הטכניון

הטכניון פותח מסלול לימודים חדש לטכנולוגיות קוונטיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פרופ' אהרון בלנק, ראש תוכנית הטכנולוגיות הקוונטיות. צילום: הטכניון

הטכניון בחיפה הכריז על תוכנית לימודים חדשה, TechQ, המוקדשת להכשרה עיונית ומעשית בתחום הטכנולוגיות הקוונטיות. מדובר בתוכנית לימודי המשך המיועדת לבעלי תואר ראשון ומעלה בהנדסה או במדעים. ההרצאות יתקיימו בקמפוס הטכניון בשרונה, תל–אביב, והתרגילים המעשיים והמעבדות יתקיימו במתקנים ייעודיים בקמפוס הטכניון בחיפה. התוכנית נועדה להכשיר כוח אדם מקצועי במחשוב ובטכנולוגיה קוונטית ותעניק לבוגרים הבנה מעמיקה בתחום המתפתח, אשר מבוסס על ניצול התכונות המיוחדות של צורונים קוונטיים דוגמת גרעין של אטום, אלקטרון, מעגל על-מוליך ועוד.

תכונות אלה יכולות לבוא לידי ביטוי במערכות מחשוב קוונטיות שיאפשרו חישובים מהירים מאוד, מערכות תקשורת חסינות להאזנה, העברת מידע רב בזמן קצר ובהספקים נמוכים, חיישנים רגישים לגילוי אובייקטים ומיפוי תת קרקעי ומערכות לביצוע מדידות זמן מדויקות לצורכי ניווט, הכוונה וסינכרון. התוכנית החדשה כוללת לימוד מרוכז של עולם המושגים בתחום, בסיס תיאורטי מקיף, מעבדות מתקדמות עם התנסות מעשית וקשר בלתי אמצעי עם חוקרים מובילים מהטכניון.

המנהל האקדמי של התוכנית החדשה הוא פרופ' אהרן בלנק, חבר סגל בטכניון ובעל דוקטורט בכימיה פיסיקלית. לפרופ' בלנק רקע עשיר כקצין מקצועי בחיל האוויר, ובפרוייקטי פיתוח ברפא"ל ובתעשייה האווירית. הוא מוביל מספר מחקרים פורצי דרך העוסקים בטכנולוגיות קוונטיות, חלקם בשיתוף פעולה עם התעשייה ועם קבוצות מחקר באירופה. המרצים הנוספים בקורס: פרופ' יואב שגיא מהפקולטה לפיסיקה בטכניון, העוסק בחקר התכונות הקוונטיות של ענן אטומים קרים, ופרופ' גלעד גור מהפקולטה למתמטיקה בטכניון, שהוא מומחה בתקשורת קוונטית.

הלך לעולמו פרופ' יעקב זיו, מגדולי החוקרים בתורת האינפורמציה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הלך לעולמו פרופ' מחקר יעקב זיו, מגדולי החוקרים בתולדות הטכניון וחוקר בעל חשיבות עולמית בתורת האינפורמציה (Information Theory). נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון ספד לו: "תרומותיו המדעיות של פרופ' זיו שינו לעד את הדרך בה אנחנו מעבירים, אוגרים ומעבדים מידע. הוא היווה מקור השראה לכולנו. עבורי היה פרופ' זיו לא רק דוגמה ומופת אלא גם מורה דרך וחבר שליווה אותי לאורך דרכי האקדמית בטכניון. יהי זכרו ברוך".

פרופ' זיו ז"ל פיתח יחד עם עמיתו פרופ' אברהם למפל ז"ל מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון את אלגוריתמי למפל-זיו שעיצבו את עולם הדחיסה הדיגיטלית. חותמם של אלגוריתמים אלה ניכר כיום בקשת רחבה של  יישומים המשפיעים על חיי היומיום של כולנו. פרופ' זיו נפטר בסמיכות לעמיתו פרופ' למפל, שהלך לעולמו בתחילת חודש פברואר. יחד פירסמו השניים בשנת 1977 את LZ77, הגרסה הראשונה של אלגוריתם למפל-זיו, ובשנת 1979 את הגרסה השניה, 79LZ. שתי הגרסאות, מספקות את הבסיס לטכנולוגיות דחיסה חיוניות, דוגמת TIFF ,PNG ,ZIP ו-GIF, ומילאו תפקיד מרכזי בפיתוח הפורמטים PDF ו-MP3.

על בסיס אלגוריתם אלה זה פותחו רבות מטכנולוגיות הדחיסה המשמשות כיום בהתקני זיכרון, במחשבים ובטלפונים חכמים. להערכת ACM, האגודה החשובה ביותר בתחומי המחשוב ומדעי המחשב, "השפעת עבודתם של למפל וזיו כה עצומה, שהמחקר הנוכחי בתחום עודנו תוסס כפי שהיה לפני עשרות שנים. בכל שנה אנו רואים עוד תאורטיקנים וחוקרים העוסקים בפיתוח הרעיון האלגנטי שהשניים הציגו. אין זו הגזמה לומר כי טכנולוגיות הדחיסה שנבעו ממחקרם של למפל וזיו האיצו את היישומים במחשוב נייד ובמולטימדיה והפכו אותם לישימים מבחינה כלכלית".

מחקר אקדמי ופיתוח תעשייתי

בשנת 2004 הכריז האיגוד הבינלאומי של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (IEEE) כי אלגוריתם למפל-זיו הוא "אבן דרך בהנדסת האלקטרוניקה והמחשבים, אשר תרם תרומה משמעותית להפיכת רשת האינטרנט לאמצעי אפקטיבי בתקשורת הגלובלית". כ-17 שנים לאחר מכן, בשנת 2021, זכה פרופ' זיו ב-IEEE Medal of Honor על תרומתו הנרחבת לתורת האינפורמציה ולדחיסת נתונים. בכך היה לישראלי הראשון הזוכה בהכרה עולמית זו. בנובמבר 2021 חגג הטכניון את יום הולדתו ה-90 של פרופ' זיו.

יעקב זיו נולד בטבריה בשנת 1931 וכשהיה בן שלוש עברה המשפחה לרעננה, שם ניהל אביו את בית הספר "מגד". עם פרוץ מלחמת השחרור הוא גויס לצה"ל בגיל 16 בלבד, ואחרי המלחמה חזר וסיים את לימודיו. בתום שרותו הצבאי החל ללמוד בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון והשלים בה תואר ראשון ושני. אחר כך יצא לדוקטורט ב-MIT ואחרי שנים של מחקר ופיתוח בחברת רפאל ובמעבדות בל בארצות הברית, הוא הצטרף לסגל הטכניון. פרופ' זיו זכה בפרסים יוקרתיים רבים ובהם פרס ביטחון ישראל (פעמיים), פרס ישראל במדעים מדויקים, פרס מרקוני, מדליית ריצ'רד המינג ופרס שאנון.

קרדיט צילום: דוברות הטכניון

SolarEdge תרמה לטכניון מעבדת אלקטרוניקה ואנרגיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל SolarEdge, צבי לנדו, בפיתחת מעבדת האנרגיה המתחדשת

חברת סולאראדג’ (SolarEdge Technologies) תרמה ציוד שאיפשר את פתיחתה של מעבדת סטודנטים בתחום החשמל והאנרגיה המתחדשת (PEARL), שבה יבצעו הסטודנטים ניסויים בתחומי אנרגיה מתחדשת והספק גבוה במסגרת הלימודים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים. המעבדה מוקדשת לזכרו של מייסד החברה, גיא סלע, ​​שהלך לעולמו בשנת 2019 והיה בוגר הטכניון.

מרכז תחום האנרגיה בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, פרופ' יואש לברון, סיפר ל-Techtime שהמעבדה משתרעת על-פני חדר גדול וכוללת מערכת שלמה של סולאראדג', משלב האנרגיה הסולארית ועד להזרמת האנרגיה אל רשת החשמל.

לברון: "החברה מספקת לנו מערכות מקצה לקצה. היא מלווה את המעבדה, תומכת בה באופן מתמשך, וכאשר נוצר צורך בציוד נוסף, אנחנו שואבים אותו מהם. חשוב לנו מאוד לטפח את הקשר עם סולאראדג' ולהוציא דורות חדשים של בוגרים בעלי התמחות בתחומי האנרגיה המתחדת ואמצעי אגירת אנרגיה, כולל סוללות. זוהי תרומה נכבדה שתחזיק אותנו שנים רבות".

לדבריו, יש בארץ מחסור בחוקרים ובמהנדסים בתחומי האנרגיה, אנרגיה מתחדשת ורשתות חשמל חכמות. "המעבדה של סולאראדג' תסייע לנו לחשוף את הסטודנטים לתחום הזה ולקדם אותו". נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיוון, אמר שהטכניון נמצא כעת בתהליך גיבוש תוכנית לימודים בתחום הקיימות. "מעבדת ה-PEARL על-שם גיא סלע מהווה נדבך חשוב ביותר".

חברת PTC תעביר את מרכז המו"פ שלה אל הטכניון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אורי סיון (מימין) וזיו בלפר. צילום: ניצן זוהר

חברת התוכנה PTC והטכניון חתמו על הסכם שת"פ אסטרטגי שבמסגרתו תעביר החברה את 100 עובדי מרכז הפיתוח החיפאי שלה, ששכן עד כה בפארק התעשייה מת"ם, לבניין ייעודי בטכניון בחיפה בהשקעה של 15 מיליון שקלים לחמש שנים. בהחברה מתכננת להרחיב את מרכז הפיתוח בשנים הקרובות. נוסף, היא תסייע במחקר ובשדרוג תהליכי לימוד בתחומים הקשורים לטכנולוגיות ייצור מתקדם. הטכניון ו-PTC יפעלו להקמת מועדון חברות תעשייתיות שיתמקד בשיתופי פעולה ביניהן.

לפני מספר שנים השיקה PTC יחד עם הטכניון תוכנית לרובוטיקה ותוכן דיגיטלי בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה. במסגרת זו הוקמה מעבדה להוראת טכנולוגיות מתקדמות הקשורות לאינטרנט של הדברים, תיב"מ, מציאות רבודה וכו'. במעבדה זו כבר למדו מאות סטודנטים ונערכו מחקרים משותפים שתוצאותיהם פורסמו והוצגו בעולם. בשנים האחרונות הרחיבה PTC  את התמיכה בפקולטות שונות דרך קורסים מקצועיים, פרויקטים והרצאות. החברה גם התחייבה לתקצב מחקרים משותפים בתחומים כמו IoT, מציאות רבודה, סימולציות ו-Generative Design ולתמוך בכל הפקולטות בטכניון באמצעות  תוכנות ומלגות.

המחשה של תכנון רכב באמצעות תוכנת Creo 8.0 CAD של חברת PTC
המחשה של תכנון רכב באמצעות תוכנת Creo 8.0 CAD של חברת PTC

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות מצריכות כיום מחקר רב-תחומי ושיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לתעשייה. "ההסכם הנוכחי מעגן קשר רב שנים בין הטכניון לבין חברה". סגן נשיא עולמי למו"פ ומנכ"ל PTC ישראל, זיו בלפר אמר שפרוייקט דומה עם אוניברסיטת אאכן בגרמניה הביא להקמת מיזמים מוצלחים שהפכו לחברות מסחריות. "כעת אנחנו רוצים לשכפל את ההצלחה הזאת עם הטכניון ובשוק הישראלי".

חברת PTC מספקת כלים לניהול את מחזור חיי המוצר משלבי התכנון ועד התחזוקה, כולל כלים לתכנון דיגיטלי תלת מימדי והדמיית תפקודו. לחברות דוגמת טויוטה, לוקהיד מרטין, בואינג, אאודי, קאטרפילר, ג'נרל אלקטריק, רייתיאון, EADS, סמסונג, דל, טושיבה ומוטורולה. מרכז הפיתוח של PTC  בישראל פועל מאז 1991, ומאז היווסדו הוא מובל על-ידי בוגרי הטכניון. כיום היא מעסיקה כמה מאות עובדים בישראל במרכזי פיתוח בהרצליה ובחיפה.

חברת PTC פועלת מבוסטון ובשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.46 מיליארד דולר. היא נחשבת למתחרה של דאסו סיסטמס הצרפתית ומוכרת את מוצריה ליותר מ-28,000 ארגונים בעולם. פועלת מבוסטון ונסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 15.2 מיליארד דולר. מרכז הפיתוח בישראל אחראי לפיתוח מוצרים מובילים של החברה.