בתמונה למלעלה: נגמ"ש הלחימה האוסטרלי Redback. צילום: משרד ההגנה האוסטרלי

חברת אלביט מערכות (Elbit) זכתה בתוך שבוע בשני חוזי-ענק בהיקף כולל של כ-900 מיליון דולר לאספקת חימוש וחליפת הגנה והתמצאות אלקטרונית עבור רכב קרבי משוריין (רק"םׂ) של מדינה ביבשת אירופה ועבור נגמ"שי הלחימה (Infantry Fighting Vehicles) החדשים של צבא אוסטרליה. אלביט הודיעה שהיא שהיא משתתפת בתוכנית הדור החדש של נגמ"שי לחימה אוסטרליים מדגם Redback. מדובר בתוכנית Australian Land 400 Phase 3 Project, שנועדה לספק לנגמ"שים יכולות לחימה מתקדמת, הגנה אקטיבית, וחליפת חיישנים.

הנגמ"שים ייוצרו על-ידי חברת Hanwha Defense Australia, שהיא חברה בת של Hanwha הקוריאנית, אשר מספקת נגמ"שי לחימה דומים גם לצבא קוריאה. חברת אלביט משמשת כקבלן משנה של Hanwha, ותספק לנגמ"שים את צריח הלחימה הכולל תותח 30 מ"מ, מערכת תצפית למפקד וכוונת המבוססים על ארכיטקטורת COAPS הפתוחה, מערכת הגנה אקטיבית מסוג חץ דורבן (Iron Fist), מערכת ההתמצאות IronVision המאפשרת למפקד להביט לכל כיוון דרך קירות הכלי באמצעות קסדה חכמה עם תצוגה עלית, ומערכת E-LAWS אשר מאתרת קרן לייזר המכוונת אל הכלי, ומספקת התראה על כיוונה ומקורה.

בדצמבר 2023 ביצעה אוסטרליה את ההזמנה המרכזית, והזמינה 129 נגמ"שי לחימה בהיקף של כ-2.4 מיליארד דולר (אמריקאי) אשר ייוצרו בתחילה בקוריאה ובהמשך גם באוסטרליה. אלביט ו-Hanwha יספקו את הנגמ"שים לצבא אוסטרליה בתוך כחמש שנים. ההזמנה מתבצעת במסגרת פרוייקט מודרניזציה רחב היקף בצבא האוסטרלי, ומועד האספקה של המערכות מתואם עם מועדי הקליטה של טילי HIMARS ומערכות להנחתת גייסות מהים, שנועדו לשפר את יכולת התמרון של צבא אוסטרליה.

ההודעה מגיעה שבוע אחד בלבד לאחר שאלביט הכריזה על זכייה במכרז לאספקת מערכות מודיעין, היגוי והתמצאות סביבתית לכ-230 כלי-רכב משוריינים של לקוח אירופי, בהיקף כולל של כ-300 מיליון דולר. העיסקה היא ל-6 שנים וכוללת פיתוח ייעודי לפי הגדרת הלקוח וייצור ותחזוקה בארץ הלקוח. בתוך כך, אלביט חשפה השבוע מל"ט טקטי מסוג חדש בשם Hermes 650 Spark, אשר מייצג תפישה חדשה בשימוש בכטב"מים. מדובר בכלי איטי אשר טס בגובה בינוני ומיועד לשהות עד 24 שעות באוויר ולבצע משימות קרובות ומרוחקות, כולל כאלה הדורשות שימוש בתקשורת לוויינים.

הספארק החדש הוא כטב"ם דו-שימוש ומיועד לבצע גם משימות ביטחון מולדת ואפילו משימות חילוץ והצלה בים. מדובר במערכת אשר צריכה להיות אמינה מאוד וזולה מאוד לתפעול. הוא יכול לשאת מטען במשקל כולל של עד 120 ק"ג ולבצע באופן אוטונומי המראות ונחיתות במסלולים קצרים מאוד. כיאה למוצר המיועד גם לשוק האזרחי, אלביט הודיעה שהוא מצוייד ברשיונות הבטיחות המחמירים ביותר הקיימים בשוק. חברת אלביט נסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-9.4 מיליארד דולר.

השגשוג של התעשייה הבטחונית הישראלית מאז תחילת השנה משתקף גם בתוצאות העסקיות של ספקיות המשנה הבטחוניות. השבוע (יום א') דיווחה קבוצת אימקו (IMCO Industries) על הכנסות של כ-124.8 מיליון ש"ח, גידול של כ-25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (כ-99.5 מיליון שקל). שני הלקוחות המשמעותיים ביותר של הקבוצה הם משרד הביטחון וחברת רפאל.

ההכנסות ממשרד הביטחון במחצית הראשונה הסתכמו ב-46.2 מיליון שקל (לעומת 37.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה), וההכנסות מרפאל צמחו ל-16.6 מיליון שקל (לעומת 13.6 מיליון שקל). ישנו גם לקוח אזרחי, שזהותו חסויה, שההכנסות ממנו במחצית הראשונה עמדו על 13 מיליון שקל. גם הרווחיות השתפרה משמעותית בתקופת הדיווח: הקבוצה רשמה רווח תפעולי של כ-5.1 מיליון שקל ורווח נקי של 1.89 מיליון שקל, וזאת לעומת הפסד תפעולי של 7 מיליון שקל והפסד נקי של 5.5 מיליון שקל. 

צבר ההזמנות הכולל של חברות הקבוצה בתום המחצית הראשונה היה כ-299.4 מיליון שקל, ובסמוך למועד פרסום הדוח הינו בסך של כ-325 מיליון שקל. 

אריאל קנדל, מנכל קבוצת אימקו: "אנו גאים לסכם את החציון הראשון של 2023 עם גידול בצבר ההזמנות, ברווח התפעולי וברווח הגולמי, המבטא גידול משמעותי ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. קבוצת אימקו נמצאת בתהליך צמיחה, התפתחות לשווקים חדשים וחיזוק השווקים הקיימים. לאחר השקעה עמוקה בהתייעלות ותכנון אסטרטגי עברנו כעת לשלב ההתפתחות, שניכר היטב מהגידול הנוכחי בצבר ההזמנות והיקף המכירות. כקבוצה ותיקה המספקת מערכות ייחודיות לשימושים בטחוניים ותעשייתיים נרחבים, אני סמוך ובטוח שנמשיך ונחזק את הקשר והביטחון של הלקוחות הקיימים והחדשים בקבוצה, נתפתח לשווקים חדשים ונחזק את השווקים הקיימים".

קבוצת אימקו עוסקת בפיתוח וייצור מערכות אלקטרוניקה, אלקטרומכניקה ומכניקה ליישומים ביטחוניים. היא כוללת חמש חברות: אימקו פרויקטים, ניר-אור, אתנה, ADT ו-EMT. קבוצת אימקו הינה ספקית ראשית של ערכות חשמל לטנקים ונג”משים תוצרת ישראל, דוגמת טנק המרכבה והנגמ”שים נמר ואיתן. שלוש החברות האחרות נרכשו או הוקמו על-ידי אימקו לאורך השנים ונוצר מבנה של קבוצת אחזקות כשבראש הפירמידה ניצבת אימקו תעשיות. בסך הכול הקבוצה מעסיקה כ-450 עובדים.

המכירות של חברת אלביט מערכות (Elbit) בשנת 2022 הסתכמו בשיא של כ-5.51 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-5.28 מיליארד דולר בשנת 2021. תקציב המחקר והפיתוח צמח לשיעור של כ-7.9% ממהכנסות (בהשוואה ל-7.5% ב-2021), והסתכם בכ-435.7 מיליון דולר (7.9% מההכנסות). צבר ההזמנות הגיע לשיא של כ-15.1 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-13.7 מיליארד דולר ב-2021. בשיחת הוועידה היום עם המשקיעים הסביר נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס (בתמונה למעלה), שההיקף הגדל של חוזים חדשים משקף את השינוי שאלביט מבצעת בשנים האחרונות, ממעמד של ספקית מערכות למעמד של ספקית פתרונות מלאים.

מכליס: "אנחנו עולים בשרשרת הערך, ולכן אנחנו גם רואים עלייה במספר העסקאות בעלות שלוש ספרות". לדבריו, ההתפתחויות הפוליטיות והרפורמה המשפטית עדיין לא השפיעו על מכירות החברה, אולם הוא הזהיר שליציבות הפוליטית בישראל תהיה השפעה על עסקיה של החברה בישראל ובעולם. "אנחנו בטוחים שהנהגת המדינה תמצא דרך לייצב את המערכת הפוליטית". בהתאם להערכה של החברה שהשוק הביטחוני בעולם ימשיך לגדול בשנים הקרובות, מבצעת סדרה של השקעות גדולות בשיפור תשתיות הייצור. אחת מהן היא החלפת של 11 מערכות ה-ERP השונות שפעלו בחברה, למערכת אחת מאוחדת.

מערכת ERP ב-200 מיליון דולר

עלות הפרוייקט מסתכמת בכ-200 מיליון דולר, והוא צפוי להסתיים בחודשים הקרובים עם התקנת ה-ERP החדש במתקני התעשייה הצבאית (IMI) לשעבר. במקביל, החברה מבצעת שידרוג של תשתיות הייצור: "הגדלנו את קיבולת היציור של המפעל בתל-חי בכ-60%, בחודשים הקרובים נתחיל את הייצור במפעל להרכבת כלי-רכב קרביים בדרום קרוליינה, ארה"ב, ובשנת 2024 יתחיל הייצור במפעל IMI ברמת בקע בנגב, ויגיע לייצור בהיקף מלט בשנת 2025".

מדובר במפעל ענק שישתרע על-פני שטח של כ-52 אלף דונם ויכלול כ-150 מבנים, מרכזים טכנולוגיים ותשתיות ייצור מתקדמות. הוא ייכיל גם מתקני ייצור של חימוש וראשי ביות, כולל מעבדות ושטחי ניסוי, כאשר פסי הייצור  יתבססו על רובוטיקה, בינה מלאכותית ומערכות בדיקה מתקדמות. כמו בשנים הקודמות, רוב ההכנסות של החברה ב-2022 היו בתחומי הפעילות של מערכות מוטסות ומערכות תקשוב. הגידול בהכנסות בתחומי התקשוב נבע בעיקר ממכירות מל"טים באירופה ומגידול במכירת מוצרי "ספרטון" בארה"ב. באופן כללי, המכירות בארה"ב ירדו במעט, בעיקר עקב ירידה בהכנסות ממכירת מכשור רפואי, והמכירות באירופה צמחו  עקב גידול בהכנסות מפרויקט בית-הספר לטיסה ביוון, וממכירת מערכות מל"טים וכלי-רכב משוריינים וארטילריה לצבאות אירופיים.

חברת אלביט (Elbit) חתמה על מזכר הבנות עם שתי חברות ביטחוניות יפניות, לשיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הייצור והפיתוח של מערכות צבאיות מתקדמות עבור הצבא היפני. ההסכם נחתם עם חברת Nippon Aircraft Supply ועם חברת Itochu Aviation. במסגרת שיתוף הפעולה, אלביט תספק לקבוצה ידע טכנולוגי ומרכיבי ליבה של מערכות ביטחוניות מתוצרתה, כאשר חברת NAS תייצר את המערכות השלמות ביפן ותבצע אינטגרציה בהתאם לדרישות צבא יפן, וחברת Itochu תפעל מול משרד ההגנה היפני וצבא יפן ותעניק סיוע לוגיסטי בדומה לזה שהיא מעניקה למערכות הביטחוניות מתוצרת בואינג, רייתאון ולוקהיד מרטין.

נשיא חברת Nippon Aircraft Supply, אוסמו מצושיטה, אמר שבמסגרת ההסכם, החברה תספק שירותי ייצור, שילוב, בדיקות ותחזוקה "של המערכות הקרביות המתקדמות ביותר של אלביט". מנהל חטיבת התעופה והביטחון בחברת Itochu Aviation, מאסאהירו טאקיטה, שהפעילות תתמקד בעיקר בתחום המערכות הקרביות האוטונומיות והתקשורת. "יש לאלביט את הגמישות הדרושה לבניית תשתיות מקומיות המותאמות לצורכי משרד ההגנה היפני".

מנהל העסקים הבינלאומיים של אלביט, רן קריל, הסביר שהחברה תבצע העברה של טכנולוגיות ותתמוך בייצור מקומי של המערכות. למרות שדרום-מזרח אסיה אחראית לכמעט רבע ממכירות אלביט, עד היום היא לא דיווחה על עסקאות חשובות ביפן. למעשה, אלביט נכנסת לשוק עם פוטנציאל עצום בזכות צורך דחוף של משרד ההגנה היפני, הנמצא במשבר התחמשות בלתי צפוי.

ליפן אין תעשייה ביטחונית המתאימה לצרכיה הדחופים

בעקבות המלחמה באוקראינה, הנסיונות של סין לספח לעצמה את ים סין וסכנת פלישה סינית לטאיוואן, הכריזה יפן על תוכנית חומש בהיקף של 315 מיליארד דולר לייצור מערכות צבאיות מתקדמות לצורכי הצבא היפני. אלא שהיא מתקשה לתרגם את התקציב לפרוייקטי פיתוח וייצור: מאז סיום מלחמת העולם השנייה מתמקדת התעשייה היפנית בייצור אזרחי לא בייצור צבאי. גם חברות המייצרות ציוד צבאי, כמו למשל טושיבה, מיצובישי או Daikin Industries הן לא חברות ביטחוניות קלאסיות שעיקר עיסוקן הוא במערכות נשק. עיקר פעילותן הוא אזרחי ורק חלק קטן ממנו מיועד לצורכי הצבא היפני.

השבוע דיווחה סוכנות רויטרס שבכירים במשרד ההגנה היפני נפגשו עם חברות יפניות וניסו לשכנע אותן להגדיל את היקף הייצור הביטחוני, אולם נתקלו בהסתייגות. תאגידי התעשייה הגדולים חוששים מכניסה להשקעות כבדות בשוק לא-רווחי שיתפוגג עם השלמת הצרכים של צבא יפן. גם רעיון של משרד ההגנה, שלפיו הוא יבטיח שולי רווח של 15% ליצרניות היפניות והשתתפות מדינה בהקמת מתקני הייצור, נתקל בספקנות ולא דוחף את התעשייה היפנית לתחום הביטחוני.

אלביט תסייע לסגור את הפער היפני

להערכת מכון קרנגי למחקרים בינלאומיים, הפערים בין היכולת הצבאית של יפן לבין היכולת הצבאית של היריבות סין וצפון קוריאה, הם עצומים. "בעקבות עשרות שנים של חוסר-השקעה, הציוד בצבא היפני מיושו וחסרים לו מאגרי תחמושת וכוח אדם. כדי להדביק את הפער מול סין וצפון קוריאה, יפן צריכה להצטייד במערכות מודרניות יקרות רבות. כיום חסרה לה יכולת תקיפה ארוכת טווח, מערכות הגנה אווירית אפקטיביות, טילים ומערכות לוחמה ימית, אמצעי לוחמה אמפיבית ויכולת תובלה בים ובאוויר.

"היא תיאלץ לבצע השקעה גדולה מאוד בלוחמת סייבר, הצטיידות בלוויינים, ארגון מחדש של הצבא מסביב למטות רב-זרועיים, ובנייה מחדש של התעשייה הביטחונית היפנית". הסייפא של הניתוח מעניין מאוד, ומסביר את עסקת אלביט: "יידרשו שנים רבות להשלמת המהלך הזה, ותוצאותיו יתחילו להיות מורגשות רק בעוד חמש שנים, לכל המוקדם". זהו הפער שאלביט והשותפות שלה מציעות לסגור עבור משרד ההגנה היפני: הבאה של טכנולוגיות ישראליות מתקדמות ובשלות שכבר הוכחו בקרב, וייצור מיידי במפעלים ביפן, שלא להמתין שהענקיות היפניות, הגדולות והאיטיות, יתחילו להיכנס אל השוק הזה".