ענקית פתרונות האוטומציה והאלקטרוניקה התעשייתית Phoenix Contact תשיק בישראל במהלך 2023 קו חדש של פתרונות אוטומציה לתעשייה. הקו החדש, שעד כה טרם שווק בישראל על ידי השלוחה המקומית, כולל בקרים מיתכנתים (PLC) ומודולי I/O חכמים, אשר יוצרים ממשק בין המערכות התפעוליות (OT) למערכות המידע (IT) ומאפשרים ליישם פתרונות מתחום התעשייה החכמה כמו בינה מלאכותית, אנליטיקה תפעולית ובקרה מרחוק.
בשיחה עם Techtime הסביר אבנר ברק, בעברו בכיר בשניידר אלקטריק וכיום מנהל המשרד הישראלי של פניקס קונטקט, כי הפתרונות הללו מאפשרים גם למפעלים שבהם הציוד והמכונות מיושנים יותר לבצע טרנספורמציה לעולם התעשייה 4.0. "במפעלים שבהם יש מכונות בנות עשרות שנים, לעיתים ישנה בעיה להתחבר לבקרים הקיימיים מטעמי אחריות. קו המוצרים החדש מהווה קופסה מגשרת שמושכת מידע מהבקרים הקיימים באמצעות שכפול של האותות שבאים מהמכונות, מבצעת אנליזה שלהם באמצעות AI, ומוציאה את התובנות המעובדות החוצה לשימוש במערכות ה-IT, כחלק מתהליכי התייעלות תפעולית. זה פתרון אידיאלי לחברות שאין ביכולתן להחליף את כל מערכות הבקרה. זה מייצר שכבת ביניים שמסייעת להם להטמיע תהליכים שמשפרים את הפריון, וכן את איסוף הנתונים לתחום הקיימות כמו צריכת אנרגיה וטביעת פחמן."
הבקרים המיתכנתים של פניקס מהווים מעין "חומרה פתוחה", שניתן להתקין בה אפליקציות נוספות מעבר לתוכנת המקור. פניקס הקימה אקוסיסטם בשם PLCNext, שמאפשר למפתחים לפתח בקוד פתוח אפליקציות תעשייתיות חדשות ולהעלות אותן לחנות אפליקציות. "הקהילה הזו יוצרת מכפילי כוח, אפליקציות שמספקות ערכים מוספים לפתרונות הבקרה."
אתגר הפריון של התעשייה בישראל
פניקס קונטקט, שבסיסה הראשי בעיר בלומברג שבגרמניה, תציין השנה 100 שנה להיווסדה. היא פועלת ביותר מ-100 מדינות ברחבי העולם ומעסיקה כ-20,300 עובדים. ב-2021 הסתכמו הכנסותיה ב-3 מיליארד אירו.
"בפניקס הבינו את ההיקף והמשמעות של השוק בישראל, והדבר הוביל להקמת חברת-בת מקומית. עד היום, לא הבאנו את פתרונות האוטומציה לישראל. בשנה האחרונה עסקנו בעבודת תשתית וב-2023 נשיק כאן את כל פתרונות הבקרה. עולם הבקרה הינו מאוד שמרני, ואנחנו מספקים פתרונות שמצד אחד הם פורצי דרך ומצד שני מותאמים למאפיינים של המגזר התעשייתי."
לדברי ברק, ההשקה של הקו החדש קשורה בין היתר למגמה המתרחבת בתעשייה הישראלית של אימוץ טכנולוגיות חדשניות במאמץ להגביר את רמות הפריון, שהן נמוכות בישראל ביחס לממוצע ב-OECD. "בתעשייה הישראלית ישנו פער גדול בין הנכונות וההכרה בצורך בטרנספורמציה דיגיטלית לבין יכולת המימוש. ככלל, המנהלים מבינים שאין להם ברירה אלא לבצע את המהלך, אך ישנם גם בלבול וידע לוקה בחסר בנוגע למה שנדרש, וזה מעכב את המימוש."
