בוטלה תוכנית ההתייעלות של התעשייה האווירית

בעקבות לחצי העובדים נסוגה הנהלת התעשייה האווירית (IAI) מתוכנית ההתייעלות שהתכוונה לבצע בחטיבת התעופה. היום אישר הדירקטוריון את הסיכום בין ההנהלה ובין ארגון העובדים, שלפיו תוקפא תוכנית ההתייעלות שעליה החליט הדירקטוריון בסוף חודש יוני 2020. מדובר היה בחלטה כללית: הדירקטוריון הינחה את הנהלת החברה להכין תוכנית התייעלות לחטיבת התעופה. מדובר במעין שביתת נשק בין ההנהלה לבין העובדים: העובדים לא ינקטו בצעדים ארגוניים בתקופת ההקפאה, כלומר לא ישביתו את החברה, ובמקביל שני הצדדים יקדמו מתווה של פרישת עובדים מרצון.

לפי הודעת ההסתדרות עם הכרזת סכסוך העבודה לפני כשלושה שבועות, תוכנית הארגון מחדש היתה אמורה לכלול פיטורי מאות עובדים והורדות שכר. המניע המרכזי למהלך היה הערכה בהנהלת התעשייה האווירית, שהפעילות של חטיבת התעופה צפויה להצטמצם בחודשים הקרובים. "הדירקטוריון הנחה את ההנהלה להכין תוכנית התייעלות לחטיבת התעופה, שתתאים את מבנה כח האדם לצמצומים הנחזים בהכנסות החטיבה". בעקבות קבלת ההחלטה, הודיע מנכ"ל התעשייה האווירית, נמרוד שפר, על רצונו לפרוש לאחר שנתיים בלבד בתפקיד. בינתיים הוא עדיין משמש כמנכ"ל החברה.

חטיבת התעופה הוקמה בשנת 2018 ומרכזת את כל פעילויות החברה בתחומי התעופה: פעילויות בדק מטוסים, כלי-הטיס האזרחיים, חטיבת ההנדסה ואלמנטים ממפעל להב המתמחה בהשבחת מטוסי קרב. זו החטיבה הגדולה ביותר בחברה ומעסיקה כ-5,000 עובדים. לפני כחודש העריך הדמרקר שהתוכנית כוללת פיטורי 900 עובדים. במקביל להחלטה על ביצוע הארגון מחדש. החטיבה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים, הסבות מטוסי נוסעים למטען, השבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה.

מכירות החטיבה בשנה שעברה צמחו רק במעט, ובשנת 2019 הן הסתכמו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר. סך כל מכירות התעשייה האווירית ב-2019 הסתכמו בכ-4.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018. בעבר היו ציפיות שהחטיבה הזאת תרוויח ממשבר הקורונה, שכן המגיפה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. אולם בינתיים המגמה הזאת לא מורגשת בתעשייה האווירית.

תע"א תפטר 900 עובדים; המנכ"ל התפטר

התעשייה האווירית נכנסת לתקופת משבר. העיתון דמרקר דיווח היום שהחברה החליטה לפטר כ-900 מעובדי חטיבת התעופה, שהיא החטיבה הגדולה ביותר בחברה ומעסיקה כ-5,000 עובדים. יאיר כץ, מזכיר ועד עובדי התעשייה האווירית, אמר שמדובר בצעד חד צדדי של ההנהלה, שמעוניינת לנצל את הקורונה ואת המשבר בתעופה על מנת לבצע קיצוצים דרמטיים בחברה. "ועד העובדים לא ייתן יד למהלך הזה ויילחם בו בכל הכוח. ההחלטה מנותקת מהמצב במשק הישראלי", מסר לעיתון.

במקביל, התפטר אתמול מנכ"ל התעשייה האווירית, נמרוד שפר (בתמונה למעלה), לאחר שנתיים בלבד בתפקיד. הוא הצטרף לתעשייה האווירית כסמנכ"ל תכנון אסטרטגי לפני כשנתיים וחצי לאחר 36 שנות שירות בצה"ל כטייס קרב בחיל האוויר. בתפקידו האחרון בצה"ל שימש כראש אגף תכנון (אג"ת). חטיבת התעופה הוקמה בשנת 2018 ומרכזת את כל פעילויות החברה בתחומי התעופה: פעילויות בדק מטוסים, כלי-הטיס האזרחיים, חטיבת ההנדסה ואלמנטים ממפעל להב המתמחה בהשבחת מטוסי קרב.

חטיבת התעופה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים (לשעבר בדק מטוסים), הסבות מטוסי נוסעים למטען, השבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה. מכירות החטיבה צמחו רק במעט ובשנת 2019 הן הסתכמו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר. סך כל מכירות התעשייה האווירית ב-2019 הסתכמו בכ-4.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018.

חטיבת התעופה תבצע הסבות למטוסים של DHL. משבר הקורונה עורר תקוות בתחום ההסבות למטוסי מטען
חטיבת התעופה תבצע הסבות למטוסים של DHL. משבר הקורונה עורר תקוות בתחום ההסבות למטוסי מטען

בעבר היו ציפיות שהחטיבה הזאת תרוויח ממשבר הקורונה, שכן המגיפה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. כך למשל, בתחילת החודש הזה היא חתמה על עסקה עם חברת השילוח DHL להסבת מטוסי נוסעים מסוג B767-300 למטוסי מטען, בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים.

העיסקה כוללת הסבה של שלושה מטוסים עם פוטנציאל להסבת מטוס רביעי. מנהל חטיבת תעופה בתעשייה האווירית, יוסי מלמד, אמר שמשבר הקורונה מגדיל את חשיבותם של מטוסי מטען, "שהפכו לעורק החיים המרכזי בעולם״. מכל מקום, ההתפטרות אינה פוטרת את שפר מהתמודדות עם המשבר הנוכחי: שפר יסיים את תפקידו לאחר שיעביר את ניהול החברה בחפיפה מסודרת למחליפו לכשייבחר. לאור הקשיים בעבר באיתור מנכ"ל לחברה, יש להניח שיעברו מספר שבועות עד שיימצא מחליף.

התעשייה האווירית תספק למדינה אירופית מטוס ביון במחיר של 350 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מטוס ביון של התעשייה האווירית על-גבי פלטפורמת מטוס המנהלים גאלפסטרים שהיא מייצרת

התעשייה האווירית (IAI) זכתה בהזמנה ממדינה אירופית לספק מטוס ביון הכולל מערכות מודיעין אלקטרוני של אלתא בהיקף כולל של כ-350 מיליון דולר. מדובר במטוס האוסף מידע מודיעיני אסטרטגי. הפרוייקט יהיה באחריות אלתא, אשר תספק את מערכות המכ"ם, איסוף המידע והלוחמה האלקטרונית. החברה לא מסרה איזה מטוס היא תספק, אולם ציינה שבשנים האחרונות היא השיגה יכולת מיזוער מערכות הביון האלקטרוני המאפשרות שימוש במטוסי סילון קטנים יחסית, במקום במטוסי נוסעים רחבי גחון או במטוסי מטען שהותאמו למשימות לוחמה אלקטרונית.

מנהל חטיבת התעופה באלתא, גדעון לנדא, אמר שהשוק האירופי הוא שוק יעד אסטרטגי של אלתא. ההיצע של אלתא/תע"א בתחום מטוסי הלוחמה האלקטרונית כולל כיום ארבעה קטגוריות מרכזיות: מטוסים גדולים מסוג  AEW&C הפועלים על-גבי פלטפורמות דוגמת בואינג ומשמשים להתרעה מוקדמת ובקרה. בעבר הרחוק ניסתה ישראל למכור מטוס מהסוג הזה לסין אולם העיסקה בוטלה בלחץ ארצות הברית. כיום יש הסכם בין התעשייה האווירית לבין חברת איירבאס האירופית וחברת אמבאר הברזילאית, לפיתוח מטוסי ביון גדולים על-גבי הפלטפורמות האוויריות שלהן.

פלטפורמת AGS – Air to Ground Surveillance המותאמת למטוסי מנהלים סילוניים דוגמת גאלפסטרים, שהתע"א מפתחת ומייצרת עבור חברת Gulfstream האמריקאית. הפלטפורמה כוללת מערכות מודיעין מבוססי אותות תקשורת (SIGINT), מכ"ם לסריקת פני השטח, חיישנים אלקטרו-אופטיים המשמשים לאיסוף מידע קרקעי ומערכת מיחשוב לעיבוד וניתוח המידע. הפלטפורמה הימית MPA – Maritime Patrol Aircraft מספקת יכולת מעקב אחר מטרות ימיות, ניהול לוחמה נגד כלי שיט וצוללות, ביצוע סיורים לטוח ארוך ולנהל משימות חיפוש והצלה. החליפה האלקטרונית הזאת מותקנת במטוסי מנהלים סילוניים בגודל בינוני, דוגמת המטוס Global 5000 של חברת בומברדייה.

לוחמת הרשת הדיגיטלית נשענת על מבצרים אלקטרוניים מעופפים

הגרסה הקטנה ביותר היא של מטוסי לוחמה אלקטרונית, הסורקים את ספקטרום הקרינה האלקטרו-מגנטית ומאתרים את המיקום של הגופים הקורנים באזורים גיאוגרפיים נרחבים. התע"א מסרה שמטוסיה צברו נסיון מבצעי נרחב במהלך השימוש בהם בצה"ל.

עקב החשיבות האסטרטגית של מטוסי הביון, עסקאות מהסוג הזה אינן נפוצות מאוד. יחד עם זאת, חשיבותם במערך הכוחות נמצא בעלייה תלולה עקב מספר שינויים מהירים בשדה הקרב המודרני. הגורם הראשון הוא משקלם הגובר של טילים וטילי שיוט בשלבי הלוחמה. מנגד, המעבר של צבאות למתכונת של לחימת רשת דיגיטלית מחייבת קבלת מידע אלקטרוני מדוייק, מעובד ובזמן אמת. בקביל, המהלך הזה עצמו גם מייצר הרבה מאוד מקורות קרינה שמטוסי הביון יכולים לקלוט, לנתח ולשדר לכוחות.

התעשייה האווירית גיבשה תוכנית צמיחה בארה"ב

התעשייה האווירית (Israel Aerospace Industries) גיבשה תוכנית צמיחה אסטרטגית בשוק האמריקאי, הכוללת רכישת חברות, בניית תשתית ייצור והידוק קשרי הממשל. כיום הפעילות של התע"א בארצות הברית מתבצעת באמצעות החברה הבת IAI North America המנוהלת על-ידי סוואמי אייר. בסך הכל, החברה מבצעת מכירות בהיקף של כ-800 מיליון דולר בשנה, ורוכשת מוצרים מספקים אמריקאים בהיקף של כ-600 מיליון דולר בשנה. מנכ"ל התע"א צפון אמריקה, סוואמי, אמר שתוכנית הצמיחה בארצות הברית כוללת הגדלת המכירות, רכישת חברות אמריקאיות והרחבת יכולת הייצור במדינה.

במסגרת מימוש האסטרטגיה החדשה, היא הודיעה היום (ה') על הקמת משרד עסקי חדש בצפון אמריקה ולצורך זה היא שכרה משרדים בשטח של כ-3,000 מ"ר בעיר פיירפאקס בווירג'יניה. המשרד החדש ינהל את פעילותה של התעשייה האווירית בארצות הברית. לדברי סוואמי אייר, המיקום נבחר מכיוון שפיירפאקס נמצאת במרכז מיקבץ גדול של תעשיות תעופה וביטחון בארצות הברית, והיא נהנית מקירבה גיאוגרפית אל לקוחות רבים של התע"א. החברה תגדיל את מצבת העובדים במשרד, ותגייס כ-50 עובדי מכירות ופיתוח עסקים.

כיום התעשייה האווירית מעסיקה כ-15,000 עובדים, מהם כ-200 עובדים בחברה הבת בארצות הברית. במסגרת המהלך החדש, פתחה התעשייה האווירית בחודש יולי האחרון גם משרד לקשרי ממשל בבירה וושינגטון. יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר, אמר שהמשרד בוושינגטון הוא חיוני לצמיחת החברה בארצות הברית, מכיוון שהוא יחזק את קשריה של החברה עם הקונגרס. לדבריו, "כיום יש לנו קשרים הדוקים עם יצרני מערכות מארה"ב, כמו לוקהיד מרטין, בואינג, Honeywell וגאלפסטרים.

תע"א תבצע הסבה ראשונה בעולם של בואינג 777

חטיבת בדק (BEDEK) בתעשייה האווירית (IAI) וחברת GECAS שבבעלות תאגיד GE, השיקו את התוכנית הראשונה בעולם של הסבת מטוסי נוסעים מסוג בואינג 777-300ER למטוסי מטען. התוכנית קיבלה את שם הקוד The Big Twin, מכיוון שזה יהיה מטוס המטען הדו-מנועי הגדול בעולם. מדובר בפרוייקט בהיקף של 380-400 מיליון דולר עבור התעשייה האווירית.

ההסכם נחתם בחודש יולי השנה, והמטוס הראשון צפוי להיכנס לשירות בשנת 2022. חברת GECAS החלה בתהליכי ההסמכה וקבלת האישורים עבורו. GECAS דיווחה שהיא התחייבה לבצע הזמנה של 15 מטוסים ראשונים ויש בידה אופציה לממש עוד 15 הזמנות. בשלב הראשון ההסבה תתבצע רק בישראל, כאשר בשנת 2023 תוכל החברה האמריקאית לשקול ביצוע הסבות במקומות אחרים. במקביל, התעשייה האווירית תוכל למכור מטוסים ולבצע הסבות גם באופן עצמאי.

תחרות ישירה בחברת בואינג

מרגע שהמטוס יעבור את כל תהליכי ההסמכה וקבלת האישורים, התעשייה האווירית תהיה מסוגלת לבצע הסבות בזמן של 4-5 חודשים לכל פרוייקט. להערכת שתי החברות מדובר בפרוייקט בעל פוטנציאל מסחרי גדול מאוד. בואינג 777 הוא אחד ממטוסי הנוסעים רחבי הגוף הפופולריים בעולם ועד היום נמכרו כ-850 מטוסים. אומנם בואינג מייצרת גרסת מטען שלו, אולם היא בעלת גוף קצר ונושאת פחות מטען ממטוסי The Big Twin העתידיים.

המטוס המוסב יוכל לשאת 25% יותר מטען מאשר מטוסי מטען דו-מנועיים הקיימים היום בשוק, צריכת הדלק שלו תהיה נמוכה ב-21% בהשוואה למטוסי מטען ארבע-מנועיים הנמצאים כיום בשירות. בשוק התעופה קיימים שני סוגים מרכזיים של מטוסי מטען: מטוסי מטען ייעודים חדשים, או מטוסי נוסעים ישנים שהוסבו למטוסי מטען. כללית, עלות הסבת מטוסים מתצורת נוסעים לתצורת מטען נמוכה משמעותית מהצטיידות במטוס מטען ייעודי חדש, אולם עלויות התחזוקה והדלק של מטוסים ישנים בדרך-כלל גבוהות יותר מאלה של מטוסים חדשים. לכן יש למחיר הדלק הסילוני השפעה מיידית על ההצלחה בשוק.

שתי החברות מעריכות שיש למטוס החדש סיכוי גדול מאוד להחליף "סוסי עבודה" מרכזיים בתעשיית התובלה האווירית, כמו בואינג 747-400 ו-MD11. חברת GECAS מספקת מטוסים ללקוחות במתכונת של מכירת מטוסים, החכרת מטוסים ומתן שירותים למטוסים של הלקוחות, ומנהלת עבורם צי של כ-1,800 מטוסים. פרוייקט ההסב גם נהנה מהעובדה שחברת GE היא הספקית הבלעדית של המנועים עבור מטוסי בואינג 777,  באמצעות GE Aviation. לאחרונה היא ביצעה שינויים במנוע GE90 כדי להתאימו למטוס המטען שהתעשייה האווירית תבנה.

עבור התעשייה האווירית מדובר בזריקת עידוד לשוק ההסבות שנקלע למשבר בשנת 2012, שבה צנחו מכירותיה בתחום לכ-300 מיליון דולר בשנה. לאחרונה השוק מתחיל להתאושש בעקבות הגידול בהיקף המסחר האלקטרוני, ובשנת 2018 צמחו מכירותיה בתחום להיקף של כ-619 מיליון דולר. לאחרונה קבע אנליסט חברת מקינזי, לודוויג האוסמן, שהמסחר האלקטרוני הוא "מתנה משמים" עבור התובלה האווירית. להערכתו, היקף התובלה שהמסחר האלקטרוני מיייצר גדל בקצב של 10%-15% בשנה.

תע"א מתמודדת על רכישת אירונאוטיקס

בתמונה למעלה: מטעד אלקטרו-אופטי של קונטרופ על מל"ט של ארונאוטיקס

היום דיווחה התעשייה האווירית שהיא בוחנת אפשרות השקעה בחברת אירונאוטיקס (Aeronautics) ונמצאת במגעים ראשוניים ובלתי מחייבים. "בשלב זה אין כל ודאות בדבר התממשות ההתקשרות בין הצדדים, היקפה, מועדה או תנאיה האחרים". ההודעה הזאת מפזרת את הערפל מסביב לאחת התעלומות שאופפות בימים האחרונים את יצרנית המל"טים מיבנה. חברת אירונאוטיקס מפתחת ומייצרת מערכות בלתי מאויישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים.

תאגיד על המדף

החברה מעסיקה כ-660 עובדים, מהם כ-200 מהנדסים. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-60.9 מיליון דולר, שהן ירידה של 12% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בהודעה לבורסה שפרסמה ביום ב' אחר הצהריים, מסרה אירונאוטיקס שהיא מנהלת החברה מגעים עם גורם אסטרטגי להכנסתו כשותף לפעילות החברה, ובמקביל מקיימת מגעים עם גורם נוסף לבחינת מתווים למכירת כלל מניות החברה. בעידכון נוסף מהיום, מסרה אירונאוטיקס שהמגעים עם הגורם הנוסף מתקדים במכירת אחזקות החברה בחברת הבת קונטרופ טכנולוגיות מדויקות.

יכול להיות שהמגעים מתנהלים מול חברת רפאל: אירונאוטיקס מייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרה אדום באמצעות החברה הבת קונטרופ (Controp) מהוד השרון, הנמצאת בבעלות שווה ומשותפת שלה ושל רפאל (50%-50%). מדובר במערכות תצפית מתוחכמות ומיוצבות לצילום יום ולילה בזמן אמת, המותקנות על-גבי מל"טים, מסוקים, מטוסים קלים, ספינות משמר, כלי-רכב ועמודים. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה של קונטרופ בכ-38.8 מיליון דולר.

בחודש אוגוסט הגישו רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו הצעה לרכוש את מלוא מניות אירונאוטיקס לפי שווי כולל של 430 מיליון שקל. דירקטוריון אירונאוטיקס מיהר לדחות את הצעת הרכש תוך מספר ימים, בנימוק כי סכום ההצעה אינו משקף את שווייה האמיתי של החברה ואת פוטנציאל הצמיחה שלה. לאחר הזינוק בערך המניה אמש אירונאוטיקס נסחרת לפי שווי שוק של כ-462 מיליון שקל, כלומר הצעתה הראשונית של רפאל נמוכה בכ-6% מהמחיר הנוכחי.

העיסקה הפיננסית הנועזת של גובר פרנקל

במקביל למו"מ על מכירתה, ביצע איש העסקים הישראלי אהרון גובר פרנקל, עיסקה פיננסית נועזת במניות אירונאוטיקס. הוא זה שקנה את מניות הפניקס בשבוע שעבר במחיר פרימיום של 25% וכיום הוא מחזיק, לאחר סדרת עסקאות רכש שקטות ועסקה גדולה נוספת שבוצעה אתמול (ב'), ב-17.35% מהמניות של חברת אירונאוטיקס (15.93% בדילול מלא). בכך הוא הפך לבעל המניות הגדול ביותר בחברה, לאחר קרן KCPS המחזיקה בכ-12.5%, קרן בראשית (12.5%), וקרן ויולה (10.9%).

מעניין לציין שבמשך מספר ימים חשבו שהעיסקה בוצעה על-ידי חברת אמבראר הברזילאית, בגלל זהות יוצאת דופן בין קוד החברה של פרנקל הרשומה בפנמה, לבין קוד המסחר בבורסה של אמבראר. מכל מקום, בהנחה שכעת מתפתחת תחרות מחירים בין התעשייה האווירית לבין הגורם השני (כנראה רפאל), ייתכן שזו תיזכר כעיסקת ההקעה מהכדאיות ביותר בשוק ההון הישראלי, שניתן יהיה לממש אותה בזמן קצר יחסית וברווח גבוה.

הודו הזמינה מהתע"א מערכות בקרת אש ב-550 מיליון דולר

התעשייה האווירת (IAI) תספק להודו מערכות בקרת אש מסוג Sky Capture בהיקף של כ-550 מיליון דולר במשך ארבע שנים. בכך מתרחבת חבילת העסקאות בין הודו לבין התעשייה האווירית להיקף של כ-1.33 מיליארד דולר. העיסקה הקודמת נחתמה לפני שבוע, ובמסגרתה נחתם הסכם עם ממשלת הודו לייצור משותף ואספקה של מערכת ההגנה האווירית "ברק 8", בהיקף כולל של כ-777 מיליון דולר, אשר ישולמו לאורך 9 שנים. ברק 8 היא מערכת הגנה אקטיבית אווירית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר המבוססת על הטיל ברק, הנחשב לטיל הנ"מ הראשון בעולם המשוגר אנכית ואז מתכוונן לעבר האיום.

מערכת בקרת האש Sky Capture היא מערכת שליטה ובקרה עבור מערכות נ"מ, אשר מאפשרת להשתמש במערכות הנ"מ הישנות של הלקוח, ולהשתמש בהן כמערכת נ"מ מדוייקת, בהתבסס על החיישנים ויכולות ניתוח המדיע והכוונת הירי של המערכת. המערכת מיועדת לפעול כנגד איומים אוויריים מטווח קצר, ומסוגלת להפוך סוללת תותחי 40 מ"מ מיושנת למערכת יירוט אווירי מדוייקת.

מערכת Sky Capture נעזרת בחיישנים רבים, דוגמת אמצעים אלקטרו-אופטיים מתוצרת התעשייה האווירית ומערכות מכ"ם של חברת אלתא. המערכת שנמכרה להודו מיועדת לנהל את בקרת האש של סוללות תותחי נ"מ ותיקות, אולם ניתנת להתאמה לצורך הפעלת סוללות של טילי נ"מ מודרניים.

הדגמה של התעשייה האווירית ליירוט באמצעות בקרת Sky Capture
הדגמה של התעשייה האווירית ליירוט באמצעות בקרת Sky Capture

תע"א מרחיבה את פעילותה בתחום ההנדסה הקרבית הרובוטית

בתמונה למעלה: הרובוט החדש של התעשייה האווירית לגילוי ופינוי מטעני צד

מפעל המערכות הרובוטיות של התעשייה האווירית (IAI) מרחיב את פעילותו ונכנס לתחומים חדשים בתחום שדה הקרב הרובוטי היבשתי. לאחרונה סיים המפעל את הפיתוח וניסויי השדה של מערכת אוטונומית לגילוי מטענים. מדובר בסייר רובוטי המותקן על פלטפורמה רובוטית ממשפחת סהר של התעשייה האווירית. הרובוט החדש מפעיל מספר סנסורים המאפשרים לגלת מטעני צד (IED) ואז לבצע פינוי של המטען לפי הצורך בעזרת הכף המותקנת על הכלי. התנועה והגילוי מתבצעים באופן אוטונומי ואינם מסכנים חיי אדם.

התע"א האווירית הודיעה שהמערכת מועברת בימים אלה ללקוח הראשון לצורך ביצוע ניסוי והערכה. מערכת פינוי המטענים היא חלק ממשפחת Sahar הכוללת בתוכה מספר כלים בעלי יכולת לגילוי מטענים ו"פתיחת ציר", שכל אחד מהם מותאם לצרכי הלקוח הספציפי. המערכת מתבססת על ערכה רובוטית של התעשייה האווירית, המהווה את הליבה הרובוטית של מספר כלים שונים.

כך למשל, אתמול הודיעה התעשייה האווירית על זכייה בחוזה הצטיידות להסבת דחפורי קאטרפילר לדחפורים אוטונומיים, לצורך ביצוע משימות הנדסה קרבית מורכבות באזורים מאוימים. הזכייה בחוזה הגיעה בסיום תהליך פיתוח והוכחת היתכנות של המערכת. הדחפור הרובוטי מספק רמות שונות של אוטונומיה לתנועה ולטיפול בקרקע, כולל חפירת שטח וחפירות בנייה, פריצת נתיב בתנאי שטח קשים והסרת מכשולים גדולים או מכשולים חשודים, ללא סיכון חיי אדם. המערכת כוללת גם יכולת זיהוי והימנעות ממכשולים ומתוכננת לפעולה בכל מזג האוויר ובכל תנאי הראות.

דחפור כבד של קאטרפילר המצוייד בערכה רובוטית של התעשייה האווירית
דחפור כבד של קאטרפילר המצוייד בערכה רובוטית של התעשייה האווירית

מנהל מפעל מערכות רובוטיות בתעשייה האווירית, מאיר שבתאי, אמר שהמערכת מאפשרת ביצוע יעיל ואפקטיבי של משימות הנדסיות מורכבות לאורך זמן ללא מעורבות אדם. "הטכנולוגיה הייחודית פותחה בתעשייה האווירית במהלך העשור האחרון ומהווה פריצת דרך משמעותית בתחום האוטונומיה ובדגש על התמודדות עם התנאים המורכבים ב-Off Road". לצד מערכות ההנדסה הקרבית הרובוטית, תע"א מפתחת כיום גם מערכת להפעלת שיירות רובוטיות במתכונות של "מעקב אחר המנהיג" (follow me) שבה הכלים בשיירה עוקבים אחר כלי אוטונומי או אחר כלי אחר הנשלט בידי אדם.

הערכה הרובוטית היבשתית של התעשייה האווירית (Robotic KIT) בנויה משישה מכלולים שונים: מנהל משימה, מודול ניווט והתמצאות, מודול מיפוי והבנת הסביבה, מודול לתכנון נתיב התנועה, מערכת ניהול הכלי ברמות משתנות של אוטומציה, וסוכן קבלת החלטות. הדבר מאפשר שליטה מלאה מרחוק, פעילות חצי אוטונומית, או פעילות אוטונומית מלאה – בהתאם להחלטת המפעילים. כיום הערכה מותקנת ברובוט לחימה המצוי בפיתוח בשם RoBattle. זהו כלי רכב בעל 6 גלגלים המסוגל לעבור מכשולים קשים במיוחד, ומסוגל לשאת מטעדים מסוגים שונים כדי לשמש ככלי תומך לחימה ואף כרובוט לחימה בעל יכולת קטלנית.

פלטפורמה בסיסית של הרובוט הלוחם RoBattle
פלטפורמה בסיסית של הרובוט הלוחם RoBattle

פינלנד רוכשת טילי גבריאל בכ-193 מיליון דולר

עיסקת הטילים הגדולה בין התעשייה האווירית (IAI) לבין פינלנד קיבלה את האישורים ונכנסה לתוקף. במסגרת העיסקה, רוכשת פינלנד טילי גבריאל של התעשייה האווירית אשר יותקנו על-גבי ספינות הטילים המהירות מדגם Hamina, ועל-גבי ספינות חדשות שפינלנד רוכשת במסגרת פרוייקט Squadron 2020 לחידוש הצי הפיני, בהיקף של כ-1.2 מיליארד אירו. בנוסף, חלק מהטילים יותקן על-גבי כלי-רכב יבשתיים. בהודעה של משרד ההגנה הפיני נמסר שהטילים מתוכננים להיות בשימוש לפחות עד לאחר 2050.

הבחירה בטילי גבריאל נעשתה לאחר הליך תחרותי, שבו התמודדו מול התעשייה האווירית גם חברת Kongsberg הנורבגית, חברת MBDA הצרפתית, חברת בואינג האמריקאית וחברת סאאב השבדית. העיסקה כוללת רכישה של המשגרים, הטילים, סימולטורים להכשרת צוותי התיפעול, ציוד בדיקה ושירותי אימון הצוותים. בסך הכל מדובר בעיסקה בהיקף של כ-162 מיליון דולר שתתבצע בשנים 2019-2025, עם אופציה להרחבתה להיקף של עד כ-193 מיליון דולר.

המערכות החדשות יופעלו תחת שם הקוד Surface Missile System 2020, וישמשו גם לתקיפת מטרות ימיות וגם לתקיפת מטרות יבשתית במטכונת של טלי קרקע-קרקע. במסגרת עיסקה, פינלנד מקימה מערך תחזוקה מקומי עבור מערכות הטילים שיעסיק כ-180 עובדים בשנים 2022-2050.

ככל הנראה מדובר בעיסקה הראשונה למכירת הדור החדש של הטילים, אשר קיבל את הכינוי גבריאל-5, ומופיע באתר התעשייה האווירית תחת השם: Advanced Naval Attack Missile. מפרסומי התעשייה האווירית עולה שהוא מצוייד בחיישן איתור מטרות (Seeker) המבוסס על מכ"ם אקטיבי, מיועד לתקיפת מטרות ימיות ומטרות המצויות על החוף, יכולת חדירת מטרות משוריינות ומצוייד באמצעי הגנה בפני שיבושים אלקטרוניים (Active Eelectronic CounterMeasure).