אפלייד מטיריאלס הכריזה על מכונות לייצור זכרונות MRAM ,ReRAM ו-PCRAM

בתמונה למעלה: מערכת Endura Clover לייצור זכרונות MRAM התנגדותיים

חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) פיתחה שתי מערכות ייצור שבבים מסוג חדש לחלוטין, המאפשרות לייצר רכיבי זיכרון מסוג MRAM ,ReRAM ו-PCRAM, המיועדים בעיקר לשימוש ביישומי IoT הדורשים זכרונות אמינים, זולים וחסכוניים מאוד באנרגיה. שתי המערכות החדשות הן Endura Clover ו-Endura Impulse. "פלטפורמות Endura החדשות הן המערכות המתוחכמות ביותר לייצור שבבים אשר אפלייד ייצרה אי-פעם", אמר מנהל קבוצת הסמיקונדקטורס באפלייד מטיריאלס, ד"ר פראבו ראג'ה. "הצלחנו לשלב מספר רב של טכנולוגיות הנדסת חומרים במקביל למטרולוגיה ולייצור שכבות ומבנים חדשים, אשר לא התאפשרו עד היום".

מאחורי ההכרזה ניצב משבר בתעשיית רכיבי הזכרון שהתעשייה מחפשת מענה עבורו. הטכנולוגיות הנפוצות כיום לזיכרונות הן Flash NAND ו-DRAM שהומצאו לפני עשרות שנים ונמצאות בכל התקן או מערכת דיגיטלית. אולם הן מתחילות להגיע לקצה גבול יכולת השיפור שלהן. זיכרון פלאש הינו זיכרון בלתי-נדיף השומר על המידע כאשר המכשיר כבה ולכן מצוי בשימוש נרחב באבזרים מבוססי סוללה וביישומים הרושמים ומוחקים כמויות גדולות של מידע, כגון מכשירי מובייל, כונני SSD, התקני USB ועוד. אולם הוא מספק קצב איטי יחסית של כתיבת וקריאת מידע.

תעשיית רכיבי הזיכרון בצומת של קבלת החלטות

לכן ביישומים הדורשים הרצת מידע מהירה כמו למשל בזכרונות מטמון לצד המעבד, נעשה שימוש בזיכרון מסוג DRAM. אולם זהו זיכרון נדיף המאבד את המידע ברגע שהמכשיר כבה. כיום התעשייה מחפשת מענה לדרישות חדשות: זיכרון בלתי נדיף בעל מהירות כתיבה וקריאה גבוהה, קיבולת נתונים (נפח זיכרון) גדולה והספק עבודה נמוך. בשנתיים האחרונות התעשייה מייצרת זכרונות בטכנולוגיית 3D NAND, המאפשרת להציב תאי זיכרון אחד על גבי השני באופן רב-שכבתי (תצורת מגדל), ועל-ידי כך לדחוס יותר קיבולת זיכרון בשבב יחיד.

אולם הההערכה הרווחת היא שתהליכי הייצור של הרכיבים החדשים מורכבים ויקרים מאוד ושרכיבי 3D NAND לא יצליחו לעמוד בדרישות המהירות וצריכת ההספק שהמוצרים החדשים דורשים. על הרקע הזה החל הפיתוח של טכנולוגיות זיכרון חדשות, כשהמובילות הן MRAM, ReRAM ו-PCRAM. אומנם הן מבטיחות יתרונות ייחודיים, אבל הן מבוססות על שימוש בחומרים חדשים שהתעשייה לא מכירה וקשים להתאמה לייצור המוני. לכן הההכרזה החדשה של אפלייד מטיריאלס היא בעלת משקל חשוב.

 

מערכת Endura Impulse לייצור זכרונות PCRAM ו-ReRAM
מערכת Endura Impulse לייצור זכרונות PCRAM ו-ReRAM

התכונות המופלאות של זיכרון מגנטי

זיכרון MRAM הוא זכרון מגנטי (Magnetic Random-Access Memory) ונחשב לזכרון שיכול להחליף את הפלאש. הוא עשוי מחומרים מגנטיים עדינים המשמשים בדרך כלל בכונני דיסקים קשיחים. MRAM הוא זיכרון בלתי-נדיף אבל מהיר מאוד, וככל הנראה צפוי להחליף בשבל הראשון את זכרונות SRAM כזיכרון מטמון רמה 3. ניתן גם לשלב MRAM בשכבות העורפיות של שבבי IoT ובכך להקטין את מימדי השבב ואת העלויות.

כדי לסייע בהעברת MRAM לייצור המוני, חברת אפלייד מטיריאלס הכריזה השבוע על מערכת Endura Clover MRAM PVD הבנוייה משבעה תאי עיבוד נפרדים של פרוסת הסיליקון בתנאי ואקום גבוה. זוהי מערכת ה-300 מ"מ הראשונה בתעשייה לייצור המוני של זכרונות MRAM. היא מסוגלת לשקע עד חמישה חומרים שונים בכל תא. כדי לייצר זכרונות MRAM יש צורך בשיקוע של לפחות 30 שכבות שונות של חומר ברמת דיוק של מספר אנגסטרם בודדים, ובלא להוציא את פרוסת הסיליקון מתא הוואקום כאשר נעשה מעבר משכבה לשכבה או מחומר לחומר.

כדי להבטיח איכות ייצור אופטימלית, המערכת כוללת ציוד מטרולוגיה המשולב בתוך מערכת הייצור, אשר מבצע בדיקת עובי השכבות ברמת דיוק של חמישית אנגסטרם (0.2Angstrom). פלטפורמות הייצור השנייה היא Endura Impulse המיועדת לייצר שבבי זכרון מסוג ReRAM – Resistive RAM, ומסוג PCRAM – Phase-Change RAM. זכרון ReRAM משלב את יתרונות הפלאש (בלתי נדיף) וה-DRAM (מהיר): הוא בלתי נדיף, מהיר, פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך.

כיצד מייצרים "זכוכית זוכרת"

טכנולוגיית ReRAM מבוססת על שימוש בחומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי (בדומה לנתיך), ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר הניתוק ממקור הכוח. טכנולוגיית PCRAM מבוססת על היכולת של גביש זכוכית המזוהם בחומרים מוגדרים, לשנות את מצב הצבירה שלו מגבישי לאמורפי ולהיפך, באמצעות זרם חשמלי. גם הוא בלתי נדיף, מהיר, מאפשר הגדלת כמות באמצעות יצירת מספר שכבות ופחות סובל מזליגות בהשוואה לזכרונות פלאש (הטכנולוגיה נמצאת בשימוש נרחב בדיסקים מסוג DVD).

שני סוגי הזכרון האלה מתחרים על מקומה של טכנולוגיית DRAM. פלטפורמת Endura Impulse כוללת תשעה תאי ייצור תהליכיים בתנאי ואקום, בדומה למערכת Clover. גם כאן מערכת הבקרה והמטרולוגיה משולבת בתהליך הייצור עצמו, ומספקת מדידות של התהליכים ברמת דיוק של 0.2 אנגסטרם כדי להבטיח ייצור ברמת דיוק של אנגסטרמים בודדים.

שבב ה-ReRAM של וויביט ננו עומד בקריטריונים המסחריים של שוק הזיכרונות

[בתמונה למעלה: רכיב ReRAM בנפח של 4kbit. מהרכיבים הראשונים של וויביט ננו. צילום: TechTime]

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) פרסמה אתמול (ד') תוצאות עדכניות על הביצועים של זיכרון ה-ReRAM שהיא מפתחת. המבדקים, שנערכו במכון המחקר והפיתוח Leti שבו החברה מפתחת את המוצר שלה, העלו כי העמידות של אב-הטיפוס הנוכחי הינה כמיליון מחזורי כתיבה, ואילו משך חייו של תא הזיכרון הינו כ-10 שנים. על פי החברה, מדובר בשיפור ניכר בהשוואה לניסויים הקודמים.ונתונים המעמידים אותה בחזית התעשייה בפיתוח זיכרון ReRAM. בתוך כך, מניית החברה הכפילה את ערכה בחודש האחרון, וזאת לאחר ששני מייסדי החברה מכרו את יתרת מניותיהן ולמעשה יצאו לחלוטין מהחברה.  

בתחום הזיכרונות ישנם שני פרמטרים מרכזיים לבחינת הביצועים של שבב הזיכרון. הראשון, עמידות (Endurance), מתייחס למספר הפעמים שניתן לכתוב מידע בזיכרון לפני שהוא יישחק לחלוטין. לשם השוואה, הסטנדרט בזיכרון פלאש בלתי נדיף, המשמש בהתקני USB, העמידות המקובלת נעה בין 1,000 ל-10,000 מחזורי כתיבה. בזיכרון משובץ (Embedded) העמידות עשויה להגיע לכ-100,000 מחזורי כתיבה.

הפרמטר המרכזי השני הינו אורך החיים (Retention), כלומר משך הזמן שתא הזיכרון מסוגל לשמור באופן פסיבי את המידע לפני שיימחק. פרמטר זה נבדק במעבדה על ידי העמידות של תא הזיכרון בטמפרטורות גבוהות. המבדקים שערכה וויביט ננו העלו כי תא הזיכרון שלה עמיד כרגע בטמפרטורה של כ-130-150 מעלות צלזיוס, או 10 שנים במונחי זמן. מוויביט ננו מסרו ל-TechTime כי העמידות הגבוהה הזו מכשירה את הזיכרון לשמש ליישומים בתעשיית הרכב, המצריכים עמידות בפני טמפרטורות גבוהות.

הביצועים הנוכחיים שמציגה החברה עומדים כבר בקריטריונים מסחריים בתחום הזיכרונות. אב-הטיפוס הנוכחי של וויביט ננו הינו במערך של 1 מגה-ביט (1Mb), כלומר מיליון תאי זיכרון עובדים. החברה מייצרת את אבות-הטיפוס שלה על גבי פרוסות סיליקון אוקסידי של 300 מילימטר ובטכנולוגיה של 28 מילימטר. החברה מתכננת לצאת לשוק ב-2021, כששוק היעד הראשוני הוא שוק הזיכרונות המשובצים.

שני המייסדים יצאו סופית מהחברה

בתוך כך, מנייתה של וויביט ננו, הנסחרת בבורסה המרכזית של אוסטרליה (ASX) טיפסה מאז ה-9 באפריל מ-0.39 דולר אוסטרלי ל-0.78 דולר אוסטרלי, ושווי השוק של החברה הינו כעת על 50 מיליון דולר אוסטרלי. הזינוק החד נרשם לאחר שלפני מספר שבועות שני המייסדים הישראלים של החברה מכרו את יתרת המניות שהחזיקו ויצאו לגמרי מהחברה.

שני המייסדים הקימו את וויביט ננו ב-2015 לאחר שרכשו מפרופסור ג'יימס טור מאוניברסיטת רייס את הפטנט המשמש כבסיס לפיתוח זיכרון ה-ReRAM. הם מיזגו את פעילות החברה לתוך שלד בורסאי והנפיקו את החברה באוסטרליה. מדובר בשני משקיעים פיננסיים, הנוהגים להנפיק חברות סטרט-אפ טכנולוגיות ולממש רווח תוך תקופה יחסית קצרה לאחר שהמנייה מבצעת את העלייה הראשונית לאחר ההנפקה. בשנה האחרונה החלו שני המייסדים למכור בהדרגה את אחזקותיהם, מה שיצר לחץ שלילי על מחיר המניה. כעת, כשהם מחוץ לשוק, נראה שהחברה מושכת משקיעים חדשים.  

לכתבות נוספות על החברה: Weebit Nano

Weebit Nano מתכננת ייצור המוני של זכרונות ReRAM ב-2021

בתמונה למעלה: רכיב ReRAM בנפח של 4kbit. מהרכיבים הראשונים של וויביט ננו. צילום: Techtime

חברת Weebit Nano מהוד השרון נערכת לייצור מסחרי של טכנולוגיית הזכרון ההתנגדותי (ReRAM) שהיא פיתחה. להערכת המנכ"ל, קובי חנוך, היעד כיום הוא לסגור על הסכם ייצור עם יצרן שבבים ועל הסכם מכירה עם לקוח ראשון. "אנחנו נמצאים כעת בשלבי העברת הייצור אל פאב סטנדרטי ונמצאים במו"מ עם מספר פאבים. המטרה היא לסגור חוזה ראשון ב-2019 ולהתחיל בייצור המוני כבר בשנת 2021 בתהליך המבוסס על פרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ".

דדי פרלמוטר ויואב ניסן כהן מסייעים לחברה

במקביל, החברה החלה בגיוס צוות פיתוח יתכנן את מעגלי הבקרה מסביב לזיכרון. המטרה של החברה היא לפעול במתכונת של חברת קניין רוחני (IP) אשר מוכרת מודולי זכרון שהלקוחות יכולים להטמיע בתוך רכיבי ASIC שהם מפתחים. המעבר למיסחור הטכנולוגיה נעשה בליווי שניים מהענקים של תעשיית השבבים הישראלית: הראשון הוא דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית שניהל במשך מספר שנים את אסטרטגיית המחשוב שלה וכיום דירקטור במלאנוקס.

כיום פרלמוטר משמש כיו"ר וויביט ננו. השני הוא יואב ניסן כהן, שהיה ממייסדי חברת טאואר-ג'אז ומנכ"ל החברה במשך מספר שנים. ניסן כהן משמש כיום כדירקטור בכיר בחברה. ביוני 2018 השלימה החברה אבן דרך משמעותית כאשר הכריזה על זכרון בנפח של 1Mb שיוצר ב-STMicroelectronics בתהליך של 40 ננומטר.

זיכרון ReRAM – Resistive Random Access Memory, משלב בין היתרונות של הפלאש (שהוא בלתי נדיף אולם איטי) ושל ה-DRAM (שהוא מהיר אך נדיף): ה-ReRAM הוא בלתי נדיף, מהיר, פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך. הוא מבוסס על שימוש בחומרים המשנים את ההתנגדות החשמלית שלהם בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוק ממקור הכוח, וכך המידע אינו הולך לאיבוד.

מנכ"ל וויביט ננו, קובי חנוך, עם פרוסת סיליקון 200 מ"מ הכוללת רכיבי ReRAM
מנכ"ל וויביט ננו, קובי חנוך, עם פרוסת סיליקון 200 מ"מ הכוללת רכיבי ReRAM

אומנם וויביט ננו אינה היחידה בשוק המפתחת זכרון התנגדותי, אולם היא מגיעה עם יתרון משמעותי: ההטכנולוגיה שלה מאפשרת לייצר את מודולי הזכרון בטכנולוגיית CMOS סטנדרטית משום שהיא מוססת על ייצור באמצעות סיליקון אוקסיד (SiOx). לדברי חנוך, הטכנולוגיה ניתנת ליישום גם בתהליכי ייצור ממוזערים של 7 ננומטר ומטה, מכיוון שגודל הצומת מוגדר על-ידי הטרנזיסטור הדוחף את תא הזיכרון, ולא על-ידי תא הזיכרון עצמו.

בין צרפת, אוסטרליה והוד השרון

וויביט ננו היא חברת סמיקונדקטורס יוצאת דופן, הן באופן שבו היא הוקמה והן בשיטת הפעולה שלה. החברה הוקמה על-ידי שני משקיעים ישראלים המעדיפים להישאר אנונימיים אשר פיתחו שיטת יזמות מעניינת: הם מזהים פטנטים בעלי פוטנציאל, רוכשים רשיון שימוש, מנפיקים את החברה ויוצאים ממנה מוקדם. החברה הוקמה ב-2015 לאחר ששני המשקיעים פגשו את פרופ' טור מאוניסרסיטת רייס בארה"ב, אשר סיפר להם אודות המחקר שלו. הם חתמו איתו על הסכם זיכיון לפטנט שלו בתחום ReRAM, והנפיקו אותה בבורסה המרכזית באוסטרליה (ASX) באמצעות רכישת שלד בורסאי.

כיום היא נסחרת לפי שווי שוק של 17.6 מיליון דולר אמריקאי. החברה פועלת בעצמאות רבה יחסית לאחר שהמשקיעים המייסדים מכרו את רוב מניותיהם וכיום אין לה גרעין שליטה מובהק, מכיוון שלמשקיעים הכי גדולים יש פחות מ-5% מהמניות. קובי חנוך הגיע לחברה לקראת סוף 2017. הוא החל את דרכו בתעשיית השבבים בחברת נשיונל סמיקונדקטורס (שממנה יצאה טאואר-ג'אז), היה אחד ממייסדי Verisity שנמכרה לקיידנס בשנת 1995 תמורת כ-315 מיליון דולר ושימש כסמנכ"ל המכירות הבינלאומיות של Jasper וכיועץ לחברות סטארט-אפ.

ממשלת צרפת מסבסדת את הפיתוח הטכנולוגי

גם הפיתוח הטכנולוגי נעשה במתכונת מיוחדת: החברה עובדת בשיתוף פעולה עם מכון המחקר הצרפתי Leti, שבמעבדותיו נערכים הניסויים ושם נמצא צוות המחקר והפיתוח המרכזי. חנוך: "חיפשנו פאב העוסק במחקר ופיתוח ולא בייצור. התלבטנו בין IMEC ו-Leti ובסוף בחרנו ב-Leti. כשעשינו את ההסכם, גילינו שיש להם עוד יתרון אדיר: ממשלת צרפת רוצה לעודד הייטק ומחזירה לנו במזומן  60 סנט עבור כל אירו שאנחנו משלמים למכון. בנוסף, כשאנחנו מגייסים דוקטורנט צעיר, אנחנו מקבלים בחזרה 120% מעלות שכרו בשנתיים הראשונות. כיום יש כ-20 חוקרים ב-Leti העובדים עבורנו".

החברה מתכננת להתמקד בשוק ה-ASIC וה-SoC כדי לספק מענה לבעיה מוגדרת: יצרני זכרונות הפלאש התגברו על הקושי בהקטנת גודל הצומת מתחת ל-28 ננומטר על-ידי ייצור תלת מימדי, שבו תאי הזיכרון מוערמים אחד על -גבי השני והייצור מגיע עד ל-96 שכבות חומר. אלא שבייצור ASIC אי-אפשר להגדיר ייצור לגובה של חלק מהשבב והוא צריך להיות אחיד בגובהו. לדברי קובי חנוך, "כאן ה-ReRAM נכנס לתמונה. הוא מספק ליצרנים טכנולוגיה מושלמת לשיבוץ זיכרון בתוך השבב".

וויביט-ננו תפתח זיכרון ReRAM לרשתות נוירוניות

חברת Weebit Nano מהוד השרון הודיעה על שיתוף פעולה עם המכון הטכנולוגי של הודו (IIDT) שבמסגרתו יבחנו חוקרי המכון את השימוש בטכנולוגיית זיכרון ה-ReRam של וויביט-ננו ביישומי רשתות נוירונים בתחום הבינה מלאכותית.

פרויקט המחקר והפיתוח יתקיים במכון הזיכרון הבלתי-נדיף במוסד הטכנולוגי, אשר מתמחה בפיתוח יישומים מתקדמים של זיכרון בלתי-נדיף (Non-Volatile), ומי שעומד בראשו הוא פרופסור מאנאן סורי, הנחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הבינה המלאכותית ואף זכה בתואר הממציא המוביל בעולם מתחת לגיל 35 לשנת 2018 של הירחון של אוניברסיטת MIT האמריקנית.

ווביט-ננו, שהוקמה ב-2015, מפתחת זיכרון מסוג חדש, הקרוי ReRAM. ה-ReRAM משלב בין היתרונות של זיכרונות בלתי נדיפים (פלאש) ושל זיכרונות נדיפים (DRAM), כלומר, הוא בלתי נדיף (המידע נשמר גם לאחר שהיישום נכבה), מהיר, ופועל בהספק נמוך. לדברי החברה, אב-הטיפוס שלה מהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש ופועל בהספק הנמוך פי 1,000, ומיועד לתת מענה לצרכים העתידיים של תעשיית האלקטרוניקה לזיכרונות מהירים, חסכוניים באנרגיה ובעלי קיבולת גבוהה ליישומים מתחומי ה-IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.

בחודש יולי האחרון כבר הציגה החברה אב-טיפוס של זיכרון ReRAM במערך של 1 מגה-ביט (1Mb), כלומר מיליון תאי זיכרון עובדים על גבי פרוסת סיליקון של 40 ננומטר. דגם ראשוני זה, שמיועד לצאת לשוק להערכת החברה בשנת 2020, יהיה מיועד תחילה לתחום המערכות המשובצות, וזאת מאחר שזיכרונות עבור מערכות משובצות אמורים אמנם להיות מהירים, אך אינם מצריכים שטח אחסון כה גדול ועל כן די גם בשבבי זיכרון של 1 מגה-בייט.

פיתוח שבבי ReRAM במערכים גדולים יותר

עם זאת, המטרה הגדולה של וויביט-ננו היא לפתח בסופו של דבר שבבי זיכרון במערכים גדולים של ג'יגה-בייטים וטרה-בייטים, שיוכלו לתת מענה לכל צרכי שוק ה-DRAM וה-NAND, וזאת בדיוק מטרת המחקר המשותף עם IIDT. רשתות נוירונים מלאכותית מחקות את האופן שבו המוח האנושי מעבד נתונים ומסיק מסקנות ומהוות בסיס ליישומים של בינה מלאכותית.

כדי לבצע משימות של בינה מלאכותית יש צורך בחומרה מתקדמת שתאפשר עיבוד נפח גדול של נתונים בקצב מהיר ובהספק נמוך. בנוסף למעבדים רבי-עוצמה, יישומים של בינה מלאכותית מצריכים זיכרונות גדולים ויעילים. כיום, תחום הבינה המלאכותית מחייב שימוש במרכזי נתונים ייעודיים עבור בינה מלאכותית, אך לדברי וויביט-ננו, טכנולוגיית ה-ReRam שלה יכולה לאפשר ל את ייעול של ארכיטקטורות של רשתות נוירונים ולשלבם בשבבים קטנים וחסכוניים יותר ליישומים בתחום ה-IoT, וכדי לעשות זאת ווביט-ננו תצטרך לפתח דגמי ReRAM בקיבולת גדולה הרבה יותר.

Weebit Nano השלימה פיתוח של זיכרון ReRam בגודל של 1Mb

חברת Weebit Nano דיווחה על השגת אבן דרך חשובה נוספת בתהליך מסחור טכנולוגיית ה-ReRam שהיא מפתחת, אשר מיועדת להחליף את זיכרון הפלאש הנפוץ. החברה מהוד השרון השלימה פיתוח של אב-טיפוס של זיכרון ReRam במערך של 1 מגה-ביט (1Mb), כלומר מיליון תאי זיכרון עובדים על גבי פרוסת סיליקון של 40 ננומטר.

חשיבותה של אבן הדרך נעוצה בעובדה כי זיכרון בלתי נדיף בגודל של 1Mb מספק קיבולת שנותן מענה לצרכי שוק הזיכרונות למערכות משובצות (Embedded Systems), שוק שנאמד כיום בכ-25 מיליארד דולר וצפוי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות בקצב מהיר, כמו שוק הזיכרונות כולו. שוק המערכות המשובצות, הכולל יישומים כגון IoT ואביזרים לבישים, הוא שוק היעד הראשון של Weebit.

מהיר פי 1,000, חסכוני פי 1,000

Weebit, שהוקמה ב-2015, עומדת עד כה בלוח הזמנים שהציבה לעצמה לפיתוח הזיכרון החדשני שלה. בחודש נובמבר 2017 ביצעה החברה את פריצת הדרך המשמעותית הראשונה כשהציגה מודל ראשוני של תא זיכרון בודד על גבי פרוסת סיליקון של 40 ננומטר. לפני כחודש הגדילה Weebit את המודל שלה למערך של 4kb, וכעת השלימה מדרגה משמעותית נוספת.

Weebit זיכרון מסוג חדש הקרוי ReRAM ((Resistive Random Access Memory, אשר משלב בין היתרונות של זיכרונות בלתי נדיפים (פלאש) ושל זיכרונות נדיפים (DRAM): בלתי נדיף, מהיר, פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך. לדברי החברה, אב-הטיפוס שלה מהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש ופועל בהספק נמוך פי 1,000. בשל תכונות אלה הוא מתאים גם לשימוש במערכות משובצות, שבדרך כלל מתבססות על זיכרונות בלתי נדיפים.

המטרה הגדולה שלWeebit Nano  היא לפתח בסופו של דבר שבבי זיכרון במערכים גדולים של ג'יגה-בייטים וטרה-בייטים, שיוכלו לתת מענה לכל צרכי שוק ה-DRAM וה-NAND. אם תצליח בכך, היא עשויה להפוך את הטכנולוגיה שלה לטכנולוגיית הדור הבא של תעשיית רכיבי הזיכרון, שהיקפה נאמד כיום בכ-40 מיליארד דולר בשנה.

ואולם, האסטרטגיה הנוכחית של החברה כעת היא להוציא לשוק כמה שיותר מהר שבב זיכרון קטן יותר, שנותן מענה לפלח מסוים של השוק, וזאת כדי להתחיל ולייצר הכנסות לפני שהיא ממשיכה בפיתוח הלאה. על פי הערכת החברה, הדגם הראשון שלה יהיה מוכן לשיווק מסחרי בעוד כשנתיים. עם זאת, החברה תוכל להתחיל לייצר הכנסות עוד לפני כן, אם תצליח לבסס שיתופי פעולה עם יצרניות מובילות בתחום שיבחרו לאמץ את הפיתרון שלה.

היתרון המשמעותי הנוסף של Weebit Nano הוא שהיא מסתמכת על על חסיליקון אוקסידי (SiOx), שהוא אחד החומרים הנפוצים ביותר בתעשיית השבבים ומשמש לייצור פרוסות סיליקון (Wafers). בניגוד למתחרים, המתבססים על חומרים אקזוטיים ויקרים יותר, החומר של Weebit מיועד לאפשר ייצור של הזיכרונות החדשים בקווי הייצור הסטנדרטיים הפועלים כיום בתעשיית השבבים, ללא התאמות מיוחדות ובעלות נמוכה.

Weebit, המנוהלת על ידי המנכ"ל קובי חנוך, הונפקה בבורסה של אוסטרליה (ASX) ב-2016, במטרה למשוך משקיעים משוק ההון לחברה. תנועת המנייה בשנה האחרונה עשויה ללמד על העניין ההולך וגובר מצד המשקיעים בחברה: בשלושת החודשים האחרונים, על רקע הודעות החברה על ההתקדמות בפיתוח, עלה ערך המנייה ב-45% והחברה נסחרת לפי שווי שוק של 105 מיליון דולר.

Weebit Nano הצליחה למשוך להנהלה שלה כמה דמויות בכירות בתעשייה, שהצטרפותם לשורות החברה מלמדת על הפוטנציאל של הטכנולוגיה שלה. יו"ר הדירקטוריון של החברה הוא דיוויד פרלמוטר, מי שהיה בעבר מספר 2 באינטל והוביל את פיתוח מחשב הפנטיום. להנהלה הצטרף לא מכבר גם יואב ניסן כהן, שייסד את טאואר סמיקונדטור הישראלית ושימש כמנכ"ל החברה במשך כ-9 שנים. עוד חבר הנהלה הוא פרופסור ג'יימס טור מאוניברסיטת רייס בארצות הברית, שלמעשה פיתח את הפטנט המקורי שעליו מבוססת הטכנולוגיה של Weebit. ב-2014 טור נכלל ברשימת 50 המדענים המשפיעים ביותר בעולם.