חוק השבבים האמריקאי התקבל בעקבות תדריך בטחוני סודי

עד לפני מספר ימים היה קשה להאמין שחוק השבבים האמריקאי, אשר כולל מענקים והטבות בהיקף כולל של כ-280 מיליארד דולר, יעבור ברוב מוחץ גם בקונגרס וגם בסנאט של ארצות הברית. הנשיא ביידן נאבק כמעט שנתיים במטרה להעביר את החוק אשר מעודד את תעשיית הסמיקונדקטורס האמריקאית, אולם נתקל בהתנגדות עיקשת של הרפובליקנים ושל חלק מהסנטורים הדמוקרטים, אשר מתנגדים בתקיפות לכל סיוע ממשלתי לחברות פרטיות. אולם בהצבעה הסופית שנערכה בסוף שבוע שעבר בסנאט, אושר החוק ברוב יוצא דופן של 64 תומכים לעומת 33 מתנגדים.

המחוקקים קיבלו מידע מודיעיני סודי

מדובר בחבילת תמריצים גדולה מאוד: 52 מיליארד דולר שיינתנו כמענקי תמיכה בהקמת תשתיות ייצור בארה"ב, הקלות מס ליצרניות שבבים מקומיות בהיקף של כ-24 מיליארד דולר, ותקציב תמיכה של 170 מיליארד דולר בפרוייקטי מחקר ופיתוח בתחום השבבים. כיצד התחולל מהפך כל-כך דרמטי? שרת המסחר האמריקאית, ג'ינה ריימונדו, סיפרה לעיתון TIME שהסנטורים הפכו את עמדתם בעקבות תדריך בדלתות סגורות שהם קיבלו מהמועצה לביטחון לאומי. לפני כשבועיים, ב-13 ביולי, הזמינו הסנטורים הדמוקרטים, צ'אק שומר ומריה קנטוול, 100 סנאטורים משתי המפלגות לפגישה סגורה שנערכה בחדר מאובטח בהשתתפות נציגים מהבית הלבן, סגנית שר ההגנה קתלין היקס ומנהל הסוכנות הלאומית למודיעין, אווריל היינס.

התדריך כלל את כל המידע הרגיל על משקלה של תעשיית השבבים בכלכלה הגלובלית וחשיבותה לביטחון הלאומי. נושא שקיבל הבלטה רבה מאוד בחודשים האחרונים בעקבות המלחמה באוקריאנה. אולם הנתון שהפתיע אותם מכל – ושכנראה הביא לשינוי בעמדתם – היתה ההערכה של קתלין היקס, שלפיה 98% מהשבבים הנרכשים על-ידי משרד ההגנה עבור הצבא האמריקאי – נארזים ונבדקים בחברות זרות באסיה. ואכן, בעקבות קבלת החוק בסנאט, היא פירסמה הודעת "תודה מיוחדת למחוקקים בשם משרד ההגנה, על תמיכתם בביטחון הלאומי ובשימור היתרון הטכנולוגי הצבאי מול סין".

אינטל, מייקרון וגלובלפאונדריז ירחיבו הייצור בארה"ב

גם הנשיא ביידן התייחס לסוגיה הזאת: "החוק שהסנאט אישר מחזק את שרשרת האספקה שלנו. לא נהיה תלויים במדינות זרות בקבלת טכנולוגיות קריטיות לביטחון הלאומי שלנו". כצפוי, תעשיית השבבים קיבלה את החוק בתרועות שמחה. מנכ"ל אינטל פאט גלסינגר, פירסם הודעת ברכה מיוחדת: "המחוקק עשה את שלו, וכעת הגיע תורנו. אנחנו מתחילים בהנחת אבן הפינה במפעל ייצור חדש של אינטל באוהיו". חברת מייקרון הודיעה בעקבות קבלת החוק שהיא תקים תשתית ייצור זכרונות בארצות הברית, ותספק מידע מפורט יותר בשבועות הקרובים. "כיום רק 2% מרכיבי הזיכרון בעולם מיוצרים בארה"ב".

חברת גלובלפאונדריז הודיעה שבעקבות קבלת החוק היא תשקיע כמיליארד דולר בהקמת מפעל ייצור שבבים בארה"ב ותרחיב את מפעליה הקיימים בניו יורק ובוורמונט. איגוד השבבים האמריקאי SIA ביקש מהנשיא ביידן שלא להתמהמה, ולחתום במהירות על החוק. "חלקה של ארה"ב בתעשיית השבבים העולמית התכווץ לכ-12% בלבד, בגלל סיוע שהמתחרות מקבלות מהממשלות שלהן".

ההייטק הישראלי מקווה להרוויח מחוק התשתיות האמריקאי

תעשיית ההייטק הישראלית לומדת לעומק את חוק התשתיות (infrastructure bill) של ממשל ביידן, שאושר בסנאט לפני מספר שבועות ואמור לקבל אישור סופי בקונגרס במהלך ספטמבר 2021. החוק מקצה תקציב של כ-1.2 טריליון דולר בעשור הקרוב להשקעה בתשתיות, בהן כ-260 מיליארד דולר בתחבורה, 90 מיליארד דולר באנרגיות מתחדשות, 84 מיליארד דולר בתשתיות מים, ו-100 מיליארד דולר בדיגיטליזציה וסייבר. החוק נועד לסגור פער של עשרות שנים שבהן הוזנחו התשתיות בארה"ב. הוא מעניין במיוחד את תעשיית הטכנולוגיה, מכיוון שהוא מקציב משאבים גדולים מאוד בהיבטים הטכנולוגיים של התשתיות.

תעודת סל מיוחדת לחוק התשתיות

רמת ההתלהבות ממזרקת הכסף הממשמשת ובאה באה לידי ביטוי בכך שחברת תעודת הסל GlobalX הרכיבה תעודת סל מיוחדת (סימול: PAVE) הכוללת את החברות הבורסאיות שלדעתה צפויות ליהנות מפירות ההשקעה בתשתיות. אנליסט GlobalX, אנדרו ליטל, הסביר ל-Techtime שהתוכנית תאיץ את התפוקה של הכלכלה האמריקאית ותדחוף תחומים רבים כמו רכב חשמלי, קלינטק, סייבר ותשתיות פס-רחב. "תעודת הסל שלנו כוללת חברות שלהערכתנו עשויות להרוויח מכך, כמו חברות בנייה, חומרי גלם, לוגיסטיקה, וגם חברות טכנולוגיה בתחום הקלינטק, הסייבר, מרכזי נתונים וכדומה. אומנם החוק מדגיש יצירת מקומות עבודה בארה"ב, אבל יש מקום להשתלבות של חברות טכנולוגיה ישראליות באמצעות שיתופי פעולה בתחומים כמו סייבר וקלינטק".

חברות האוטוטק הישראליות כבר מזהות את הפוטנציאל

הסעיף התקציבי הגדול ביותר בחוק, כ-260 מיליארד דולר, מוקדש לשדרוג תשתיות התחבורה. רובו מיועד לשיקום גשרים, סלילת כבישים ופיתוח רשת הרכבות והתחבורה הציבורית. אולם מטרת התוכנית היא גם להכשיר את התשתיות לעידן התחבורה החכמה ולהפחתת זיהום אוויר באמצעות תחבורה ירוקה. כך למשל, 7 מיליארד דולר יוקצו לפריסת תחנות טעינה חשמלית לכלי-רכב חשמליים ועוד כ-7 מיליארד דולר לאוטובוסים נקיים.

התוכנית גם כוללת מימון פרוייקטי עיר חכמה, כלי-רכב מקושרים ותשתיות דרך מבוססות חיישנים. מסוג הדברים שמעניינים למשל את חברת נו-טראפיק (NoTraffic), אשר פיתחה פלטפורמה חכמה המותקנת על-גבי רמזורים בצמתים מרכזיים, ומנהלת אותם על סמך ניטור תנועת כלי הרכב והולכי הרגל בזמן אמת. המערכת של החברה הותקנה במספר ערים בקליפורניה ואריזונה, והיא משתפת פעולה עם רשויות עירוניות וחברות אמריקאיות.

מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, טל קרייזלר, סיפר ל-Techtime שהתוכנית כבר נותנת את אותותיה. "השוק רותח. חברות רבות מבינות שכספי עתק עומדים להיות מוזרמים למיזמי ענק. ניתן לראות עדות להיערכות הזו בהאצה של גיוס עובדים. ניתן גם לראות הרבה חברות שאינן בהכרח מגיעות מעולם התשתיות המסורתי, ונכנסות אליו כעת בגלל הפוטנציאל שהן מזהות. התכנית מהווה הזדמנות ייחודית לשדרוג מערך התשתיות בארצות הברית, תוך כדי שילוב טכנולוגיות בפריסה רחבה. הפתרון שלנו משתלב היטב עם יעדי התכנית ואנחנו כבר היום נערכים הן מבחינת הגדלת כוח האדם והן מבחינת שיתופי פעולה אסטרטגיים כדי להשתלב בפרויקטים באופן משמעותי."

חברת נקסאר (Nexar) הישראלית שפיתחה מצלמת רכב חכמה אשר אוספת מידע על הדרך תוך כדי נסיעה, ומספקת לנהג ולגופים אחרים תובנות ושירותים כמו מפות דינמיות, שחזור תאונות דרכים ועוד, בוחנת לעומק את חוק התשתיות. לפני מספר שבועות היא הכריזה שהיא פותחת בחינם למשך שלושה חודשים את שירות CityStream למשרדי ממשלה, עיריות ומחלקות תחבורה בארצות הברית. השירות ממפה בזמן אמת את כל אזורי הבנייה ברחבי העיר.

פרוייקטי בנייה גדולים מייצרים קושי בניהול התחבורה

חוק התשתיות הציב יעד לתיקון כ-40 אלף קילומטר של כבישים וכ-10,000 גשרים, והדבר צפוי להביא לריבוי אזורי בנייה ולייצר עומסי תנועה וגם סיכונים בטיחותיים. בחברה מסבירים שבניגוד לשירותי מיפוי אחרים, הטכנולוגיה שלה מצליחה לסווג אתרי בנייה על ידי זיהוי אלמנטים אופייניים כמו למשל מחסומי דרך. מייסד שותף ומנכ"ל החברה, ערן שיר, הסביר ל-Techtime כי אתרי הבנייה משפיעים מאוד על התחבורה והפקקים. "העיריות מתקשות לעקוב אחר כל אזורי הבנייה ברחבי העיר. הבעיה הזאת תתגבר עם אישור החוק אשר ייצר עבודות תשתית בכל רחבי ארצות הברית. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לעיריות 'לראות' מה קורה בכבישים, ולהבטיח את בטיחות העובדים והנהגים ולהקצות נתיבי תנועה".

מייסד ומנכ"ל חברת וואווי מכין אותה ל"מלחמה" נגד ארצות הברית

חברת וואווי (Huawei Technologies) נערכת לבצע ארגון מחדש רחב-היקף כדי לפתח עמידות בפני סנקציות אמריקאיות. סוכנות בלומברג פירסמה תזכיר פנימי שכתב מנכ"ל ומייסד חברת וואווי, רן שנגפאי, ובו כתב שהחברה צריכה לבנות "צבא בלתי מנוצח מפלדה", שיאפשר לה "להתגונן בפני תקיפה אמריקאית".

המיזכר מלא בביטויים צבאיים, אולי רמז לעברו של רן כמהנדס בצבא העמממי של סין. הוא כתב שבתחום הטלפונים הסלולריים, שהוא אחד מהתחומים הריווחיים ביותר של החברה, היא צריכה להשיג עצמאות מטכנולוגיות אמריאיות, ולבנות אקו סיסטמס שלם שאינו קשור לחברות מארה"ב. הוא הגדיר את המהלך כ"מסע ארוך וכואב", אולי רמז ל"מסע הארוך" של מאו דזה דונג בשנת 1934. זו היתה נסיגה רגלית של הצבא הקומוניסטי בפיקודו של מאו, שהתבצעה לאורך 10,000 קילומטר, ואיפשרה לו להימלט מכיתור של הצבא הרפובליקני ולחדש את כוחותיו.

אסטרטגיית הדור החמישי

שנגפאי בן ה-74 כתב שיש צורך בארגון מחדש של החברה, "כדי לבנות את היכולות הנדרשות בעיתות מלחמה. נורו שני פגזים אל עסקי האלקטרוניקה הצרכנית שלנו (סמארטפונים ומחשבים), שלרוע המזל פגעו במיכל הדלק. כעת אנחנו צריכים להשלים שיפוץ כללי של החברה בתנאים הקשים ביותר, ולבנות צבא בלתי מנוצח בתוך שלוש עד חמש שנים". עדיין לא ברור האם מדובר בקיצוצים וכיצד הם ישפיעו על 180,000 עובדי החברה.

ככל הנראה הוא החליט למקד את החברה בתחום טכנולוגיות הדור החמישי (5G) שבה יש לוואווי יתרונות טכנולוגיים המטרידים מאוד את ארצות הברית, ונחשבים לאחד מהגורמים המרכזיים להחלטת ממשל טראמפ להטיל עיצומים על וואווי. "ארצות הברית לא משתמשת בטכנולוגיות הדור החמישי המתקדמות ביותר", הוא כתב במיזכר שנשלח לפני שבוע. "והדבר הזה עשוי לגרום לה לפגר מאחור בתחום הבינה המלאכותית".