SpaceX מעניקה בלעדיות לאנבידיה

בתמונה למעלה: פלטפורמת רובין המלאה. מקור: אנבידיה

חברת SpaceX הודיעה כי כל תשתיות הבינה המלאכותית העתידיות שלה יתבססו באופן בלעדי על ארכיטקטורת המחשוב של Nvidia, במהלך שממצב את יצרנית השבבים כשותפת הטכנולוגיה המרכזית של פעילות ה-AI של החברה. במקביל חשף המנכ"ל אילון מאסק כי שתי החברות מפתחות יחד מערכת מחשוב חדשה המבוססת על ארכיטקטורת Vera Rubin, אשר תוכננה במקור עבור מרכזי נתונים בחלל, אך תשמש גם את מתקני החברה על פני כדור הארץ. ההכרזה מסמנת גם ניצחון משמעותי עבור Nvidia ומכה ל-AMD, שהייתה עד כה אחת מספקיות שבבי ה-AI של החברה.

"החלטנו שמכאן והלאה נבנה באופן בלעדי על Nvidia", אמר מאסק בשיחת המשקיעים לאחר פרסום הדוחות. לדבריו, ארכיטקטורת Vera Rubin היא "מערכת מדהימה", והאקוסיסטם שמספקת Nvidia – מהחומרה ועד סביבת התוכנה – מעניק לחברה יתרון משמעותי. מאסק הוסיף כי SpaceX כבר עובדת עם Nvidia על מחשב-על ייעודי לחלל, והסביר כי אם ממילא מפותחת פלטפורמת מחשוב המסוגלת לפעול בתנאי חלל, "אין סיבה שלא להשתמש בה גם במרכזי הנתונים על הקרקע".

ההכרזה מגיעה במקביל לשינוי עמוק בפעילות הבינה המלאכותית של SpaceX, שנחשף לראשונה בדוח הרבעוני ובשיחת הוועידה. במשך כשנתיים נתפסה xAI כחברה שמטרתה להתחרות ב-OpenAI וב-Anthropic באמצעות מודל השפה Grok. אולם מהדוחות עולה כי מרכז הכובד העסקי של הפעילות עובר בהדרגה מתחום המודלים אל תחום תשתיות המחשוב.

הסימן הבולט ביותר לשינוי הוא השימוש במרכז הנתונים Colossus. המתקן, שנבנה במקור כדי לאמן את Grok, מייצר כיום הכנסות מהשכרת קיבולת מחשוב לחברות אחרות, ובהן גם Anthropic ו-Google – שתיים מהמתחרות הישירות של xAI בתחום מודלי השפה. ברבעון השני הניבה פעילות האירוח כ-1.6 מיליארד דולר, ובתחילת הרבעון השלישי כבר נחתמו חוזי מחשוב נוספים בהיקף של 6.7 מיליארד דולר.

גם מאסק עצמו רמז על השינוי. לדבריו, בעתיד רק כ-10% מקיבולת המחשוב של החברה תשמש לאימון Grok, בעוד שכ-90% יוקדשו להרצת מודלים עבור לקוחות ולהשכרת תשתיות מחשוב. המשמעות היא ש-SpaceX אינה מציגה עוד את עצמה רק כמפתחת מודלי AI, אלא כספקית תשתיות – מודל המכונה בתעשייה NeoCloud.

למהלך יש גם היגיון כלכלי. פעילות הבינה המלאכותית של SpaceX דורשת השקעות הון עצומות: ברבעון האחרון הסתכם ה-CapEx בכ-18.4 מיליארד דולר, מתוכם כ-15.8 מיליארד דולר יועדו לתשתיות AI. אלא שבניגוד לפיתוח מודלי שפה – שעדיין מתקשים להציג מודל עסקי יציב – השכרת תשתיות מחשוב מייצרת הכנסות חוזרות ומאפשרת החזר השקעה מהיר יותר. הנהלת החברה אף ציינה כי מרכזי הנתונים החדשים צפויים להחזיר את ההשקעה בתוך פחות משנה.

מאסק סבור כי היתרון של SpaceX אינו טמון דווקא בפיתוח מודלים, אלא ביכולת ההנדסית להקים במהירות תשתיות מחשוב בקנה מידה חסר תקדים. כשנשאל כיצד הצליחה החברה להקים את Colossus בזמן כה קצר, השווה זאת למשחק בין קבוצת הבייסבול ניו יורק יאנקיז לבין קבוצת ילדים. אם החברה יודעת לפתח רקטות רב-פעמיות ולבנות מערכות חלל מורכבות, רמז, הקמת מרכזי נתונים היא אתגר הנדסי פשוט בהרבה.

היקף ההשקעות של SpaceX ממחיש עד כמה החברה מהמרת על עתידה בתחום תשתיות הבינה המלאכותית. במחצית הראשונה של השנה השקיעה החברה 28.5 מיליארד דולר ברכוש, ציוד ומתקנים, ובמאזן כבר רשומים נכסי ייצור בשווי 65.7 מיליארד דולר. יותר ממחצית מהסכום הזה מיוחס לשרתי AI ולציוד תקשורת, ששווים הגיע ל־34.8 מיליארד דולר – הרבה מעל שווי הקרקעות, המבנים ואתרי השיגור גם יחד. לצד זאת, הכנסות חטיבת AI Solutions & Infrastructure זינקו ל־2.67 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה. אף שהחברה אינה חושפת את ה־ARR או תחזית רשמית לקצב ההכנסות, היא מציינת כי הרחבת תשתיות המחשוב, היקף השקעות ההון והיכולת להשיג GPUs ואספקת חשמל הם מהגורמים המרכזיים שיקבעו את קצב הצמיחה בשנים הקרובות.

מאסק הכריז על פרוייקט Terafab לייצור שבבי AI

אילון מאסק חשף בסוף השבוע את פרויקט Terafab: שהוא מבצע משותף של חברת טסלה ושל SpaceX להקמת מפעל ייצור שבבים בטקסס בהשקעה של כ-20 מיליארד דולר, אשר ייצר שבבים עבור הדור הבא של יישומי בינה מלאכותית, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות. ההכרזה נעשתה באירוע פומבי באוסטין ושודרה בפלטפורמת X וביוטיוב. היא כללה פרטים ראשוניים על התפיסה ההנדסית של המיזם ועל היקפי הפעילות המתוכננים. לדברי מאסק, זהו הפרוייקט השאפתני ביותר בהיסטוריה לבניית שבבי בינה מלאכותית. הוא הסביר שתוכנית הצמיחה של SpaceX נועדה לאפשר איכלוס רחב-היקף בחלל, ולצורך זה החברה זקוקה לעוצמת לשבבים בעלי עוצמת עיבוד של 1 טרה-ואט לשנה, שזה להערכתו פי חמישה מהיכולת העולמית כיום.

בשלב הראשון החברה תקים מתקן ייצור אוניברסלי בטקסס בשם Advanced Technology Fab, אשר יוכל לייצר את כל סוגי הרכיבים הדרושים לטסלה ול-SpaceX, דוגמת רכיבים לוגיים וזכרונות. המפעל יעבוד במתכונת אנכית ויבצע בעצמו את כל שלבי הייצור, החל מבניית המסיכות, בדיקות סופיות, וחזרה לייצור לצורך שיפור התוצר. מאסק גילה שהמפעל יתמקד בשתי קטגוריות של רכיבים: טקטגוריה אחת תהיה רכיבים המיועדים למטלות הסקה ויישומי קצה (EdgeAIׂ) בעיקר עבור שימוש במכוניות טסלה וברובוטים ההומנואידיים ממשפחת Optimus, שלהערכת מאסק יצרכו שבבים בכמות גדולה בהרבה מהרכב האוטונומי.

הקטגוריה השנייה תהיה של רכיבי הספק גבוה ליישומי חלל, אשר ייהנו מהזמינות הכמעט בלתי מוגבלת של אנרגיה מהשמש. התפישה העומדת מאחורי הרעיון הזה היא שייצור אנרגיה בחלל הוא זול ויעיל בהרבה בהשוואה לייצור אנרגיה על פני כדור הארץ, ולכן מרגע ש-SpaceX תצליח להוזיל את עלויות העלאת המטענים לחלל, יהיה כדאי להקים את מרכזי ה-AI הגדולים בחלל ולא על-פני כדור הארץ. מאסק: "אספקת אנרגיה על-פני האדמה נעשית קשה יותר ויקרה יותר מיום ליום, אבל בחלל היא תהיה קלה יותר וזולה יותר מיום ליום".

רכב, רובוטיקה וחלל

כאן גם מתחדד ההיבט החדשני של המיזם. בניגוד למודל המסורתי, שבו תכנון השבבים, הייצור והשימוש בהם מתבצעים בגופים נפרדים ובמחזורים ארוכים, Terafab שואף להפוך את התהליך ללולאה סגורה. השבב מתוכנן, מיוצר ונבדק באותו מתחם, ולאחר מכן מופעל מיידית על גבי תשתיות חישוב מקומיות. הנתונים שנאספים מהשימוש בפועל מוזנים חזרה לתהליך הפיתוח, מה שמאפשר לבצע שיפורים בדורות הבאים בקצב מהיר יותר.

בהקשר זה, שילוב מרכזי הנתונים אינו רק תוספת תשתיתית אלא חלק מהותי מהמודל. מעבר להפעלת יישומי AI, הם משמשים גם ככלי לפיתוח ואופטימיזציה של השבבים עצמם. ניתן להשתמש בהם לצורך סימולציות, בדיקות עומס וניתוח ביצועים בזמן אמת, וכן לשיפור תהליכי הייצור באמצעות מודלים שמזהים פגמים ומייעלים את התפוקה. כך נוצרת מערכת שבה החישוב אינו רק תוצר של השבבים, אלא גם גורם פעיל בעיצובם.

בשלב זה לא נמסרו פרטים לגבי לוחות זמנים, טכנולוגיות ייצור ספציפיות או שותפים תעשייתיים, והמידע הקיים מתבסס בעיקר על ההצגה של מאסק עצמו. יחד עם זאת, באתרי החדשות בעולם דווח על השקעה ראשונית בהיקף של כ-20 מיליארד דולר. פרוייקט Terafab, כפי שהוצג, אינו רק ניסיון להקים מפעל שבבים נוסף, אלא לבנות תשתית משולבת שבה תכנון, ייצור וחישוב מתקיימים יחד כמערכת אחת. בהרצאה שנתן, אמר מאסק שלהקמת המערך הזה יש יעד ארוך טווח: יצירת טכנולוגיות שיאפשרו הקמת מושבות רובוטים בתחילה על הירח, ולאחר מכן על כוכבים אחרים.