פרופ’ ליאור רוקח הוא הישראלי הראשון בפאנל ה-AI של האו"ם

בתמונה למעלה: פרופ' ליאור רוקח. קרדיט צילום: דני מכליס

האו"ם נכנס לעידן הבינה המלאכותית: לראשונה מוקם גוף מדעי בינלאומי קבוע שמוקדש כולו להערכת השלכות הטכנולוגיה על החברה והכלכלה, ובין חבריו נמנה גם נציג ישראלי — פרופ’ ליאור רוקח מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.הפאנל, Independent International Scientific Panel on Artificial Intelligence, הוקם בהחלטת העצרת הכללית ב-2025 והחל לפעול השנה. מטרתו אינה לפקח או לחוקק, אלא לייצר מקור ידע מוסכם שעליו יוכלו ממשלות להסתמך בעת קביעת מדיניות. האו״ם מבקש באמצעותו ליצור שכבת מומחיות גלובלית שתבחין בין מחקר מדעי לבין אינטרסים מסחריים או פוליטיים — תפקיד המזכיר את מעמדו של פאנל האקלים הבינלאומי בתחומו.

הגוף מורכב מ-40 מומחים שנבחרו מתוך יותר מ-2,600 מועמדים מ-140 מדינות, והם פועלים בו באופן אישי ולא כנציגי מדינות. הפאנל אמור לפרסם דוחות תקופתיים והערכות מצב, לנתח השפעות כלכליות וחברתיות של AI, לזהות סיכונים מתפתחים ולהתריע מוקדם בפני ממשלות. הוא מתמקד בשימושים אזרחיים של הטכנולוגיה — החל משוק העבודה ומידע ציבורי ועד פרטיות, דמוקרטיה ותשתיות קריטיות.

בין החברים הבולטים נמנים חתן פרס טיורינג ואחד מאבות הלמידה העמוקה פרופ’ יהושע בנג’יו, וכלת פרס נובל לשלום מריה רסה, חוקרת דיסאינפורמציה והשפעת פלטפורמות דיגיטליות על דמוקרטיות. לצדם יושבים חוקרי מחשב, כלכלנים, משפטנים ואנשי מדיניות ציבורית, במטרה ליצור גוף רב-תחומי ולא רק טכנולוגי.

אליהם מצטרף כעת פרופ’ ליאור רוקח, והוא הישראלי היחיד בפאנל. רוקח, בן 53, הוא פרופסור למדעי המחשב ומומחה לכריית נתונים ולמידת מכונה. מחקריו עוסקים בפיתוח אלגוריתמים, מערכות המלצה, ניתוח רשתות חברתיות ואבטחת מידע — כלומר בתשתית המתמטית שעליה נשענים יישומי הבינה המלאכותית. לאורך הקריירה פרסם מאות מאמרים מדעיים וזכה לעשרות אלפי ציטוטים אקדמיים, ונחשב לחוקר בעל השפעה רחבה בתחום.

באוניברסיטת בן-גוריון שימש בעבר כראש המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע והקים מעבדות מחקר בתחום ה-Big Data. לצד פעילותו האקדמית היה מעורב גם בתעשייה, ייסד מספר חברות בתחום הבינה המלאכותית ורשם פטנטים טכנולוגיים. את דרכו המקצועית החל לאחר שירות ביחידת המודיעין 8200.

מינויו לפאנל מציב את ישראל בתוך קבוצת מומחים שתעצב למעשה את בסיס הידע שעליו יישענו מדינות העולם בעיצוב מדיניות AI. בעידן שבו רגולציה על בינה מלאכותית הופכת לנושא גיאופוליטי מרכזי, האו״ם מבקש ליצור גוף ניטרלי שיקבע את גבולות הדיון — לא באמצעות חקיקה, אלא באמצעות קונצנזוס מדעי.

ביקור נשיא בואינג בישראל: דלק תעופתי נקי בטכניון ומרכז סייבר תעופתי באונ' בן-גוריון

ביקורו של נשיא Boeing Global, ד"ר ברנדון נלסון, בישראל הגיע לשיאו אתמול (ב') בשני מהלכים אסטרטגיים שמעמיקים את שיתופי הפעולה של בואינג עם האקדמיה הישראלית. במהלך הביקור הוכרז בטכניון על מעבר לשלב היישומי בפרויקט לפיתוח דלק סילוני בר־קיימא, ובמקביל הושקה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב יוזמה חדשה להקמת מרכז מחקר ייעודי לאבטחת סייבר בתעופה וחלל. שני המהלכים משקפים את האופן שבו בואינג רואה בישראל שותפה מרכזית בהתמודדות עם אתגרי העתיד של התעופה – אנרגיה נקייה מצד אחד, והגנה על מערכות דיגיטליות ואוטונומיות מצד שני.

המהלך הראשון בביקור התרחש בטכניון, שם הודיעו בואינג והאוניברסיטה על מעבר לשלב היישומי בשיתוף הפעולה ביניהן לפיתוח דלק סילוני בר־קיימא. ההחלטה התקבלה לאחר השלמת שלב המחקר והוכחת ההיתכנות, ומסמנת שינוי ממיקוד מחקרי להבשלה טכנולוגית עם יעד תעשייתי. הפרויקט מתקיים במסגרת מרכז החדשנות המשותף Boeing–Technion SAF Innovation Center, שהוקם ב־2023 ביוזמת בואינג, כחלק מהמאמץ הגלובלי של ענף התעופה להפחתת פליטות פחמן.

בשלב החדש יתמקד הפרויקט בפיתוח תהליכים מעשיים לייצור דלק תעופתי המבוסס על מימן ירוק ופחמן דו־חמצני, תוך שיפור היעילות הכלכלית וההנדסית לרמה שתאפשר ייצור מסחרי בקנה מידה גדול. החוקרים עוסקים בין היתר בפיתוח קטליזטורים, בבחינת תכונות בעירה ובטיחות, בניתוח מחזור החיים המלא של הדלק ובהקמת מתקן ניסויי לבדיקת דלקים תעופתיים בטכניון. בפעילות משתתפים חוקרים וסטודנטים ממספר פקולטות, והיא משתלבת בפעילות רחבה יותר של הטכניון בתחום, הכוללת גם את מרכז הידע הלאומי לדלקי תעופה בר־קיימא iSAF.

העניין בדלק סילוני בר־קיימא נובע מהעובדה שהתעופה היא אחד הענפים הקשים ביותר להפחתת פליטות. דלק סילוני קונבנציונלי, המבוסס על נפט, הוא עדיין מקור האנרגיה המרכזי למטוסים אזרחיים, ולענף אין כיום חלופה ריאלית כמו סוללות או הנעה חשמלית לטיסות ארוכות. דלקי SAF נועדו לשמש כתחליף תואם, כזה שניתן להשתמש בו במטוסים קיימים ללא שינוי תשתיות, אך עם טביעת פחמן נמוכה משמעותית. בעולם כבר נעשה שימוש מוגבל בדלקים ביולוגיים, אך היקפם קטן והעלות גבוהה, ודלקים סינתטיים המבוססים על מימן ירוק ו־CO₂ נתפסים כשלב הבא שיכול לאפשר הרחבה תעשייתית אמיתית. בואינג הציבה יעד שלפיו מטוסיה יוכלו לפעול עם 100% SAF עד 2030, ורואה בפרויקטים כמו זה שבטכניון תנאי הכרחי לעמידה ביעדי האקלים של התעשייה.

אבטחת מערכות טיסה אוטונומיות

החלק השני של ביקור נלסון בישראל התמקד באתגר מסוג שונה, אך לא פחות קריטי לעתיד התעופה: אבטחת סייבר. באוניברסיטת בן־גוריון בנגב הוכרז על הקמת מרכז מחקר חדש לאבטחת סייבר בתעופה וחלל, במסגרת הסכם מחקרי רב־שנתי בין בואינג לאוניברסיטה בהיקף של למעלה מ־10 מיליון דולר. המרכז יפעל במסגרת Cyber@BGU, מרכז המצוינות לאבטחת סייבר של האוניברסיטה, ויעסוק בפיתוח פתרונות הגנה למערכות תעופה וחלל אוטונומיות, דיגיטליות ומקושרות.

המחקר יתמקד בהתמודדות עם סביבות סייבר־פיזיות מורכבות, בפיתוח מערכות תקשורת מאובטחות, פלטפורמות אוטונומיות עמידות וטכנולוגיות הגנה לדור הבא של מערכות תעופה. בבואינג מדגישים כי המעבר למטוסים חכמים ומקושרים מגדיל את שטח התקיפה הפוטנציאלי, ומחייב שילוב הדוק בין ידע תעופתי, סייבר ובינה מלאכותית כבר בשלבי התכנון. באוניברסיטת בן־גוריון רואים במהלך חיזוק נוסף למעמד הנגב כמרכז ידע עולמי בתחום הסייבר, וחיבור ישיר בין מחקר אקדמי מתקדם לצרכים של תעשייה גלובלית.

שני המהלכים יחד מציירים תמונה ברורה של סדרי העדיפויות של בואינג בישראל: שילוב של פתרונות אנרגיה נקיים שיאפשרו לתעופה להמשיך לצמוח בעידן של מגבלות אקלים, לצד חיזוק ההגנה על מערכות תעופה עתידיות בעולם שבו הדיגיטציה והאוטונומיה הופכות אותן לפגיעות יותר. עבור האקדמיה הישראלית, מדובר בהעמקת תפקידן של האוניברסיטאות לא רק כמרכזי מחקר, אלא כשותפות אסטרטגיות בעיצוב עתיד התעופה העולמית.

[בתמונה למעלה: מימין לשמאל: נשיא Boeing Global ד"ר ברנדון נלסון, נשיא בואינג ישראל אלוף (מיל') עידו נחושתן ונשיא הטכניון פרופ' אורי סיון ליד מודל הקמפוס. קרדיט: דוברות הטכניון]

אוטוטוקס פיתחה תמרור חכם למניעת תאונות אופניים וקורקינטים חשמליים בצמתים

[בתמונה: סימולציית התמרור החכם]

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר פיתחה תמרור חכם, הכולל שבב תקשורת V2X מתוצרתה ומיועד לסייע במניעת תאונות של אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים בצמתים מסוכנים.  החברה אף בדקה בהצלחה את השימוש בתמרור ביחד עם אוניברסיטת בן גוריון ונערכת להשקה בחודשים הקרובים של פלטפורמה מקיפה המיועדת לסייע למנוע תאונות של רכבים חשמליים דו-גלגליים בצמתים. התמרור החכם החדש שפיתחה החברה מיועד להצבה בצמתים, שבהם מתרחשות כ-75% מהתאונות שבהן מעורבים רוכבי אופניים. בשלב מאוחר יותר, תציג אוטוטוקס פתרון שיתמוך גם באופניים רגילים.

במסגרת הפתרון, שבב V2X של אוטוטוקס מותקן בתמרור חכם ומאפשר תקשורת עם שבב דומה שמותקן באופנים או בקורקינט החשמלי. התמרור יתריע בלוח המחוונים של נהג הרכב על נוכחות אופניים או קורקינט חשמליים ובמקרה הצורך אף יסייע לבלימה אוטומטית של הרכב. בנוסף, התמרור החכם יאפשר לשפר את המודעות והתגובה של נהג הרכב לרוכבי האופניים בצמתים.

אוטוטוקס חברה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב לצורך ניסוי שהתמקד בניתוח ומידול פעולות והתנהגות הנהג. במהלך הניסוי נעשה שימוש בסימולטור נהיגה מתקדם שבדק את מידת ההשפעה של התמרור החכם. תנאי הניסוי כללו תמרור אופניים חכם, תמרור רגיל ונסיעה ללא תמרור כלל. הסימולטור הציג מצבי נהיגה מגוונים וניטר את הבלימות של הנהג ואת האזור אליו מופנה מבטו.

על פי תוצאות הניסוי, ביחס לנסיעה ללא תמרור, התמרור החכם הגביר ב-70% את ההסתברות שהנהג יבלום כאשר אופניים חשמליים נמצאים בצומת. ביחס לנסיעה ללא תמרור, התמרור החכם הגביר את תשומת הלב של הנהג לרוכב האופניים החשמליים ב-20%. כל זאת מבלי לפגוע בתשומת הלב הניתנת למשתמשי דרך אחרים.

"פתרון מלא לבעיית הקטל בכבישים חייב למנוע תאונות המערבות אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים. בנוסף לכך, הבנו שפריסה עולמית של V2X צריכה להתחיל ברכבים דו גלגליים", אמר און הרן, מייסד אוטוטוקס וה-CTO של החברה.

"כחוקר של התנהגות נהג, אני מבין שיש חשיבות עליונה לחלוקת הקשב של הנהג בצומת. ביצענו מחקר מעמיק בכדי לוודא שהתמרור החכם אכן מעלה את הערנות לרוכבי האופניים", אמר ד"ר אבינועם בורובסקי, מנחה המחקר ממגמת ההתמחות בהנדסת גורמי אנוש במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. "אנו רואים את הפוטנציאל של התמרור החכם בצמצום תאונות הדרכים של אופניים חשמליים וממליצים למדוד שיפור ביצועים בצמתים בערים".

טכנולוגיית V2X מאפשרת למכוניות להעביר ביניהן נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, כניסת מכוניות אחרות אל הצומת ועוד, ולספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות. אוטוטוקס פיתחה שבבי V2X הפועלים בשני תקני התקשורת המקובלים בתעשייה: תקשורת ישירה (DSRC) ותקשורת סלולרית (Cellular V2X), שבה כלי-הרכב מתקשרים אל הרשת הסלולרית ומקבלים ממנה מסרים המגיעים מכלי-רכב אחרים. להערכת אוטוטוקס, היא הראשונה בשוק שהשיקה שבבים דואליים

חוקרים בבן-גוריון פיתחו זרוע רובוטית לפסי ייצור עם יכולות אחיזה של יד אנושית

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתחו זרוע רובוטית ראשונה מסוגה המסוגלת לאחוז בכל צורה שהיא, בדומה לפעולה של זרוע אנושית. ההמצאה, שנחשפה על ידי BGN Technologies – חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת בן-גוריון, תאפשר לתופסנים המשמשים בפסי יצור אחיזה של חלקים בצורות שונות באופן שיפחית את עלויות הייצור.

פסי ייצור אוטומטיים מסתמכים על רובוטים כדי לאחוז בצורה יציבה את החלקים המיוצרים. בשל מגוון הצורות של החלקים השונים, יש צורך להשתמש ביחידות קצה רובוטיות שונות, שכל אחת מותאמת לגיאומטריה המיוחדת של החלק המיוצר. תכנון, ייצור והרכבת תופסני הקצה השונים על כל אחד מהרובוטים בפס הייצור, הם תהליכים יקרים שצורכים זמן רב.

לדברי החוקרים בבן גוריון, הפיתוח החדש מאפשר לתופסן קצה אחד להתאים למספר מטרות. ההמצאה, שפותחה על ידי פרופ' אמיר שפירא ודר' אבישי סינטוב מהמחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון, מאפשרת לתכנן תופסנים חסרי אצבעות עבור רובוטים של פסי ייצור, שיאפשרו אחיזה של חלקים בעלי צורות שונות, ובכך להפחית את עלויות ייצור החלקים, תוך הגדלת אפשרויות הייצור של פסי הייצור. ההמצאה מסתמכת על אלגוריתם חיפוש ייחודי שמגדיר אזורי אחיזה אפשריים בסדרת החלקים בהם משתמשים בפס ייצור נתון. האלגוריתם לוקח בחשבון פרמטרים שונים, כמו הכוח שנדרש כדי לאחוז את החלק בחוזקה, ולאחר מכן מגדיר סדרת נקודות אחיזה משותפות לכל חלקי הייצור בהם משתמשים בפס הייצור המסוים. באופן זה, ההמצאה מאפשרת את התכנון של זרוע רובוטית שתתאים לכל חלקי הייצור.

דני שטייר, פיתוח עסקי, מדעים מדויקים והנדסה, BGN Technologies, אמר, "פתרון פשוט לכאורה זה מבוסס על אלגוריתם מתוחכם שפותח על ידי פרופ' שפירא ודר' סינטוב ושיכול להגדיל את היעילות והכדאיות הכלכלית של פסי ייצור על ידי הפחתת הצורך בזרועות רובוטיות מרובות, האצת קצב הייצור ואפילו התאמת פסי ייצור קיימים לצרכים אחרים. לאחר הגשת בקשת פטנט להגנת המצאה זו, אנחנו מחפשים כעת אחר שותפים אסטרטגיים להמשך הפיתוח והמסחור של הטכנולוגיה".