Weebit Nano מתכננת ייצור המוני של זכרונות ReRAM ב-2021

24 מרץ, 2019

דדי פרלמוטר ויואב ניסן כהן מסייעים לחברה מהוד השרון הנמצאת במשא ומתן עם מספר פאבים ועם לקוחות. המטרה: לספק IP של זכרונות התנגדותיים ליצרני רכיבי ASIC ו-SoC

בתמונה למעלה: רכיב ReRAM בנפח של 4kbit. מהרכיבים הראשונים של וויביט ננו. צילום: Techtime

חברת Weebit Nano מהוד השרון נערכת לייצור מסחרי של טכנולוגיית הזכרון ההתנגדותי (ReRAM) שהיא פיתחה. להערכת המנכ"ל, קובי חנוך, היעד כיום הוא לסגור על הסכם ייצור עם יצרן שבבים ועל הסכם מכירה עם לקוח ראשון. "אנחנו נמצאים כעת בשלבי העברת הייצור אל פאב סטנדרטי ונמצאים במו"מ עם מספר פאבים. המטרה היא לסגור חוזה ראשון ב-2019 ולהתחיל בייצור המוני כבר בשנת 2021 בתהליך המבוסס על פרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ".

דדי פרלמוטר ויואב ניסן כהן מסייעים לחברה

במקביל, החברה החלה בגיוס צוות פיתוח יתכנן את מעגלי הבקרה מסביב לזיכרון. המטרה של החברה היא לפעול במתכונת של חברת קניין רוחני (IP) אשר מוכרת מודולי זכרון שהלקוחות יכולים להטמיע בתוך רכיבי ASIC שהם מפתחים. המעבר למיסחור הטכנולוגיה נעשה בליווי שניים מהענקים של תעשיית השבבים הישראלית: הראשון הוא דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית שניהל במשך מספר שנים את אסטרטגיית המחשוב שלה וכיום דירקטור במלאנוקס.

כיום פרלמוטר משמש כיו"ר וויביט ננו. השני הוא יואב ניסן כהן, שהיה ממייסדי חברת טאואר-ג'אז ומנכ"ל החברה במשך מספר שנים. ניסן כהן משמש כיום כדירקטור בכיר בחברה. ביוני 2018 השלימה החברה אבן דרך משמעותית כאשר הכריזה על זכרון בנפח של 1Mb שיוצר ב-STMicroelectronics בתהליך של 40 ננומטר.

זיכרון ReRAM – Resistive Random Access Memory, משלב בין היתרונות של הפלאש (שהוא בלתי נדיף אולם איטי) ושל ה-DRAM (שהוא מהיר אך נדיף): ה-ReRAM הוא בלתי נדיף, מהיר, פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך. הוא מבוסס על שימוש בחומרים המשנים את ההתנגדות החשמלית שלהם בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוק ממקור הכוח, וכך המידע אינו הולך לאיבוד.

מנכ"ל וויביט ננו, קובי חנוך, עם פרוסת סיליקון 200 מ"מ הכוללת רכיבי ReRAM
מנכ"ל וויביט ננו, קובי חנוך, עם פרוסת סיליקון 200 מ"מ הכוללת רכיבי ReRAM

אומנם וויביט ננו אינה היחידה בשוק המפתחת זכרון התנגדותי, אולם היא מגיעה עם יתרון משמעותי: ההטכנולוגיה שלה מאפשרת לייצר את מודולי הזכרון בטכנולוגיית CMOS סטנדרטית משום שהיא מוססת על ייצור באמצעות סיליקון אוקסיד (SiOx). לדברי חנוך, הטכנולוגיה ניתנת ליישום גם בתהליכי ייצור ממוזערים של 7 ננומטר ומטה, מכיוון שגודל הצומת מוגדר על-ידי הטרנזיסטור הדוחף את תא הזיכרון, ולא על-ידי תא הזיכרון עצמו.

בין צרפת, אוסטרליה והוד השרון

וויביט ננו היא חברת סמיקונדקטורס יוצאת דופן, הן באופן שבו היא הוקמה והן בשיטת הפעולה שלה. החברה הוקמה על-ידי שני משקיעים ישראלים המעדיפים להישאר אנונימיים אשר פיתחו שיטת יזמות מעניינת: הם מזהים פטנטים בעלי פוטנציאל, רוכשים רשיון שימוש, מנפיקים את החברה ויוצאים ממנה מוקדם. החברה הוקמה ב-2015 לאחר ששני המשקיעים פגשו את פרופ' טור מאוניסרסיטת רייס בארה"ב, אשר סיפר להם אודות המחקר שלו. הם חתמו איתו על הסכם זיכיון לפטנט שלו בתחום ReRAM, והנפיקו אותה בבורסה המרכזית באוסטרליה (ASX) באמצעות רכישת שלד בורסאי.

כיום היא נסחרת לפי שווי שוק של 17.6 מיליון דולר אמריקאי. החברה פועלת בעצמאות רבה יחסית לאחר שהמשקיעים המייסדים מכרו את רוב מניותיהם וכיום אין לה גרעין שליטה מובהק, מכיוון שלמשקיעים הכי גדולים יש פחות מ-5% מהמניות. קובי חנוך הגיע לחברה לקראת סוף 2017. הוא החל את דרכו בתעשיית השבבים בחברת נשיונל סמיקונדקטורס (שממנה יצאה טאואר-ג'אז), היה אחד ממייסדי Verisity שנמכרה לקיידנס בשנת 1995 תמורת כ-315 מיליון דולר ושימש כסמנכ"ל המכירות הבינלאומיות של Jasper וכיועץ לחברות סטארט-אפ.

ממשלת צרפת מסבסדת את הפיתוח הטכנולוגי

גם הפיתוח הטכנולוגי נעשה במתכונת מיוחדת: החברה עובדת בשיתוף פעולה עם מכון המחקר הצרפתי Leti, שבמעבדותיו נערכים הניסויים ושם נמצא צוות המחקר והפיתוח המרכזי. חנוך: "חיפשנו פאב העוסק במחקר ופיתוח ולא בייצור. התלבטנו בין IMEC ו-Leti ובסוף בחרנו ב-Leti. כשעשינו את ההסכם, גילינו שיש להם עוד יתרון אדיר: ממשלת צרפת רוצה לעודד הייטק ומחזירה לנו במזומן  60 סנט עבור כל אירו שאנחנו משלמים למכון. בנוסף, כשאנחנו מגייסים דוקטורנט צעיר, אנחנו מקבלים בחזרה 120% מעלות שכרו בשנתיים הראשונות. כיום יש כ-20 חוקרים ב-Leti העובדים עבורנו".

החברה מתכננת להתמקד בשוק ה-ASIC וה-SoC כדי לספק מענה לבעיה מוגדרת: יצרני זכרונות הפלאש התגברו על הקושי בהקטנת גודל הצומת מתחת ל-28 ננומטר על-ידי ייצור תלת מימדי, שבו תאי הזיכרון מוערמים אחד על -גבי השני והייצור מגיע עד ל-96 שכבות חומר. אלא שבייצור ASIC אי-אפשר להגדיר ייצור לגובה של חלק מהשבב והוא צריך להיות אחיד בגובהו. לדברי קובי חנוך, "כאן ה-ReRAM נכנס לתמונה. הוא מספק ליצרנים טכנולוגיה מושלמת לשיבוץ זיכרון בתוך השבב".

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: חדשות , סמיקונדקטורס , תעשייה ישראלית

פורסם בתגיות: ReRam , Weebit Nano , זכרונות