בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל עין שלישית, ליאור סגל. צילום: Techtime
המכירות של חברת עין שלישית (ThirdEye) מנתניה יוכפלו בשנת 2026, וצפויות להסתכם ביותר מ-44 מיליון שקל. כך דיווח מייסד ומנכ"ל החברה, ליאור סגל, במכתב למשקיעים. לאחר פרסום המכתב באתר הבורסה בתל אביב, עלתה מניית החברה בכ-14% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-224.5 מיליון שקל. סגל הסביר שהתחזית מבוססת על צבר הזמנות קיים בהיקף של כ-44 מיליון שקל (גידול של 39% בהשוואה לשנה שעברה), אשר כמעט כולו (41.3 מיליון שקל) מיועד לאספקה כבר השנה.
חברת עין שלישית מפתחת ומייצרת מערכות אלקטרואופטיות לזיהוי עצמים עבור רחפנים וכלי רכב צבאיים. החברה מתמקדת בשלוש משפחות מוצר מרכזיות: מצלמות דו-ערוציות עם יכולת בינה מלאכותית לשילוב ברחפנים ובמערכות רובוטיות, מערכות לגילוי כלי טיס בלתי מאויישים, ופתרונות מערכתיים מבוססי מערכות שליטה ובקרה המתממשקות למצלמות וכלים בלתי מאויישים. בשנת 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-20.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-17.5 מיליון שקל ב-2024 וכ-14.8 מיליון שקל ב-2023.
המוצר המרכזי של החברה הוא מערכת Meduza לגילוי כלי טיס מאויישים ולא מאויישים, באמצעות מנגנון סריקה פאסיבי יום ולילה. המערכת עושה שימוש באנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית שפותחה בחברה, ובשנת 2025 היתה אחראית לכ-56% מהמכירות. הלקוח המרכזי של עין שלישית הוא צה"ל, אשר היה אחראי לכ-85% מהמכירות בשנת 2025. להערכת סגל, המלחמה עם איראן תביא להגדלה נוספת במכירות בשנים הקרובות: "מדינות רבות באזור יבקשו להאיץ ולהגדיל את ההצטיידות הביטחונית שלהן בתחום ההגנה מרחפנים וכטב"מים במערכות שהוכחו בשטח".
מדוזה, מוצר הדגל לגילוי רחפנים וכטב"מים
הוא גילה שהחברה זכתה לאחרונה במכרז ביטחוני ישראלי בהיקף של כ-30 מיליון שקל לפיתוח וייצור מערכות ניידות לגילוי רחפנים. "אנחנו צופים המשך הצטיידות מאסיבית של מערכת הביטחון גם בימים שאחרי המלחמה". במסגרת ההיערכות של החברה לדרישה הצפויה, היא חנכה לאחרונה קו ייצור סדרתי חדש בשטח של כ-1,000 מ"ר, המאפשר לה ייצור המוני עצמאי. להערכתו, תזרים המזומנים של החברה ישתפר בחודשים הקרובים, בעקבות הסכם ההשקעה שנחתם עם עם קבוצת החברות הביטחוניות EDGE שמרכזה באבו דאבי.
סעיף מפתיע בעסקת ההשקעה
בפברואר 2026 ההסכם אושר על-ידי אסיפת בעלי המניות של עין שלישית. על-פי ההסכם, EDGE תשקיע בחברה סכום של 10.03 מיליון דולר תמורת 30% מהמניות. עד היום הועברה לחברה מקדמה של כ-2 מיליון דולר מתוך סכום ההשקעה. השלמת העיסקה והקצאת המניות ייעשו לאחר קבלת כל סכום ההשקעה. במידה והעיסקה לא תתקיים, עין שלישת תחזיר את ההשקעות.
מעניין לציין שאחד מסעיפי ההסכם פותח אפשרות מפתיעה: הוא מעניק ל-EDGE אופציה לבקש הקמת חברה בת משותפת שתהיה בבעלות EDGE (51%), עין שלישית (43%) וצד שלישי (6%). באם תוקם, החברה המשותפת תעסוק בפיתוח, מסחור ושיווק מערכות זיהוי אלקטרו-אופטיות, תוך התמקדות בטריטוריות מסוימות ברחבי העולם.
חברת אלביט מערכות (Elbit), שהייתה שוןתפה פביתוח מערכת מגן אור ליירוט איומים באמצעות קרן לייזר חזקה, ממקדת את מאמציה בתחום הזה במערכת לייזר אווירית, ולא במערכת לייזר קרקעית הנמצא כיום בתהליכי שימוש ראשוניים בצה"ל. במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות הכספיים, חשף המנכ"ל בצלאל מכליס מידע נוסף אל האסטרטגיה של אלביט בתחום מערכות הלייזר. הוא רמז שהחברה משקיעה את עיקר המאמץ שלה בתחום הזה בפיתוח מערכת אווירית. מכליס: "יירוט איומים באמצעות טילים הוא תהליך מאוד יקר מנקודת המבט של המתגונן. מיירט הלייזר מעביר את האסימטריה לצד של המתגונן.
"כיום המערכת צריכה להתגבר על הפעלה בתנאים קשים כמו אבק, עננה והפרעות אחרות. הפעלת המיירט מעל העננים תאפשר להתגבר על הבעיות האלה ולהגדיל טווח היירוט. זוהי משימה לא קלה, אבל כבר הצלחנו להתגבר על מכשולים רבים ולהגיע למצב שבו המערכת נמצאת בשלב מתקדם. כאשר הפתרון יהיה בשל, זו תהיה מהפיכה באופן שבו מדינות מתגוננות. אנחנו רואים דרישה חזקה מאוד בעולם לפתרון כזה". הוא גם נתן רמז נוסף, שבעתיד ניתן יהיה להבינו יותר טוב: "הלייזר שלנו הוא אינו רק נשק הגנתי, יש לו יישומים נוספים".
מכירות שיא בזכות חטיבת היבשה
במהלך שנת 2025 צמחו המכירות של אלביט בכ-16.3% והסתכמו בכ-7.94 מיליארד דולר. צבר ההזמנות הגיע לשיא של כ-28.1 מיליארד דולר, מתוכם כ-72% הן הזמנות מחוץ לישראל, כאשר כ-54% מכלל ההזמנות מיועדים לביצוע בשנים 2026-2027. הרווח התפעולי הסתכם בכ-617 מיליון דולר. החברה השקיעה במהלך השנה יותר מחצי מיליארד דולר במחקר ופיתוח. השוק הגדול ביותר של החברה הוא ישראל, אשר היתה אחראית למכירות בהיקף של יותר מ-2.5 מיליארד דולר (32.2% מהמכירות). השוק השני בחשיבותו הוא אירופה (27%), השלישי הוא צפון אמריקה (20.9%) והרביעי הוא דרום-מזרח אסיה (15.7%).
מניית אלביט היום (ג') בנסד"ק
כיום החברה מעסיקה כ-20,000 עובדים בארץ ובמשרדיה ובחברות הבנות שלה בחו"ל. לאחר פרסום הדו"ח עלתה מניית אלביט בכ-13%, וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-40.6 מיליארד דולר. מנוע המכירות המרכזי שתרם לצמיחה בשנה האחרונה היה חטיבת מערכות היבשה , אשר מכירותיו צמחו מכ-1.6 מיליארד דולר ב-2024, להיקף של כ-2.25 מיליארד דולר בשנת 2025. בתחום הזה החברה מוכרת ערכות לחימה קרקעיות מלאות, החל מחימוש וכלה במערכות שליטה ובקרה. בהן: רקטות, תותחים ופגזי ארטילריה, מערכות הגנה אקטיבית, מערכות תקשורת, מערכות שליטה ובקרה, חיישנים, פרוייקטי שדרוג רק"ם ועוד. למעשה, היא מספקת מגוון גדול של פתרונות אשר יכולים למלא את רוב צרכיו של צבא יבשה מודרני.
הרחבת תשתית הייצור
בעקבות המלחמה המתמשכת בישראל וההצטיידות העולמית החימוש מתקדם, מרחיבה חברת אלביט מערכות (Elbit) את קיבולת הייצור של מערכות נשק וחימוש, ומתכננת להשקיע בשנת 2026 כ-300 מיליון דולר בהגדלת התפוקה של מפעליה בישראל, באירופה ובארצות הברית. כך גילה סמנכ"ל הכספים של החברה, קובי קגן, במהלך שיחת הוועידה היום (ג') מייד לאחר פרסום הדו"ח השנתי של החברה. לדבריו, בתקופה האחרונה הגדילה אלביט פי שלושה את קיבולת ייצור החימוש בישראל.
מנכ"ל החברה, בצלאל מכליס, אמר הסביר שברוב המקרים חלק מהלקוחות משקיעים ביחד עם החברה בהרחבת יכולות הייצור שלה. "על כל דולר שאנחנו משקיעים, יש דולר נוסף המגיע מהלקוחות. השנה נתחיל לספק מערכות המיוצרות במפעל החדש ברמת בקע. המפעלים החדשים שאנחנו בונים כוללים רובוטים ומערכות בינה מלאכותית לשיפור האיכות והתפוקה, ויאפשרו לענות לצרכים הנוכחיים והעתידיים של הלקוחות". לדבריו, אלביט היא חברה אנכית ושואפת לשמור על המודל הזה ולהקטין ככל האפשר את התלות שלה בספקים חיצוניים. מהסיבה הזו, למשל, היא גם מבצעת השקעה בהגדלת יכולות הייצור האלקטרוני.
בתמונה למעלה: חיילי חי"ר גרמנים מתאמנים בהפעלת טילי ספייק של רפאל. מקור: Eurospike
הביקוש העולמי לטכנולוגיות צבאיות ישראליות מגיע לשיאים חסרי תקדים. חברת אלביט מערכות דיווחה השבוע על קבלת חבילה של הזמנות מלקוח בינלאומי לאספקת מגוון רחב של אמצעי הגנה וביטחון ליישום ב-6 שנים ובהיקף כולל של כ-435 מיליון דולר. הדיווח הזה מגיע לאחר סדרה ארוכה של דיווחים על הזמנות ביטחוניות, שהיקפן בארבעת החודשים האחרונים הסתכם בכ-3.45 מיליארד דולר. והיא לא היחידה: בחודש שעבר (ינואר) הרחיבה גרמניה את הסכם ההצטיידות במערכות ההגנה נגד טילים מסוג חץ-3 בכ-3.1 מיליארד דולר, מעבר להסכם המקורי שנחתם בדצמבר 2025 עם משרד הביטחון.
לאחר ההרחבה, מגיע היקף ההזמנה לכ-6.1 מיליארד דולר. מדובר בהסכם הייצוא הביטחוני הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. בשבוע שעבר גילה העיתון פורבס הודו שכיום מסתכמות עסקאות הנשק בין ישראל והודו בהיקף כולל של כ-8.6 מיליארד דולר, בהן מערכות טילים רבות מתוצרת רפאל. החשיבות של התעשייה הישראלית באה לידי ביטוי במה שניתן לכנות בשם "התרגיל הספרדי": לפני כחצי שנה ביטלה ספרד עסקה לרכישת אלפי משגרים וטילי ספייק מתוצרת רפאל בהיקף כולל של כ-287 מיליון דולר, על רקע התנגדות לישראל בעקבות המלחמה בעזה.
בשבוע שעבר מסר שר ההגנה הספרדי לפרלמנט שבמקום הטילים הישראלים, ספרד תרכוש טילי Multi-Role Light Guided Missile System – MELLS המיוצרים בגרמניה. מדובר בעצם בכינוי של צבא גרמניה לטיל SPIKE LR של רפאל, המשמש גם כטיל אנטי-טנקי וניתן לשיגור ממגוון פלטפורמות מוסקות, יבשתיות, אוויריות וימיות, ומגיע לטווח של עד 30 ק"מ. הטילים האלה מיוצרים ומשווקים באירופה באמצעות חברת Eurospike, שהוקמה ב-2004 על-ידי רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה.
גם הייצוא הוכפל – וגם ההצטיידות של צה"ל
השאלה כיצד הגיעה אירופה למצב שבו מערכות נשק מרכזיות שלה מיוצרות במדינה קטנה בחו"ל היא מעניינת לכשלעצמה, אולם זהו כבר עניין אחר. בארץ מורגש שינוי עומק לנוכח הרכש הגובר מאירופה, מאסיה ומארצות הברית, אשר משנה את פני התעשייה. בהשוואה לייצוא של כ-6.5 מיליארד דולר ב-2013, כעבור עשור, ב-2023, הסתכם הייצוא הביטחוני בכ-13 מיליארד דולר. ב-2024 הוא המשיך לצמוח והסתכם בכ-14.8 מיליארד דולר – פי שניים מאשר ב-2020. קשה מאד להעריך מה יהיו הנתונים של 2025, אולם המגמה המסתמנת היא של המשך הצמיחה.
לצד הצמיחה החזקה והעקבית הזו, צריך להוסיף את הרכש של צה"ל עצמו, אשר מגיע לאותן תעשיות ביטחוניות. התנועה לחופש המידע גילתה שבשנת התקציב 2023-24 הוכפל היקף הרכש של משרד הביטחון בהשוואה לשנת 2021-22, והסתכם ב-89 מיליארד שקל (בהשוואה לכ-46 מיליארד שקל ב-2021-2022). הרכש של משרד הביטחון כולל בעיקר הצטיידות בנשק ובתחמושת, וגם ביגוד ומזון לחיילים. תעשיות הנשק הישראליות היו הנהנות העיקריות ממנו: סך הציוד והתחמושת שנרכשו מהן הסתכם ב-52 מיליארד שקל ב-2023-2024. 30 מיליארד שקל נוספים הופנו לרכש מחברות אמריקאיות.
מסוק CH-53 של חה"א. מקור: Lockheed Martin–Sikorsky
דוגמא מלפני שבועיים: משרד הביטחון הזמין מאלביט חבילת שדרוג אוויוניקה, מערכות הגנה ומערכות נשק שתותקן ב-12 מסוקי CH-53 בהיקף כולל של כ-400 מיליון שקל. למגמה המשולבת הזו השפעה עצומה על תעשיית האלקטרוניקה בישראל, אשר נוטשת את אסטרטגיית גיוון השווקים ומתמקדת יותר ויותר במוצרים ושירותים לתעשייה הביטחונית. הדבר בולט בדו"חות של החברות הבורסאיות. מהדו"ח השנתי של חברת אורביט מנתניה, עולה שהשוק הביטחוני תרם 95% מהמכירות ב-2025, בהשוואה לכ-55% בשנת 2015. פי.סי.בי טכנולוגיות דיווחה שבתשעת החודשים הראשונים של 2025 תפס השוק הביטחוני 57% מהמכירות, בהשוואה ל-46% בשנת 2022.
השוק הצבאי היה אחראי לכ-80% מהמכירות של אימקו תעשיות בשנת 2024, בהשוואה לכ-68% בשנת 2023 ול-61% בשנת 2022. חברת ח.מר סיכמה לאחרונה שלוש שנות של טרנספורמציה עסקית שאחד מהמרכיבים המרכזיים שבה היה מיקוד בשוק הצבאי וביטחון המולדת. במצגת למשקיעים מתחילת החודש (פברואר 2026), היא מסרה על צמיחה שנתית של 50% בהיקף ההזמנות מהשוק הביטחוני, ועל צבר הזמנות קיים של 863 מיליון שקל, שכ-62% ממנו מיועדים למערכות צבא ובטחון המולדת.
החברות הקטנות והבינוניות הבינו לאן הרוח נושבת
התופעה הזו משנה את הגדרת השוק של חברות סטארט-אפ וחברות בינוניות, אשר גילו שהדרך היחידה כיום להציג צמיחה היא באמצעות הפיכתן לחברות ביטחוניות. חברת גילת הכריזה לפני כשנה על הקמת החטיבה הצבאית Gilat Defense, אשר תתמקד בפתרונות תקשורת לוויינית ללקוחות צבאיים וממשלות. חברת מאסיבית (Massivit) מלוד, אשר פיתחה מדפסות תלת-מימד בפורמט גדול, החליטה להתמקד במתן שירותי ייצור בעיקר לשוקי הצבא, התעופה והחלל. חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות, אשר פיתחה סימולטור לאימון ובדיקת מערכות נהיגה אוטונומיות בשוק הרכב המסחרי, הכריזה לאחרונה על מערכת AVBox, שהיא ערכת חומרה ותוכנה המעניקה לכלי רכב צבאיים סטנדרטיים יכולות של תנועה אוטונומית בשטח.
חברת אקוואריוס מנועים (Aquarius) מרעננה, אשר פיתחה גנרטורים יעילים לעמדות טעינה של כלי-רכב חשמליים ומערכות גיבוי, הכריזה בסוף 2025 על תפנית מרכזית באסטרטגיה העסקית, שעיקרה הוא התמקדות בתחום ההגנה והביטחון, בעיקר בנושאי הגנה על גבולות וביטחון פנים. כיום היא בוחנת מיזוגים ורכישות של מספר חברות כדי למזג את הטכנולוגיות השונות לפתרון מודולרי ומלא. חברת TriEye התל-אביבית אשר פיתחה חיישן SWIR (אינפרא-אדום באורך גל קצר) מבוסס CMOS, החליטה להיכנס לתחום הצבאי הטקטי, וחשפה את המהלך בתערוכת AUSA 2025 שהתקיימה באוקטובר בוושינגטון. היא השתתפה בהצגת רכב קרב למשימות מיוחדות של חברת AM General האמריקאית, המצוייד בחיישן שלה.
אפילו חברת Odysight.ai מהיישוב עומר שליד באר שבע, השלימה בדצמבר 2025 את היציאה מהשוק הרפואי שבו החלה את דרכה, כדי להתמקד בשוקי הביטחון, התחבורה והתעשייה. החברה מסרה שמערכות הניטור הוויזואלי (מצלמות ומחשב משימה) ותוכנת ניתוח המידע שלה, הותקנו במסוקי סיקורסקי SH-60 Seahawk של הצי האמריקאי. צבר ההזמנות גם כולל הסכם להתקנת הפתרון בכמה מאות כטב"מים של יצרנית ביטחונית גלובלית. ייתכן שמדובר באלביט, שעבורה החברה פיתחה פתרון כזה, אולם החברה לא מסרה מידע על זהות המזמין.
דילמה בקנה מידה לאומי
הדוגמאות האלה מדגימות את עומק והיקף השינוי המתחולל בתעשייה הישראלית. ההגיון העסקי שמאחורי המגמה הזו מובן מאליו ואפילו מוצדק מנקודת המבט של החברה הבודדת: ארגון עסקי צריך לפעול היכן שיש שוק למוצרים שלו. אולם השאלה הגדולה היא כיצד השינוי הזה ישפיע על עתידה של התעשייה הישראלית.
אחד מסודות ההצלחה של ההייטק הישראלי הוא הגיוון הגדול של פעילות בשווקים שונים, במודלים עסקיים שונים ובטכנולוגיות שונות. מנקודת מבט אסטרטגית ארוכת טווח, יכול להיות שהתעשייה הישראלית נוטלת על עצמה סיכון גדול מדי. אולם זהו נושא שאינו עומד על שולחנם של מנכ"לי החברות – הם צריכים לשרוד. הוא ניצב לפיתחם של מקבלי ההחלטות ברמה הלאומית.
בתמונה למעלה: מדפסת הדגל Massivit 10000 של מאסיבית
חברת מאסיבית (Massivit) מלוד, אשר פיתחה טכנולוגיית הדפסת תלת מימד של חלקים גדולים במיוחד, משנה את המודל העסקי שלה ועוברת מהתמקדות במכירת מכונות הייצור, למכירת שירותי ייצור. במסגרת השינוי הזה היא תקים רשת של לשכות שירות בישראל ובעולם שתפעל תחת שם המותג RapidWings. דירקטוריון החברה אישר אתמול (א') את האסטרטגיה החדשה: היא תתבסס על פריסת לשכות שירות שיופעלו על-ידי צדדים שלישיים (Joint Service Bureaus), אשר יתמקדו באספקת פתרונות מהירים לייצור תבניות וכלי עבודה לייצור מכלולים מרוכבים לתעשיות הביטחוניות והתעופתיות.
במקביל, החברה תיכנס בהדרגה גם לייצור עצמי של חלקי קצה עבור הלקוחות. האסטרטגיה החדשה מבוססת על הרחבת מודל הפעילות שגובש בסוף 2025 עם חברת קומפרטס (Comparts) מקבוצת אבנון. קומפרטס הוקמה בשנת 2005 ומספקת פתרונות תכנון, ייצור רכיבים, יציקת תבניות, הנדסה, והטמעת מערכות ללקוחות בתחומי התעופה, הביטחון, התקשורת והתחבורה. החברה נחשבת למומחית בתחום ייצור מכלולים מחומרים מרוכבים (קרבון ופיברגלס) הנדרשים בתחומי התעופה, הרחפנים והחלל, שבהם המבנים צריכים להיות חזקים, קלים ולא מתכתיים.
התעשייה זקוקה לייצור – לא למכונות
בתחילת ינואר 2025 הקימו שתי החברות הקימו לשכת שירות משותפת המייצרת תבניות וחלקים באמצעות מדפסת הדגל של החברה, Massivit 10000, ללקוחות מתחום התעשייה הביטחונית. החברה מסרה שבמסגר שיתוף הפעולה הזה היא השלימה בהצלחה סדרת פרויקטים במסגרתם יצרה כלים ותבניות לייצור מכלולים מרוכבים עבור חברות ביטחוניות מובילות בישראל. "כלל המוצרים והרכיבים עברו את מבחני האיכות והרישוי המחמירים ביותר ונמצאים כיום בשימוש פעיל".
מנכ"ל מאסיבית, יוסי אזרזר, אמר שהשקת RapidWings מהווה אבן דרך אסטרטגית בחדירה לשוק הביטחוני. "הפלטפורמה תסיר את צוואר הבקבוק המבני של התעשייה ותאפשר עצמאות יצרנית ומוכנות מבצעית בזמן". בהודעה לבורסה על האסטרטגיה החדשה, הזהירה מאסיבית שמצבה הפיננסי צפוי להביא להוספת אזהרת עסק חי בדוחותיה הכספיים הקרובים, ולכן החברה החלה לפעול לצורך גיוס הון נוסף לחברה. "מימוש האסטרטגיה החדשה כפוף להצלחת גיוסים אלה".
תא"ל (במיל') גבריאל שחור, חבר בוועדה המייעצת של מאסיבית ו-RapidWings, הסביר שבנוף המבצעי של ימינו, גופי ביטחון ותעופה אינם יכולים להרשות לעצמם להמתין מספר חודשים למבנים מרוכבים קריטיים. "RapidWings מקצרת את מחזורי הייצור מחודשים לימים ומהווה שינוי מבני באופן שבו תוכניות תעופה עוברות משלב הקונספט לפריסה מבצעית. זהו מענה ישיר לצורך בייצור המוני (Mass Production) של כלים בלתי מאוישים המותאמים למענה מיידי לצרכים בשטח".
המנייה בבורסה זינקה בכ-22%
חברת מאסיבית פיתחה מדפסות תלת מימד לייצור תעשייתי של חלקים גדולים מאוד. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על שני תהליכים מרכזיים: טכנולוגיית הליבה המרכזית היא Gel Dispensing Printing (GDP) המבוססת על שימוש בחומר ג’ל אקרילי ריאקטיבית שהוא שרף המתמצק מיידית באמצעות קרינת UV במהלך ההדפסה. הדבר מאפשר לייצר חלקים גדולים במהירות גבוהה ובלא צורך בתמיכות רבות.בנוסף, היא פיתחה את תהליך Cast In Motion (CIM) המאפשר להדפיס תבניות (molds) מורכבות לייצור חלקים מחומרים מרוכבים.
בדו"ח המחצית הראשונה של 2025 דיווחה מאסיבית על הכנסות של כ-3.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-5.5 מיליון בתקופה המקבילה 2024. השורה התחתונה: הפסד נקי של כ-5.4 מיליון דולר, אם כי נמוך מהפסד של כ-8.3 מיליון ב-2024. בין העדכונים המשמעותיים: גיוס הון של כ-8.4 מיליון ש"ח בהנפקת זכויות, מינוי מנכ"ל חדש (יוסי אזרזר) והנהגת תוכנית התייעלות עם קיצוצי שכר בכירים וחיסכון חודשי של כ-300 אלף דולר. בעקבות ההודעה, זינקה מניית החברה בכ-22% וכעת היא נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-29 מיליון שקל.
בתמונה למעלה: מפעל הייצור של ניסטק בפתח-תקווה. צילום: ניסטק
חברת ניסטק (Nistec) מסרה ל-Techtime שמפעל הייצור האלקטרוני שלה בפתח תקווה קיבל הזמנה אסטרטגית מלקוח ביטחוני מקומי גדול בהיקף כולל של כ-2.8 מיליון דולר. ההזמנה כוללת הרכבת כרטיסים אלקטרוניים מתקדמים בסדרות של אבי טיפוס (NPI) תוך התחייבות לעמידה בלוחות זמנים מהירים ודרישות איכות מחמירות. ככל הנראה מדובר בפיתוח אבות טיפוס מהירים של מוצרים חדשים. מדובר בלקוח קיים של החברה אשר מבצע הזמנות נוספות מעבר לפרוייקט המדובר.
במסגרת הפרויקט תספק ניסטק פתרון ייצור מקצה–לקצה, הכולל תכנון תהליכי ייצור, הרכבות מדויקות, ניהול חוסרים ושרשרת אספקה, ומתן יכולת גמישות תפעולית המאפשרת תגובה מהירה לשינויים ולצרכים המבצעיים של הלקוח. החברה מסרה שמבחינתה ההזמנה הזו מהווה ציון דרך חשוב מאוד בחיזוק מגזר זה ומיצובו כמוביל טכנולוגי. ההזמנה נפרסת על-פני תקופה של כשנתיים, כאשר הלקוח רשאי להאריך את תקופת ההתקשרות למשך תקופות נוספות של 12 חודשים באותם התנאים ובלבד שסך כל תקופת ההתקשרות לא תעלה על 60 חודשים.
בתמונה למעלה: רובוט RT-20 של Roboteam במשימת פירוק מטען חבלה. מקור: Roboteam
חברת Ondas Holdings האמריקאית הודיעה על תמחור גיוס הון בהיקף של כמיליארד דולר ממשקיע מוסדי אחד. המהלך נחשב חריג בהיקפו ביחס לחברות בשלב הצמיחה שבו נמצאת החברה. הגיוס בוצע במחיר הגבוה ממחיר השוק ביום שקדם להודעה, וצפוי להיסגר בימים הקרובים בכפוף להשלמת התנאים המקובלים. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-5.3 מיליארד דולר. החברה מסרה שההון מיועד לצורכי צמיחה אסטרטגית, לרבות רכישות, מיזמים משותפים והשקעות.
אף שהחברה לא ציינה במפורש לאילו תחומים יופנו הכספים, פעילותה בשנה האחרונה מלמדת שהיא ממוקדת בחברות ביטחוניות ישראליות. מאיר קליינר, נשיא Ondas, מאיר קליינר, אמר שגיוס ההון "הוא שלב אסטרטגי משמעותי" המגיע לאחר רצף של 9 רכישות של חברות וטכנולוגיות בתחום הדיפנס־טק. מנכ"ל משותף של החברה, אושרי לוגסי, אמר שהחברה רואה בישראל מוקד ידע וחדשנות מרכזי, ושבכוונתה להמשיך ולהעמיק את הפעילות וההשקעות בשוק המקומי.
Ondas היא חברת אחזקות הפועלת בעיקר באמצעות חטיבת Ondas Autonomous Systems, שמרכזה בישראל ומנוהלת בידי בכירים מהתעשייה הביטחונית והרחפנים המקומית. החטיבה מובילה אסטרטגיה של בניית מערכת־על אוטונומית המשלבת רחפנים, רובוטים קרקעיים, חיישנים, אופטיקה ויכולות תקשורת בפלטפורמה אחודה המיועדת לשימושים צבאיים וביטחוניים.
רכישות בישראל בהיקף של 400 מיליון דולר
בשנת 2022 רכשה אונדס את חברת Airobotics. במהלך השנה האחרונה היא ביצעה סדרת רכישות בישראל בהיקף מצטבר של כמעט 400 מיליון דולר. בין העסקאות הבולטות: רכישת חברת Roboteam בתחום הרובוטיקה הקרקעית, רכישת Sentrycs בתחום ההגנה מפני רחפנים באמצעות טכנולוגיות סייבר ו-RF. היא רכשה גם חברות המתמחות ברובוטיקה תת־קרקעית, חיישנים אלקטרו־אופטיים, אופטיקה מדויקת והנדסה מערכתית. כל אחת מהעסקאות הוסיפה שכבה נוספת לארכיטקטורה הרב־תחומית שהחברה מפתחת, במטרה לספק פתרונות אינטגרטיביים מקצה לקצה.
הפעילות הישראלית הפכה גם למנוע הצמיחה המרכזי של החברה. ברבעון השלישי של שנת 2025 דיווחה Ondas על זינוק חד בהכנסות חטיבת המערכות האוטונומיות, בין היתר בזכות האצת האספקות של מערכות מבצעיות והתרחבות הפעילות של החברות שנרכשו. הנהלת החברה הציבה יעד הכנסות של כמה עשרות מיליוני דולרים ב־2025, ויותר מ-100 מיליון דולר ב־2026. היעד מלמד שהחברה נמצאת בתהליכי מעבר משלבי הפיתוח לשלב המכירות המסחריות.
רחפן אוטונומי תעשייתי של אירובוטיקס מגיע לעמדת העגינה. מקור: אירובוטיקס
גיוס של מיליארד דולרים נתפס בשוק לא רק כמהלך פיננסי, אלא כהצהרה אסטרטגית. הסכום הזה מאפשר גם להמשיך בפיתוח והרחבת הייצור, וגם להגביר את פעילות הרכישות בדיוק בתקופה שבה שוק המערכות האוטונומיות הביטחוניות עובר משלבי הרעיון והניסוי לשלב האימוץ המבצעי הרחב בצבאות רבים. אומנם החברה אינה התחייבה להפנות חלק מהכסף להשקעות נוספות בישראל, אולם המיקוד הקיים שלה באזור והצבת ישראל כמרכז פיתוח ותפעול מרכזיים, מציבים את האקוסיסטם המקומי כמועמד טבעי להמשך המהלך.
שחקן צומח בשוק המקומי
לצד הפעילות העסקית, החברה גם חיזקה לאחרונה את החיבור לעולם הביטחוני הישראלי באמצעות מינוי של בכירים לשעבר ממערכת הביטחון לגופי הייעוץ שלה. הצעד נועד לתמוך בהטמעת מערכות בקנה מידה לאומי ובבניית שיתופי פעולה בינלאומיים. מכלול הצעדים הללו מצייר את Ondas כחברה המבקשת להתמקם כשחקנית מערכתית רחבה בתחום ההגנה האוטונומית.
במידה וחלק מכספי הגיוס יופנו לרכישת חברות ביטחוניות וטכנולוגיות בישראל, ייתכן שהמהלך הנוכחי מסמן שלב נוסף בהפיכת האקוסיסטם המקומי לאבן יסוד בארכיטקטורת ההגנה הרב־תחומית שאונדס מבקשת לבנות. במקרה כזה, הגיוס החריג בהיקפו לא יהיה רק אירוע פיננסי משמעותי לחברה, אלא גם מהלך בעל השפעה רחבה התעשייה הביטחונית הישראלית ב־2026.
חברת אטיס (Attis Aviation) מקיסריה חתמה על מזכר הבנות (MoU) עם שותף אירופי להקמת מפעל ייצור כטב"מים באירופה. במהלךפאנלההשקעותבכנסUVID Dronetech בתלאביב, סיפר המנכ״למרקקולטון, שהמתקןהחדשיאפשרלחברה לספק ללקוחותהאיחודהאירופיונאט"ו את הכטב"ם הרב-משימתי שהחברה מפתחת, ROC VTOL, המיועד ליישומי מודיעין, תצפיתוביטחון. פרטי העיסקה עדיין חסויים, אולם ל-Techtime נודע שהשותפות צפויה להיות במתכונת של חברה משותפת (JV). ככל הנראה פירוש הדבר שהשותף האירופי ישמש גם כמשווק של המערכות בקרב מדינות אירופה.
במהלךהכנסהציגהאטיסתעופהלראשונהאתהכטב״םROC VTOLהמתקדם, שהיההפלטפורמההגדולהביותרבתערוכה. מד'ובר בכלי טיס הממריא ונוחת אנכית (VTOL) וגם משייט במהירות נומינלית של 50 קשר (90 קמ"ש) ומהירות שיא של 70 קשר. הכטב"ם הוצגבתערוכה בתצורתISR מלאה, כשהוא מצוייד בחיישן EO/IR של חברתControp בחרטום, במכ״םשל חברתELTA בתאהמטען, ופודי משימה המחוברים לפלטפורמה באמצעות נקודותהתלייהבכנפיים.
הכטב״םROC שפותחונבנהכולובישראל, הואכטב"םVTOL רב–משימתיבמשקלהמראהשל150 ק״ג – קטגוריה ייחודית המגשרתביןרחפניםטקטייםקטניםלביןכלי–טיסבלתימאוישיםגדוליםיותר. הוא משלבביןיעילות הטיסהשלכנףקבועהלבין הגמישות התפעולית של המראהונחיתהאנכיים. למטוס כושרשהייה באוויר שלעד20 שעותויכולתנשיאתמטעןשלעד40 ק״ג, ה־ROC מותאםלמגווןרחבשלמשימותצבאיות ומשימות ביטחון פנים כולל משימותISR, לוגיסטיקה, אבטחתגבולותומשימות תמיכהבמערכי כיבויאש. הכטב"ם נמצא בשלב טיסות הניסוי וההסמכה, במטרה להתחיל אספקות במהלך 2026.
בתמונה למעלה: מנכ"ל תאת, יגאל זמיר, לצד מודולי כוח שהחברה מספקת למטוסי F-16
חברת תאת טכנולוגיות (TAT Technologies) המשיכה ברבעון השלישי של 2025 את מגמת הצמיחה בכל הפרמטרים העסקיים, בשורה העליונה והתחתונה כאחת. כעת, מתוך עמדה של איתנות פיננסית החברה שוקלת במוצהר מהלכים אסטרטגיים – כולל מיזוגים ורכישות בשוק התעופה.
ההכנסות ברבעון עלו ב-14.5% לכ-46.2 מיליון דולר לעומת 40.5 מיליון דולר ברבעון המקביל, ואילו הרווח הנקי זינק לכ-4.8 מיליון דולר – קפיצה של כמעט 70%. גם תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה חיובי וחזק, כ-7.5 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו הכנסות החברה ב-131.5 מיליון דולר, גידול של 18.4%.
לדברי המנכ"ל יגאל זמיר, "תאת פועלת כיום מעמדה של כוח, עם רווחיות יציבה, יצירת מזומנים חזקה ומאזן שכולל יותר מ-47 מיליון דולר במזומן ולמעלה מ-94 מיליון דולר בהון חוזר. על בסיס זה, אנו מתחילים לבחון באופן אקטיבי הזדמנויות שיכולות להוסיף ערך, להשלים את יכולותינו ולהרחיב את היקף פעילותנו. לצד זאת, אנו בטוחים ביכולתנו להמשיך בצמיחה אורגנית ולשפר את שיעורי הרווחיות גם ב־2026 ואילך".
הדוחות הנוכחיים מצטרפים לתהליך שינוי עמוק שעוברת תאת בשנים האחרונות. לצד פעילות הייצור המסורתית של מערכות תרמיות לתעופה, החברה הרחיבה וביססה את פעילות התחזוקה והתיקון למטוסים אזרחיים וצבאיים – פעילות שהפכה למקור הכנסה עקבי ויציב. צבר ההזמנות של החברה הגיע השנה לשיאים חדשים ומשקף ביקוש גבוה בשוק המתאושש.
שוקי התעופה החדשים
חטיבת שירותי התחזוקה (MRO), בעיקר בתחום מנועי העזר (APU) ורכיבי נחיתה וכיבוי, ממשיכה להיות מנוע הצמיחה המרכזי של החברה, אולם החברה מרחיבה את פעילותה לעולמות התעופה החדשים. החברה הקימה בארצות הברית מרכז פיתוח ייעודי למערכות קירור וניהול חום למטוסים חשמליים, היברידיים ואוטונומיים – תחומים שצפויים לצמוח משמעותית בעשור הקרוב. נוכחות זו משלימה את עסקת השירותים ארוכת הטווח ומחזקת את מעמדה של החברה כשחקן בעל פריסה גלובלית.
הנתונים מצביעים על כך שתאת נכנסת לתקופה שבה לא רק התוצאות משתפרות, אלא גם גמישותה האסטרטגית גדלה. הצמיחה בהכנסות וברווחיות, יחד עם תזרים המזומנים החזק, ממקמים אותה בעמדה שבה היא יכולה להרחיב את פעילותה בדרך אקטיבית – לא רק דרך חוזים ושירותים, אלא גם באמצעות רכישות של טכנולוגיות ויכולות משלימות.
בתמונה למעלה: משדר לייזר מפל קוונטי (QCL) של חברת סולרום
חברת סולרום (Solrom) דיווחה שהיא נמצאת במשא ומתן עם כוחות הביטחון לאספקת מערכת חדשה לסימון מטרות ארוכות טווח המבוסס על לייזר צבאי מסוג חדש בטכנולוגיית מפל קוונטי (Quantum Cascade Laser) של החברה. להערכת החברה, בעקבות הצלחת הניסוי המשותף שבוצע השבוע, היא צפויה קבל הזמנות משמעותיות מצה"ל. מדובר במוצר שלהערכת החברה לא קיים בשוק. במסגרת הניסוי, הוצג בפני כוחות הביטחון מוצר חדש נוסף של החברה המבוסס על לייזר QCL ומיועד לסימון עצמי. בעקבות ההודעה זינקה מניית סולרום בבורסה בתל אביב בכ-8% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-483 מיליון שקל.
סולרום עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירת מערכות אלקטרוניקה וחשמל המיועדות בעיקר לשימוש צבאי. בעקבות המיזוג ב-2024 עם 3DM מראש העין, היא קיבלה לידיה את הקניין הרוחני של לייזר QCL שפותח על-ידי 3DM עבור מדפסות תלת מימד, והחלה להתאימו ליישומים ביטחוניים. לייזר מפל קוונטי (QCL) הוא לייזר מסוג חדש שהאופטיקה שלו נשלטת באמצעות גביש פוטוני המובנה בתוך הרכיב והוא מייצר קרינה בתחום התת-אדום באורכי גל של 3.8-12 מיקרון.
יתרונותיו של הלייזר טמונים ביכולתו לייצר אורכי גל בטווח רחב, הספק גבוה ויעילות גבוהה, והוא משמש ביישומים כמו ספקטרוסקופיה, חישה מרחוק, רפואה ותקשורת. לפני קצת יותר מחודש החברה קיבלה מהמדינה תקציב בגובה של כ-4.5 מיליון שקל לפיתוח לייזר צבאי חדש המבוסס על טכנולוגיית QCL. התקציב התקבל מרשות החדשנות (2.5 מיליון שקל) וממשרד הביטחון (2 מיליון שקל). להערכת החברה, טכנולוגיית QCL תהיה אחד ממנועי הצמיחה החשובים שלה בשנים הקרובות, בזכות ההספק הגבוה יחסית שלו, יכולת עבודה בתנאי סביבה קשים והיכולת לכוון במדוייק את תדרי העבודה שלו, כולל הפעלתו באורכי גל שהם פחות רגישים להפרעות אטמוספריות.
הלייזרים האלה יכולים לשמש במגוון רחב של יישומים ביטחוניים: גילוי והתראה בנפי חומרים מסוכנים, סימון מטרות והנחיית טילים וחימוש מדוייק, מערכות חישה כולל מערכות ראיחית לילה ויכולת לייצר ערוץ תקשורת אופטית מאובטחת. מעניין לציין שהחברה מעריכה שהוא יכול לשמש ביישומי הגנה אקטיבית. בין השאר כדי לשבש מערכות חישה וגילוי של האוייב, להגן על כלי טיס מפני טילים מונחי חום (DIRCM) ואפילו לשמש כאמצעי לניטרול רחפנים וכלי טיס בלתי מאויישים.
בתמונה למעלה: משדר לייזר מפל קוונטי (QCL) של חברת סולרום
חברת סולרום (Solrom) תקבל מרשות החדשנות תקציב בגובה של כ-2.5 מיליון שקל לפיתוח לייזר צבאי מסוג חדש, המבוסס על טכנולוגיית מפל קוונטי (Quantum Cascade Laser). האישור העקרוני הראשון התקבל באוגוסט 2025, אולם מכיוון שמדובר בכ-55% מתקציב הפיתוח הכולל, המסתכם בכ-4.5 מיליון שקל, סולרום הייתה צריכה להביא הוכחות שיש לה מימון משלים עבור הפרוייקט. החברה פנתה למשרד הביטחון, ולאחר שהצליחה להשיג את המימון המשלים מגורמי ממשל, רשות החדשנות הודיעה לה השבוע שהתקציב אושר והיא תקבל אותו בקרוב.
סולרום עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירת מערכות אלקטרוניקה וחשמל המיועדות בעיקר לשימוש צבאי. בעקבות המיזוג ב-2024 עם 3DM מראש העין, היא קיבלה לידיה את הקניין הרוחני של לייזר QCL שפותח על-ידי 3DM עבור מדפסות תלת מימד, והחלה להתאימו ליישומים ביטחוניים. לייזר מפל קוונטי (QCL) הוא לייזר מסוג חדש שהאופטיקה שלו נשלטת באמצעות גביש פוטוני המובנה בתוך הרכיב והוא מייצר קרינה בתחום התת-אדום. יתרונותיו של הלייזר טמונים ביכולתו לייצר אורכי גל בטווח רחב, הספק גבוה ויעילות גבוהה, והוא משמש ביישומים כמו ספקטרוסקופיה, חישה מרחוק, רפואה ותקשורת.
השוק הביטחוני מגלה את המפל הקוונטי
השימוש בלייזר QCL בשוק הביטחוני צומח, בעיקר ביישומים כמו זיהוי מטרות וחישה מרחוק במערכות כגון שבשים (DIRCM), סנסורים, סמני לייזר ומערכות תצפית במגוון כלים באוויר, ביבשה ובים. מטרת הפרוייקט הנוכחי היא פיתוח לייזר QCL בהספק גבוה שאינו קיים בשוק. הצלחת הפיתוח תאפשר להרחיב את קשת היישומים ולהקטין משמעותית את הגודל, המשקל והמחיר של מערכות מבוססות QCL. הפוטנציאל של הטכנולוגיה הומחש לאחרונה, כאשר ביולי 2025 החברה חתמה על הסכם מסגרת לאספקת רכישת מוצרי לייזר QCL לחברה ביטחונית ישראלית בהיקף של עד 24 מיליון שקל לתקופה של חמש שנים.
סולרום בנויה במבנה של קבוצה הכוללת את חברת סולרום אלקטרוניקה ואת חברת ישראטק שנירכשה ב-2020 ומתמקדת במערכות אלקטרוניקה ופתרונות כבילה צבאיים. הקבוצה מעסיקה כיום כ-150 עובדים ופועלת בארבעה אתרים: מטה בראש העין ושלושה מפעלי ייצור בראש פינה, כפר מסריק ויבנה. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-52.9 מיליון שקל. בעקבות ההודעה על אישור תקציב הפיתוח מרשות החדשנות, עלתה מניית החברה בבורסה בתל אביב בכ-3.8%, והיא נסחרת כעת לפי שווי חברה של כ-329 מיליון שקל.
בתמונה למעלה: הדמיית לוויין המכ"ם אופק 19 בשלב הפעילות המבצעית. מקור: מפא"ת
ישראל שיגרה לחלל את לוויין המכ"ם למשימות תצפית אופק 19 (Ofeq) באמצעות משגר לוויינים תלת שלבי מסוג “שביט”. השיגור בוצע ביום ג' בשעה 22:30 משדה ניסויים במרכז הארץ. משרד הביטחון מסר שהלוויין נכנס למסלולו סביב כדור הארץ, החל לשדר נתונים ועבר בהצלחה סדרת בדיקות ראשוניות. בימים הקרובים הוא יעבור סדרת בדיקות נוספות לפני שייכנס לשימוש מבצעי. הלוויין פותח ויוצר בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית, ומחירו נאמד בכ-100 מיליון דולר.
עם כניסת הלוויין לפעילות מלאה, תועבר הפעלתו השוטפת לאחריות יחידת 9900, שהיא יחידת המודיעין הגיאוגרפי חזותי של אגף המודיעין בצה”ל. המשגר שביט פותח על-ידי מפעל מל"מ של התע"א בשיתוף עם החברות "תומר" ו"רפאל" שייצרו את מנועי המשגר. המטעד הוא מערכת מכ"ם מתוצרת חברת אלתא. ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, גילה שבמהלך מבצע "עם כלביא" סיפקו לווייני התצפית של ישראל יותר מ-12,000 תמונות לוויין בשטח איראן.
הלוויין אופק 19 בחדר האינטגרציה בתעשייה האווירית
"החלל הוא מימד לחימה שמרכזיותו תתעצם בשנים הבאות. הלוויין הנוכחי מייצר קפיצת מדרגה מבצעית וטכנולוגית". מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, הסביר שמטעד מכ"מי מאפשר לקבל מודיעין ביום, בלילה ובכל תנאי מזג האוויר והראות. מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אמיר ברעם, אמר שבעשור הקרוב "נשקיע מיליארדי שקלים בבניית קונסטלציית לוויינים בחלל, שתאפשר לנו לעקוב בכל רגע נתון אחר כל נקודה במזרח התיכון״.
חברת אלתא מייצרת את מכ"ם החלל ELM-2070, אשר מיועד לשימוש בלווייני תצפית בגובה נמוך (LEO). הוא מבוסס על טכנולוגיית Synthetic Aperture Radar – SAR (מכ"ם מפתח סינתטי) ומספק רזולוציה של כ-50 ס"מ. מדובר במערכת ותיקה מאוד שפותחה בתחילה עבור לוויין טקסאר (TecSAR-1) ששוגר לחלל בשנת 2008. לא נמסר האם המכ"ם החדש מבוסס על המשפחה הזו או שהוא שייך לקטגוריה חדשה של מכ"מי SAR.
חברת נקסט ויז'ן (Next Vision) סיכמה את הרבעון השני של 2025 עם המשך צמיחה מהירה ותוצאות שיא, כשאירופה ממשיכה להתבלט כיעד המכירות המרכזי. במחצית הראשונה של השנה, 54% מהכנסות החברה הגיעו מהיבשת – המשך מגמת עלייה חדה בשיעור ההכנסות האירופיות: מ-37% בלבד ב-2022, ל-53% ב-2023, וכמעט 58% ב־2024. מדובר בזינוק של כ-20% בתוך שנתיים בלבד, המעיד על התבססות עמוקה בשוק האירופי.
ההכנסות ברבעון השני צמחו בכ-32% והסתכמו ב-37 מיליון דולר, עם רווח נקי של 23.2 מיליון דולר – עלייה של 46% לעומת התקופה המקבילה. במחצית הראשונה של השנה רשמה החברה הכנסות של 73.2 מיליון דולר, רווח גולמי של 53 מיליון דולר (72% מההכנסות) ורווח נקי של 43.8 מיליון דולר. צבר ההזמנות נותר גבוה ועומד על 110.4 מיליון דולר, כאשר יעד ההכנסות השנתי נותר שאפתני – 160 מיליון דולר.
החברה, המפתחת מערכות הדמיה מיוצבות (EO/IR) במשקל נמוך לרחפנים ומערכות בלתי מאוישות, נהנית ממגמת התחמשות מואצת באירופה. מאז תחילת המלחמה באוקראינה, מדינות נאט"ו התחייבו להגדיל את תקציבי ההגנה ל-2%-5% מהתמ"ג, עם דגש על רכישת רחפנים, מערכות צילום מתקדמות ופתרונות AI למעקב וזיהוי. מדינות כמו גרמניה, פולין, בריטניה, צרפת ואיטליה כבר הכריזו על תוכניות רכש רחבות היקף למערכות בלתי מאוישות, לרבות שילוב חיישני EO/IR בפלטפורמות קיימות וחדשות – תחום שבו נקסט ויז'ן ממוצבת חזק.
במצגת למשקיעים שפרסמה החברה, הודגש כי האסטרטגיה להתרחבות באירופה כוללת חיזוק הקשרים עם לקוחות ביטחוניים, התאמת הפתרונות לדרישות הייחודיות של צבאות היבשת והמשך פיתוח טכנולוגיות המאפשרות שילוב מהיר בפלטפורמות חדשות. בשילוב עם מגמות ההצטיידות המואצות, אירופה צפויה להישאר מנוע הצמיחה המרכזי של נקסט ויז'ן בשנים הקרובות.
לקוחות פוטנציאליים כוללים גופי רכש ביטחוני ממשלתיים, קבלני משנה של פרויקטי נאט"ו, ויצרני רחפנים אירופיים דוגמת Quantum Systems הגרמנית, שכבר שיתפה פעולה עם החברה. יו"ר ומייסד נקסט ויז'ן, חן גולן, ציין כי הביקוש הגואה וההשקעה בחדשנות מאפשרים לחברה לשמור על מעמד מוביל בשוק העולמי. לדבריו, גם במהלך מבצע "עם כלביא", שבו נסגר המרחב האווירי של ישראל לשבועיים, הצליחה החברה לשמור על רציפות תפקודית ולספק את רוב ההזמנות עם תום ההגבלות.
יום העיון הטכני שתקיים חברת איסטרוניקס ביום א', ה-25 במאי 2025, יעניק הצצה לטכנולוגיות חדשות ובלתי מוכרות עבור התעשייה הביטחונית. הכנס יתקיים במלון דניאל בהרצליה, בין השעות 08:00-13:30, ומיועד למובילים טכנולוגיים בתעשיות הביטחוניות, סמנכ"לי ומנהלי פיתוח, CTO's, מנהלי פרויקטים, מהנדסי מערכת, מהנדסי פיתוח ומהנדסי רכיבים. בין הנושאים שייחשפו בארוע יהיו רכיבי FPGA חדשים של חברת אלטרה ליישומים צבאיים, פתרונות אבטחה צבאיים של חברת צ'ק פוינט, פתרונות GNSS צבאיים של חברת טליט וגישה חדשה של תקשורת אמינה עם רחפנים צבאיים.
תחום התקשורת וניהול הרחפנים הפך בשנים האחרונות לאחד מהתחומים החשובים ביותר בשוק הביטחוני. מנכ"ל חברת אלסייט (Elsight) מאור יהודה, יואב אמית, יצג דרכים להבטחת תאימות של ערוצי התקשורת השונים, באופן שיבטיח תקשורת רציפה ואמינה המאפשרת שליטה מובטחת בכטב"ם באו באמצעי רובוטי יבשתי. חברת אלסייט פיתחה את מודול התקשורת Halo, אשר מספק לרחפנים ולכלים בלתי מאויישים באוויר או על-גבי הקרקע, לפעול מעבר לטווח הראייה של המפעיל.
המודול מזהה את כל הרשתות הסלולריות באזור, ומשתמש גם בטכנולוגיות RF לא סלולריות ובתקשורת לוויינים (SatCom). הוא מתחבר אל הרשת הזמינה ביותר באמצעות מנגנון זיהוי מאובטח, וממשיך להיות בקשר עם המפעיל, למרות שבמהלך ההפעלה הוא עובר מרשת לרשת. החברה מעריכה שהיא מגיעה לרמת חיבוריות של 98.99%. המערכת מנטרת את כל הרשתות הזמינות בקצב של מספר פעמים בשנייה, בודק את עוצמתן וזמינותן, ובוחר בכל רגע ברשת החזקה והיציבה ביותר.
ה-WAZE של רשתות התקשורת
בתחילת 2025 החברה חשפה הרחבה של הטכנולוגיה: אפליקציית HeatSight המעניקה למפעילים את תמונת התקשורת במרחב הפעילות שלהם, ומאפשרת להם לבחור בנתיב הטיסה האופטימלי מבחינת שיקולי התקשורת בין המפעיל לבין הפלטפורמה. "הדבר דומה לאופן שבו ווייז בוחרת עבור הנהג את נתיב הנסיעה האופטימלי", אמר מנכ"ל אלסייט, יואב אמיתי. "צריך לזכור שמדובר בתנאים הנמצאים כל הזמן התהליך שינוי. המפעילים יכולים לגלות שבאזורים שונים מתפתח עומס על רשתות התקשורת בזמנים שונים, אם בגלל שינויים בהתנהגות המשתמשים או בגלל תופעות מזג אוויר".
תוכנית היום עיון ב-25 במאי, והטכנולוגיות הצבאיות שיוצגו בו:
ההשתפות הינה ללא תשלום, אך מחייבת רישום מראש וקבלת אישור
מניית חברת אירודרום (Aerodrome) בבורסה בתל אביב עולה בכ-7% בעקבות ההודעה על מינויו של תת אלוף במיל. מישל בן ברוך, למנכ"ל החדש של החברה. בן ברוך מגיע עם נסיון רב בתחום הביטחוני ובשוק האמריקאי. בצה"ל שימש כקצין תותחנים ראשי ופיקד על החיל במהלך מבצע עופרת יצוקה (2008-2009). לאחר מכן שימש כמזכיר הצבאי של שר הביטחון אהוד ברק, ראש מערך ומנהלת הארטילריה בתעשייה הצבאית (תעש), וראש סיב"ט (סיוע ייצוא ביטחוני) במשך 5 שנים. הוא מגיע לחברת אירודרום לאחר שסיים למלא את תפקיד ראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בארצות הברית, בשנים 2019-2024.
המינוי מגיע שבועיים לאחר התפטרות המנכ"ל הקודם ובעל המניות הגדול בחברה, רועי דגני, על רקע משבר פיננסי ושינויים באופן הפעילות של החברה. חברת אירודרום עוסקת במתן שירותי תפעול, תחזוקה והדרכת מפעילי כלי-טיס בלתי מאויישים. בנובמבר 2024 היא זכתה במכרז לאספקת רחפנים לממשלת ישראל בהיקף כולל של כ-73.6 מיליון שקל. המערכות היו מתוכננות להימסר במחצית הראשונה של 2025. אולם בתחילת מרץ 2025 היא דיווחה שקיבלה הודעה על צמצום היקף ההזמנה, מכיוון שלפי טענת הלקוח היא לא עמדה במועדי האספקה.
קשיים במכרז הענק ועסקאות אסטרטגיות
אירודרום רמזה שהיא עשויה לערער על ההחלטה. במקביל היא מתמודדת עם תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה על-ידי עו"ד ליאור להב, בטענה שהפרה את חובת הדיווח ולא מסרה למשקיעים מידע מלא על צמצום ההזמנה הממשלתית. ראוי לציין שהחברה נמצאת בעיצומם של מהלכים אטרטגיים נוספים: בפברואר 2025 היא חתמה על מזכר הבנות לרכישת חברה אמריקאית לפי שווי של לפחות 32 מיחליון דולר, המספקת פתרונות ומוצרים בתחום הכטב"מים לגורמי ביטחון וממשל.
במקביל, היא מנהלת מו"מ מתקדם עם חברה ביטחונית ישראלית להקמת מפעל ייצור כטב"מים באמצעות חברה משותפת (JV) שתהיה בשליטת החברה הביטחונית (51%). אירודרום אמורה להעביר לידי החברה המשותפת את כל הידע, הרכוש, העובדים וההסכמים שלה בתחום ייצור הכטב"מים – מלבד אותה הזמנת ענק לממשלת ישראל. היום היא נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי חברה של כ-39 מיליון שקל.
מניית חברת אירודרום (Aerodrome) בבורסה בתל אביב עלתה ביותר בכ-7% לאחר הודעתו היום (ד') של מייסד ומנכ"ל החברה, רועי דגני, על כוונתו לפרוש מהתפקיד ב-1 באפריל. החברה הקימה ועדת איתור בראשות יו"ר הדירקטוריון ציון ספיר, במטרה לאתר מנכ"ל מחליף. במכתב לדירקטוריון דגני הסביר: "מאז הקמת החברה לפני 11 שנים חווינו הישגים רבים לצד אתגרים לא מבוטלים. בעת הזאת, נוכח אפשרויות ההתפתחות המשמעותיות בשוק הצומח שבו אנו פועלים, אני מאמין שנכון לחברה שתובל על-ידי מנכ"ל חדש שיוביל אותה למימוש מלוא הפוטנציאל הטמון בה".
דגני הוא בעל המניות הגדול ביותר ומחזיק בכ-22% ממניות אירודרום. הוא ימשיך לשמש כחבר בדירקטוריון החברה. ההתפטרות שלו מגיעה על רקע משבר ותהליכים מרכזיים באופן הפעילות של החברה. חברת אירודרום עוסקת במתן שירותי תפעול, תחזוקה והדרכת מפעילי כלי-טיס בלתי מאויישים. בנובמבר 2024 היא זכתה במכרז לאספקת רחפנים לממשלת ישראל בהיקף כולל של כ-73.6 מיליון שקל. המערכות היו מתוכננות להימסר במחצית הראשונה של 2025. אולם בתחילת מרץ 2025 היא דיווחה שקיבלה הודעה על צמצום היקף ההזמנה, מכיוון שלפי טענת הלקוח היא לא עמדה במועדי האספקה.
בעיות במכרז הענק
עדיין לא נמסרו פרטים על היקף הצימצום, אבל אירודרום רמזה שהיא עשויה לערער על ההחלטה: "החברה בוחנת את משמעויות הודעת הלקוח ואת זכויותיה על פי תנאי המכרז וההתקשרות". בתוך כך, בפברואר 2025 הוגשה בבית המשפט המחוזי אזור מרכז תובענה ייצוגית נגד החברה על-ידי עו"ד ליאור להב, בטענה שהפרה את חובת הדיווח ולא מסרה למשקיעים מידע מלא על צמצום ההזמנה הממשלתית. לפי התביעה, מדובר בנזק של כ-9 מיליון שקלים.
בפברואר 2025 היא חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת חברה אמריקאית המספקת פתרונות ומוצרים בתחום הכטב"מים לגורמי ביטחון וממשל. העיסקה תתבצע באמצעות החלפת מניות ומזומנים. שווי החברה הנרכשת יהיה לפחות 32 מיליון דולר. מרכיב המזומן בעיסקה יהיה 40%-45% משווי החברה הנרכשת, ולפחות 18 מיליון דולר. החברה הודיעה שבמידה והעיסקה תתבצע, היא תעניק לאירודרום גישה אל שוק הכטב"מים בארה"ב.
במקביל, היא נמצאת במשא ומתן מתקדם עם חברה ביטחונית ישראלית להקמת מפעל ייצור כטב"מים באמצעות חברה משותפת (JV) שתהיה בשליטת החברה הביטחונית (51%). לפי מזכר ההבנות בין שתי החברות, שנחתם בינואר 2025, אירודרום תעביר לידי החברה המשותפת את כל הידע, הרכוש, העובדים וההסכמים שלה בתחום ייצור הכטב"מים – מלבד אותה הזמנת ענק לממשלת ישראל. מתחילת השנה איבדה אירודרום כ-37% משווייה בבורסה, וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-39 מיליון שקל.
בתמונה למעלה: המחשת שירות הפעלת כטב"מים. מקור: אירודרום
המכרז הממשלתי הגדול שבו זכתה חברת אירודרום (Aerodrome Group) מפתח תקווה, הנמצא כעת בתהליכי בדיקה מחדש, עשוי להסתיים בסכסכוך משפטי שבו מעורבים חברת אירודרום, המדינה וקבוצות של משקיעים. חברת אירודרום הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל ובעל השליטה רועי דגני, אשר הגיע מחברת אירונאוטיקס. היא נכנסה למסחר בבורסה בתל אביב ביוני 2020 באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי. הפעילות המרכזית של החברה היא הפעלת ציי רחפנים, ומתן שירותי תחזוקה והכשרת מפעילי רחפנים. למרות זאת, בחודש נובמבר 2024 החברה דיווחה על זכייה באספקת רחפנים לממשלת ישראל בהיקף כולל של כ-73.6 מיליון שקל. המערכות היו מתוכננות להימסר במחצית הראשונה של 2025.
מדובר במכרז מרכזי ביותר עבור החברה: בינואר 2025 היא חתמה על מזכר הבנות עם חברה ביטחוניות מישראל להקמת מפעל ייצור כטב"מים באמצעות חברה משותפת (JV) שתהיה בשליטת החברה הביטחונית (51%). לפי מזכר ההבנות, אירודרום תעביר לידי החברה המשותפת את כל הידע, הרכוש, העובדים וההסכמים שלה בתחום ייצור הכטב"מים, מלבד אותה הזמנת ענק לאספקת כלי טיס בלתי מאויישים ומוצרים נלווים בהיקף של כ-73.6.
אולם כעת נראה שעתיד ההזמנה הזו אינו ברור. כבר בסוף 2024 החברה דיווחה שהלקוח הממשלתי מתכנן ככל הנראה לצמצם את היקף ההזמנה. השבוע היא דיווחה שקיבלה הודעה על צמצום היקף ההזמנה, מכיוון שלפי טענת הלקוח היא לא עמדה במועדי ההאספקה. מדובר בהודעה מוזרה: לא נמסר מהו היקף הצמצום בהזמנה, וההודעה עצמה התקבלה באיחור עקב תקלה בגישת החברה אל המערכת הממוחשבת. אירודרום העריכה שהיקף הצמצום אינו כולל "חשיפה מהותית". היא גם רמזה שהיא עשויה לערער על ההחלטה: "החברה בוחנת את משמעויות הודעת הלקוח ואת זכויותיה על פי תנאי המכרז וההתקשרות".
תביעה ייצוגית ועסקת רכישה בארה"ב
רמז להיקף הביטול אפשר לקבל מכיוון אחר: בסוף פברואר 2025 הוגשה בבית המשפט המחוזי אזור מרכז תובענה יצוגית נגד החברה (על-ידי עו"ד ליאור להב) בטענה שהפרה את חובת הדיווח ולא מסרה למשקעים מידע מלא על האפשרות לצמצם את ההזמנה הממשלתית. לפי התביעה, מדובר בנזק של כ-9 מיליון שקלים. יכול להיות שהדבר מלמד שהמדינה מקצצת את המכרז מ-73.2 מיליון שקל לכ-64 מיליון שקל. אולם גם זה אינו ודאי, שכן עדיין אין הודעה רשמית על היקף הצמצום בהזמנה – או אפילו על ביטול אפשרי של ההזמנה כולה.
מתחילת השנה איבדה אירודרום כ-32% משווייה בבורסה, וכיום היא נסחרת לפי שווי של כ-42.5 מיליון שקל. בתוך כך, החברה מארגנת מחדש את עסקיה: בפברואר 2025 היא חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת חברה אמריקאית המספקת פתרונות ומוצרים בתחום הכטב"מים לגורמי ביטחון וממשל. העיסקה תתבצע באמצעות החלפת מניות ומזומנים. שווי החברה הנרכשת יהיה לפחות 32 מיליון דולר. מרכיב המזומן בעיסקה יהיה 40%-45% משווי החברה הנרכשת, ולפחות 18 מיליון דולר. במידה והעיסקה תתבצע, היא תעניק לאירודרום גישה אל שוק הכטב"מים בארה"ב, הנחשב לגדול ובעל שיעור הצמיחה הגדול בעולם.
המינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון השלים ניסוי השוואתי רחב–היקף שנערך בדרום הארץ, שבמהלכו נבדקו 20 טכנולוגיות שונות ליירוט כטב"מים. במבחנים השתתפו תשע חברות ביטחוניות וחברות סטארט–אפ ישראליות שהציגו טכניקות יירוט שונות, החל מפגיעה קינטית (ירי), וכלה ביירוט באמצעות רחפנים מיירטים המשתמשים בשיטות יירוט שונות, החל מהטלת רשתות וכלה בהתנגדות ישירה. משרד הביטחון דיווח הפתרונות שהצליחו בניסוי, יעברו להמשך פיתוח מלא במימון משרד הביטחון. הניסויים החלו בחודש אוקטובר 2024.
אתמול (ג') הושלם יום הניסויים המסכם בשדה ניסויים בדרום הארץ, אשר התקיים במתכונת של הליך תחרותי מואץ. במסגרת התחרות, התעשיות פרסו אבי טיפוס של מערכות יירוט שפותחו בהובלת מפא"ת והציגו את יכולות היירוט של כטב״מים בטווחים, במהירויות ובגבהי טיסה שונים. הטכנולוגיות שייבחרו ייכנסו להליך פיתוח וייצור מואצים במטרה להכניסן לשימוש מבצעי בטווח המיידי. ראש מפא״ת במשרד הביטחון, תא״ל (במיל) ד"ר דני גולד, אמר שמפא”ת וצה"ל הגדירו ארכיטקטורה מבצעית, הכוללת שכבות של גילוי, עקיבה ויירוט. "כעת, בסדרת ניסויי המשך, צפינו בקידום יכולות מתקדמות למגוון יכולות יירוט כטב״מים. השילוב בין חברות סטארט–אפ לבין החברות הביטחוניות הגדולות מהווה מכפיל כוח".
מהטלת רשת ועד בינה מלאכותית
החברות שהשתתפו בסדרת הניסויים: אלביט מערכות הציגה ערכת יירוט מבוססת מכ״ם ורחפנים מיירטים, מערכת הגנה קשה המבוססת על רחפן מיירט ומספקת הגנה כנגד טילים ורחפנים, ותותח 30 מ"מ משולב מכ"מ המאפשר זיהוי ויירוט ממרחקים גדולים. התעשיה האווירית הביאה למבחנים את C-UAS, שהיא מערכת מרחבית אוטונומית מבוססת SOI לטיפול באיום הכטב״מים. הפתרון כולל מערך של חיישנים ומערכות יירוט מבוזרות, בהן: טיל חשמלי בקונספט טכנולוגי מתקדם לטווח ארוך, מיירט רחפני קצר טווח ותותח 30 מ״מ.
רפאל השתתפה במבחנים באמצעות פיתוח מיני טייפון, שהיא מערכת נשק לטווח בינוני הנשלטת מרחוק. בנוסף, היא המציגה מערכות רחפניות חדשניות ליירוט איומים אוויריים. חברת אירובוטיקס הביא למבחנים מערכת בעלת מיירט רב–פעמי ליירוט כטמ"ם (כלי טיס מאוייש מרחוק). חברת תמר הציגה מערכות ירי קליעי שיצאו משימוש והושמשו לצורך ירי אוטומטי מהיר בעל יכולת יירוט כטב"מים. חברת Xtend השתתפה בתחרות עם מערכת יירוט שפותחה בשיתוף פעולה עם אלביט ועם Axioma.
חברת סמארט-שוטר השתתפה בסדרת המבחנים באמצעות עמדת ירי הכוללת רובה סער המצויד בכוונת חכמה המתבייתת אל המטרה באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית. המערכת גם כוללת מכ"ם אקטיבי וחיישנים אופטיים מאפשרים לזהות את כלי הטיס ממרחק של 1-2 קילומטר. חברת Robotican השתתפה באמצעות שתי מערכות יירוט רחפניות, וחברת אלביט הציגה רחפן מיירט באמצעות רשת, אשר פותח בשיתוף פעולה עם חברה אמריקאית.
בתמונה למעלה: כטב"ם מדגם Phoenix E של חברת אירודרום
חברת אירודרום (Aerodrome Group) מפתח תקווה דיווחה לבורסה בתל-אביב על חתימת מזכר הבנות עם אחת מהחברות הביטחוניות בישראל להקמת מפעל ייצור כטב"מים. לצורך הקמת המפעל, יקימו אירודרום והחברה הביטחונית, שזהותה לא נחשפה, חברה משותפת (JV). השליטה בחברה המשותפת – כ-51% ממניותיה – תוחזק בידי החברה הביטחונית בתמורה להשקעה של 10 מיליון שקל שהיא תבצע בחברה המשותפת. החברה הביטחונית גם תשקיע סכום נוסף של מיליון שקל בהקמת תשתית למפעל הייצור. בהודעה לא נמסרו פרטים לגבי לוחות זמנים או פרטים טכניים על המפעל המיועד.
למעשה, העסקה מהווה מתווה מצדה של אירודרום למכירת פעילותה בתחום ייצור הכטב"מים, שזהו כיום קו פעילותה הראשי. לפי מזכר ההבנות, אירודרום תעביר לידי החברה המשותפת את כל הידע, הרכוש, העובדים וההסכמים שלה בתחום ייצור הכטב"מים, מלבד הסכם אחד. מדובר בהזמנה מלקוח ממשלתי לאספקת כלי טיס בלתי מאויישים ומוצרים נלווים בהיקף של כ-73.6 מיליון שקל שהחברה אמורה לספק במהלך 2025. ראוי לציין שלאחר שנתיים ממימוש ההסכם, החברה הביטחונית תוכל לרכוש נתח של 24% ממניות החברה המשותפת תמורת 7.5 מיליון שקל, ולאחר מכן היא תקבל אופציה נוספת לרכישת יתרת מניות החברה לפי סכום שיוסכם.
בתיאור הפעילות, אירודרום מגדירה את עצמה כ"חברת מודיעין אווירי המייצרת מהפיכה באופן שבו ארגונים משתמשים במידע המגיע מרחפנים ומכלי טיס בלתי מאויישים". פירוש הדבר שהיא נמצאת בתהליך של מעבר מיצרנית כלי טיס לחברת תוכנה ושירותי עיבוד מידע. חברת אירודרום מפתחת ומייצרת כטב"מים ומערכות לאיסוף וניתוח מידע מהאוויר לשוק האזרחי ולשוק הביטחוני. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-75.4 מיליון שקל. בדו"ח הפיננסי האחרון שלה לבורסה, אירודרום דיווחה שבמחצית הראשונה של 2024 חלה ירידה של 49% במכירות והן הסתכמו בכ-6.6 מיליון שקל. החברה דיווחה על הפסד נקי של 5.6 מיליון שקל. בחברה תלו את הירידה החדה בביטול של עסקה משמעותית ובדחייה של עסקה נוספת.
חברת אקסטנד (Xtend) מתל אביב קיבלה ממשרד הביטחון האמריקאי (DoD) הזמנה בהיקף של כ-8.8 מיליון דולר לאספקת רחפני לחימה מדגם Scorpio. הרחפנים מיועדים לשימוש קרבי בתוך מבנים (PSIO sUAS). הרחפנים של החברה הם המוצרים הראשונים מסוג פלטפורמת חימוש משוטט (flying loitering munition) המיועדת למשימות לחימה בשטח בנוי – בתוך מבנים ומחוץ למבנים – אשר קיבלו הסמכה של ה-DoD. ההזמנה התקבלה לאחר סדרה של מבחני אש-חיה ובטיחות שהתקיימו בארה"ב. החברה מסרה שהייצור יתבצע בארה"ב והאספקה של המערכות תתחיל כבר ברבעון הראשון 2025.
רחפני סקורפיו פותחו בשנתיים האחרונות במסגרת פרוייקט משותף עם המינהלת לפיתוח אמצעי לחימה בלתי-שגרתיים (IWTSD) של צבא ארה"ב, ויעילותם המבצעית הוכחה בשנה האחרונה, במסגרת שימוש נרחב שנעשה בהם בצה"ל בשנה האחרונה. הם כוללים חיישן ייעודי ומערכת בינה מלאכותית המאפשרים ניווט מדוייק בלא צורך להישען על מערכות ניווט לווייניות (GNSS), מצלמות יום ולילה ופלטפורמת מטעדים גמישה המאפשרת להתאים את החימוש או העזרים עבור המשימה הספציפית.
הרחפנים נשלטים על-ידי הלוחם בשטח במתכונת של "ראייה בגוף ראשון" (First Person View – FPV). הם שוקלים 2.3 ק"ג ויכולים לשאת מטעד במשקל של עד 1 ק"ג. הם יכולים להגיע למהירות טיסה מירבית של עד 70 קמ"ש, לשהות 20 דקות באוויר ולבצע משימות במרחק של עד 4.8 ק"מ. חברת אקסטנד מספקת קו מגוון של רחפנים ליישומים מבצעיים מיוחדים. בחודש מאי 2024 היא גייסה 40 מיליון דולר בסבב B אשר הובל על-ידי Chartered Group ובהשתתפות המשקיעים הקיימים, בהם כלל-טק.
הסוד טמון במערכת ההפעלה
טכנולוגיית הליבה של החברה היא בכלל תוכנה: מערכת ההפעלה Xtend Operating System – XOS לניהול רחפנים חצי-אוטונומיים, הכוללת טכנולוגיות AR/VR ובינה מלאכותית המאפשרות גם למשתמשים בלתי מנוסים להפעיל את המערכות בצורה קלה ואינטואיטיבית. מדובר במערכת פתוחה המסוגלת להפעיל יישומי צד שלישי. היא מבוססת על הרעיון של "אוטונומיה מפוקחת" (Practical Human Supervised Autonomy): הרחפן או הרובוט יבצעו פעולות מסויימות בצורה אוטונומית, כמו למשל כניסה למבנים, סריקת המרחב או אפילו מרדף אחר חשוב – וישאירו בידי המפעיל יכולת לקבל החלטות מיידיות כמו הערכת הסיטואציה ותגובה למצבים בלתי צפויים. בעבר החברה דיווחה שכמה מאות רחפנים וכלים רובוטיים מופעלים באמצעות מערכת ההפעלה שלה, בעיקר על-ידי צה"ל והכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית.
בתמונה: טיל בליסטי "איסקנדר" רוסי. גם בו נמצאו רכיבים אמריקאיים. מקור: ויקי
חרף הסנקציות שהטיל הממשל האמריקאי ומדינות נוספות מיד עם פלישת רוסיה לאוקראינה, פעם אחר פעם מתגלים רכיבים אלקטרוניים של חברות אמריקאיות באמצעי לחימה ומערכות צבאיות של הצבא הרוסי. ארבע החברות שמוצריהן התגלו בהיקף הנרחב ביותר הן אינטל, TI, אנלוג דיווייסז ו-AMD, לצד רכיבים של מיקרוצ'יפ וסופרמיקרו. התסכול של הממשל מן התופעה הוא רב, מאחר שלרכיבים הללו אין חלופות של חברות טכנולוגיה שממשיכות לסחור עם רוסיה, כדוגמת סין.
מסמכים שהגיעו לידי סוכנות הידיעות בלומברג חושפים כיצד מפיצים רוסיים מצליחים לרכוש רכיבים מחברות אמריקאיות ולהסוות באמצעות טקטיקות שונות את העובדה כי היעד הסופי של הסחורה הוא רוסיה. הרכיבים הללו נמצאו ברחפנים, פצצות מונחות, ציוד תקשורת ואפילו בטילים בליסטיים של הצבא הרוסי.
התחקיר בבלומברג התחקה אחר המסלול שבו עושים את דרכם רכיבים של TI עד לצבא הרוסי. לפי התחקיר, מפיצים רוסיים, שמשווקים מוצרים למגזר האזרחי כביכול, מטמיעים באתרים שלהם נתונים מהחנות המקוונת של TI, מה שמאפשר לכל לקוח לראות מידע על מוצרים, מחירים וזמינות במלאי ולבצע הזמנה באופן מקוון ופשוט למדי. אחד מהמפיצים ניהל כך בין החודשים ינואר-אוגוסט השנה כ-4,000 הזמנות עבור מאות אלפי רכיבי TI בהיקף כולל של כ-6 מיליון דולר. לפי המסמכים שבידי בלומברג, מתוך כלל ההזמנות שלו, מוצרים בהיקף של 4 מיליון דולר הגיעו בסופו של דבר לידי הצבא הרוסי.
המכירות לאוזבקיסטן זינקו פי 1,000
התחקיר שופך אור על בעיה ידועה שמטרידה את הממשל האמריקאי. בחודש פברואר 2024 נערך בתת-ועדה ייעודית ייעודית של הסנאט לחקירת הנושא הזה, שימוע בהשתתפות ארבע חברות שבבים אמריקאיות: אינטל, AMD, אנלוג ו-TI. הן הוזמנו לשימו מכיוון שלטענת הממשל האמריקאי מוצריהן מתגלים באופן חוזר ונשנה באמצעי לחימה של צבא רוסיה. לפי הערכת הממשל, כפי שהופיעה במזכר שקדם לשימוע, הרכיבים של החברות האלו מגיעות לרוסיה דרך מדינות כמו ארמניה, קזחסטאן, טורקיה, גיאורגיה ופינלנד, שהסנקציות האמריקאיות אינן חלות עליהן.
במזכר ההכנה של תת-הוועדה מופיעים נתונים ראשוניים על הבעייה: מספר הרכיבים שנמכרו על-ידי ארבע החברות האלו לאוזבקיסטאן, זינק פי 1,000 בין השנים 2021 ו-2022. המכירות לקזחסטן זינקו ב-99,000% והסתכמו ב-2022 בכ-1.92 מיליון רכיבים, בהשוואה ל-1,936 רכיבים ב-2021. המכירות לגיאורגיה זינקו ב-3,370% להיקף של כ-13,000 רכיבים ב-2022, והמכירות לארמניה זינקו ב-2,709%, להיקף של 372,414 רכיבים.
שימוע נוסף נערך לחברות האלו בספטמבר, בכותרת: "חברות טכנולוגיה אמריקאיות מתדלקות את מכונת המלחמה הרוסית". בפתיחת השימוע נשא יו"ר הוועדה הבודקת, ריצ'רד בלומנטל, דברים ותיאר את ביקוריו באוקראינה: "פעם אחר פעם שמעתי מפי הנשיא זלנסקי, מפקדים וחיילים ואפילו אזרחים, בקשות להפסיק את הזרימה של טכנולוגיות האמריקאיות המשמשות את הרוסים כדי לפגוע ולהרוג אוקראינים. ראיתי במו עיני את תכולת אמצעי הלחימה הרוסיים שנלקחו משדה הקרב. ממצאי הוועדה מצביעים כי החברות הללו, שלכולן יש את המשאבים, הידע, ההון הדרושים להתמודד עם התופעה – פשוט לא עושות מספיק".
בתמונה למעלה: ראש מפאת, ד"ר דניאל גולד. צילום: דרור סיתהכל, לנס הפקות
"ישראל זקוקה לקונסטלציות לוויינים שיאפשרו רציפות מידע ואיסוף מעל כל המזרח התיכון עם גישה מלאה לצה"ל וכל מערכת הביטחון". כך אמר היום (ג') ראש מנהלת החלל במפא"ת במשרד הביטחון, אבי ברגר, במהלך כנס דיפנס-טק (Defense Tech Summit) של המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל אביב בשיתוף מפא״ת במשרד הביטחון. לדבריו, מלחמת חרבות מתנהלת ב-7 זירות במקביל, כשכמה מהן נמצאות במרחק של כ-2000 ק"מ מישראל. "איראן משתרעת על-פני 1.6 מיליון קילומטרים רבועים, מה שהופך את החלל למימד קריטי בפעילות המבצעית של צה״ל".
ברגר אמר שאחד מלקחי המלחמה הוא שיש צורך לנצל את מימד החלל בצורה אפקטיבית ולאפשר קבלת מידשע בזמן אמת בכל הזירות. "לוויין עובר מאיראן לישראל בתוך דקות בודדות ומעביר את המידע למערכי הש״וב שלנו קרוב לזמן אמת. האתגרים החדשים שיש לנו כעת חייבים לקבל מענה". הוא רמז שהצורך בקבלת מידע בזמן אמת כבר הפך לתוכנית עבודה: "האחריות שלנו במנהלת החלל במפא״ת היא לפתח את יכולות החלל שלנו כך שלצה"ל תהיה נגישות מלאה, זמינה ורציפה לכל שבע הזירות״.
ערב הכנס דיווח משרד הביטחון מדווח על גידול משמעותי בהתקשרויות עם 86 חברות קטנות וחברות סטארט-אפ ישראליות: היקף ההזמנות מהן הוכפל פי חמישה בין אוקטובר 2023 וספטמבר 2024, והגיע להיקף של כ-601 מיליון שקל. אלה מצטרפים לעוד כ-200 חברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות ויכולות חדשניות בשיתוף עם מפא״ת. ראש מפא"ת במשרד הביטחון תא״ל (מיל׳) ד"ר דניאל גולד, אמר שבמהלך המלחמה עבדה מפא"ת עם עשרות חברות סטארט-אפ בשטח. "יצרנו מתודולוגיה של לקיחת סטארט-אפ ושילובו בשטח – זה משהו שהעולם עדיין מנסה להתמודד איתו".
לדבריו, "ההגנה האווירית משנה את העולם. חץ 3 הופעל בפעם הראשונה נגד טיל ששוגר מתימן במרחק יותר מ-1,500 ק"מ. אנחנו משפרים את מערכות ההגנה ללא הרף. רק במהלך המלחמה ביצענו עשרות שיפורים במערכות. במלחמה הנוכחית קלע דוד וכיפת ברזל יירטו בהצלחה רקטות, טילים, כטב"מים וטילי שיוט. אנחנו בוחנים כל הזמן כיצד ליירט רחפנים באמצעות רחפנים אחרים, ולהפיל רחפני אויב באמצעות רשתות".
פרופ' איציק בן ישראל, יו"ר הכנס ויו"ר המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א, הזכיר שלטכנולוגיות הביטחון הישרלאיות היה משקל מכריע בהישגי הלחימה: ״איראן משגרת מאות טילים בליסטיים, כטב״מים וטילי שיוט לעברנו? התוצאה בשורה התחתונה – ללא שום נזק ממשי. חמאס פורק ומנהיגיו חוסלו. ארגון החיזבאללה ומאגרי הנשק הגדולים שלו אינם קיימים עוד. ובהמשך ישיר לאלו – סוריה התפרקה ואסד נמלט ממנה. כל זאת בזכות לוחמי צה״ל וטכנולוגיית מערכות ההגנה והלחימה שפותחו בארץ״.
בתמונה למעלה: יו"ר התעשייה האוירית עמיר פרץ (מימין) והמנכ"ל בועז לוי. צילום: תע"א
התעשייה האווירית (IAI) דיווחה על תוצאות שיא ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים של 2024. המכירות ברבעון צמחו בכ-16%, והסתכמו בכ-1.33 מיליארד דולר. בתשעת החודשים הראשונים צמחו המכירות בכ-13% והסתכמו בכ-4.4 מיליארד דולר. במקביל, למרות דיווחים על חרם ונסיונות של צרפת להגביל את התעשייה הביטחונית הישראלית, הגיע צבר ההזמנות של החברה לשיא של כ-25 מיליארד דולר, בהשוואה ל-17.7 מיליארד דולר אשתקד. מדובר בגידול חד מאוד של כ-7.2 מיליארד דולר.
חלק ניכר מהצבר נובע מעסקאות ענק שנחתמו שנחתמו לאחרונה, בהן: עסקת מכירת מערכות חץ-3 לגרמניה בהיקף של כ-3.6 מיליארד דולר, ועוד שתי עסקאות מול לקוחות בחו"ל ובליווי משרד הביטחון בהיקף כולל של כ-2.9 מיליארד דולר. במקביל, גם המלחמה בישראל וגם המתיחות הגלובלית משפיעים עמוקות על פרופיל הפעילות של החברה. לצד גידול של כ-600 מיליון דולר במכירות לשוק הצבאי, מכירות התעשייה האווירית לשוק האזרחי ירדו ברבעון האחרון בכ-19% והסתכמו בכ-659 מיליון דולר. כיום אחראי השוק הצבאי לכ-85% מהמכירות בהשוואה לכ-81% אשתקד.
התעשייה האווירית (תע"א) היא ספקית מרכזית של משרד הביטחון, ולכן המלחמה בישראל שינתה את התמהיל הגיאוגרפי של המכירות: ברבעון השלישי ירד משקלו של הייצוא לכ-62% מהמכירות בלבד, ומשקלו של השוק המקומי עלה לכ-38% מהמכירות. זאת בהשוואה לתמהיל המסורתי של 70/30. גם הוצאות המחקר והפיתוח צמחו מכ-174 מיליון דולר אשתקד לכ-212 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים 2024, כאשר אחד מהנושאים החמים שבהם החברה עוסקת כיום הוא פיתוח טכנולוגיות חדשות פתרונות להגנה בפני כטב"מים ורחפנים.
האם החברה תישאר ללא יו"ר?
מכירות החברה לפי מגזרים בתשעת החודשים הראשונים של 2024: מכירות מערכות טילים וחלל הסתכמו בכ-1.87 מיליארד דולר, בעיקר הודות למכירות מוגברות של טילים לתקיפה ולהגנה. המכירות של כלי טיס צבאיים הסתכמו בכ-478 מיליון דולר, מכירות החברה הבת אלתא הסתכמו בכ-1.37 מיליארד דולר, ומכירות חטיבת התעופה כמעט ולא השתנו, והסתכמו בכמיליארד דולר.
בתוך כך, זה היה ככל הנראה הדו"ח האחרון שעליו חתום היו"ר עמיר פרץ, לאחר שלוש שנים שבהן הוא שימש כיו"ר החברה. עמיר פרץ אמור לפרוש מהתפקיד, ודירקטוריון התעשייה האווירית בחר את גלעד ארדן כיורשו. אלא שרשות החברות הממשלתית עדיין לא אישרה את המינוי, ואם תהיה התנגדות פוליטית למינויו, יהיה צורך למנות יו"ר זמני – או אפילו לאתר מועמד חדש.
בתמונה למעלה: משגר הרקטות האוניברסלי PULS. אלביט תספק אותו למדינה אירופית
חברת אלביט מערכות (Elbit) הכריזה על שיא של 22.1 מיליארד דולר בצבר ההזמנות, מהן 66% מלקוחות מחוץ לישראל, כאשר מועדי האספקה של 37% מההזמנות הוא קצר מאוד: שארית 2025 ושנת 2025. נשיא ומנכ"ל החברה, בצלאל מכליס, אמר שצבר ההזמנות הגדול מבטיח את פעילות החברה למשך מספר שנים. המכירות ברבעון השלישי 2024 הסתכמו בכ-1.72 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.
במהלך הרבעון צמחו מכירות חטיבת היבשה ב-24% עקב מכירה מוגברת של מערכות חימוש ותחמושת לצה"ל ומכירות חטיבת התעופה צמחו בכ-7%, בעיקר בזכות מכירת כטב"מים לצה"ל. למלחמה השפעה עמוקה על החברה: בתשעת החודשים הראשונים של 2024 היה השוק הישראלי אחראי לכ-28.5% ממכירותיה, בהשוואה לכ-16.8% בתקופה המקבילה אשתקד. נכון לספטמבר 2024, 8% מעובדיה היו מגוייסים למילואים.
כיום החברה מעסיקה כ-20,000 עובדים בעולם. לא ברור האם שיעור המגוייסים הוא מכלל העובדים או רק מהעובדים בישראל. בנוסף, היא העבירה קווי ייצור מאתרים חשופים לתקיפות (בעיקר בצפון) לאזורים מוגנים יותר במרכז הארץ. בחודש שעבר היא קיבלה ממשרד הביטחון הזמנה בהיקף של כ-200 מיליון דולר, לאספקת הלייזר עבור מערכת ההגנה האווירית "מגן אור" (Iron Beam) הנמצאת בפיתוח אלביט, רפאל ומפא"ת, וצפויה להיכנס לשימוש מבצעי כבר בשנת 2025.
בשנים האחרונות אלביט ממצבת את עצמה כספקית של מערכות שלמות, והדבר מתבטא בהזמנות גדולות מאוד. החודש היא דיווחה על הזמנה של מדינה אירופית בהיקף של 335 מיליון דולר, לאספקת מל"טים מסוג הרמס 900 ומשגרי טילים ורקטות מסוג PULS. הרמס 900 יכול לשהות עד 36 שעות באוויר ולשייט בגובה של 30 אלף רגל. מאז 2011 הוא נירכש על-ידי 20 מדינות.
המשגר האוניברסלי PULS מאפשר להשתמש ברקטות מגדלים שונים בלא צורך לבצע שינויים והתאמות מיוחדות, שכן ניתן להחליף במהירות את ארגזי השיגור (PODS) של כל סוג רקטה, ולהמשיך להשתמש בשאר מרכיבי המערכת, כמו מערכות הבקרה, החיישנים והפיקוד (C4I). לצד המשגרים, הלקוח גם הזמין רקטות מתוצרת אלביט. ההזמנה תסופק בתוך 3.5 שנים.
אלביט נסחרת בנסד"ק בשווי שוק של כ-10.62 מיליארד דולר, שאליו הגיעה לראשונה לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה.
בתמונה למעלה: מערכת הגנה אווירית פטריוט בפריסה מבצעית. צילום: רייתאון
חברת רייתאון האמריקאית (Raytheon) נקנסה על-ידי משרד המשפטים בארה"ב בסכום גדול יותר מ-950 מיליון דולר, לאחר שהודתה בביצוע עבירות הונאה שבוצעו במסגרת סדרת עסקאות למכירת טילי פטריוט ומערכות מכ"ם לקטאר, כולל מתן שוחד והונאת משרד ההגנה של ארה"ב. משרד המשפטים האמריקאי דיווח שהחברה נכנסה לתהליך בקרה מסוג Deferred Prosecution Agreement למשך שלוש שנים, כדי להימנע מתביעה משפטית.
התובע בבית המשפט המחוזי מזרח ניו יורק, בריאון פיס: "במשך מספר שנים שיחדו עובדים מרייתאון קצינים בכירים בצבא קטאר כדי לקבל חוזים ביטחוניים ריווחיים והסתירו את השוחד באמצעות זיוף מסמכים שהוגשו למשרד ההגנה". מהחקירה עולה שבשנים 2013 ו-2018 מסרה רייתאון למשרד ההגנה מידע מטעה על עסקאות מכירת טילי פטריוט ומכירת מערכת מכ"ם לקטאר, כדי לקבל מהמממשל 111 מיליון דולר שלא הגיעו לה.
בנוסף, רייתאון הודתה שהיא מסרה לממשל מידע מטעה על המשא ומתן שערכה בנוגע לעסקאות שונות בשנים 2009-2020. הדבר איפשר לה לקבל פיצוי שלא הגיע לה מהממשל. מכיוון שהעסקאות האלה הן מרכיב במדיניות הסיוע הביטחוני של ארצות הברית, המדינה נושאת בחלק מהעלויות. החברה גם הודתה שבמכרז אחד היא חייבה את הממשל פעמיים על אותה הוצאה.
בשנים 2012-2016 החברה שיחדה קצינים בכירים בחיל האוויר של קטאר (QEAF) באמצעות חברות קש שהתחזו כחברות מחקר עבור חיל האוויר הקטארי, שדרכן הועברו כספים לקצינים במטרה שיסייעו בהשגת חוזים למערכות הגנה אווירית. היא גם נכנסה לשותפות עם גוף בקטאר, שתפקידו להשתמש באמצעים שהוגדרו "מושחתים", כדי להשיג חוזה להקמת מרכז שליטה מבצעית המתאם בין החילות השונים של צבא קטאר.
ישראלי הבריח רכיבים תעופתיים לרוסיה
המהלך נגד רייתאון הוא חלק ממאמץ מוגבר של הממשל האמריקאי להיאבק בהפרות הקשורות לייצוא ביטחוני, אשר עם ההתגברות המתיחות הגלובלית והמלחמות במזרח התיכון ובאוקראינה, הופך לחלק חשוב ובלתי נפרד ממדיניות ההגנה האסטרטגית של ארצות הברית. במסגרת הזאת, הוקמה לפני כשנה וחצי יחידה חדשה למאבק בהברחת פריטי טכנולוגיה אסורים.
במסגרת המאמץ הזה נתפש אזרח ישראלי בשם גל חיימוביץ, בן 49, אשר ניהל רשת חברות שהבריחה מארצות הברית לרוסיה חלקי מטוסים וציוד אוויוניקה, כולל מערכות הנמצאות בשימוש בטילים רוסיים. משרד המשפטים מסר שפסק הדין במשפטו יינתן ב-22 בנובמבר 2024. בין השאר, בין אפריל 2022 ואפריל 2023, אחרי הטלת העיצומים על רוסיה, ארגן חיימוביץ 160 משלוחים לחברות באיים המאלדיביים ובאיחוד האמירויות, שהעבירו אותם הלאה לרוסיה.
לנוכח העלייה בהיקף ההזמנות ופרוייקטי הפיתוח בעקבות מלחמת חרבות ברזל והמתיחות הביטחונית הגלובלית, החליטה חברת רפאל (Rafael) להגדיל את מצבת כוח האדם ולגייס השנה כ-2,200 עובדים חדשים, בנוסף לכ-8,500 עובדיה כיום. הדברים נמסרו במסגרת הדו"ח לרבעון השני של רפאל, שבמהלכו צמחו מכירותיה בכ-25% והסתכמו בכ-1.06 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2024 צמחו המכירות בכ-28% והסתכמו בכ-2.11 מיליארד דולר.
הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2024 הסתכם בכ-98 מיליון דולר. צבר ההזמנות של החברה צמח להיקף של כ-15.72 מיליארד דולר בסוף המחצית הראשונה, בהשוואה לצבר הזמנות של כ-11.4 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. חברת רפאל פועלת במתכונת של חברה ממשלתית בעלת 40 חברות בנות בארץ ובעולם. מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, אמר שעקב התמיכה של רפאל בצה"ל במהלך המלחמה, והגידול בדרישה למוצריה בשוק העולמי, החברה החליטה על קמפיין גיוס העובדים הגדול, במטרה לגייס מדענים ומהנדסים לצורך פיתוח מוצרים חדשים, ולהגדיל את קיבולת הייצור של החברה.
בתמונה למעלה: מדי בדיקת מהירות לוע (Muzzle Velocity Radar) מתוצרת RSL
קבוצת אמן חתמה על הסכם הבנות בלתי מחייב לרכישת השליטה חברת RSL Electronics ממגדל העמק שעליו חתומים בעלי השליטה הנוכחיים בחברה, זאב ומאשה דגני (מחזיקים ביחד בכ-50.3% מהמניות) ובעלי השליטה בקבוצת אמן, בן פסטרנק ועמיר פסטרנק. לפי ההסכם הראשוני, בשלב הראשון תרכוש קבוצת אמן מחצית מהמניות של זאב ומאשה דגני, המהוות כ-25% ממניות RSL תמורת מקדמה של 12.5 מיליון שקל, אשר תושלם בתוך בשנה בהתאם לשינויים בערך המנייה של החברה בבורסה.
בשלב השני, תקבל אמן אופציה לרכישה בתוך שלוש שנים של שאר המניות שבידי הזוג דגני, לפי שווי חברה מקסימלי של עד 150 מיליון שקל. כיום אר.אס.אל נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי חברה של כ-61.3 מיליון שקל. ההסכם הסופי אמור להיחתם בתוך 45 ימים. קבוצת אמן שמרכזה בפתח תקווה נחשבת לאחת מ-5 קבוצות ה-IT הגדולות בישראל ומעסיקה כ-3,500 עובדים בישראל ובבריטניה, פולין, פורטוגל וארה"ב. היא פעילה גם בתחומי תעשיית האלקטרוניקה, וכוללת חטיבת תכנון ואימות שבבים (המבוססת על חברת Veriest), פיתוח מערכות משובצות (Embedded), סייבר אנליטיקה ועוד.
חברת RSL הוקמה בשנת 1986 ומספקת מערכות דיאגנוסטיקה ׁׂ(HUMS) למסוקים דוגמת קוברה ואפאצ'י וכלי-טיס, רק"ם, רכבות וספינות, מדי מהירות לוע של תותחים, וכן מערכות בקרה וניטור למנועי סילון בכלי-טיס ולמערכות שרת במטוסים שונים (בהם אף-16). מדי מהירות הלוע ׁׂ(Muzzle Velocity Radar) מבוססים על מערכת מכ"ם אשר מודדת את מהירות הפגז במאות המטרים הראשונים למעופו. חברת המחקר ההודית marketintellix מעריכה ששוק מדי מהירות הלוע העולמי הסתכם בשנת 2023 בכ-130 מיליון דולר, ושחברת RSL היא אחת מ-5 חברות בלבד אשר פעילות בו באופן משמעותי.
שוק תזזיתי
בשנת 2023 הסתכמו מכירותיה של אר.אס.אל בכ-31.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-35.8 מיליון שקל ב-2022. השוק של החברה הוא מאופיין בתפניות חדות ותלוי בפרוייקטי הצטיידות. הדבר בא לידי ביטוי בשינויים קיצוניים בתמהיל המכירות. כך למשל, המכירות של מדי מהירות לוע תפסו כ-46% מכלל המכירות בשנת 2023, בהשוואה ל-1% בלבד בשנת 2022 ול-27% בשנת 2021. המכירות של מערכות בקרה וניטור תפסו 49% מהמכירות בשנת 2023, בהשוואה לכ-92% בשנת 2022 ולכ-70% מהמכירות בשנת 2021.
חלק מהמערכות של החברה מיוצר במפעלה שבמגדל העמק, אשר מבצע בעיקר את שלבי ההרכבה של המערכות ואת הבדיקות הסופיות. חלק משמעותי ממרכיבי המערכות והתת-מערכות מיוצר באמצעות קבלני משנה. בשנת 2023 החברה נכנסה לתחום הבינה המלאכותית באמצעות פיתוח חיישן חכם המבצע עיבוד בקצה (Edge Processing). החיישן פותח במימון מפא"ת ורשות החדשנות ואמור להגיע השנה לשוק.
בתמונה למעלה: קונספט של רובוט קרבי אוטונומי שנחשף לראשונה בביתן הישראלי בתערוכת Eurosatory 2022.
צרפת הטילה איסור על חברת ישראליות להשתתף בתערוכת הנשק הגדולה בעולם, יורוסאטורי (Eurosatory), שתתקיים ב-17-21 ביוני 2024 ליד פאריס. בתערוכה ישתתפו השנה כ-1,750 מציגים ויהיו בה 39 ביתנים לאומיים. עבור ישראל, שבה התעשיות הביטחוניות מהוות מרכיב מרכזי בתעשיית ההייטק, מדובר בתערוכה חשובה במיוחד. לתערוכה הקודמת שהתקיימה בשנת 2022 הגיעו 56 חברות ביטחוניות ישראליות. בין השאר נחשפו בה כלי-רכב רובוטיים חדשים שחלק מהם השתתף השנה בקרבות בעזה, והוצגו 15 חברות טכנולוגיה קטנות בביתן של משרד הביטחון (סיב"ט). גם השנה תכננה סיב"ט להקים ביתן בתערוכה, אולם תיאלץ לבטל את התוכנית.
דובר התערוכה אמר לסוכנות רויטרס שההחלטה לא התקבלה על-ידי מארגני התערוכה, אלא על-ידי הרשויות בצרפת. "בעקבות החלטת הרשויות, לא יהיה ביתן ישראלי בתערוכה". למרות שהניסוח הזה מתייחס רק לביתן הישראלי ולא לחברות הישראליות, משרד הביטחון הצרפתי מסר הצהרה מרחיבה: "התנאים כעת לא מתאימים לאירוח חברות ישראליות בתערוכה, בשעה שהנשיא מקרון דורש מישראל הפסקת אש". ההחלטה התקבלה לאחר שמקרון התייחס בשבועי שעבר לתקיפות הישראילות ברפעה בדרום עזה, שבהן נהרגו 45 אזרחים.
מקרון פירסם הודעה מיוחדת ברשת X (טוויטר): "אני מזועזע מהתקיפות הישראליות שגרמו למות מפונים רבעם ברפעה. פעולות מהסוג הזה חייבות להיפסק. אין ברפעה מקום בטוח עבור האזרחים הפלשתיניים. אני תובע עמידה בחוק הבינלאומי והפסת אש מיידית". התגובה של מקרון, והביטוי המיידי שלה באחד מהארועים החשובים עבור התעשייה הישראלית, מלמדת שהמלחמה עוברת גם למישור הכלכל, והחזית הזאת מתלהטת מדי יום. בשבועות האחרונים דיווח Techtime על ביטויים רבים של חרם מתעצם על התעשייה הישראלית. סילוק ישראל מיורוסאטורי הוא שלב חדש וחמור במיוחד בהתפתחות החרם הזה.
יחד עם זאת, חלק מהחברות הישראליות משתתפות בתערוכה באמצעות חברות בנות שלהן, הרשומות בצרפת. כך למשל, הנהלת התערוכה דיווחה על רשימת חברות צרפתיות שישתתפו בה, כאשר הרשימה כוללת גם את אלביט, התעשייה האווירית ורפאל.
צבר ההזמנות של חברת אלביט מערכות זינק בשנה האחרונה להיקף חסר-תקדים של 20.4 מיליארד דולר, בהשוואה לצבר הזמנות של כ-15.8 מיליארד דולר רק ברבעון המקביל אשתקד. המכירות ברבעון הראשון של 2024 הסתכמו בכ-1.55 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-1.4 מיליארד דולר אשתקד. החברה סיימה את הרבעון עם רווח נקי של 81 מיליון דולר.
פרופיל המכירות הושפע עמוקות מהמלחמה והתבטא בעלייה של 12% במכירת מערכות שליטה ובקרה, עלייה של 17% במכירות מערכות אלקטרואופטיות ולוחמה אלקטרונית, ועלייה של 26% במכירת תחמושת. כל העליות האלה הן תוצאה של רכש מוגבר של צה"ל במהלך המלחמה, שהסתכם בכ-450 מיליון דולר ברבעון. מדובר בגידול של כ-200 מיליון דולר בהשוואה למכירות לצה"ל ברבעונים שגרתיים. כתוצאה מכך זינק משקלו של השוק המקומי כ-29% מהמכירות הרבעוניות. השוק השני בגודלו היה אירופה (25% מהמכירות) ואחריו השוק האמריקאי (21%).
במהלך שיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום התוצאות, סיפר נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, שהחברה נכנסה בעקבות המלחמה לתהליך ייצור מוגבר הכולל עבודה במשמרות של 27X7 בחלק ממתקני הייצור, וגיוס של מאות עובדים נוספים, בעיקר עבור מתקני הייצור ופרוייקטי פיתוח. מכליס: "במהלך 2024 נתחיל את הייצור במתקן ייצור החימוש החדש שהקמנו ברמת בקע שליד באר שבע. הוא יפעל לצד המפעל הקיים ברמת השרון, כך שיהיו לנו למעשה שני מתקנים לייצור תחמושת שיעבדו במקביל. לאחר פתיחתו הרשמתי, הייצור ברמת בקע יוגבר בהרגה והמפעל יגיע לקיבולת ייצור מלאה במהלך 2025".
הדמיית המפעל החדש של תעש ברמת בקע. מקור: חברת ניהול הפרוייקטים BPM
המפעל ברמת בקע משתרע על-פני שטח של כ-52 אלף דונם וכולל מרכזים טכנולוגיים, תשתיות ייצור מתקדמות ומתקני ניסוי ומערכים לוגיסטיים. בין השאר הוא כולל תשתיות למערכי ייצור עתידיים המבוססים על רובוטיקה ובינה מלאכותית. במתחם החדש יוקמו מבנים בשטח של 25 אלף מ"ר, שישמשו לייצור חימוש וראשי ביות ויכללו מעבדות ושטחי ניסוי, כאשר פסי הייצור יכללו רובוטיקה ומערכות רנטגן.
המהלך הזה יאפשר לאלביט לממש את מיקבץ ההזמנות שהיא קיבלה לאחרונה ממשרד הביטחון, בהיקף כולל של כ-760 מיליון דולר. האספקה למקבץ הזה תתבצע לאורך תקופה של שלוש שנים. מכליס אמר שהחברה מצליחה לעמוד בדרישות הייצור המוגבר בלא להיקלע לקשיים בשרשרת האספקה, בעקבות החלטה אסטרטגית שקיבלה בעבר ליצירת מלאי גדול מאוד של חלפים ורכיבים. במקביל, הוא הדגיש שלמרות המלחמה, החברה ממשיכה ביישום תוכנית אסטרטגית שנועדה להביא אותה לרמת הכנסות שנתית של כ-7 מיליארד דולר ורמת ריווחיות גולמית של כ-10%, "ככל הנראה כבר ב-2026 או אפילו לפני-כן".
חברת רובוטים (Roboteam Defense) הישראלית, אשר מפתחת ומייצרת מערכות רובוטיות למשימות צבאיות וביטחוניות, דיווחה היום (ג') כי קיבלה הזמנת רכש ראשונית מחיל הנחתים של ארצות הברית (US Marine Corps) לאספקה של יותר מ-130 מערכות MTGR, רובוט טקטי נישא השוקל כ-10 ק"ג המיועד לביצוע משימות בסביבה אורבנית.
אספקת המערכות כבר החלה, והחברה צפויה להשלים אותה עד הרבעון הראשון של שנת 2025. הזמנה זו מהווה חלק מהצטיידות גדולה יותר של רובוטים נוספים שתבוא בעקבותיה, בהיקף כולל של למעלה מ-100 מיליון שקל. ב-2015 סיפקה רובוטים מאות מערכות MTGR לחיל האויר האמריקאי, במסגרת הזמנה משמעותית בשווי של מעל 25 מיליון דולר. הרובוטים של החברה נמצאים בשימוש מבצעי של צה"ל מזה מספר שנים, לרבות במלחמת "חרבות ברזל" בטיפול במנהרות.
מסוגל לטפס מדרגות
ה-MTGR (Micro Tactical Ground Robot) הוא רובוט טקטי נישא המסוגל להתנייד בחופשיות בסביבה אורבנית סבוכה, בתוך מבנים ובתווך התת-קרקעי. הרובוט נושא מצלמות מתקדמות ומשדר וידאו ב-360 מעלות למערכות שליטה ובקרה שונות. העבירות הגבוהה שלו בשטח, יכולתו הייחודית לטפס מדרגות ולשאת עליו אמצעי מודיעין ואמצעים נוספים, מאפשרת לכוחות להשתמש בו למשימות הנדסה וסילוק פצצות, איסוף מודיעין ומבצעים מיוחדים.
חברת רובוטים הוקמה ב-2009 על ידי יוסי וולף ואלעד לוי, יוצאי יחידה מיוחדת של חיל האוויר. את דרכם העסקית המשותפת החלו וולף ולוי בחברות בתעשייה הביטחונית, שם לקחו חלק בפיתוח ואספקת רובוט שהיה שותף לפעילות הצה"לית במבצע צוק איתן. בעקבות זאת, החליטו השניים להקים את חברת רובוטים. מנכ"ל החברה הוא מתן שירוי. החברה מעסיקה עשרות עובדים בשני מרכזים – תל אביב ומרילנד. החברה מוכרת את מוצריה ב-30 מדינות ברחבי העולם, ביניהן: ארצות הברית, ישראל, אוסטרליה, תאילנד, סינגפור, בריטניה, שווייץ, יפן, קוריאה, איטליה, ניו זילנד ועוד.
רובוטים פיתחה עד היום כ-5 רובוטים קרקעיים ורובוט מרחף (אקסקופטר). משפחת הרובוטים של רובוטים עומדים בתקן האמריקאי JAUS/IOP, המאפשר חיבור גנרי של אמצעים על גבי המערכת בהתאם למשימה הספציפית, כמו חיישנים לאיתור חומרים מסוכנים באירועי אב"כ, אמצעי תצפית שונים וכדומה. רכיב משמעותי במערכות הוא התוכנה והאלגוריטמיקה המאפשרת למפעיל המערכות לבצע באופן אינטואיטבי פעולות מתקדמות ומורכבות בשדה הקרב, תוך היעזרות ביכולות אוטונומיות של המערכות וניהול מערך המורכב ממספר רב של פלטפורמות וסנסורים.
למרות ירידה של 23% בהיקף המכירות לשוק האזרחי, דיווחה התעשייה האווירית (IAI) על עלייה של 12% במכירות במהלך הרבעון הראשון של 2024, להיקף של כ-1.43 מיליארד דולר. ראוי לזכור שהתעשייה האוירית היא חברה ביטחונית בעיקרה, והמכירות לשוק האזרחי הן מרכיב קטן מאוד במכירותיה. ברבעון הראשון ירדו המכירות האזרחיות להיקף של כ-214 מיליון דולר, בהשוואה לכ-300 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. המכירות לשוק הצבאי צמחו בשיעור של כ-24% להיקף של כ-1.28 מיליארד דולר.
המרכיב הגדול ביותר במכירות היה של חטיבת הטילים, שהסתכמו בכ-605 מיליון דולר. המכירות של חברת אלתא הסתכמו בכ-444 מיליון דולר. כצפוי בגלל המלחמה, מרכיב השוק המקומי צמח מכ-28% אשתקד לכ-34% מהמכירות השנה, ומרכיב הייצוא ירד לכ-66% מהמכירות. צבר ההזמנות הכולל הסתכם בסוף מרץ 2024 בכ-19 מיליארד דולר – בהשוואה לכ-17.7 מיליארד דולר אשתקד. בסך הכל, החברה דיווחה על רווח נקי של 135 מיליון דולר.הדו"ח הרבעוני מגיע לאחר שנת השיא 2023, שבה הסתכמו מכירות החברה בכ-5,33 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-4,97 מיליארד דולר בשנת 2022. שיעור המכירות לייצוא בשנת 2023 הסתכם כ-71%, בהשוואה לשיעור של כ-73% בשנת 2022.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.