IQP הישראלית-יפנית פתחה מרכז ברמת-גן

26 אוגוסט, 2014

חברת IQP פיתחה ערכת פיתוח ליישומי האינטרנט של הדברים (IoT), המאפשרת ליצרני החומרה לספק את המוצרים שלהם ביחד עם חבילת יישומים מוכנים לשימוש. החברה נערכת לגיוס 10 מיליון דולר

קפלינסקי: "עידן ה-IoT כבר לא מתאים למערכות מיחשוב גדולות וכבדות. זהו עידן שבו אורך החיים של רכיב החומרה הוא 18 חודשים בלבד, ולא 5-10 שנים כמו שהיצרנים התרגלו עד היום"

חברת IQP שהוקמה על-ידי ישראלי השוהה ביפן, פתחה מרכז פיתוח תוכנה ברמת גן. החברה פיתחה ערכת פיתוח לאפליקציות המבוססות על האינטרנט של הדברים (IoT), המאפשרת ליצרני חומרה מסוגים שונים לשווק אותה כבר עם ערכה של יישומים מוכנים לשימוש.

במקביל לפתיחת מרכז הפיתוח, מציעה IQP לחברות ישראליות יכולת פיתוח מהירה של אפליקציות למוצרים שהן מפתחות. מייסד ומנכ"ל החברה, גיא קפילנסקי, סיפר ל-Techtime שעד היום החברה גייסה 5 מיליון דולר ממקורות עצמיים, וכיום היא נמצאת בתחילתו של סבב גיוס הון חיצוני ראשון בהיקף של כ-10 מיליון דולר. "אנחנו נמצאים כעת במו"מ עם חברה יפנית גדולה המעוניינת להיכנס לחברה כמשקיע אסטרטגי".

מדוע צריך תוכנה לפיתוח יישומי IoT?

קפלינסקי: "תחום ה-IoT הוא מסוכן ליצרנים רבים. הם חייבים לתת איזושהי אפליקציה לצד המוצר שייצרו, והדבר מייצר הוצאה חדשה שלא היתה להם קודם, ובתחום שהם לא מכירים. הפלטפורמה שאנחנו מספקים להם מאפשרת לבנות אפילקציות מהר ובזול, ואפילו לבנות מעין App Store של יישומים עבור החומרה שלהם. בצורה כזו יכול הלקוח שלהם להשתמש מיידית במוצר, כאשר להן יכולות למכור לצד המוצר עצמו גם שירותים נוספים".

מי הלקוחות שלכם?

"מכרנו את הפלטפורמה לחברת Denso שהיא חברה בת של טויוטה ונחשבת לאחת מהספקיות הגדולות של חומרה ותוכנה לכלי-רכב. הם בודקים כעת את הפלטפורה לשימוש ככלי שלהם לפיתוח מערכות בקרה בתוך הרכב. מכרנו מערכת לחברת טויוטה ITC, שהיא גוף הפיתוח של טויוטה. חברת היטאצ'י פאואר סיסטמס המייצרת תחנות כוח חשמליות רכשה אותה כדי לפתח יישומי בקרה בתחנת הכוח ואספקת שירותים באמצעות הענן לתחנות כוח בעולם.

מדוע בעצם קשה לפתח אפילקציות IoT?

"עידן ה-IoT כבר לא מתאים למערכות מיחשוב גדולות וכבדות. זהו עידן שבו אורך החיים של רכיב החומרה הוא 18 חודשים בלבד, ולא 5-10 שנים כמו שהיצרנים התרגלו עד היום. לכן יש צורך בכלים אוטומטיים כדי לפתח יישומים חדשים ולתמוך בהם.

"קיימת גם בעיית הפרוטוקולים. זהו נושא מרכזי בתחום ה-IoT, משום שהפרוטוקולים מאפשרים לאבזר הקצה לדבר עם השרת ברשת או בענן. כך למשל, החיישן מדבר עם המחשב בפרוטוקול מקומי, והוא מתחבר בפרוטוקול אחר אל השרת באינטרנט או בסלולר".

ים של פרוטוקולים

"הבעיה היא שהתחום עדיין פתוח ולא מוגדר לגמרי. קיימים בו פרוטוקולים תעשייתיים פתוחים העובדים במקביל לפרוטוקולים סגורים שהיצרנים מפתחים לצורכי עצמם. הרעיון שלנו מבוסס על תמיכה בכל הפרוטוקולים הקיימים ובפרוטוקולים מיוחדים כמו הפרוטוקול התעשייתי הפתוח NQPT של יבמ, פרוטוקול IEEE1888 לתחום המזגנים ופרוטוקלים ייעודיים רבים.

"המערכת מבוססת על שרת שלנו התומך בכל הפרוטוקולים הקיימים ומאפשר למפתחים לבנות אפליקציה המבוססת על ריבוי פרוטוקולים. למעשה, ייצרנו סטנדרט חדש לפיתוח אפליקציות ללא כתיבת קוד. זהו סגנון חדש של עבודה".

מהו עתיד ה-IoT?

"לדעתי מדובר בשלב ביניים. התחלנו ביישומי מכונה למכונה (M2M). זהו תחום שלא דרש שינויים רבים במערכת מרגע התקנתה ועד לסוף החיים של המוצר. ה-M2M לא יושב על טלפון וצריך להתעדכן בכל שנתיים. השלב הנוכחי של IoT פתח את נושא הבקרה לאבזרים ניידים מסוג חדש, כמו טלפונים סלולריים וסנסורים חדשים.

"אורך החיים של כל מוצר כזה הוא קצר בהרבה ומסתכם בכשנה וחצי, לכן יש צורך בעידכונים רבים ובתמיכה במכשירים מסוגים שונים מאוד. השלב הבא הוא אינטרנט של כל הדברים (Internet of Everything). בשלב הזה אנחנו כבר מדברים על חיבוריות עמוקה מאוד כאשר המוקד יעבור לנושאים חדשים לגמרי, כמו למשל קבלת החלטות".

פורסם בקטגוריות: חדשות , תוכנה ותכנון אלקטרוני