התע"א ובקרמוס יקימו את המעבדה הלאומית לביו-חיישנים

בתמונה למעלה: יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל

התעשייה האווירית (IAI) וחברת בקרמוס (Beckermus) מקיסריה, זכו במכרז רשות החדשנות להקמת מעבדה לאומית לפיתוח ביו-שבבים (Bio-Chips) וביו-התקנים (Bio-Devices). המעבדה תוקם בהשקעה כוללת של כ-113 מיליון שקל, שמתוכם יגיעו כ-75 מיליון שקל מתקציבי המו"פ של רשות החדשנות. יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, אמר שהשילוב בין ביולוגיה, הנדסה ובינה מלאכותית (Bio Convergence), יאפשר לפתח בישראל פתרונות יצירתיים לאתגרים גלובליים.

ביושבבים וביוהתקנים מאפשרים להאיץ ולהגביר תהליכים ברמה התאית והמולקולרית. הם מאפשרים לשלוט בתנועתם של תאים בודדים ולעתים גם מולקולות באמצעות תהליכי מיקרופלואידיקה, לבצע בהם תהליכים ביולוגיים בנפחים מיקרוסקופיים ולמדוד שינויים ברמה מולקולרית. בגישה הזו "מקפלים" בתוך שבב קטן, תהליכים שבוצעו בעבר באמצעות מעבדות ביולוגיות גדולות ויקרותדוגמא לסוג פרוייקטי הפיתוח הצפויים בעקבות הקמת המעבדה הלאומית: פיתוח התקנים שבהם חיידקים מטהרים מים ומפיקים חשמל, זיהוי בזמן אמת של זיהומי אויר ברמה מולקלורית, פיתוח התקנים לפירוק פסולת אורגנית ופלסטיק בסביבות ימיות, ייצור חכם של מזון, ערכות לאיבחון מהיר של מחלות מדבקות, וכדומה.

חדר נקי לייצור מערכות מיקרואלקטרוניקה באתר בקרמוס בקיסריה. צילום: Techtime
חדר נקי לייצור מערכות מיקרואלקטרוניקה באתר בקרמוס בקיסריה. צילום: Techtime

בתחילה המעבדה תפעל באמצעות סיוע מימוני של רשות החדשנות ובאמצעות השקעה עצמית של השותפים. המעבדה שתוקם תפעיל מספר מרכזי מו"פ בתחומים משלימים: מעבדות לייצור חומר ביולוגי, מרכז לייצור שבבים, מרכז לייצור פתרונות זיווד ומעבדות לאיפיון ובדיקות של ביו-שבבים וביו-התקנים. בפרוייקטים שהמרכז החדש יבצע עבור הלקוחות בארץ, ישתתפו עמיתים טכנולוגיים דוגמת מכון פרנהאופר בגרמניה, Ginkgo Bioworks, יצרנית השבבים NY CREATES וחברת אנבידיה.

תעשייה אווירית: צבר שיא של 25 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: יו"ר התעשייה האוירית עמיר פרץ (מימין) והמנכ"ל בועז לוי. צילום: תע"א

התעשייה האווירית (IAI) דיווחה על תוצאות שיא ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים של 2024. המכירות ברבעון צמחו בכ-16%, והסתכמו בכ-1.33 מיליארד דולר. בתשעת החודשים הראשונים צמחו המכירות בכ-13% והסתכמו בכ-4.4 מיליארד דולר. במקביל, למרות דיווחים על חרם ונסיונות של צרפת להגביל את התעשייה הביטחונית הישראלית, הגיע צבר ההזמנות של החברה לשיא של כ-25 מיליארד דולר, בהשוואה ל-17.7 מיליארד דולר אשתקד. מדובר בגידול חד מאוד של כ-7.2 מיליארד דולר.

חלק ניכר מהצבר נובע מעסקאות ענק שנחתמו שנחתמו לאחרונה, בהן: עסקת מכירת מערכות חץ-3 לגרמניה בהיקף של כ-3.6 מיליארד דולר, ועוד שתי עסקאות מול לקוחות בחו"ל ובליווי משרד הביטחון בהיקף כולל של כ-2.9 מיליארד דולר. במקביל, גם המלחמה בישראל וגם המתיחות הגלובלית משפיעים עמוקות על פרופיל הפעילות של החברה. לצד גידול של כ-600 מיליון דולר במכירות לשוק הצבאי, מכירות התעשייה האווירית לשוק האזרחי ירדו ברבעון האחרון בכ-19% והסתכמו בכ-659 מיליון דולר. כיום אחראי השוק הצבאי לכ-85% מהמכירות בהשוואה לכ-81% אשתקד.

התעשייה האווירית (תע"א) היא ספקית מרכזית של משרד הביטחון, ולכן המלחמה בישראל שינתה את התמהיל הגיאוגרפי של המכירות: ברבעון השלישי ירד משקלו של הייצוא לכ-62% מהמכירות בלבד, ומשקלו של השוק המקומי עלה לכ-38% מהמכירות. זאת בהשוואה לתמהיל המסורתי של 70/30. גם הוצאות המחקר והפיתוח צמחו מכ-174 מיליון דולר אשתקד לכ-212 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים 2024, כאשר אחד מהנושאים החמים שבהם החברה עוסקת כיום הוא פיתוח טכנולוגיות חדשות פתרונות להגנה בפני כטב"מים ורחפנים.

האם החברה תישאר ללא יו"ר?

מכירות החברה לפי מגזרים בתשעת החודשים הראשונים של 2024: מכירות מערכות טילים וחלל הסתכמו בכ-1.87 מיליארד דולר, בעיקר הודות למכירות מוגברות של טילים לתקיפה ולהגנה. המכירות של כלי טיס צבאיים הסתכמו בכ-478 מיליון דולר, מכירות החברה הבת אלתא הסתכמו בכ-1.37 מיליארד דולר, ומכירות חטיבת התעופה כמעט ולא השתנו, והסתכמו בכמיליארד דולר.

בתוך כך, זה היה ככל הנראה הדו"ח האחרון שעליו חתום היו"ר עמיר פרץ, לאחר שלוש שנים שבהן הוא שימש כיו"ר החברה. עמיר פרץ אמור לפרוש מהתפקיד, ודירקטוריון התעשייה האווירית בחר את גלעד ארדן כיורשו. אלא שרשות החברות הממשלתית עדיין לא אישרה את המינוי, ואם תהיה התנגדות פוליטית למינויו, יהיה צורך למנות יו"ר זמני – או אפילו לאתר מועמד חדש.

התעשייה האווירית גיבשה תוכנית צמיחה בארה"ב

התעשייה האווירית (Israel Aerospace Industries) גיבשה תוכנית צמיחה אסטרטגית בשוק האמריקאי, הכוללת רכישת חברות, בניית תשתית ייצור והידוק קשרי הממשל. כיום הפעילות של התע"א בארצות הברית מתבצעת באמצעות החברה הבת IAI North America המנוהלת על-ידי סוואמי אייר. בסך הכל, החברה מבצעת מכירות בהיקף של כ-800 מיליון דולר בשנה, ורוכשת מוצרים מספקים אמריקאים בהיקף של כ-600 מיליון דולר בשנה. מנכ"ל התע"א צפון אמריקה, סוואמי, אמר שתוכנית הצמיחה בארצות הברית כוללת הגדלת המכירות, רכישת חברות אמריקאיות והרחבת יכולת הייצור במדינה.

במסגרת מימוש האסטרטגיה החדשה, היא הודיעה היום (ה') על הקמת משרד עסקי חדש בצפון אמריקה ולצורך זה היא שכרה משרדים בשטח של כ-3,000 מ"ר בעיר פיירפאקס בווירג'יניה. המשרד החדש ינהל את פעילותה של התעשייה האווירית בארצות הברית. לדברי סוואמי אייר, המיקום נבחר מכיוון שפיירפאקס נמצאת במרכז מיקבץ גדול של תעשיות תעופה וביטחון בארצות הברית, והיא נהנית מקירבה גיאוגרפית אל לקוחות רבים של התע"א. החברה תגדיל את מצבת העובדים במשרד, ותגייס כ-50 עובדי מכירות ופיתוח עסקים.

כיום התעשייה האווירית מעסיקה כ-15,000 עובדים, מהם כ-200 עובדים בחברה הבת בארצות הברית. במסגרת המהלך החדש, פתחה התעשייה האווירית בחודש יולי האחרון גם משרד לקשרי ממשל בבירה וושינגטון. יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר, אמר שהמשרד בוושינגטון הוא חיוני לצמיחת החברה בארצות הברית, מכיוון שהוא יחזק את קשריה של החברה עם הקונגרס. לדבריו, "כיום יש לנו קשרים הדוקים עם יצרני מערכות מארה"ב, כמו לוקהיד מרטין, בואינג, Honeywell וגאלפסטרים.

תע"א מגבירה את פעילות הלוחמה ברחפנים

בתמונה למעלה: מערכת PopStar לאיתור וזיהוי רחפנים באמצעות מצלמות יום ולילה

התעשייה האווירית (IAI) מרחיבה את פעילותה בתחום ההגנה ההיקפית בפני רחפנים. החברה חשפה בסוף השבוע את מערכת ההגנה הטקטית PopStar המיוצרת במפעל תמ"מ, המאפשרת איתור רחפנים ואיומים אחרים באמצעות מערכת צילום צבעונית הסורקת את השמים ביום ובלילה. בתור מערכת אופטית, היא אינה פולטת קרינה ולכן קשה לשבש אותה, ובתור מערכת ניידת היא ניתנת לשימוש על-ידי יחידות קטנות המחליפות את מיקומן.

למערכת יכולת זיהוי רחפנים ומטרות אחרות אשר הוגדרו עבורה מראש. היא מבצעת סריקה של השמיים באמצעות סיבוב מצלמה בעלת זווית צפייה של 15°, המאפשרת זיהוי רחפנים ממרחק של 3 ק"מ באור יום וממרחק של 2.5 ק"מ בתנאי חשיכה. החברה מסרה שביצועי המערכת הוכחו בשימוש מבצעי. המערכת מצויידת באלגוריתם לזיהוי תנועה, ומספקת למפעילים יכולת זיהוי אוטומטית של המטרות (Automatic target recognition).

הקומנדו הפורטוגלי ניסה להפיל את המערכת של אלתא

במקביל, התעשייה האווירית דיווחה בסוף השבוע על ניסוי של מערכת ההגנה Drone Guard המיוצרת על-ידי אלתא, אשר נבדקה על-ידי הצי הפורטוגלי במסגרת הדגמות מסחריות שבוצעו עבור נאט"ו. במהלך ההדגמה היא נדרשה להגן על נמל ימי בפני תקיפות רחפנים, אשר בוצעו על-ידי יחידות מיוחדות של הצי הפורטוגלי, אשר ניסו להחדיר רחפנים למתחם מהים (באמצעות סירות גומי) ומהיבשה במספר מתארים: חדירות בודדות יום ולילה, חדירות באמצעות נחילי רחפנים וחדירות ממספר כיוונים בו-זמנית.

התע"א מסרה שהמערכת עמדה בהצלחה בכל המבחנים וקיבלה הסמכה להשתתף בתרגיל ימי של נאט"ו אשר יאמן את צבאות הברית בהגנה על נמלי תעופה. מערכת Drone Guard מבוססת על מכ"ם SAR של אלתא מדגם ELI-4030 הפועל בתדר X-band, ועל מערכת אלקטרו-אופטית ומצלמת אינפרא אדום משלימות, אשר אחראיות על זיהוי וסיווג המטרות. עם הגדרת וזיהוי המטרה, המערכת מפעילה מערכת שיבוש אלקטרונית (Jamming) אשר מנטרלת את מנגנוני הניווט (GPS/GNSS) של הרחפן.

צמיחה של 30% בשנה

מנכ"ל אלתא, יואב תורג'מן, אמר שהמערכת הוכיחה את יכולתה פעמים רבות. "לאור האירועים האחרונים במזרח התיכון, ברור שיש צורך במערכת הגנה כוללת כנגד רחפנים, ואלתא היא מהחברות הבודדות שיש בידה את כל היכולות הנדרשות לכך". מדובר בשוק דינמי מאוד. להערכת חברת המחקר Grand View Research, שוק מערכות ההגנה בפני רחפנים יצמח בכ-30% בשנה במשך חמש השנים הבאות, ויגיע להיקף של כ-4.5 מיליארד דולר בשנת 2026.

מערכת Drone Guard של חברת אלתא
מערכת Drone Guard של חברת אלתא