האם שערוריית פולקסווגן חיונית למהפיכה הטכנולוגית?

11 אוקטובר, 2015

ההונאה בארה"ב אינה רק תוצאה של שאפתנות יתר וחוסר מעצורים. היא קשורה עמוקות להיצמדות של יצרנית הרכב הגרמנית לטכנולוגיות מהעבר שאינן מתאימות לדרישות השוק המודרני

ההונאה של חברת פולקסווגן בארה"ב אינה רק תוצאה של שאפתנות-יתר וחוסר מעצורים. היא קשורה עמוקות להיצמדות של יצרנית הרכב הגרמנית לטכנולוגיות עבר שאינן מתאימות לדרישות הרגולטוריות החדשות

מאת: נוח כהן, כתב Techtime במינכן

VW

המשבר בחברת פולקסווגן בעקבות גילוי ההונאה בארצות הברית, היכה את השוק בהלם. אפילו המערכת הפוליטית בגרמניה נכנסה למצב של התגוננות, בגלל משקלה המכריע של תעשיית הרכב בכלכלה הגרמנית. כל הפוליטיקאים בורחים ממנו כמו מאש ואנגלה מרקל הסתפקה באמירה רפויה על "שקיפות" ו"שיתוף פעולה בתיקון הנזקים", מתוך תקווה להתרחק ככל האפשר מקשר אל הפרשה.

בטווח הרחוק, יכול להיות שהמשבר יסייע לתעשיית הרכב הגרמנית לבצע את קפיצת הדרך ההכרחית, ולאמץ טכנולוגיות חדשניות המתאימות למאה ה-21. שכן שורשי המשבר נעוצים בהיצמדות לטכנולוגיות ישנות, ולמודלים עסקיים שנלקחו מהמאה הקודמת.

קצת רקע: לפני ארבע שנים פתחה פולקסווגן מפעל חדש לייצור מכוניות בצ'טנוגה, טנסי, מתוך כוונה לספק לשוק האמריקאי מכוניות חסכוניות בדלק וידידותיות לסביבה הנהנות מהמוניטין של התכנון הגרמני הקפדני. קמפיין השיווק האגרסיבי התבסס על הלוגו Clean Diesel ובסרטוני הקידום הוצגה מטפחת צחורה של אשה השומר על לבנותה גם לאחר שהוחזקה אל מול האגזוז של המכונית.

הפעילות בארה"ב היתה מרכיב חשוב בפרוייקט של פולקסווגן ליהפך ליצרנית הרכב הגדולה בעולם. היא לא היתה רחוקה ממטרתה: בשנת 2014 היא מכרה 10.2 מיליון כלי-רכב, וכמעט הצליחה לעקוף את טויוטה, היצרנית הגדולה בעולם. מדובר בהצלחה כבירה, לאור העובדה שב-2007 הסתכמו המכירות ב-6.2 מיליון מכוניות. גם מספר העובדים כמעט והוכפל: מכ-329 אלף בשנת 2007 לכ-593 אלף עובדים כיום.

המנכ"ל הפורש, ווינטרקורן, מודיע שפולקסווגן תבצע חקירה "לגילוי האמת" בפרשת ההנואה
המנכ"ל הפורש, ווינטרקורן, מודיע שפולקסווגן תבצע חקירה מקיפה "לגילוי האמת"

אלא שבחודש שעבר התרסק החלום לרסיסים ומניית החברה בבורסה איבדה שליש מערכה, לאחר שהתברר שהיא ביצעה הונאה בחישוב פליטת הזיהומים ממנועיה. אפשר לומר שהפרשה התגלתה בגלל חוסר מזל: מכון המחקר העצמאי ICCT, שהוא גוף מחקרי קטן ועני העוסק בשמירת איכות הסביבה, רצה שהוכיח שתעשיית הרכב יכולה לייצר מנוע דיזל לא מזהם, והחליט לבצע סדרת בדיקות כביש.

המשבר מתגלגל ותופס תאוצה

הוא השיג בהשאלה שלוש מכוניות: פאסאט, ג'יטה ו-BMW X5, ובסיוע אוניברסיטת מורגנטאון ממדינת וירג'יניה, התקין בהן מערכות בדיקה בתא המטען ושלח אותן לנסיעות מבחן עירוניות ובין-עירוניות. BMW עברה את המבחן בהצלחה, אולם שתי המכוניות מתוצרת פולקסווגן נכשלו בענק: הן פלטו גזים מזיקים בכמות גדולה עד פי 35 מהמותר. החוקרים כתבו דו"ח על הבדיקה, ולפני יותר משנה הם שלחו אותו לרשות האמריקאית לאיכות הסביבה (EPA) בוושינגטון ולוועדת Air Rsource Board בקליפורניה (CARB). הפקידים האמריקאים שלחו להנהלת פולקסווגן "בקשה להבהרות".

הם קיבלו תשובה מעורפלת שהתגלתה תקלה טכנית, ופולקסווגן הבטיחה להחזיר חצי מיליון מכוניות "לתיקון". הרשויות בארה"ב ביקשו הסברים מהי התקלה, וקיבלו עוד הסברים מעורפלים. אולם רק לאחר שנישלח מכתב מאיים לחברה בגרמניה, שלפיו אם לא יתקבלו הסברים מפורטים, דגמי 2016 לא יקבלו רישיון שיווק בארה"ב, היצרנית הגרמנית הבינה שהיא עלתה על מסלול התנגשות עם הרגולטור האמריקאי.

בחודש שעבר נפגש הדירקטוריון לישיבת חירום ואילץ את מנכ"ל החברה להתפטר. השוק נותר המום. אף אחד לא מצליח להבין כיצד חברה מצליחה ובעלת מוניטין עולמי של איכות, מסכנת כל-כך הרבה ומסתבכת עם הרגולטור האמריקאי בגלל תעלול של זיוף נתונים. תשובה לשאלה היא ככל הנראה טכנולוגית, פסיכולוגית ופוליטית.

שמרנות טכנולוגית והונאת תוכנה

נתחיל בטכנולוגיה. חברת פולקסווגן החליטה להטמיע מנועי דיזל במכוניות רבות, לאחר שמהנדסיה המציאו טכנולוגיית דיזל בהזרקה ישירה (Turbo Diesel Injection) המקטינה בכ-30% את צריכת הדלק של המנוע. כך למשל, מנוע ה-TDI מדגם EA 189, הותקן בכ-11 מיליון מכוניות של פולקסווגן, אאודי, סיאט וסקודה. אלא שלמנועי דיזל יש בעיה ייחודית בכל הנוגע לפליטת גזי חממה וחומרים מסוכנים: ככל שהנצילות של המנוע משתפרת, קטן נפח גזי החממה (CO2) הנפלטים מהמנוע, אבל יש עלייה תלולה בפליטת תחמוצות חנקן למיניהן (NOx), המסוכנות לבריאות. כלומר, המנוע טוב יותר לכדור הארץ, אבל פחות בריא לבני-אדם.

רכב של פולקסווגן נבדק במעבדות החברה בגרמניה. הפוליטיקאים מדברים על "שקיפות"
רכב של פולקסווגן נבדק במעבדות החברה בגרמניה. הפוליטיקאים מדברים על "שקיפות"

כדי למכור את מכוניותיה בארצות הברית, היא נדרשה להוכיח שגם פליטת תחמוצות החנקן המסוכנות לבריאות הן נמוכות מאוד. לצורך זה הותקנה מעין מעבדה כימית בתוך כלי הרכב הכוללת מיכל ובו נוזל בשם AdBlue, המנטרל את תחמוצות החנקן ופולט אותן בצורת מים. בתנאי פעולה מוגדרים במדוייק, המערכת נכנסת לפעולה ומבטיחה רכב נקי ובריא. זהו פתרון טכנולוגי מצויין, אלא שהפעלת המערכת גוזלת אנרגיה מהמנוע ומגדילה את צריכת הדלק, ודורשת טיפול תקופתי למילוי מחודש של הנוזל.

פולקסווגן עקפה את הבעיה באמצעות תוכנה של חברת Bosch, אשר מנטרלת את המערכת לניקוי גזים, ומפעילה אותה רק בתנאים מיוחדים מאוד: כאשר רק שניים מהגלגלים מסתובבים, וכאשר המכונית מתפקדת כאילו היא נוסעת כאשר ה-GPS וחיישני התאוצה מראים שהיא נשארת במקומה. בקיצור, כאשר היא נבדקת במעבדה.

הנזקים גדולים מהצפוי

חשיפת התעלול גורמת נזק עצום. אנליסטים מעריכים שתיקון כל המכוניות האלה יעלה לפחות 6.7 מיליארד אירו. אולם זו רק ההתחלה, הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) הודיעה שהיא מתכננת לקנוס את פולקסווגן בסכום של 18 מיליארד דולר. לשם השוואה: טויוטה שילמה קנס של 1.2 מיליארד דולר בגלל רשלנות בתכנון מערכת הבלמים ו-GM שילמה 900 מיליון דולר בגלל תקלה בתכנון מפתח ההתנעה, הגורמת לו להינעל פתאומית במהלך הנסיעה.

המסר ברור: טעויות טכניות עולות הרבה פחות מאשר רמאות. במקביל, פולקווגן צפויה להתמודד מול גל של תביעות פרטיות מצד אנשים שידרשו החלפת המכונית או החזרת הכסף ששילמו. את השווי הכספי של הנזק התדמיתי קשה אפילו להעריך.

שקר בחסות החוק באיחוד האירופי

וכאן אנחנו מגיעים להיבט הפוליטי. בשנת 2007 שלחה בוש מכתב להנהלת פולקסווגן והזהירה שנעשה שימוש לא חוקי בתוכנה שלה. מדוע הנהלת החברה לא התערבה? התשובה לכך נעוצה באופן שבו האיחוד האירופי מגן על תעשיית הרכב שלו. או במלים אחרות, הרגולטור האירופי מעניק מטריית הגנה ליצרניות הרכב האירופיות.

לכן האיחוד האירופי מאוד מקפיד על רמות הפליטה של גזי חממה, אולם מעלים עין מפליטת גאזים מסוכנים לבריאות. הדבר מובן: החשיבות העצמומה של תעשיית הרכב לכלכלת אירופה מסייעת ליצרנים ללחוץ על הפקידים בבריסל להתאים את התקנות לנוחיותם ולמצוא הקלות שלא יפגעו בתעשייה.

כך למשל, דגמים חדשים של מכוניות נדרשים לעמוד בבדיקות רישוי הנעשות במעבדה ולא בכביש. הרגולטור האירפוי מאפשר ליצרנים לבצע כיוונונים מיוחדים (Fine Tuning) של המנועים כדי להצליח במבחנים. ההקלות מפתיעות: מותר להם להכניס שמנים מיוחדים במנוע ובתיבת ההילוכים המשמשים רק במהלך הבדיקות. מדובר בשמנים שפותחו ויוצרו רק לצורכי הבדיקות האלה.

מערכות הדינמו והקירור מופרדות מהמנוע כדי להקל על העומס (הסוללה מספיקה לצורך סדרת הבדיקות), והצמיגים מנופחים בלחץ המקסימלי והם חלקים לגמרי. קיים אפילו חומר מריחה מיוחד להפחתת הגרר של הצמיגים במהלך הבדיקה. כל אלה הם שקרים בחסות החוק. הטעות של פולקסווגן היתה בכך שהיא הלכה צעד אחד רחוק מדי – וביבשת אחרת. היא שכחה שהרגולטור האמריקאי לא חושב שתפקידו להגן על תעשיית הרכב האירופית.

טירוף ארגוני: אובססיית הצמיחה

וקיים גם ההיבט של התרבות הארגונית, אשר דחף את פולקסווגן לסוג של מאבק צמיחה חסר מעצורים. בשנים האחרונות היא נוהלה על-ידי שני מנכ"לים המוגדרים על-ידי רבים כדיקטטורים חסרי-פשרות (ושונאים זה את זה). הראשון היה פרדיננד פייך, נכדו של פרדיננד פורשה האגדי, והשני הוא ד"ר מרטין ווינטרקורן שפוטר לפני חודש. שניהם היו אחוזים באובססיית צמיחה ורצו להפוך את פולקסווגן לתאגיד הרכב הגדול והמתקדם בעולם.

במקביל למאבק מול טויוטה, שני המנכ"לים נאבקו אחד בשני ובחודש אפריל האחרון כל אחד מהם ניסה להרחיק את השני המחברה. הדירקטוריון תמך בווינטקורן ופיייך נאלץ לפרוש. המאבק זיעזע את בעלי המניות ומחיר המנייה של פולקסווגן בבורסה הגרמנית צנח בחדות, עוד לפני גילוי פרשת ההונאה האמריקאית.

במסגרת אובססיית הצמיחה, רכשה פולקסווגן חברות רבות. בהן את יצרניות המשאיות סקאניה השבדית ו-MAN הבווארית, את החברות אאודי, סקודה וסיאט, ואף מותגי יוקרה כמו בנטלי, בוגאטי ולמבורגיני. וצחוק הגורל – גם את פורשה. המנכ"ל הקודם של פורשה, וידקינג, הצליח להבריא את היצרנית היוקרתית והמקרטעת, ולהעלות את שווי השוק שלה מ-300 מיליון אירו לכ-25 מיליארד אירו. בשלב הזה הוא החליט להשתלט על פולקסווגן הענקית, אלא שהמהלך נכשל והוא השיג תוצאה הפוכה: בשנת 2012 השתלטה פולקסווגן על פורשה וזו איבדה את עצמאותה.

בשבוע שעבר מונה לפוקלסווגן מנכ"ל חדש, מתיאס מילר, אשר ניהל את חטיבת פורשה. מילר הכריז על מדיניות חיסכון (כלומר פיטורים) "ללא פגיעה בעתיד" (כלומר יותר תקציבי פיתוח). במקביל, החברה החלה במגעים עם משרד עורכי הדין שטיפל בתביעות הענק נגד BP לאחר שאסדת קינוח הנפט שלה התפוצצה במפרץ מקסיקו בשנת 2010.

האם הלקח יילמד?

VOLKSWAGEN

ההכרזות האלה אוששו במקצת את מניית פולקסווגן בבורסה, אולם לא סילקו את ענני הדאגה. שכן, יכול להיות שהטעות של פולקסווגן גדולה בהרבה: היא מנסה בכל מחיר להתאים את הטכנולוגיה המסורתית שלה לדרישות חדשות המתאימות לטכנולוגיות עתיד מסוג חדש לגמרי. הבעיה שלה שהיא מנסה לחסוך כמה מיקרו-גרמים של גז מסוג כזה או אחר – במקום להמציא את המכונית מחדש. ועל כך בכתבה הבאה.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: חדשות , תעשייה וניהול

פורסם בתגיות: featured