"חברות ישראליות מצליחות רק בשוקי נישה"

12 מרץ, 2018

שנת 2017 היתה השנה הטובה ביותר למניות הטכנולוגיה הישראליות מאז שנת 2000. בריאיון ל-Techtime, משרטט סרגיי וסצ'ונוק מבית ההשקעות אופנהיימר ישראל, את סוד ההצלחה של נובה, קמטק, טאואר-ג'אז ואורבוטק

שנת 2017 היתה שנה מצוינת עבור מניותיהן של חברות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בנסד"ק. חברות כמו טאואר-ג'אז, נובה, סולאר-אדג', קמטק, אורבוטק, נייס, צ'ק פוינט ועוד, הציגו תשואות דו-ספרתיות וחלקן אף תלת-ספרתיות. בבית ההשקעות "אופנהיימר ישראל" (Oppenheimer Israel), המסקר את חברות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בנאסד"ק, מציינים כי "השנה שחלפה מצטיינת בתור השנה הטובה ביותר עבור הישראליות בנסד"ק מאז שנת בועת הטכנולוגיה של 2000".

עם זאת, בבית ההשקעות מוסיפים כי להבדיל מהתקופה שקדמה להתפוצצות בועת הדוט-קום, שבה מרבית החברות רשמו הפסדים וחלקן אף פשטו רגל, בתקופה הנוכחית כמעט לא ניתן למצוא חברות טכנולוגיה ישראליות ללא מודל עסקי המבוסס על רווחיות, ומרביתן הציגו קפיצת מדרגה הן בצמיחה והן ברווחיות.

שבע המצליחות של 2018

העליות החדות של הישראליות בנאסד"ק בשנה שעברה מציבות אתגר בפני המשקיעים המחפשים רעיונות השקעה שעדיין מתומחרים בצורה אטרקטיבית יחסית לקצב הצמיחה. בסקירה של אופנהיימר ישראל בתחילת השנה, סימן בית ההשקעות 7 מניות של חברות טכנולוגיה ישראליות שעשויות להמשיך את מגמת העלייה גם ב-2018: אורבוטק, מלאנוקס, טאואר-ג'אז, נייס, סולאר-אדג', קמטק ופוינטר. האנליזות של אופנמהיימר ישראל בוחנות את הנתונים הפיננסיים של החברה לצד ההיבטים הטכנולוגיים, ובכך מספקות זווית מעניינת על מעמדן של חברות הטכנולוגיה הישראליות בשוק העולמי. שוחחנו עם סרגיי וסצ'ונוק (בתמונה למעלה), אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, כדי ללמוד מה הופך מניה טכנולוגית ליעד להשקעה, ומה סוד ההצלחה של חברות הטכנולוגיה הישראליות בשנים האחרונות.

לפי איזה פרמטרים אתה בוחן מניה של חברה טכנולוגית?

וסצ'ונוק: "שני הפרמטרים החשובים ביותר הם שיעור הצמיחה ושיעור הרווחיות, וחשוב שתהיה התאמה ביניהם. חברה שצומחת בהכנסות צריכה לצמוח גם ברווח, וכשהצמיחה של החברה גבוהה מצמיחת השוק, הדבר מעיד שיש לחברה יתרון טכנולוגי בתחום שלה. אם החברה מציגה רווחיות גבוהה – זה אומר שהיא שומרת על היתרון הטכנולוגי והמעמד התחרותי שלה. משקיעים נזהרים כשהם רואים פגיעה ברווחיות, גם אם יש צמיחה בהכנסות. אם אתה צומח בעקבות הורדת מחירים, זה לא מודל עסקי טוב. חברה מובילה טכנולוגית לא צריכה להוריד מחירים – להיפך".

מה מייחד את חברות טכנולוגיה ישראליות?

"בשל גודלן, חברות ישראליות לא יכולות להיות מובילות שוק. לכן, ככלל, חברות הטכנולוגיה הישראליות שהצליחו בגדול הן חברות נישה, במובן החיובי של המילה: חברות שהתמקדו בנישה ספציפית משלהן בתוך השוק הגדול, כמו מובילאיי, נובה או טאואר-ג'אז. מדובר בחברות שהתחילו בקטן ונבנו לאורך זמן, והן מספקות ללקוחותיהן ערך מוסף רב שמאפשר להם להציג רווחיות גבוהה.

"ישנן דוגמאות ספורות של חברות ישראליות שלמעשה המציאו את השוק של עצמן, כמו צ'ק פוינט, שהיתה הראשונה שפיתחה פיירוול יעיל לארגונים, ובכך הצליחה לבסס לעצמה מעמד של מובילת שוק עולמית".

הדיסק-און-קי לא הספיק ל-M-Systems

כדוגמה הפוכה, מזכיר סרגיי את חברת M-Systems הישראלית, שאומנם חוללה מהפיכה בשוק פתרונות האחסון עם פיתוח הדיסק-און-קי בתחילת שנות האלפיים, אך לא הצליחה לצמוח לכדי חברה בינלאומית גדולה ולבסוף נמכרה ב-2006 למתחרה סנדיסק. "M-System רצתה להיות חברה מובילה בשוק גדול מאוד, שוק הזיכרונות, ובמבחן הזמן היא נכשלה. למרות מוצר פורץ הדרך שלה, היא לא הצליחה להציג רווחיות לאורך זמן.

"בשוק הזיכרונות קשה מאוד ליצור יתרון טכנולוגי לאורך זמן. המתחרות הגדולות של החברה, ובעיקר החברות הסיניות, החלו לחקות את המוצר ולנגוס משמעותית בשווי השוק של M-Systems, ולכן היא נמכרה ונבלעה בתוך סנדיסק. בשורה התחתונה, אם אתה לא חברת נישה, רוב הסיכויים שלא תצליח. לחברה ישראלית חשוב לאתר נישה שבה יהיה לה יתרון תחרותי והיא תוכל לספק ערך מוסף ללקוחות שחברות אחרות לא מספקות".

מודל השבבים זולג לעולם הסייבר

סרגיי סבור שזהו גם סוד ההצלחה של חברות הסייבר הישראליות. "אפשר לראות את שוק הסייבר כתחום נישה בתוך שוק התוכנה הגדול, וחברות ישראליות כמו פאלו אלטו, סייבר-ארק ועוד, הצליחו לתפוס בו מעמד מוביל. יש כמה מגמות שתורמות להתרחבות של חברות הסייבר הישראליות. מגמה בולטת אחת היא הרגולציה והקומפליינס, שמחייבים ארגונים וחברות להשקיע במערך הגנת הסייבר. ההשקעה בסייבר הפכה מרשות לחובה. כמו כן, ברור שגם העלייה באופי ובהיקף האיומים תורמת לצמיחה של חברות הסייבר".

מניותיהן של טאואר-ג'אז, סולאר-אדג', פוינטר, מלאנוקס, נייס, צ'קפוינט, אורבוטק וקמטק בנאסד"ק

חברות הסמיקונדוקטור הישראליות צמחו יותר מהשוק

שנת 2017 היתה שנה מצוינת לחברות הסמיקונדוקטור הישראליות. חברות כמו נובה, אורבוטק, טאואר-ג'אז וקמטק הציגו הכנסות שיא וצופות את המשך הצמיחה גם ב-2018. רבות מחברות הסמיקונדוקטור בעולם נהנו בשנה החולפת מהצמיחה האדירה בשוק הזיכרונות, אך סרגיי סבור כי הצמיחה של החברות הישראליות לא היתה תלויה בשגשוג בשוק הזיכרונות. "בשנת 2017 נרשמה צמיחה חריגה בשוק הסמיקונדוקטור, בעיקר הודות לשוק הזיכרונות. אבל אם מוציאים מהתמונה את שוק הזיכרונות, שוק הסמיקונדוקטור ב-2017 צמח בשיעורים חד-ספרתיים בלבד, בדומה לממוצע שנים האחרונות.

"שוק הזיכרונות השפיע במידה פחותה על חברות הסמיקונדקטור הישראליות, שלמרביתן יש נתח קטן בשוק הזיכרונות. החברות הישראליות הצליחו לצמוח משום שהן מספקות ללקוחות יכולת לשפר תהליכי ייצור ואת הרווחיות, בשוק שאינו צומח. אין בהכרח קשר בין הצמיחה של החברה לבין הצמיחה של הלקוחות ושל שוק היעד. כחברת נישה אתה פחות תלוי במגמות המקרו. הישראליות הציגו צמיחה גבוהה יותר מהצמיחה של השוק".

האם אינטל תרדים את מובילאיי?

נישה צומחת נוספת שבו החברות הישראליות מתבלטות היא תחום החיישנים לכלי-רכב אוטונומיים. לצד חברות ציבוריות כמו פורסייט ומובילאיי (שיצאה מהבורסה לאחר עיסקת אינטל), ישנן חברות סטארט-אפ רבות המפתחות טכנולוגיות חישה לכלי-רכב אוטונומיים, כמו אינוביז, אוטוטוקס, Vayyar, ארבה רובוטיקס ועוד. "יש בישראל הרבה מאוד סטראט-אפים בתחום הרכב, והמון משקיעים והון סיכון. בשוק הרכב האוטונומי, מי שיצליח לפתח ראשון את הטכנולוגיה יכבוש את השוק. לאלה שיבואו אחריו יהיו סיכויים פחותים בהרבה. השוק עדיין מחפש את עצמו. אין סטנדרט אחד אלא מספר טכנולוגיות שרצות במקביל, וכרגע אי-אפשר לחזות איזו טכנולוגיה תנצח. סביר להניח שחברות רבות ייעלמו או שיעשו אקזיטים צנועים".

סרגיי מעלה סימני שאלה לגבי עתידה של מובילאיי בתוך אינטל. "מובילאיי היא סיפור הצלחה מדהים, שכמו חברות ישראליות אחרות, אופיינה בהתמקדות בנישה. היא הציגה טכנולוגיה שחוללה מהפיכה בשוק, וידעה לבסס קשרים עם יצרניות הרכב. אולם עכשיו, לאחר שנרכשה על-ידי אינטל, היא נמצאת בסכנה: אינטל היא חברה שבבים ותחום הרכב אינו ליבת הפעילות שלה. להערכתי, ישנה סכנה שהפעילות של מובילאיי תדעך לאורך זמן בתוך אינטל".

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: אנשים , השקעות והון סיכון , סמיקונדקטורס