תע"א: ירידה במכירות האזרחיות – עלייה במכירות הצבאיות

בתמונה למעלה: כטב"ם Heron מתוצרת התעשייה האווירית

למרות ירידה של 23% בהיקף המכירות לשוק האזרחי, דיווחה התעשייה האווירית (IAI) על עלייה של 12% במכירות במהלך הרבעון הראשון של 2024, להיקף של כ-1.43 מיליארד דולר. ראוי לזכור שהתעשייה האוירית היא חברה ביטחונית בעיקרה, והמכירות לשוק האזרחי הן מרכיב קטן מאוד במכירותיה. ברבעון הראשון ירדו המכירות האזרחיות להיקף של כ-214 מיליון דולר, בהשוואה לכ-300 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. המכירות לשוק הצבאי צמחו בשיעור של כ-24% להיקף של כ-1.28 מיליארד דולר.

המרכיב הגדול ביותר במכירות היה של חטיבת הטילים, שהסתכמו בכ-605 מיליון דולר. המכירות של חברת אלתא הסתכמו בכ-444 מיליון דולר. כצפוי בגלל המלחמה, מרכיב השוק המקומי צמח מכ-28% אשתקד לכ-34% מהמכירות השנה, ומרכיב הייצוא ירד לכ-66% מהמכירות. צבר ההזמנות הכולל הסתכם בסוף מרץ 2024 בכ-19 מיליארד דולר – בהשוואה לכ-17.7 מיליארד דולר אשתקד. בסך הכל, החברה דיווחה על רווח נקי של 135 מיליון דולר.הדו"ח הרבעוני מגיע לאחר שנת השיא 2023, שבה הסתכמו מכירות החברה בכ-5,33 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-4,97 מיליארד דולר בשנת 2022. שיעור המכירות לייצוא בשנת 2023 הסתכם כ-71%, בהשוואה לשיעור של כ-73% בשנת 2022.

התע"א ו-Aerotor יפתחו דור חדש של רחפנים

התעשיה האוורית חתמה על הסכם הבנות עם חברת ארוטור (Aerotor Unmanned Systems) ממושב אודים, לפיתוח משותף של כלי טיס בלתי מאויישים המבוססים על הארכיטקטורה של Aerotor. במסגרת שיתוף הפעולה, שתי החברות יפתחו ביחד סדרה של מערכות מוטסות למשימות טקטיות שונות באוויר, בים וביבשה. המערכות יתבססו על טכנולוגיה של מל"ט בעל ארבעה להבים (Quadcopter) בעל מנוע מרכזי, מבוסס דלק או היברידי, אשר משמש כיחידת כוח משותפת לכל הרוטורים.

גישה זו שונה מהמערכות המקובלות כיום ברחפנים וכטב"מים מרובי להבים, שבהם מותקנים מספר מנועים חשמליים, המניעים כל להב בנפרד. הטכנולוגיה של Aerotor, בשם Apus Quadcopter Platform, מאפשרת לפתח כלי טיס קטנים וכלי טיס מבצעיים גדולים אשר יכולים לבצע משימות ללא צוות אוויר. להערכת החברה, הטכנולוגיה שלה מספקת ביצועים טובים יותר מכלי טיס מרובי להבים חשמליים בשלושה תחומים מרכזיים: מהירות, כושר העמסה וזמן שהייה באוויר.

אחת מהמערכות של החברה, Apus 15, מבוססת על שימוש במנוע שריפה פנימית או במערכת הנעה היברידית (שילוב של מנוע שריפה פנימית ומנוע חשמלי). בשנת 2022 החברה דיווחה על פיתוח דגמים ראשונים עבור צה"ל המאפשרים לנוע במהירות בגובה רב ולשאת מטענים במשקל של 10-260 ק"ג ולשהות עד 16 שעות באוויר. החברה מייעדת את פלטפורמה ליישומים צבאיים ומסחריים, ומאמינה שהיא יכולה לשמש כתחליף למשאיות קלות רבות הנמצאות היום בשימוש.

חברת Aerotor הוקמה בשנת 2017 על-ידי היו"ר והמנכ"ל רז גבע, הטכנולוג הראשי אהרון אגרונוב והמנהל שי ריר.

תע"א הכניסה את SatGuard לקו ייצור לוויינים

בתמונה למעלה: ננו לוויין בגודל 3U מתוצרת התעשייה האווירית

התעשייה האווירית (IAI) גילתה לאחרונה שהיא פיתחה תוכנת ניטור ומעקב אחר בריאות מערכות הלוויין בשם SatGuard. המערכת מבוססת על בינה מלאכותית ואוספת מידע על הלוויין המגיע מהרבה מאוד מקורות לאורך כל אורך חייו. היא מנתחת את המידע ומחפשת תופעות בלתי שגרתיות ולא צפויות. המידע הזה משמש לצורך ניטור לוויינים חדשים הנכנסים לשימוש, באופן המאפשר לחזות מראש התפתחות תקלות בלוויין, לעתים לפני התרחשותן.

מערכות ניטור וחיזוי (Health and Usage Monitoring – HUMS ) מוכרות שנים רבות. הן מבוססות על כמויות קטנות יחסית של נתונים הנאספים מהחיישני המערכות המכניות. אולם החברה החליטה לשנות גישה ובשנת 2019 כאשר הקימה צוות של מומחי בינה מלאכותית בתוך חטיבת טילים וחלל של החברה, במטרה לפתח כלי המבוסס על ניתוח כל המידע לסוגיו המגיע מהלוויין. הבדיקות הראשונות של המערכת בוצעו במסגרת הפיתוח של מכלולים בודדים על-גבי כמויות קטנות יחסית של נתונים.

שני צוותים התחרו, מי ניצח?

במהלך מבחני ההיתכנות הראשונים האלה, המערכת אספה מידע מכלי פיתוח, מכשירי הייצור, מעבדות הבדיקה ומניסויי התפעול של המערכות שנבדקו. לאחר השלב הזה הוחלט להפעיל את המערכת על-גבי לוויין. שלם. צוות הפיתוח התבקש לסייע למערך בקרת הלוויינים של התעשייה האווירית להעריך את ביצועיו של לוויין שהתגלו תופעות בלתי צפויות במסלול ההקפה שלו.

הבדיקה בוצעה באמצעות שני חוותים במקביל: צוות ראשון ניתח את הנתונים בצורה המקובלת בתחום ניתוח ובקרת המערכות. הצוות השני השתשמ בתוכנת הבינה המלאכותית והתייחס אל המידע כולו כאל "קופסא שחורה", והוסיף אליו נתונים שלא נחשבו קשורים למערכת, כמו למשל התפרצויות שמש, קרינה, מסלולי כוכבים ועוד. שני הצוותים גילו את שורש הבעיה, אולם צוות הבינה המלאכותית סיפק גם המלצות כיצד למנוע תופעה דומה בעתיד.

מקור הכנסות חדש

בעקבות הארוע הזה הוחלט לשלב את המערכת בקווי ייצור הלוויינים, כדי לאסוף כל פיסת מידע אפשרית. כיום אוספת מערכת SatGuard מקווי הייצור של תת המערכות ומקו האינטגרציה של התעשייה האווירית ואוספת את כל המידע המצטבר בבדיקות השונות, כולל בדיקות תא הוואקום (vacuum chamber). המידע הזה ישמש את המערכת לעקוב אחר פעילות הלוויין בחלל. החברה מסרה שבשלב הנוכחי הצוות מפתח את הכלי עבור שימושה הבלעדי של החברה, "אולם הכוונה היא להציע את היכולות האלה במתכונת של שירות ללקוחות החברה".

גרמניה רוכשת מערכת חץ-3 בכ-4.3 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: שיגור הטיל חץ-3. צילום: התעשייה האווירית

ועדת התקציבים של הפרלמנט הגרמני (הבונדסטג), אישרה תשלום מקדמה בהיקף של 560 מיליון אירו, לצורך תחילת הפעילות וההתארגנות למימוש עסקת הרכש של מערכת ההגנה הישראלית חץ-3. על-פי ההסכמות שהתקבלו בין שתי המדינות, גרמניה תרכוש את המערכת בסכום כולל של כ-4.3 מיליארד דולר. משרד הביטחון הישראלי הודיע שכעת עובדים הצוותים המקצועיים בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר ובהובלת מנהלת 'חומה' במפא"ת והתעשייה האווירית ׁׁ(האינטגרטורית הראשית), על הכנת כל פרטי החוזה. במקביל, ישראל הגישה בקשה לקבלת אישור מכירה מהממשל האמריקאי.

האישור האמריקאי חיוני מכיוון שהמערכת פותחה בשיתוף עם ארה"ב ובמימון חלקי של ארה"ב. משרד הביטחון הודיע שההסכם הסופי ייחתם "לאחר אישור הממשל האמריקני למכירה". משרד ההגנה הגרמני מסר שההסכם הסופי עם ישראל ייחתם עד סוף השנה, במטרה להגיע להפעלה מבצעית של המערכת לפני סוף 2025. המשרד גם הסביר בהודעתו, שתשלום המקדמה הגבוהה יאפשר לישראל לחתום על הסכמי ייצור ראשונים אשר עשויים לקצר את זמני האספקה בכ-6 חודשים.

האישור על עסקת חץ 3 התקבל במסגרת דיון על צורכי ההגנה האווירית של גרמניה, שבמהלכו אישרה ועדת התקציבים גם סכום נוסף של כ-950 מיליון אירו לרכישת מערכת ההגנה האווירית IRIS-T, שזו מערכת טילים מונחי חום ותמונה לאיומים בטווח בינוני. המערכת פותחה בגרמניה ומוכיחה את יעילותה בשימוש מבצעי באוקראינה. מערכת חץ-3 היא הנדבך הגבוה ביותר במערכת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל. היא כוללת עמדת שליטה ובקרה, מערכות מכ"ם, משגרים וטילים מונחים, אשר מיועדים ליירט טילים בליסטיים באמצעות פגיעה ישירה בהם כשהם מצויים מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ. "מערכת החץ תסגור את הפער הקיים במערכת ההגנה האווירית של גרמניה ותתרום להגנה על כל מדינות ברית נאט"ו".

גרמניה מתחמשת

ההחלטה היא פועל יוצא של שינוי אסטרטגי המתחולל באירופה בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. ביום שבו אושרה עיסקת חץ 3 עם גרמניה, אישרה ממשלת גרמניה את אסטרטגיית הביטחון הלאומי הראשונה, אשר קובעת שבשנים הבאות יוגדל תקציב הביטחון לכ-2% מהתוצר של גרמניה, וזאת בנוסף לקרן רכישות מיוחדת בהיקף של כ-100 מיליארד אירו, שאושרה עבור הצבא הגרמני (בונדסוור). הנחת העבודה של האסטרטגיה החדשה היא שהפלישה הרוסית לאוקראינה "מוטטה את מערך הביטחון ביבשת אירופה", ומאלצת את גרמניה לחזק את הצבא באופן משמעותי.

האסטרטגיה קובעת שגרמניה היא מדינה מרכזית באירופה, ולכן היא צריכה לקבל על עצמה "תפקיד מרכזי בהגנה על אירופה ועל הדמוקרטיה". מעניין לציין שתפישת ההגנה החדשה כוללת גם מרכיבים גלובליים שלא זוהו עד היום עם מדיניות הביטחון הגרמנית. היא מגדירה את אזור דרום-מזרח אסיה (Indo-Pacific) כבעל חשיבות לאומית: "האזור הזה חשוב לכלכלה הגרמנית. גרמניה צריכה לבנות מערך של הסכמי הגנה ושיתוף פעולה בינלאומיים באזור הזה. האינטרס של גרמניה הוא לשמור על הסדר והיציבות בדרום-מזרח אסיה".

התעשייה האווירית רכשה את IDE היוונית בכ-60 מיליון אירו

בתמונה למעלה: קו הרכבות ה-SMT של IDE, בעיירה אטיקה שליד אתונה

התעשייה האווירית (IAI) רכשה את חברת האלקטרוניקה הצבאית היוונית, Intracom Defense (IDE). הפועלת מהעיר אטיקה שליד שדה התעופה של אתונה. היא עוסקת בפיתוח וייצור מערכות אלקטרוניקה לטילים, תקשורת טקטית, מעקב, C4I, מערכות אספקת כוח היברידיות וכלים בלתי מאויישים. לחברה יש תשתית ייצור בשטח של יותר מ-7,500 מ"ר הכוללת הרכבות SMT ובדיקות סופיות למוצרים. החברה מעסיקה כ-435 עובדים ובשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-66.5 מיליון אירו. אתר החדשות היווני Ekathimerini דיווח שהתע"א רכשה כ-91% מהחברה תמורת כ-60 מיליון אירו.

חברת IDE ממלאת תפקיד מרכזי בפרוייקטי רכש גומלין של משרד הביטחון היווני, שיש בהם מרכיב של פיתוח וייצור מקומי. במסגרת הזאת היא מייצרת ומרכיבה חלק גדול מהאלקטרוניקה עבור טילי הפטריוט שיוון רכשה מחברת רייתאון, ומספקת שירותי תמיכה בכל סוללות הפטריוט שנירכשו עבור מדינות האיחוד האירופי וברית נאט"ו. היא מייצרת מרכיבים אלקטרוניים במערכות המכ"ם של מטוסי F-16 של חיל האוויר היווני, מייצרת את האלקטרוניקה והתקשורת המותקנים בטנק לאופרד-2 היווני, וכדומה.

למרות שהתעשייה האווירית לא מסרה מידע פיננסי על היקף העיסקה, חשיבותה ברורה: היא מעניקה לה יכולות ייצור ותמיכה מקומית בשוק האירופי הצומח, אשר נכנס לתנופת התרחבות מהירה בעקבות המלחמה באוקראינה. התע"א מסרה שבנוסף לתמיכה בלקוחותיה, חברת IDE תמשיך את הפעילות הקיימת שלה עבור משרד הביטחון היווני ועבור הלקוחות באירופה. מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר שהעיסקה מחזקת את החברה בשוק היווני ובשוק של מדינות ברית נאט"ו. לדבריו, "שתי החברות שיתפו פעולה מספר פעמים בשנים האחרונות".

מקפצה יוונית אל צבאות ברית נאט"ו

מערכת התקשורת הטקטית TACTiCON מתוצרת Intracom Defense
מערכת התקשורת הטקטית TACTiCON מתוצרת Intracom Defense

יוון הפכה בשנים האחרונות לשוק חשוב עבור התעשייה הביטחונית הישראלית. ב-2020 היא חתמה על הסכם שימוש במל"טי Heron של התעשייה האווירית במתכונת של חכירה, ובשנת 2021 היא חתמה על אחד מההסכמים החשובים ביותר של אלביט: הקמת בית ספר לטיסה עבור חה"א היווני, במתכונת של חה"א הישראלי. הפרוייקט בהיקף של כ-1.65 מיליארד דולר ל-20 שנה, כולל מטוסי אימון מסוג M-346, תחזוקת טייסת האימונים הכוללת גם מטוסי T-6, אוויוניקה ייעודית לצורכי אימון, סימולטורים ועוד.

בחודש שעבר נחתמה עסקת ענק נוספת: רפאל (Rafael) זכתה בהזמנה מצבא יוון לאספקת טילי ספייק (Spike) ימיים, יבשתיים ואוויריים בהיקף כולל של כ-370 מיליון אירו (כ-1.44 מיליארד שקל). משפחת טילי ספייק (Spike) היא קבוצה של טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאים בשימוש מבצעי בצה”ל ובצבאות רבים בעולם, ונחשבת למשפחת הטילים המצליחה ביותר של רפאל.

יוון נמצאת בתהליך התחמשות מואץ לנוכח המתיחות באירופה ומול יריבתה המסורתית טורקיה. בשנות ה-80 תפס תקציב הביטחון היווני כ-5.8% מהתוצר הגולמי, אולם הוא ירד בשנות האלפיים והגיע לשפל של 2.4% מהתל"ג (5.5 מיליארד דולר) בשנת 2014. בשנים האחרונות המגמה השתנתה, ובשנת 2022 צמח התקציב לכ-3.76% מהתמ"ג – מדובר בסכום של כ-8.4 מיליארד דולר – בהשוואה לכ-5 מיליארד דולר בלבד בשנת 2021.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

 

התעשייה האווירית תחלק רווחים לעובדים

בתמונה למעלה: מטוסי כפיר מתוצרת התעשייה האווירית בשירות חיל האוויר של צבא סרי לנקה

בעקבות תוצאות השיא במחצית הראשונה של 2022, החליטה התעשייה האווירית (IAI) לשתף גם את העובדים ברווח, ולא רק להעביר דיבידנדים לממשלה, כפי שהיא עשתה עד היום בתור חברה ממשלתית. יו"ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ, אמר שהדירקטוריון יקבע סכום אשר יחולק לעובדים. רובו יחולק באופן שווה לכל עובדי החברה, והשאר יוענק לעובדים מצטיינים בהתאם לקריטריונים שיוגדרו, כמו מצויינות ותרומה משמעותית לחברה. בימים אלה מקימים המנכ"ל בועז לוי וסמנכ"ל הכספים ערן אנצ'יקובסקי צוות מטה אשר יבנה את תוכנית חלוקת הרווחים.

המהלך נועד למנוע בריחת עובדים מהתעשייה האווירית. מדובר במגמה אשר קיבלה תאוצה בחודשים האחרונים בעקבות הדחיות החוזרות ונשנות של התוכניות להנפקת החברה, והאטה בתהליך קידום העובדים בתעשייה האווירית. מדיווחים שהגיעו בחודשים האחרונים ל-Techtime, מתברר שיש גידול רב במספר קורות החיים ובקשות העבודה אשר מגיעות לתעשייה מצד עובדי החברה, אשר מחפשים משרות בחברות הייטק ואלקטרוניקה. במידה והמהלך יושלם במהירות, יכול להיות שהמגמה הזו תיבלם.

המלחמה באוקראינה דוחפת את השוק

במחצית הראשונה של שנת 2022 צמחו מכירות החברה ב-9% והסתכמו בכ-2.36 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-2.16 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. היקף המכירות של החטיבות הצבאית הסתכם בכ-1.99 מיליארד דולר (צמיחה של כ-5%), ומכירות חטיבת התעופה צמחו מכ-566 מיליון דולר אשתקד, לכ-645 מיליון דולר במחצית 2022. הרווח הנקי צמח ב-29% והסתכם בכ-129 מיליון דולר. הגידול במכירות נובע בעיקר בשל גידול במכירות של חטיבת מערכות טילים וחלל ושל חטיבת התעופה.

המנכ"ל בועז לוי, אמר שמדובר בתוצאות העסקיות הטובות ביותר בתולדות התעשייה האווירית. "התוצאות העסקיות יוצאות-הדופן הן ביטוי לעלייה בביקוש למערכות הגנה אווירית ברחבי העולם, כפועל יוצא מהמלחמה באירופה ומברית ההגנה האווירית במזרח התיכון. ברבעון השני של השנה גם עלתה הריווחיות בחטיבת התעופה, כתוצאה מהגידול בביקוש בענף התעופה העולמי". צבר ההזמנות נכון לסוף יוני 2022 הסתכם בכ-14 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-13.4 מיליארד דולר בסוף שנת 2021. כ-79% מהצבר מיועד למכירה ללקוחות חו"ל בפיזור גיאוגרפי רחב.

התעשייה האווירית התקינה מסופים לווייניים במטוסי קרב דור 4.5

התעשיייה האווירית (IAI) השלימה את ההתקנה של כמה עשרות מסופים לווייניים (SATCOM) במטוסי קרב מערביים מדור 4.5. מדובר במטוסי הדור הרביעי דוגמת F-15, F-16 ו-F-18 אשר עברו שידרוג במערכות האוויוניקה שלהם, דוגמת התקנת מערכות שליטה ובקרה משופרות, מערכות מכ"ם חדשות, מערכות נשק מדוייק, מערכות התראה בפני טילים וכדומה. המערכת מתבססת על אנטנה שטוחה המתכווננת אל לוויין התקשורת באופן אלקטרוני (AESA) ומתוקנת בתוך גוף המטוס מאחורי תא הטייס.

האנטנה שומרת על יציבות מול לוויין תקשרת גיאו-סטאציונרי הנמצא בגובה של 36,000 ק"מ, ומאפשרת למטוס לקלוט ולשדר אותות קוליים ונתונים גם כשהוא מעבר לטווח הראייה (line-of-sight) כמו בטיסה למרחקים גדולים מאוד או בטיסת בגובה נמוך מאוד. המערכת של התעשייה האווירית פועלת במתכונת של רשת שלמה המאפשרת לקשר מאות משתמשים, ולבצע שינויים מיידיים בתדרי התקשורת. המערכת שפותחה על-ידי אלתא פועלת בתדרי Ku ו-Ka, היא כוללת את האנטנה, המודם ומגבר ההספק ומבוססת על רדיו מוגדר תוכנה (SDR). התעשייה האווירית מייצרת מערכות SATCOM ממוזערות כבר מספר שנים, אולם התקנתן במטוס קרב, נחשבת לדברי מנכ"ל חטיבת התקשרת והלוחמה האלקטרונית באלתא, עדי דולברג, לפריצת דרך עולמית.

מכירות התע"א מבטאות עליייה במתיחות הביטחונית בעולם

חברת אלתא אחראית על רוב פעילות האלקטרוניקה הצבאית של התעשייה האווירית. מהדו"ח השנתי של התעשייה אווירית שפורסם לפני שבוע, עולה שמכירות אלתא ב-2021 הסתכמו בכ-1.15 מיליארד דולר וצבר ההזמנות שלה גדול יותר מ-3 מיליארד דולר. ההדו"ח גם נראה שהמתיחות בין המזרח למערב, גם באירופה וגם באסיה, הורגשה כנראה זמן רב לפני פלישת רוסיה לאוקראינה. מכירות התעשייה האווירית ב-2021 צמחו להיקף שיא של כ-4.5 מיליארד דולר (בהשוואה לפחות מ-4.2 מיליארד דולר ב-2020), בעיקר בזכות עלייה של כ-10% במכירות של ציוד אלקטרוניקה צבאי, מערכות טילים וחלל וכלי טיס צבאיים.

המכירות בתחומים האלה הסתכמו בכ-3.87 מיליארד דולר ב-2021, בהשוואה לכ-3.51 מיליארד דולר בשנת 2020. במקביל, צבר ההזמנות של החברה צמח מ-12.6 מיליארד דולר בסוף 2020 לכ-13.4 מיליארד דולר בסוף 2021. החברה הגדילה את תקציב המו"פ בכ-5% להיקף של יותר ממיליארד דולר ב-2021. צבר ההזמנות של חברת אלתא מסתכם כיום המציאות הזאת מתבטאת בדבריו של מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, המצורפים לדו"ח השנתי: "בעת הזו, החשיבות והצורך למערכות הגנה פורצות דרך ומבצעיות עולה ברחבי העולם ואנו עומדים בקשר עם שותפינו לאספקתן המהירה ביותר".

הסכם הבנות לשיתוף פעולה עם מרוקו

מימין לשמאל: מנכ"ל תע"א בועז לוי, שר המסחר המרוקני ריאד מאזור ויו"ר תע"א אמיר פרץ
מימין לשמאל: מנכ"ל תע"א בועז לוי, שר המסחר המרוקני ריאד מאזור ויו"ר תע"א אמיר פרץ

אתמול נחתם הסכם הבנות בין התעשייה האווירית לבין משרד המסחר והתעשייה של מרוקו, לשיתוף פעולה טכנולוגי בין התע"א לבין מגזר הטכנולוגיה במרוקו. במסגרת ההבנות, סוכם שממשלת מרוקו והתעשייה האווירית יבצעו פרוייקטים משותפים בתחום התעופה ויאתרו השקעות משותפות במרוקו בתחומים כמו הדפסות תלת מימד, ייצור חלקי פנים של מטוסים, ייצור חלקי מנועים וייצור חלקי-גוף של מטוסים. בנוסף, שני הצדדים יפעלו להקמת מרכז מו"פ במרוקו בשותפות עם התעשייה האווירית ומתן סיוע בבניית מערך של ספקים מרוקניים עבור התעשייה האווירית. יו"ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ, אמר שזהו יום מאושר עבורו, "שבו שתי המדינות שבנו את זהותי, מולדתי ישראל ומדינת הולדתי מרוקו, משתפות פעולה".

שיתוף פעולה בין התע"א ולוקהיד מרטין בתחום ההגנה בפני טילים

בתמונה למעלה: חתימת ההסכם. מימין לשמאל: סגן נשיא לפיתוח עסקי בינלאומי בלוקהיד מרטין, טים קאהיל ומנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי. צילום: אלון רון/התעשייה האווירית

חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin), הנחשבת לאחת מקבלניות התעופה והביטחון הגדולות בעולם, חתמה על הסכם הבנות (MOU) עם התעשייה האווירית (IAI) לשיתוף פעולה מסחרי וטכנולוגי בתחום מערכות ההגנה בפני טילים ומערכות הגנה אווירית משולבות. במסגרת ההסכם, יבחנו החברות את תחומי הפעילות המשותפים, כדי לזהות הזדמנויות עסקיות במחקר ופיתוח, ייצור, ושיווק המערכות בעולם. החברות יקימו צוות היגוי משותף המורכב מחברי הנהלה בכירים בשתי החברות, וקבוצות עבודה משותפות שיהיו אחראיות על יישום ההסכם.

סגן נשיא לפיתוח עסקי בינלאומי בלוקהיד מרטין, טים קאהיל, אמר שההסכם שיתוף פעולה הוא צעד נוסף באסטרטגיית שיתוף הפעולה עם התעשייה האווירית, "אשר שותפה בכמה מהפרויקטים המרכזיים שלנו". מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, שמדובר בהסכם בעל חשיבות אסטרטגית. "שילוב היכולות, הידע והניסיון של לוקהיד מרטין ושל התעשייה האווירית מייצר הזדמנויות רבות".

חברת לוקהיד מרטין האמריקאית מייצרת מטוסים דוגמת F-35 ו-F22, לוויינים צבאיים, מסוקים, טילים, משגרים, מערכות הגנה בפני טילים, מערכות מכ"ם, מערכות אלקטרוניקה צבאית ועוד. כיום החברה מעסיקה כ-114 אלף עובדים ומכירותיה מסתכמות בכ-60 מיליארד דולר בשנה. התעשייה האווירית פעילה מאוד בתחומי ההגנה בפני טילים ומטוסים ומייצרת את מערכת ההגנה חץ, את מערכת ההגנה האווירית ברק, ומערכות מכ"ם מתקדמות מתוצרת החברה הבת אלתא.

מיירט הטילים THAAD של לוקהיד מרטין
מיירט הטילים THAAD של לוקהיד מרטין

על-פי הערכות בתעשייה, לשיתוף הפעולה בין שתי החברות יש פוטנציאל עסקי שיכול להגיע להיקף של כמה מאות מיליוני דולרים, כאשר בשלב הראשון תיבחן ככל הנראה האפשרות לשלב בין מיירטים של התעשייה האווירית לבין מערכות מכ"ם של לוקהיד מרטין. יהיה מעניין לראות האם שתי החברות יציעו מוצר חדש המשלב בין מערכת THAAD ליירוט טילים בליסטים של לוקהיד מרטין, לבין מערכת החץ של התעשייה האווירית, שבדור האחרון שלה יכולה לפגוע גם בלוויינים נמוכי מסלול ולא רק בטילים.

תחום נוסף שעשוי לשמש בסיס לשיתוף פעולה בין שתי החברות הוא החלל. אומנם ההסכם מתייחס למערכות הגנה בפני טילים ובפני מטוסים, אולם חברת לוקהיד מרטין פיתחה מרכב לווייני צבאי חדש עבור מערכת ההתראה של ארה"ב בפני טילים בליסטיים. הטכנולוגיות המשולבות בלוויין הצבאי החדש הן מרכיב בלתי נפרד ממערך ההגנה האמריקאי בפני טילים, ויהיה מעניין לראות האם הן ישולבו בשיתוף הפעולה בין שתי החברות, במיוחד לאור היכולת של התעשייה האווירית לבנות לוויינים בעלי משקל נמוך יחסית.

התעשייה האווירית חשפה מערכת אחיזת שטח אופטית

התעשייה האווירית (IAI) חשפה את מערכת המעקב האלקטרו-אופטית החדשה שלה, WASP – Wide Area Surveillance Payload, המתצפתת ועוקבת אחר תאי שטח נרחבים. המערכת מיועדת להתקנה על מגוון פלטפורמות אוויריות, בהן: מל"טים, מסוקים, מטוסי משימה ובלוני תצפית. המערכת מבוססת על מצלמות אור נראה ומצלמות אור אינפרה אדום (Mid-wave IR) המאפשרות תצפית ביום ובלילה ומותקנת במארז מיוצב בשלושה צירים. המערכת כוללת מחשב עיבוד תמונה (Digital Processing Unit) המעניק אופציה לבצע את פעולות האיתור, הגילוי וניתוח המידע על גבי הפלטפורמה האווירית עצמה.

כאשר מתקינים את המערכת במל"ט טקטי דוגמת BirdEye 650D, היא מעניקה כיסוי ברזולוציה גבוהה של 15 ס"מ לשטח בגודל של 2 קמ"ר. כאשר מתקינים אותה על-גבי מל"ט אסטרטגי מגביה טוס כמו למשל Heron, המגיע לגובה של 20,000 רגל, היא מעניקה כיסוי לשטח של 20 קמ"ר ברזולוציה של 50 ס"מ, המאפשרת איתור ומעקב אחר אובייקטים בגודל של כלי רכב.

ללא המחשב, המערכת שוקלת 6.5 ק"ג בלבד. הפתרון הזה מיועד להתגבר על בעיית "הראייה מתוך קשית", אשר מייצרת את הבעיה שמצלמות בעלות רזולוציה גבוהה רואות רק חלק זעיר מהזירה ולכן מתקשות לספק תמונה כוללת או לעקוב אחר מספר מטרות בו-זמנית. מערכת WASP מאפשרת לבצע כיסוי בקצב ריענון של פחות משנייה (1.5Hz). המערכת מיועדת לסייע בניהול ארועים רב-נקודתיים, כמו למשל התמודדות עם ארוע טרור מרובה תקריות, אירועי ספורט, התמודדות עם אסונות אזוריים ושליטה על חזית לחימה ברמת עיר או בסדר גודל דומה.

ההכרזה של התעשייה האווירית מגיעה כשנתיים וחצי לאחר שחברת אלביט מערכות חשפה בסלון האווירי בפאריס את מערכת מערכת SkEye, המבוססת על מטעד אלקטרו אופטי הכולל אשכול של מצלמות המכסות שטח גדול ביותר כשהן מותקנות על-גבי מל"ט דוגמת הרמס 450 או הרמס 900, או על-גבי מטוס דוגמת Twin Otter או ססנה. יחד עם זאת, שתי המערכות חופפות חלקית בלבד: המערכת של אלביט גדולה וכבדה יותר, ומיועדת לכסות תאי שטח גדולים בהרבה (80 קמ"ר).

בועז לוי מונה למנכ"ל התעשייה האווירית

דירקטוריון התעשייה האווירית (IAI) אישר את המלצת ועדת האיתור למנות את בועז לוי לתפקיד מנכ"ל החברה במקומו של אלוף במיל. נמרוד שפר, שסיים את תפקידו בסוף אוקטובר 2020. המינוי ייכנס לתוקף עם קבלת אישור שר הביטחון בני גנץ, ושר הדיגיטל דודי אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות. עד אז המינוי ייחשב לזמני. עד למינוי אתמול, שימש לוי כמנהל חטיבת מערכות טילים וחלל בשמונה השנים האחרונות.

בועז לוי הצטרף לתעשייה האווירית בשנת 1990 כמהנדס בפרויקט 'חץ' ובשנת 1999 התמנה למהנדס הראשי של הפרויקט. בשנים 2003-2006 הוא שימש כראש פרויקט 'חץ' והוביל שורה ארוכה של ניסויים מוצלחים. בשנים 2006-2010 שימש בועז כראש תכנית מערכת ההגנה האווירית 'ברק 8'. בשנת 2010 התמנה למנהל מפעל מערכות הגנה אוויריות של החברה. לוי אחראי לעסקאות הייצוא הביטחוניות הגדולות ביותר בתולדות מדינת ישראל, בהן: מכירות מערכות ברק בהיקף של יותר מ-6 מיליארד דולר.

תע"א חוצה את מחסום ה-4 מיליארד דולר בשנה

יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר, אמר שלוי מנהל בהצלחה רבה את חטיבת מערכות טילים וחלל שהיא הרווחית ביותר בתעשייה האווירית. "התעשייה האווירית הגיעה בשנה האחרונה לשיא היסטורי בתוצאותיה הכספיות, ושברה לראשונה את מחסום ההכנסות של ארבעה מיליארד דולר לשנה. זו אחת החברות העסקיות המורכבות ביותר לניהול במדינת ישראל".

ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירות התעשייה האווירית בכ-1,006 מיליון דולר בהשוואה לכ-1,030 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון של כ-2.4% נובע בעיקר מקיטון במכירות בחטיבת התעופה ובחטיבת כלי טיס צבאיים. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו מכירות התע"א בכ-3,084 מיליון דולר – צמיחה של 2.3% בהשוואה ל-2019 – הנובעת בעיקר מגידול במכירות אלתא וחטיבת מערכות טילים וחלל. בארבעת הרבעונים האחרונים השיגה התע"א שיא מכירות של 4.176 מיליארד דולר.

בוטלה תוכנית ההתייעלות של התעשייה האווירית

בעקבות לחצי העובדים נסוגה הנהלת התעשייה האווירית (IAI) מתוכנית ההתייעלות שהתכוונה לבצע בחטיבת התעופה. היום אישר הדירקטוריון את הסיכום בין ההנהלה ובין ארגון העובדים, שלפיו תוקפא תוכנית ההתייעלות שעליה החליט הדירקטוריון בסוף חודש יוני 2020. מדובר היה בחלטה כללית: הדירקטוריון הינחה את הנהלת החברה להכין תוכנית התייעלות לחטיבת התעופה. מדובר במעין שביתת נשק בין ההנהלה לבין העובדים: העובדים לא ינקטו בצעדים ארגוניים בתקופת ההקפאה, כלומר לא ישביתו את החברה, ובמקביל שני הצדדים יקדמו מתווה של פרישת עובדים מרצון.

לפי הודעת ההסתדרות עם הכרזת סכסוך העבודה לפני כשלושה שבועות, תוכנית הארגון מחדש היתה אמורה לכלול פיטורי מאות עובדים והורדות שכר. המניע המרכזי למהלך היה הערכה בהנהלת התעשייה האווירית, שהפעילות של חטיבת התעופה צפויה להצטמצם בחודשים הקרובים. "הדירקטוריון הנחה את ההנהלה להכין תוכנית התייעלות לחטיבת התעופה, שתתאים את מבנה כח האדם לצמצומים הנחזים בהכנסות החטיבה". בעקבות קבלת ההחלטה, הודיע מנכ"ל התעשייה האווירית, נמרוד שפר, על רצונו לפרוש לאחר שנתיים בלבד בתפקיד. בינתיים הוא עדיין משמש כמנכ"ל החברה.

חטיבת התעופה הוקמה בשנת 2018 ומרכזת את כל פעילויות החברה בתחומי התעופה: פעילויות בדק מטוסים, כלי-הטיס האזרחיים, חטיבת ההנדסה ואלמנטים ממפעל להב המתמחה בהשבחת מטוסי קרב. זו החטיבה הגדולה ביותר בחברה ומעסיקה כ-5,000 עובדים. לפני כחודש העריך הדמרקר שהתוכנית כוללת פיטורי 900 עובדים. במקביל להחלטה על ביצוע הארגון מחדש. החטיבה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים, הסבות מטוסי נוסעים למטען, השבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה.

מכירות החטיבה בשנה שעברה צמחו רק במעט, ובשנת 2019 הן הסתכמו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר. סך כל מכירות התעשייה האווירית ב-2019 הסתכמו בכ-4.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018. בעבר היו ציפיות שהחטיבה הזאת תרוויח ממשבר הקורונה, שכן המגיפה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. אולם בינתיים המגמה הזאת לא מורגשת בתעשייה האווירית.

תע"א תפטר 900 עובדים; המנכ"ל התפטר

התעשייה האווירית נכנסת לתקופת משבר. העיתון דמרקר דיווח היום שהחברה החליטה לפטר כ-900 מעובדי חטיבת התעופה, שהיא החטיבה הגדולה ביותר בחברה ומעסיקה כ-5,000 עובדים. יאיר כץ, מזכיר ועד עובדי התעשייה האווירית, אמר שמדובר בצעד חד צדדי של ההנהלה, שמעוניינת לנצל את הקורונה ואת המשבר בתעופה על מנת לבצע קיצוצים דרמטיים בחברה. "ועד העובדים לא ייתן יד למהלך הזה ויילחם בו בכל הכוח. ההחלטה מנותקת מהמצב במשק הישראלי", מסר לעיתון.

במקביל, התפטר אתמול מנכ"ל התעשייה האווירית, נמרוד שפר (בתמונה למעלה), לאחר שנתיים בלבד בתפקיד. הוא הצטרף לתעשייה האווירית כסמנכ"ל תכנון אסטרטגי לפני כשנתיים וחצי לאחר 36 שנות שירות בצה"ל כטייס קרב בחיל האוויר. בתפקידו האחרון בצה"ל שימש כראש אגף תכנון (אג"ת). חטיבת התעופה הוקמה בשנת 2018 ומרכזת את כל פעילויות החברה בתחומי התעופה: פעילויות בדק מטוסים, כלי-הטיס האזרחיים, חטיבת ההנדסה ואלמנטים ממפעל להב המתמחה בהשבחת מטוסי קרב.

חטיבת התעופה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים (לשעבר בדק מטוסים), הסבות מטוסי נוסעים למטען, השבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה. מכירות החטיבה צמחו רק במעט ובשנת 2019 הן הסתכמו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר. סך כל מכירות התעשייה האווירית ב-2019 הסתכמו בכ-4.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018.

חטיבת התעופה תבצע הסבות למטוסים של DHL. משבר הקורונה עורר תקוות בתחום ההסבות למטוסי מטען
חטיבת התעופה תבצע הסבות למטוסים של DHL. משבר הקורונה עורר תקוות בתחום ההסבות למטוסי מטען

בעבר היו ציפיות שהחטיבה הזאת תרוויח ממשבר הקורונה, שכן המגיפה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. כך למשל, בתחילת החודש הזה היא חתמה על עסקה עם חברת השילוח DHL להסבת מטוסי נוסעים מסוג B767-300 למטוסי מטען, בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים.

העיסקה כוללת הסבה של שלושה מטוסים עם פוטנציאל להסבת מטוס רביעי. מנהל חטיבת תעופה בתעשייה האווירית, יוסי מלמד, אמר שמשבר הקורונה מגדיל את חשיבותם של מטוסי מטען, "שהפכו לעורק החיים המרכזי בעולם״. מכל מקום, ההתפטרות אינה פוטרת את שפר מהתמודדות עם המשבר הנוכחי: שפר יסיים את תפקידו לאחר שיעביר את ניהול החברה בחפיפה מסודרת למחליפו לכשייבחר. לאור הקשיים בעבר באיתור מנכ"ל לחברה, יש להניח שיעברו מספר שבועות עד שיימצא מחליף.

התעשייה האווירית תספק למדינה אירופית מטוס ביון במחיר של 350 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מטוס ביון של התעשייה האווירית על-גבי פלטפורמת מטוס המנהלים גאלפסטרים שהיא מייצרת

התעשייה האווירית (IAI) זכתה בהזמנה ממדינה אירופית לספק מטוס ביון הכולל מערכות מודיעין אלקטרוני של אלתא בהיקף כולל של כ-350 מיליון דולר. מדובר במטוס האוסף מידע מודיעיני אסטרטגי. הפרוייקט יהיה באחריות אלתא, אשר תספק את מערכות המכ"ם, איסוף המידע והלוחמה האלקטרונית. החברה לא מסרה איזה מטוס היא תספק, אולם ציינה שבשנים האחרונות היא השיגה יכולת מיזוער מערכות הביון האלקטרוני המאפשרות שימוש במטוסי סילון קטנים יחסית, במקום במטוסי נוסעים רחבי גחון או במטוסי מטען שהותאמו למשימות לוחמה אלקטרונית.

מנהל חטיבת התעופה באלתא, גדעון לנדא, אמר שהשוק האירופי הוא שוק יעד אסטרטגי של אלתא. ההיצע של אלתא/תע"א בתחום מטוסי הלוחמה האלקטרונית כולל כיום ארבעה קטגוריות מרכזיות: מטוסים גדולים מסוג  AEW&C הפועלים על-גבי פלטפורמות דוגמת בואינג ומשמשים להתרעה מוקדמת ובקרה. בעבר הרחוק ניסתה ישראל למכור מטוס מהסוג הזה לסין אולם העיסקה בוטלה בלחץ ארצות הברית. כיום יש הסכם בין התעשייה האווירית לבין חברת איירבאס האירופית וחברת אמבאר הברזילאית, לפיתוח מטוסי ביון גדולים על-גבי הפלטפורמות האוויריות שלהן.

פלטפורמת AGS – Air to Ground Surveillance המותאמת למטוסי מנהלים סילוניים דוגמת גאלפסטרים, שהתע"א מפתחת ומייצרת עבור חברת Gulfstream האמריקאית. הפלטפורמה כוללת מערכות מודיעין מבוססי אותות תקשורת (SIGINT), מכ"ם לסריקת פני השטח, חיישנים אלקטרו-אופטיים המשמשים לאיסוף מידע קרקעי ומערכת מיחשוב לעיבוד וניתוח המידע. הפלטפורמה הימית MPA – Maritime Patrol Aircraft מספקת יכולת מעקב אחר מטרות ימיות, ניהול לוחמה נגד כלי שיט וצוללות, ביצוע סיורים לטוח ארוך ולנהל משימות חיפוש והצלה. החליפה האלקטרונית הזאת מותקנת במטוסי מנהלים סילוניים בגודל בינוני, דוגמת המטוס Global 5000 של חברת בומברדייה.

לוחמת הרשת הדיגיטלית נשענת על מבצרים אלקטרוניים מעופפים

הגרסה הקטנה ביותר היא של מטוסי לוחמה אלקטרונית, הסורקים את ספקטרום הקרינה האלקטרו-מגנטית ומאתרים את המיקום של הגופים הקורנים באזורים גיאוגרפיים נרחבים. התע"א מסרה שמטוסיה צברו נסיון מבצעי נרחב במהלך השימוש בהם בצה"ל.

עקב החשיבות האסטרטגית של מטוסי הביון, עסקאות מהסוג הזה אינן נפוצות מאוד. יחד עם זאת, חשיבותם במערך הכוחות נמצא בעלייה תלולה עקב מספר שינויים מהירים בשדה הקרב המודרני. הגורם הראשון הוא משקלם הגובר של טילים וטילי שיוט בשלבי הלוחמה. מנגד, המעבר של צבאות למתכונת של לחימת רשת דיגיטלית מחייבת קבלת מידע אלקטרוני מדוייק, מעובד ובזמן אמת. בקביל, המהלך הזה עצמו גם מייצר הרבה מאוד מקורות קרינה שמטוסי הביון יכולים לקלוט, לנתח ולשדר לכוחות.

התעשייה האווירית גיבשה תוכנית צמיחה בארה"ב

התעשייה האווירית (Israel Aerospace Industries) גיבשה תוכנית צמיחה אסטרטגית בשוק האמריקאי, הכוללת רכישת חברות, בניית תשתית ייצור והידוק קשרי הממשל. כיום הפעילות של התע"א בארצות הברית מתבצעת באמצעות החברה הבת IAI North America המנוהלת על-ידי סוואמי אייר. בסך הכל, החברה מבצעת מכירות בהיקף של כ-800 מיליון דולר בשנה, ורוכשת מוצרים מספקים אמריקאים בהיקף של כ-600 מיליון דולר בשנה. מנכ"ל התע"א צפון אמריקה, סוואמי, אמר שתוכנית הצמיחה בארצות הברית כוללת הגדלת המכירות, רכישת חברות אמריקאיות והרחבת יכולת הייצור במדינה.

במסגרת מימוש האסטרטגיה החדשה, היא הודיעה היום (ה') על הקמת משרד עסקי חדש בצפון אמריקה ולצורך זה היא שכרה משרדים בשטח של כ-3,000 מ"ר בעיר פיירפאקס בווירג'יניה. המשרד החדש ינהל את פעילותה של התעשייה האווירית בארצות הברית. לדברי סוואמי אייר, המיקום נבחר מכיוון שפיירפאקס נמצאת במרכז מיקבץ גדול של תעשיות תעופה וביטחון בארצות הברית, והיא נהנית מקירבה גיאוגרפית אל לקוחות רבים של התע"א. החברה תגדיל את מצבת העובדים במשרד, ותגייס כ-50 עובדי מכירות ופיתוח עסקים.

כיום התעשייה האווירית מעסיקה כ-15,000 עובדים, מהם כ-200 עובדים בחברה הבת בארצות הברית. במסגרת המהלך החדש, פתחה התעשייה האווירית בחודש יולי האחרון גם משרד לקשרי ממשל בבירה וושינגטון. יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר, אמר שהמשרד בוושינגטון הוא חיוני לצמיחת החברה בארצות הברית, מכיוון שהוא יחזק את קשריה של החברה עם הקונגרס. לדבריו, "כיום יש לנו קשרים הדוקים עם יצרני מערכות מארה"ב, כמו לוקהיד מרטין, בואינג, Honeywell וגאלפסטרים.

תע"א תבצע הסבה ראשונה בעולם של בואינג 777

חטיבת בדק (BEDEK) בתעשייה האווירית (IAI) וחברת GECAS שבבעלות תאגיד GE, השיקו את התוכנית הראשונה בעולם של הסבת מטוסי נוסעים מסוג בואינג 777-300ER למטוסי מטען. התוכנית קיבלה את שם הקוד The Big Twin, מכיוון שזה יהיה מטוס המטען הדו-מנועי הגדול בעולם. מדובר בפרוייקט בהיקף של 380-400 מיליון דולר עבור התעשייה האווירית.

ההסכם נחתם בחודש יולי השנה, והמטוס הראשון צפוי להיכנס לשירות בשנת 2022. חברת GECAS החלה בתהליכי ההסמכה וקבלת האישורים עבורו. GECAS דיווחה שהיא התחייבה לבצע הזמנה של 15 מטוסים ראשונים ויש בידה אופציה לממש עוד 15 הזמנות. בשלב הראשון ההסבה תתבצע רק בישראל, כאשר בשנת 2023 תוכל החברה האמריקאית לשקול ביצוע הסבות במקומות אחרים. במקביל, התעשייה האווירית תוכל למכור מטוסים ולבצע הסבות גם באופן עצמאי.

תחרות ישירה בחברת בואינג

מרגע שהמטוס יעבור את כל תהליכי ההסמכה וקבלת האישורים, התעשייה האווירית תהיה מסוגלת לבצע הסבות בזמן של 4-5 חודשים לכל פרוייקט. להערכת שתי החברות מדובר בפרוייקט בעל פוטנציאל מסחרי גדול מאוד. בואינג 777 הוא אחד ממטוסי הנוסעים רחבי הגוף הפופולריים בעולם ועד היום נמכרו כ-850 מטוסים. אומנם בואינג מייצרת גרסת מטען שלו, אולם היא בעלת גוף קצר ונושאת פחות מטען ממטוסי The Big Twin העתידיים.

המטוס המוסב יוכל לשאת 25% יותר מטען מאשר מטוסי מטען דו-מנועיים הקיימים היום בשוק, צריכת הדלק שלו תהיה נמוכה ב-21% בהשוואה למטוסי מטען ארבע-מנועיים הנמצאים כיום בשירות. בשוק התעופה קיימים שני סוגים מרכזיים של מטוסי מטען: מטוסי מטען ייעודים חדשים, או מטוסי נוסעים ישנים שהוסבו למטוסי מטען. כללית, עלות הסבת מטוסים מתצורת נוסעים לתצורת מטען נמוכה משמעותית מהצטיידות במטוס מטען ייעודי חדש, אולם עלויות התחזוקה והדלק של מטוסים ישנים בדרך-כלל גבוהות יותר מאלה של מטוסים חדשים. לכן יש למחיר הדלק הסילוני השפעה מיידית על ההצלחה בשוק.

שתי החברות מעריכות שיש למטוס החדש סיכוי גדול מאוד להחליף "סוסי עבודה" מרכזיים בתעשיית התובלה האווירית, כמו בואינג 747-400 ו-MD11. חברת GECAS מספקת מטוסים ללקוחות במתכונת של מכירת מטוסים, החכרת מטוסים ומתן שירותים למטוסים של הלקוחות, ומנהלת עבורם צי של כ-1,800 מטוסים. פרוייקט ההסב גם נהנה מהעובדה שחברת GE היא הספקית הבלעדית של המנועים עבור מטוסי בואינג 777,  באמצעות GE Aviation. לאחרונה היא ביצעה שינויים במנוע GE90 כדי להתאימו למטוס המטען שהתעשייה האווירית תבנה.

עבור התעשייה האווירית מדובר בזריקת עידוד לשוק ההסבות שנקלע למשבר בשנת 2012, שבה צנחו מכירותיה בתחום לכ-300 מיליון דולר בשנה. לאחרונה השוק מתחיל להתאושש בעקבות הגידול בהיקף המסחר האלקטרוני, ובשנת 2018 צמחו מכירותיה בתחום להיקף של כ-619 מיליון דולר. לאחרונה קבע אנליסט חברת מקינזי, לודוויג האוסמן, שהמסחר האלקטרוני הוא "מתנה משמים" עבור התובלה האווירית. להערכתו, היקף התובלה שהמסחר האלקטרוני מיייצר גדל בקצב של 10%-15% בשנה.

תע"א מתמודדת על רכישת אירונאוטיקס

בתמונה למעלה: מטעד אלקטרו-אופטי של קונטרופ על מל"ט של ארונאוטיקס

היום דיווחה התעשייה האווירית שהיא בוחנת אפשרות השקעה בחברת אירונאוטיקס (Aeronautics) ונמצאת במגעים ראשוניים ובלתי מחייבים. "בשלב זה אין כל ודאות בדבר התממשות ההתקשרות בין הצדדים, היקפה, מועדה או תנאיה האחרים". ההודעה הזאת מפזרת את הערפל מסביב לאחת התעלומות שאופפות בימים האחרונים את יצרנית המל"טים מיבנה. חברת אירונאוטיקס מפתחת ומייצרת מערכות בלתי מאויישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים.

תאגיד על המדף

החברה מעסיקה כ-660 עובדים, מהם כ-200 מהנדסים. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-60.9 מיליון דולר, שהן ירידה של 12% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בהודעה לבורסה שפרסמה ביום ב' אחר הצהריים, מסרה אירונאוטיקס שהיא מנהלת החברה מגעים עם גורם אסטרטגי להכנסתו כשותף לפעילות החברה, ובמקביל מקיימת מגעים עם גורם נוסף לבחינת מתווים למכירת כלל מניות החברה. בעידכון נוסף מהיום, מסרה אירונאוטיקס שהמגעים עם הגורם הנוסף מתקדים במכירת אחזקות החברה בחברת הבת קונטרופ טכנולוגיות מדויקות.

יכול להיות שהמגעים מתנהלים מול חברת רפאל: אירונאוטיקס מייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרה אדום באמצעות החברה הבת קונטרופ (Controp) מהוד השרון, הנמצאת בבעלות שווה ומשותפת שלה ושל רפאל (50%-50%). מדובר במערכות תצפית מתוחכמות ומיוצבות לצילום יום ולילה בזמן אמת, המותקנות על-גבי מל"טים, מסוקים, מטוסים קלים, ספינות משמר, כלי-רכב ועמודים. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה של קונטרופ בכ-38.8 מיליון דולר.

בחודש אוגוסט הגישו רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו הצעה לרכוש את מלוא מניות אירונאוטיקס לפי שווי כולל של 430 מיליון שקל. דירקטוריון אירונאוטיקס מיהר לדחות את הצעת הרכש תוך מספר ימים, בנימוק כי סכום ההצעה אינו משקף את שווייה האמיתי של החברה ואת פוטנציאל הצמיחה שלה. לאחר הזינוק בערך המניה אמש אירונאוטיקס נסחרת לפי שווי שוק של כ-462 מיליון שקל, כלומר הצעתה הראשונית של רפאל נמוכה בכ-6% מהמחיר הנוכחי.

העיסקה הפיננסית הנועזת של גובר פרנקל

במקביל למו"מ על מכירתה, ביצע איש העסקים הישראלי אהרון גובר פרנקל, עיסקה פיננסית נועזת במניות אירונאוטיקס. הוא זה שקנה את מניות הפניקס בשבוע שעבר במחיר פרימיום של 25% וכיום הוא מחזיק, לאחר סדרת עסקאות רכש שקטות ועסקה גדולה נוספת שבוצעה אתמול (ב'), ב-17.35% מהמניות של חברת אירונאוטיקס (15.93% בדילול מלא). בכך הוא הפך לבעל המניות הגדול ביותר בחברה, לאחר קרן KCPS המחזיקה בכ-12.5%, קרן בראשית (12.5%), וקרן ויולה (10.9%).

מעניין לציין שבמשך מספר ימים חשבו שהעיסקה בוצעה על-ידי חברת אמבראר הברזילאית, בגלל זהות יוצאת דופן בין קוד החברה של פרנקל הרשומה בפנמה, לבין קוד המסחר בבורסה של אמבראר. מכל מקום, בהנחה שכעת מתפתחת תחרות מחירים בין התעשייה האווירית לבין הגורם השני (כנראה רפאל), ייתכן שזו תיזכר כעיסקת ההקעה מהכדאיות ביותר בשוק ההון הישראלי, שניתן יהיה לממש אותה בזמן קצר יחסית וברווח גבוה.

הודו הזמינה מהתע"א מערכות בקרת אש ב-550 מיליון דולר

התעשייה האווירת (IAI) תספק להודו מערכות בקרת אש מסוג Sky Capture בהיקף של כ-550 מיליון דולר במשך ארבע שנים. בכך מתרחבת חבילת העסקאות בין הודו לבין התעשייה האווירית להיקף של כ-1.33 מיליארד דולר. העיסקה הקודמת נחתמה לפני שבוע, ובמסגרתה נחתם הסכם עם ממשלת הודו לייצור משותף ואספקה של מערכת ההגנה האווירית "ברק 8", בהיקף כולל של כ-777 מיליון דולר, אשר ישולמו לאורך 9 שנים. ברק 8 היא מערכת הגנה אקטיבית אווירית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר המבוססת על הטיל ברק, הנחשב לטיל הנ"מ הראשון בעולם המשוגר אנכית ואז מתכוונן לעבר האיום.

מערכת בקרת האש Sky Capture היא מערכת שליטה ובקרה עבור מערכות נ"מ, אשר מאפשרת להשתמש במערכות הנ"מ הישנות של הלקוח, ולהשתמש בהן כמערכת נ"מ מדוייקת, בהתבסס על החיישנים ויכולות ניתוח המדיע והכוונת הירי של המערכת. המערכת מיועדת לפעול כנגד איומים אוויריים מטווח קצר, ומסוגלת להפוך סוללת תותחי 40 מ"מ מיושנת למערכת יירוט אווירי מדוייקת.

מערכת Sky Capture נעזרת בחיישנים רבים, דוגמת אמצעים אלקטרו-אופטיים מתוצרת התעשייה האווירית ומערכות מכ"ם של חברת אלתא. המערכת שנמכרה להודו מיועדת לנהל את בקרת האש של סוללות תותחי נ"מ ותיקות, אולם ניתנת להתאמה לצורך הפעלת סוללות של טילי נ"מ מודרניים.

הדגמה של התעשייה האווירית ליירוט באמצעות בקרת Sky Capture
הדגמה של התעשייה האווירית ליירוט באמצעות בקרת Sky Capture

תע"א מרחיבה את פעילותה בתחום ההנדסה הקרבית הרובוטית

בתמונה למעלה: הרובוט החדש של התעשייה האווירית לגילוי ופינוי מטעני צד

מפעל המערכות הרובוטיות של התעשייה האווירית (IAI) מרחיב את פעילותו ונכנס לתחומים חדשים בתחום שדה הקרב הרובוטי היבשתי. לאחרונה סיים המפעל את הפיתוח וניסויי השדה של מערכת אוטונומית לגילוי מטענים. מדובר בסייר רובוטי המותקן על פלטפורמה רובוטית ממשפחת סהר של התעשייה האווירית. הרובוט החדש מפעיל מספר סנסורים המאפשרים לגלת מטעני צד (IED) ואז לבצע פינוי של המטען לפי הצורך בעזרת הכף המותקנת על הכלי. התנועה והגילוי מתבצעים באופן אוטונומי ואינם מסכנים חיי אדם.

התע"א האווירית הודיעה שהמערכת מועברת בימים אלה ללקוח הראשון לצורך ביצוע ניסוי והערכה. מערכת פינוי המטענים היא חלק ממשפחת Sahar הכוללת בתוכה מספר כלים בעלי יכולת לגילוי מטענים ו"פתיחת ציר", שכל אחד מהם מותאם לצרכי הלקוח הספציפי. המערכת מתבססת על ערכה רובוטית של התעשייה האווירית, המהווה את הליבה הרובוטית של מספר כלים שונים.

כך למשל, אתמול הודיעה התעשייה האווירית על זכייה בחוזה הצטיידות להסבת דחפורי קאטרפילר לדחפורים אוטונומיים, לצורך ביצוע משימות הנדסה קרבית מורכבות באזורים מאוימים. הזכייה בחוזה הגיעה בסיום תהליך פיתוח והוכחת היתכנות של המערכת. הדחפור הרובוטי מספק רמות שונות של אוטונומיה לתנועה ולטיפול בקרקע, כולל חפירת שטח וחפירות בנייה, פריצת נתיב בתנאי שטח קשים והסרת מכשולים גדולים או מכשולים חשודים, ללא סיכון חיי אדם. המערכת כוללת גם יכולת זיהוי והימנעות ממכשולים ומתוכננת לפעולה בכל מזג האוויר ובכל תנאי הראות.

דחפור כבד של קאטרפילר המצוייד בערכה רובוטית של התעשייה האווירית
דחפור כבד של קאטרפילר המצוייד בערכה רובוטית של התעשייה האווירית

מנהל מפעל מערכות רובוטיות בתעשייה האווירית, מאיר שבתאי, אמר שהמערכת מאפשרת ביצוע יעיל ואפקטיבי של משימות הנדסיות מורכבות לאורך זמן ללא מעורבות אדם. "הטכנולוגיה הייחודית פותחה בתעשייה האווירית במהלך העשור האחרון ומהווה פריצת דרך משמעותית בתחום האוטונומיה ובדגש על התמודדות עם התנאים המורכבים ב-Off Road". לצד מערכות ההנדסה הקרבית הרובוטית, תע"א מפתחת כיום גם מערכת להפעלת שיירות רובוטיות במתכונות של "מעקב אחר המנהיג" (follow me) שבה הכלים בשיירה עוקבים אחר כלי אוטונומי או אחר כלי אחר הנשלט בידי אדם.

הערכה הרובוטית היבשתית של התעשייה האווירית (Robotic KIT) בנויה משישה מכלולים שונים: מנהל משימה, מודול ניווט והתמצאות, מודול מיפוי והבנת הסביבה, מודול לתכנון נתיב התנועה, מערכת ניהול הכלי ברמות משתנות של אוטומציה, וסוכן קבלת החלטות. הדבר מאפשר שליטה מלאה מרחוק, פעילות חצי אוטונומית, או פעילות אוטונומית מלאה – בהתאם להחלטת המפעילים. כיום הערכה מותקנת ברובוט לחימה המצוי בפיתוח בשם RoBattle. זהו כלי רכב בעל 6 גלגלים המסוגל לעבור מכשולים קשים במיוחד, ומסוגל לשאת מטעדים מסוגים שונים כדי לשמש ככלי תומך לחימה ואף כרובוט לחימה בעל יכולת קטלנית.

פלטפורמה בסיסית של הרובוט הלוחם RoBattle
פלטפורמה בסיסית של הרובוט הלוחם RoBattle

פינלנד רוכשת טילי גבריאל בכ-193 מיליון דולר

עיסקת הטילים הגדולה בין התעשייה האווירית (IAI) לבין פינלנד קיבלה את האישורים ונכנסה לתוקף. במסגרת העיסקה, רוכשת פינלנד טילי גבריאל של התעשייה האווירית אשר יותקנו על-גבי ספינות הטילים המהירות מדגם Hamina, ועל-גבי ספינות חדשות שפינלנד רוכשת במסגרת פרוייקט Squadron 2020 לחידוש הצי הפיני, בהיקף של כ-1.2 מיליארד אירו. בנוסף, חלק מהטילים יותקן על-גבי כלי-רכב יבשתיים. בהודעה של משרד ההגנה הפיני נמסר שהטילים מתוכננים להיות בשימוש לפחות עד לאחר 2050.

הבחירה בטילי גבריאל נעשתה לאחר הליך תחרותי, שבו התמודדו מול התעשייה האווירית גם חברת Kongsberg הנורבגית, חברת MBDA הצרפתית, חברת בואינג האמריקאית וחברת סאאב השבדית. העיסקה כוללת רכישה של המשגרים, הטילים, סימולטורים להכשרת צוותי התיפעול, ציוד בדיקה ושירותי אימון הצוותים. בסך הכל מדובר בעיסקה בהיקף של כ-162 מיליון דולר שתתבצע בשנים 2019-2025, עם אופציה להרחבתה להיקף של עד כ-193 מיליון דולר.

המערכות החדשות יופעלו תחת שם הקוד Surface Missile System 2020, וישמשו גם לתקיפת מטרות ימיות וגם לתקיפת מטרות יבשתית במטכונת של טלי קרקע-קרקע. במסגרת עיסקה, פינלנד מקימה מערך תחזוקה מקומי עבור מערכות הטילים שיעסיק כ-180 עובדים בשנים 2022-2050.

ככל הנראה מדובר בעיסקה הראשונה למכירת הדור החדש של הטילים, אשר קיבל את הכינוי גבריאל-5, ומופיע באתר התעשייה האווירית תחת השם: Advanced Naval Attack Missile. מפרסומי התעשייה האווירית עולה שהוא מצוייד בחיישן איתור מטרות (Seeker) המבוסס על מכ"ם אקטיבי, מיועד לתקיפת מטרות ימיות ומטרות המצויות על החוף, יכולת חדירת מטרות משוריינות ומצוייד באמצעי הגנה בפני שיבושים אלקטרוניים (Active Eelectronic CounterMeasure).