"ב-2025 נראה תנופה בתחום סוכני ה-AI"
13 מרץ, 2025
על רקע הדרמות בעולם ה-AI, בשבוע הבא יתקיים כנס GTC של אנבידיה, בהשתתפות חברות ישראליות. ראש קבוצת ארכיטקטורת AI בישראל: "ישראל מובילה בתחום ה-LLMOps"
[בתמונה: אופיר זמיר, אנבידיה ישראל. יח"צ]
בשבוע הבא, בין ה-17 ל-21 במרץ, ייערך בסן חוזה, קליפורניה, כנס הבינה המלאכותית GTC 2025 של אנבידיה, בהשתתפות כ-900 חברות, ביניהן גם חברות ישראליות רבות. גולת הכותרת, מבחינה תקשורתית, יהיה נאומו המרכזי (keynote) של מייסד ומנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, ביום שלישי בערב שעון ישראל.
יהיה מעניין לראות כיצד משתקף בכנס שלב המעבר שבו מצוי בימים אלה עולם הבינה המלאכותית. אם עד כה זירת ה-AI היתה שמורה בעיקר לחברות הענק, כמו OpenAI, מטא, גוגל ו-xAI, שפיתחו את מודלי הייסוד (foundation models) הגדולים, כעת המיקוד עובר לנגזרות האפליקטיביות של המודלים הגדולים הללו, כדוגמת תחום סוכני ה-AI.
לצד פעילות המו"פ של אנבידיה בישראל, המתבססת בעיקר על חברת מלאנוקס (Mellanox) שנרכשה ב-2019, פועלת כאן גם שלוחה שתפקידה לסייע ללקוחות של אנבידיה בישראל למקסם את השימוש בכלי החומרה והתוכנה שלה. מי שעומד בראש הקבוצה הזו הוא אופיר זמיר, דירקטור בכיר וראש קבוצת ארכיטקטורת AI באנבידיה ישראל. "המרכז שלנו כולל ארכיטקטים ומדעני נתונים ואנחנו עובדים עם חברות , סטארט-אפים וגופי אקדמיה. אנבידיה מציעה כיום את כל החבילה [full stack] בתחום ה-AI ואנחנו מסייעים לחברות כאן למקסם את הכלים הללו לפיתוח שלהן".
הטלטלה של דיפסיק
בחודשים האחרונים, התרחשו לא מעט דרמות בעולם ה-AI. בראשן, חברת דיפסיק (DeepSeek) הסינית – שם בלתי מוכר עד היום – אשר חשפה את מודל החשיבה R1, שאינו נופל בביצועיו מהמודלים המתחרים בשוק, אך אומן באמצעות עשירית מכוחות המחשוב. החשש היה כי ענקיות ה-AI ישקלו מחדש את השקעותיהן העצומות בתשתיות AI, דבר שיפחית את הביקוש לשבבי אנבידיה. מי שניסה בשבועות האחרונים לצנן את תבהלת דיפסיק היה מייסד ומנכ"ל אנבידיה הואנג, שטען שהשוק לא הבין נכון את ההשלכות של המודל של דיפסיק. "המודל של דיפסיק מלהיב במיוחד. השוק מיהר להסיק שתחום ה-AI גמור, שאין צורך במחשוב. להיפך. זה רק יאיץ את אימוץ ה-AI".
זמיר מוסיף כי מודלים כמו דיפסיק אמנם מפגינים התייעלות בשלב אימון המודל, אך זהו רק אחד השלבים שבהן יש צורך במחשוב. "ישנם שלוש רמות שמניעות את הביקוש בשוק ה-AI. עד היום התמקדו באימון המודלים הגדולים: ככל שיש לך יותר מחשוב ויותר דאטה, תוכל לייצר LLM חכם יותר. אבל זה לא המקום היחיד שבו צריך מחשוב. יש את השלב שלאחר האימון (post training), שבו אתה לוקח מודל גדול וממקצע אותו בתחום ידע ספציפי, כמו פיננסים, סייבר או פיתוח תרופות. המישור השלישי הוא מודלי החשיבה, כמו O3 של OpenAI ו-R1 של דיפסיק. אלה הם מודלים שמשקיעים יותר מאמצים בשלב התשובה. הם מפרקים את הבעיה לצעדים ושלבים, יוצרים 'שרשרת מחשבות' – וזה מצריך הרבה יותר עיבוד.
זמיר מתייחס למהפכה הבאה בעולם ה-AI: סוכני ה-AI. אם צ'אט-בוטים כמו ChatGPT יודעים להשיב על שאלות או לפתור בעיות תיאורטיות, סוכני AI יודעים לעשות דברים בעולם הדיגיטלי, כמו לחפש ברשת, להזמין לנו כרטיסי טיסה או לבצע פעולות אדמיניסטרטיביות במערכות המידע של הארגון. באחרונה, חשפה גוגל את ה-Co-Scientist, סוכן מדע שמסייע לחוקרים לבצע מחקרים מדעיים ביעילות מרשימה. "השנה אנחנו נראה תנופה בתחום סוכני ה-AI. הם יציעו יכולות חדשות של אוטומציה בתחומים רבים. זהו עוד יישום שמצריך משאבי מחשוב משמעותיים", העריך זמיר.
ישראל מובילה ב-LLMOps
אנבידיה מסייעת להפרות את האקוסיסטם המקומי באמצעות תוכנית האקסלרציה Inception, שמספקת בין היתר לסטארט-אפים גישה לסביבות הפיתוח שלה. רק בשבוע שעבר נחשף סטארט-אפ חדש בשם Alta, שהשתייך לאקסלרטור ופיתח סוכני AI לעולם השיווק והמכירות. "אם עד לא מכבר, חברות בתחום היו צריכות להקים חוות שרתים ולפתח מודל גדול על בסיס דאטה עצום, הרי שהיום לא צריך להתחיל מאפס, כלומר משלב ה-pre-traingn. חברות מבססות את הפיתוח שלהן על מודל ייסוד קיים, שחלקם זמינים בקוד פתוח, ופשוט מבצעים תהליך של fine-tuning לתחום שאליו מיועד היישום, כמו סייבר, פיננסים או טלקום".
זמיר מצביע על נישה חדשה שמתפתחת בקרב הסטארט-אפים בישראל. "ההייטק הישראלי תמיד הצטיין בתחומי ב-MLOPS, כלומר בפיתוח כלים למפתחים. לאנבידיה היו אפילו רכישות בישראל בתחום זה, למשל של החברות Deci ו-Run:ai. כעת ניתן לזהות מעבר לתחום החדש של LLMOps, כלומר כלים שמפשטים פיתוח של מודלי AI ומאפשרים לעשות ניסויים וסקיילינג, וב-GTC הקרוב יהיו מספר חברות ישראליות בתחום הזה".
פורסם בקטגוריות: בינה מלאכותית , חדשות
פורסם בתגיות: GTC , אופיר זמיר , אנבידיה
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
