחת ליציבות היחסית מתרחש שינוי עמוק יותר: חברות מצמצמות את תוכניות הגיוס שלהן, ובינה מלאכותית הופכת בהדרגה לאחד השיקולים בהחלטות כוח האדם שלהן.

כך עולה מסקר כוח האדם בהייטק של רשות החדשנות וחברת צבירן, שנערך ביוני בקרב 289 מעסיקים, מהם 210 חברות הייטק המעסיקות יחד כ-130 אלף עובדים. לפי עורכי הסקר, המדגם משקף מעסיקים של כ-80% מעובדי ההייטק, אם כי ייתכן שהמגמות בקרב סטארטאפים קטנים שונות.

במחצית הראשונה של 2026 גייסו החברות עובדים בהיקף ממוצע של 8% ממצבת כוח האדם שלהן, לעומת פיטורים בשיעור של 2.8%. עוד 4.3% מהעובדים עזבו מרצונם, כך שבשורה התחתונה מצבת העובדים נותרה יציבה בקירוב.

אלא שהממוצע מסתיר פער גדול בין חלקי התעשייה. בחברות התוכנה הגיע שיעור הפיטורים ל-6.6%, לעומת 1.1% בלבד בחברות חומרה ו-2.7% בחברות פארמה ומדיקל. ברשות החדשנות קושרים את הפער, בין היתר, להשפעות השונות של מהפכת ה-AI: בעוד חברות תוכנה מתמודדות עם לחץ תחרותי, חברות חומרה נהנות הן מכלי ההתייעלות והן מהגידול בביקוש לשבבים ולתשתיות מחשוב ואנרגיה.

פחות מגייסים לפני שמפטרים

בשלב זה, AI עדיין אינו הגורם המרכזי לפיטורים שכבר התרחשו. רק 6.9% מהחברות ציינו הטמעת כלי AI כסיבה לצמצום או לסגירת צוותים, לעומת 4.7% בסוף 2025. לשם השוואה, 28% ציינו התייעלות כללית כסיבה לפיטורים רוחביים.

בגיוסים, לעומת זאת, השינוי כבר משמעותי. בסוף 2025 רק כ-3% מהחברות דיווחו שצמצמו גיוסים בעקבות הטמעת AI; ביוני 2026 השיעור זינק ל-9.8% – יותר מפי שלושה בתוך חצי שנה. למעשה, השפעת ה-AI התבררה כחזקה מכפי שהחברות עצמן צפו: בסוף 2025 כ-5.1% מהחברות תכננו לצמצם גיוסים בגלל AI, לעומת 9.8% שדיווחו ביוני כי עשו זאת בפועל. ברשות מסייגים כי בשל הבדלים בניסוח השאלות מדובר באינדיקציה למגמה ולא בהשוואה ישירה.

במקביל, הטכנולוגיה עצמה חודרת במהירות לפעילות החברות. שיעור חברות ההייטק המדווחות על הטמעה רחבה של AI במוצריהן עלה מ-21% בדצמבר ל-30% ביוני – עלייה יחסית של 43% בתוך חצי שנה.

החברות הבינוניות נפגעות יותר

פילוח נוסף מגלה כי עיקר הלחץ אינו דווקא בענקיות. בחברות המעסיקות 50–200 עובדים הגיע שיעור הפיטורים ל-8.7%, לעומת 4% בחברות של 200–800 עובדים, 3.3% בחברות של 800–2,000 עובדים ו-1.6% בלבד בחברות המעסיקות יותר מ-2,000 עובדים. לפי הדוח, חברות בינוניות עשויות להיות חשופות יותר ללחצים תזרימיים, לשער החליפין ולהתייקרות עלויות ההעסקה בישראל.

גם שער החליפין מתברר כגורם משמעותי: 17% מהחברות שביצעו פיטורים רוחביים ו-28% מאלה שצמצמו גיוסים ציינו את המצב העסקי שנוצר בעקבות שער החליפין כאחת הסיבות.

המבט למחצית השנייה של השנה כבר פסימי יותר. כ-37% מחברות ההייטק צופות שיגייסו פחות עובדים מאשר במחצית הראשונה, לעומת 23% בלבד בסקר הקודם. היקף הגיוסים המתוכנן ירד מ-7.2% ל-5.9% ממצבת העובדים.

גם בתוכניות הפיטורים מתחיל ה-AI לקבל משקל גדול יותר. בקרב החברות המתכננות פיטורים, 50% דיווחו כי ל-AI השפעה כלשהי על התוכניות, לעומת 29% בדצמבר; 17% כבר מגדירות את השפעתו כ"רבה", לעומת אפס בסקר הקודם.

התמונה העולה מהסקר היא אפוא של תהליך הדרגתי: AI עדיין אינו מחליף עובדים בהיקפים גדולים, אך הוא כבר משנה את השאלה כמה עובדים חדשים צריך לגייס. ככל שההטמעה מתרחבת, השלב הבא עשוי להיות השפעה משמעותית יותר גם על מצבת העובדים הקיימת.

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

ארבעה שבועות לתוך מבצע "שאגת הארי", סקר חדש של רשות החדשנות מציג תמונת מצב כפולה של תעשיית ההייטק: מצד אחד פעילות נמשכת גם תחת לחימה, ומנגד פגיעה עמוקה בכוח האדם, בגיוסי ההון ובקצב הפיתוח — עם סימנים ראשונים לשינוי מבני בענף.

הסקר, שנערך בקרב 637 חברות הייטק, בעיקר סטארטאפים וחברות בצמיחה, מראה כי הענף ממשיך לפעול ואף נמנע מצעדי קיצוץ חדים: כ־89% מהחברות לא הוציאו עובדים לחל"ת כלל. עם זאת, מתחת לפני השטח ניכרת פגיעה רחבה בכוח האדם — כ־48% מהחברות מדווחות על היעדרות של מעל רבע מהעובדים.

הנתונים מחדדים כי הפגיעה אינה נובעת רק משירות מילואים: היעדר מסגרות חינוך ומגבלות ביטחוניות הן גורם מרכזי לא פחות, ולעיתים אף משמעותי יותר. המשמעות היא פגיעה מתמשכת ביכולת העבודה של החברות, גם הרחק מהחזית.

במקביל, הפעילות העסקית הבינלאומית נפגעת באופן נרחב. כ־75% מהחברות מדווחות על השפעה של מגבלות טיסות, הכוללת ביטול פגישות, כנסים והזדמנויות מכירה. הפגיעה הזו מתורגמת גם להאטה במנוע הצמיחה המרכזי של הענף — גיוסי הון: 71% מהחברות מדווחות על פגיעה בתהליכי הגיוס, כולל עיכובים, דחיות ואף ביטולים.

השלכות אלו ניכרות במיוחד בפיתוח מוצרים: 87% מהחברות מדווחות על עיכובים בעמידה ביעדי פיתוח או בהשקות, כאשר 42% מציינות עיכובים משמעותיים. כ־67% כבר דחו בפועל השקות או אבני דרך.

בקרב חברות ייצור, התמונה מורכבת אף יותר: 76% מדווחות על פגיעה ביכולת הייצור, לצד קשיים בייבוא רכיבים וחומרי גלם — עד כדי עצירה חלקית של אספקה.

אחד הממצאים הבולטים נוגע לפערים בתוך הענף: חברות קטנות נפגעות באופן חריף יותר, הן בפיתוח והן בגיוסי הון. בנוסף, חברות בצפון ובדרום מדווחות על שיעורי ביטול גיוסים גבוהים יותר לעומת המרכז.

בהסתכלות קדימה, התמונה נעשית מורכבת עוד יותר: רק 13% מהחברות מעריכות כי לא יחול שינוי בפעילותן אם המצב יימשך. מנגד, 34% צופות האטה, 22% דחיית פרויקטים, ו־18% צמצום פעילות או כוח אדם. כ־12% אף מעריכות כי התמשכות הלחימה עלולה להביא לסגירת החברה.

לצד זאת, עולה מגמה מדאיגה של בחינת חלופות מחוץ לישראל: כ־31% מהחברות שוקלות להעביר פעילות לחו"ל — בעיקר אלו שנפגעו יותר מהמצב או שפועלות מלכתחילה בשווקים בינלאומיים.

ברשות החדשנות מדגישים כי ההייטק הישראלי כבר הוכיח בעבר יכולת התאוששות ממשברים, אך מזהירים כי התמשכות המצב הביטחוני עשויה לדרוש צעדי מדיניות ממוקדים כדי לשמור על יציבות הענף.

ההייטק הישראלי ממשיך לתפקד גם בזמן מלחמה, אך הנתונים מצביעים על לחץ גובר בשכבת החברות הצעירות והקטנות — ועל סיכון ממשי להאטה ואף ליציאת פעילות לחו"ל אם המצב יימשך.