ירידה של 23% ב-2016 בהשקעות הראשונות בחברות סטרט-אפ
26 ינואר, 2017
מספר ההשקעות ירד מ-440 ל-341, כך על פי דוח של IVC-APM. בסבבי A דווקא נרשמה עלייה של 14%
עוד נתון מדאיג על מצבו של עתיד ההיי-טק הישראלי. על פי דוח חברת המחקר IVC, בשיתוף עם משרד עורכי הדין APM).ב-2016 חלה ירידה של 23% במספר ההשקעות הראשונות בחברות סטרט-אפ ישראליות על ידי קרנות הון סיכון ישראליות וזרות. ב-2016 עמד מספר ההשקעות הראשונות על 341, וזאת לעומת 440 השקעות ב-2015.
הדוח גם הציג את דירוג קרנות הון הסיכון הפעילות ביותר בישראל לשנת 2016. על פי הדו"ח, בראש רשימת הקרנות הפעילות ביותר בשנת 2016 ניצבו שלוש קרנות הון סיכון, שכל אחת מהן ביצעו כשמונה השקעות ראשונות בשנה האחרונה:UpWest Labs – קרן מיקרו המנהלת כ-9 מיליון דולר, סינגולריטים – המנהלת 152 מיליון דולר בשלוש קרנות, ושתי קרנות של OurCrowd, בהן 20 מיליון דולר. קרנות אלה התברגו בראש רשימת הקרנות הפעילות גם בשנת 2015.
הדוח למעשה מגלה מגמה שבה קרנות ההון סיכון העדיפו להתמקד בהשקעה בחברות מבוססות יותר, שכבר ביצעו גיוסים מוקדמים, וגילו נכונות פחות יותר להשקיע בחברות בשלבי הפיתוח ההתחלתיים.
הדוח הצביע על התפלגות ההשקעות בין קרנות ישראליות לקרנות זרות. ב-2016 ביצעו קרנות הון סיכון ישראליות כ-146 השקעות ראשונות, ירידה של 30% בהשוואה ל-2015, שבה בוצעו כ-210 השקעות ראשונות על ידי קרנות ישראליות. מנגד, קרנות ההון הסיכון הזרות ביצעו ב-2015 רק 195 השקעות ראשונות, ירידה של 32% לעומת 2015.
מניתוח של התפלגות הסבבים שבהם בוצעו ההשקעות הראשונות של קרנות הון הסיכון מגלה כי חלה עלייה רק בסבבי A, שעלו ב-2016 ב-14%, מ-136 בשנת 2015 ל-155 ב-2016. לעומת זאת, במספר ההשקעות בסבבי סיד חלה ירידה של 43%, ובסבבי B חלה צניחה של 46% בהשקעות הראשונות ב-2016. גם בסבבי השקעה מתקדמים יותר (סבבי C ומעלה) נרשמה ירידות של 18% במספר ההשקעות הראשונות בשנת 2016.
יונתן אלטמן, יו"ר APM, מציין כי "ניתן לראות מהנתונים כי המשקיעים באופן כללי, השקיעו פחות בחברות סיד ולפיכך נטו להקטין את הסיכון. אין לדעת אם מגמה זו תמשך, שכן 2016 היתה שנה של תהפוכות פוליטיות וחברתיות שנתנו אותותיהם בשווקים והשפיעו על כולנו בתהליכי קבלת החלטות אם באופן מודע ואם באופן לא מודע. יש לחכות ולהמתין לרבעון הראשון והשני של 2017 ולהבין אם מדובר במגמה".
קובי שימנה, מנכ"ל IVC, אמר כי "קרנות שונות נוקטות באסטרטגיות שונות להשקעה בשוק הישראלי. יש קרנות שמתמחות בשלב מסוים – מוקדם או מאוחר, בדרך כלל – בעוד שקרנות אחרות מפזרות את ההשקעות שלהן על פני שלבים שונים. יחד עם זאת, לא כל מי שמצהיר על עצמו כמשקיע בשלב מסוים, בהכרח עושה השקעות ראשונות רק באותו השלב".
הוא מוסיף ואומר, "אחד המאפיינים הייחודיים של שוק ההיי-טק הישראלי הוא העובדה שהסבבים כאן לא בהכרח עונים על התבנית המקובלת בתחום ההון-סיכון. מחד, אנחנו רואים חברות שמדלגות על סבבי Seed ומגייסות סבב A בשלב מוקדם יחסית, ומאידך, אנחנו רואים חברות שמשהות את הגיוס ומגיעות לסבב A בשלבים מאוחרים יותר, כשהן יכולות לגייס סכום משמעותי יותר. השורה התחתונה היא שלמעט עובדת היותו ראשון, אין דבר כזה 'סבב A טיפוסי' בישראל – כמו שיש בארצות הברית, למשל – והקרנות הפעילות ביותר מתאימות את עצמן לסביבה המקומית, במקום להיצמד להצהרות".
פורסם בקטגוריות: גיוסי הון , חדשות , מחקרים ונתוני שוק
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
