SpaceX בעסקת מימון של 40 מיליארד דולר לרכישת מעבדי Vera Rubin של אנבידיה

בתמונה למעלה: פלטפורמת רובין המלאה. מקור: אנבידיה

חברת SpaceX של אילון מאסק דיווחה לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) על עסקת מימון בהיקף של כ-40 מיליארד דולר לרכישת מערכות מחשוב לבינה מלאכותית. העסקה, שנחתמה מול גוף פיננסי בניהול חברת ההשקעות אפולו (Apollo Global Management), נועדה לממן רכישת מערכות המבוססות על מעבדים גרפיים (GPU), שישמשו את מרכזי הנתונים של החברה. מדובר באחת מעסקאות המימון הגדולות שנחשפו עד כה בתחום תשתיות ה-AI.

לפי הדיווח שהוגש היום (26 באוקטובר), אפולו תרכוש את מערכות המחשוב והציוד הנלווה ותחכיר אותם לספייס-אקס לתקופה של כחמש שנים. הציוד יסופק במספר פעימות, שכל אחת מהן תהיה כפופה להסכם חכירה נפרד. ספייס-אקס תשלם מדי רבעון סכום השווה לכ-5% מעלות הציוד הממומנת, בתוספת ריבית קבועה והוצאות נלוות. שיעור הריבית טרם נקבע, וההסכם הסופי צפוי להיחתם עד סוף השנה. אספקת המעבדים ותחילת החכירה מתוכננות למחצית הראשונה של 2027.

זהו מודל של חכירה פיננסית (Finance Lease), השונה מהנפקת אג"ח תאגידיות רגילה, שבאמצעותה חברות כמו גוגל ומטא מגייסות כסף ישירות ממשקיעים. במקום לקבל מזומן ולרכוש באמצעותו ציוד, ספייס-אקס מקבלת את הציוד עצמו ומשלמת עבורו לאורך זמן. מבחינה כלכלית מדובר בהתחייבות חוב, שתירשם גם במאזן החברה. היתרון הוא באפשרות לפרוס השקעת הון עצומה על-פני מספר שנים, במקום לשלם את מלוא עלות הציוד מראש.

מהחלל אל מרכזי הנתונים

העסקה משקפת את הפיכת ספייס-אקס לשחקנית משמעותית גם בתחום הבינה המלאכותית. לאחר שילובה של xAI בפעילות החברה, היא אינה מסתמכת עוד רק על שיגורי חלל ועל שירותי האינטרנט הלווייני של Starlink. ברבעון השלישי של 2026 הסתכמו הכנסותיה בכ-14.6 מיליארד דולר, מתוכן כ-7.6 מיליארד דולר מפעילות ה-AI, יותר מהכנסות Starlink והשיגורים גם יחד. תשתיות המחשוב החדשות נועדו לתמוך בהרחבת הפעילות הזאת, הדורשת כמויות גדולות של מעבדים מתקדמים לאימון ולהרצה של מודלי AI.

אלא שההכרזה לוותה במסר חריג מצד אילון מאסק, שהזהיר מפני משבר מתקרב בענף שירותי המחשוב לבינה מלאכותית. בפוסט שפרסם ברשת X טען כי בשבועות האחרונים שוק החוב כמעט נסגר בפני חברות שאין להן מקורות הכנסה משמעותיים מחוץ למרכזי הנתונים של AI. לדבריו, ספייס-אקס הצליחה להשיג מימון בהיקף כה גדול בזכות דירוג האשראי שלה והכנסותיה מפעילות Starlink והשיגורים. מאסק אף העריך כי מבין יותר מ-200 חברות הפועלות בתחום, רבות יקרסו או יתמזגו, ורק מעטות ישרדו באופן עצמאי. דבריו הוסיפו ללחץ שכבר הורגש בשוק. במסחר המוקדם היום ירדו מניות CoreWeave בכ-4.5%, Nebius בכ-3.4% ו-IREN בכ-3.3%. שלוש החברות איבדו יותר מ-30% מערכן מתחילת אוקטובר.

כשה-GPU הופך לבטוחה פיננסית

חברות אלה משתייכות לענף המכונה Neocloud: ספקיות ענן מתמחות, שרוכשות כמויות גדולות של מעבדי GPU ומשכירות כוח מחשוב לחברות המפתחות ומפעילות מודלי AI. בניגוד לענקיות הענן המסורתיות, רבות מהן מתמקדות כמעט לחלוטין בשוק ה-AI.

המודל העסקי שלהן נשען על השקעות הון גדולות, שממומנות בחלקן באמצעות חוב, מתוך ציפייה שההכנסות מהשכרת כוח המחשוב יכסו את ההשקעה לאורך זמן. אלא שהמעבדים עצמם מתיישנים במהירות יחסית, ככל שאנבידיה משיקה דורות חדשים וחזקים יותר. הדבר מעורר ויכוח לגבי קצב הפחת הכלכלי של הציוד: האם GPU שנרכש היום ימשיך להניב הכנסות משמעותיות גם בעוד חמש שנים, או שערכו ויכולת ההשתכרות שלו יישחקו במהירות?

השאלה חשובה במיוחד כאשר המעבדים עצמם משמשים בטוחה להלוואות. ירידה חדה בערכם עלולה לפגוע בשווי הביטחונות, בעוד שהחברה עדיין נדרשת לפרוע את החוב. הדוגמה הבולטת היא CoreWeave, שהפכה בשבועות האחרונים למוקד החששות בשוק האשראי. באמצע אוקטובר צנחו מחירי איגרות החוב שלה, והתשואות על חלקן טיפסו לרמות של כ-15%, המשקפות פרמיית סיכון גבוהה. זאת למרות חוזי הענק של החברה עם לקוחות ובהם מיקרוסופט ומטא.

ההתפתחויות ממחישות את התפקיד המרכזי שממלא כיום שוק החוב במימון התרחבות תשתיות ה-AI. לא רק חברות ה-Neocloud, אלא גם ענקיות הטכנולוגיה נדרשות לגייס סכומי עתק כדי לממן את הקמת מרכזי הנתונים ורכישת המעבדים. עסקת ספייסX מדגימה את שני צדי המגמה: מצד אחד, הנכונות של גופים פיננסיים להעמיד עשרות מיליארדי דולרים למימון תשתיות AI; מצד שני, ההבחנה הגוברת בין חברות בעלות מקורות הכנסה מגוונים לבין חברות שעתידן תלוי כמעט לחלוטין בביקוש לכוח מחשוב. ככל ששוק החוב הופך למקור מימון מרכזי יותר, יכולת הגיוס ועלות ההון עשויות להפוך לגורמים מכריעים בתחרות על תשתיות הבינה המלאכותית.

מאסק הכריז על פרוייקט Terafab לייצור שבבי AI

אילון מאסק חשף בסוף השבוע את פרויקט Terafab: שהוא מבצע משותף של חברת טסלה ושל SpaceX להקמת מפעל ייצור שבבים בטקסס בהשקעה של כ-20 מיליארד דולר, אשר ייצר שבבים עבור הדור הבא של יישומי בינה מלאכותית, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות. ההכרזה נעשתה באירוע פומבי באוסטין ושודרה בפלטפורמת X וביוטיוב. היא כללה פרטים ראשוניים על התפיסה ההנדסית של המיזם ועל היקפי הפעילות המתוכננים. לדברי מאסק, זהו הפרוייקט השאפתני ביותר בהיסטוריה לבניית שבבי בינה מלאכותית. הוא הסביר שתוכנית הצמיחה של SpaceX נועדה לאפשר איכלוס רחב-היקף בחלל, ולצורך זה החברה זקוקה לעוצמת לשבבים בעלי עוצמת עיבוד של 1 טרה-ואט לשנה, שזה להערכתו פי חמישה מהיכולת העולמית כיום.

בשלב הראשון החברה תקים מתקן ייצור אוניברסלי בטקסס בשם Advanced Technology Fab, אשר יוכל לייצר את כל סוגי הרכיבים הדרושים לטסלה ול-SpaceX, דוגמת רכיבים לוגיים וזכרונות. המפעל יעבוד במתכונת אנכית ויבצע בעצמו את כל שלבי הייצור, החל מבניית המסיכות, בדיקות סופיות, וחזרה לייצור לצורך שיפור התוצר. מאסק גילה שהמפעל יתמקד בשתי קטגוריות של רכיבים: טקטגוריה אחת תהיה רכיבים המיועדים למטלות הסקה ויישומי קצה (EdgeAIׂ) בעיקר עבור שימוש במכוניות טסלה וברובוטים ההומנואידיים ממשפחת Optimus, שלהערכת מאסק יצרכו שבבים בכמות גדולה בהרבה מהרכב האוטונומי.

הקטגוריה השנייה תהיה של רכיבי הספק גבוה ליישומי חלל, אשר ייהנו מהזמינות הכמעט בלתי מוגבלת של אנרגיה מהשמש. התפישה העומדת מאחורי הרעיון הזה היא שייצור אנרגיה בחלל הוא זול ויעיל בהרבה בהשוואה לייצור אנרגיה על פני כדור הארץ, ולכן מרגע ש-SpaceX תצליח להוזיל את עלויות העלאת המטענים לחלל, יהיה כדאי להקים את מרכזי ה-AI הגדולים בחלל ולא על-פני כדור הארץ. מאסק: "אספקת אנרגיה על-פני האדמה נעשית קשה יותר ויקרה יותר מיום ליום, אבל בחלל היא תהיה קלה יותר וזולה יותר מיום ליום".

רכב, רובוטיקה וחלל

כאן גם מתחדד ההיבט החדשני של המיזם. בניגוד למודל המסורתי, שבו תכנון השבבים, הייצור והשימוש בהם מתבצעים בגופים נפרדים ובמחזורים ארוכים, Terafab שואף להפוך את התהליך ללולאה סגורה. השבב מתוכנן, מיוצר ונבדק באותו מתחם, ולאחר מכן מופעל מיידית על גבי תשתיות חישוב מקומיות. הנתונים שנאספים מהשימוש בפועל מוזנים חזרה לתהליך הפיתוח, מה שמאפשר לבצע שיפורים בדורות הבאים בקצב מהיר יותר.

בהקשר זה, שילוב מרכזי הנתונים אינו רק תוספת תשתיתית אלא חלק מהותי מהמודל. מעבר להפעלת יישומי AI, הם משמשים גם ככלי לפיתוח ואופטימיזציה של השבבים עצמם. ניתן להשתמש בהם לצורך סימולציות, בדיקות עומס וניתוח ביצועים בזמן אמת, וכן לשיפור תהליכי הייצור באמצעות מודלים שמזהים פגמים ומייעלים את התפוקה. כך נוצרת מערכת שבה החישוב אינו רק תוצר של השבבים, אלא גם גורם פעיל בעיצובם.

בשלב זה לא נמסרו פרטים לגבי לוחות זמנים, טכנולוגיות ייצור ספציפיות או שותפים תעשייתיים, והמידע הקיים מתבסס בעיקר על ההצגה של מאסק עצמו. יחד עם זאת, באתרי החדשות בעולם דווח על השקעה ראשונית בהיקף של כ-20 מיליארד דולר. פרוייקט Terafab, כפי שהוצג, אינו רק ניסיון להקים מפעל שבבים נוסף, אלא לבנות תשתית משולבת שבה תכנון, ייצור וחישוב מתקיימים יחד כמערכת אחת. בהרצאה שנתן, אמר מאסק שלהקמת המערך הזה יש יעד ארוך טווח: יצירת טכנולוגיות שיאפשרו הקמת מושבות רובוטים בתחילה על הירח, ולאחר מכן על כוכבים אחרים.