יניב רוד קיבל את "אות הרוח הישראלית" על שם אהוד מנור ז"ל

בתמונה למעלה (משמאל לימין): משה אטיאס יו"ר הרוח הישראלית, יניב רוד, טל ברודי ומנכ"לית הרוח הישראלית, מיקי דהב

עמותת הרוח הישראלית של הסוכנות היהודית העניקה אתמול (א') את אות הרוח הישראלית ע"ש אהוד מנור ז"ל ליניב רוד, העומד בראש קבוצת א.י. אלקטרוניקה, על העשייה והתרומה הרבה למען תכניות של הרוח הישראלית. הטקס התקיים במסגרת הארוע השנתי של העמותה שהתקיים במוזיאון תל אביב. בנימוקי חבר השופטים נכתב: "קבוצת א.י. אלקטרוניקה ויניב רוד העומד בראשה רואים במעורבות החברתית חלק בלתי נפרד מה-DNA של החברה ומערכי היסוד המנחים אותה.

"קבוצת א.י. אלקטרוניקה תומכת בתוכניות רבות, החל מתוכניות לצמצום פערים דיגיטליים לנוער בפריפריה, חיילים עולים בודדים, כפרי הנוער, פליטי אוקראינה ועוד. בחרנו ביניב רוד לקבלת אות הרוח הישראלית ע"ש אהוד מנור ז"ל בשל התגייסותו המרשימה לאורך שנים לצרכים מגוונים ומתן חיבוק חם וסיוע למי שנזקק לכך, בימי שגרה ובימי חירום. הערב אנחנו מתרגשים להוקיר תודה ליניב רוד על עשייה משמעותית, מכל הלב, למען חיזוק החברה הישראלית ואף תמיכה בקהילה היהודית מעבר לים כשנזקקה לכך".

תעשייה עם מחוייבות

קבוצת א.י. אלקטרוניקה (AY Electronics) פועלת יותר מ-40 שנה בתעשיית האלקטרוניקה הישראלית. היא הוקמה בשנת 1980 על-ידי אריק רוד ז”ל וכיום נמצאת בבעלות האחים יניב רוד (יו”ר) ואיתי רוד (מנהל תפעול). הרוח הישראלית הוקמה בשנת 1998 על-ידי הסוכנות היהודית וקרן היסוד, במטרה לגייס את הציבור הישראלי והמגזר העסקי למעורבות ולאחריות חברתית, לצד הקהילות היהודיות מהעולם. שמה של הרוח הישראלית, ניתן לה על-ידי אהוד מנור ז”ל, שהיה פעיל בה מימיה הראשונים. אהוד תרם רבות לבניית הארגון, והשתתף בהתנדבות בכנסים ובאירועי התרמה בארץ ובחו”ל.

א.י אלקטרוניקה מקימה חטיבת פיתוח לקיצור זמני האספקה

בתמונה למעלה: גרשון קציר, מנכ"ל א.י אלקטרוניקה. "הייצור צריך להתחיל בישראל". צילום: Techtime

קבוצת א.י אלקטרוניקה (AY Electronics) מארגנת מחדש את פעילות חטיבת הרכיבים שלה, במטרה לבנות מנועי צמיחה בתחום פרוייקטי פיתוח, הנדסה וייצור המלאים. כך סיפר ל-Techtime המנכ"ל החדש של החברה, גרשון קציר, שנכנס לפני כחודשיים לתפקיד. אחד מהמהלכים המרכזיים בתחום הזה מיועד להתמודד עם המחסור המעיק בשוק הרכיבים ועם זמני האספקה המתארכים. הקבוצה מקימה חברה בת בשם TLR שתיחשף בשבועות הקרובים, אשר תעסיק יותר מ-60 מהנדסי חומרה ותוכנה שיספקו פתרון בדיוק לבעיה הזאת. קציר: "באמצעות TLR נסייע לחברות לפתח פתרון אלטרנטיבי לרכיבים שהם מתקשים להשיג".

החלפת רכיב הוא פרוייקט פיתוח

"אם למשל יש צורך להחליף מיקרו-בקר שקשה להשיגו, מחלקת הרכש תאתר מיקרו-בקר זמין, והמהנדסים יפתחו עבורו את התוכנה הדרושה. לאחר מכן נבצע את השינויים ההנדסיים הדרושים כדי שניתן יהיה להשתמש בו במעגל של הלקוח. הפעילות הזאת כוללת מהנדסי חומרה, מהנדסי תוכנה ומומחי בינה מלאכותית שיתנו מענה לכל הצרכים. להערכתי זוהי פעילות ייחודית בתחום הזה".

חברת א.י. אלקטרוניקה נמצאת בבעלות האחים יניב ואיתי רוד, ומעסיקה כיום כ-60 עובדים. היא מוכרת כ-40 שנה בשוק הישראלי בתור מפיצה וספקית רכיבים, וכשותפה במפעל הייצור PM. אולם בשנים האחרונות החברה ביצעה שינויים במודל העסקי שלה, ובנתה פעילות תמיכה והשקעה בחברות סטארט-אפ מתחילות.

חטיבת רכיבים וחטיבת פרוייקטים

שלוש ההצלחות הגדולות ביותר שלה עד כה היו התמיכה בפיתוח, בייצור וביצוע השקעות בחברות קרדיאק-סנס (CardiacSense) ואורה אייר (Aura Air), והצמחת חברת שירהטק (Shiratech). אלא שכעת החברה מתכננת לבצע שינוי גם בפעילות הרכיבים המסורתית שלה. קציר: "אנחנו מארגנים את החברה במתכונת של שתי חטיבות, כאשר בראש חטיבת הרכיבים יעמוד איתי רוד ובראש חטיבת הפרוייקטים יעמוד המנכ"ל. זה יהיה הכיוון המרכזי של החברה: אנחנו הולכים להתמקד בפרוייקטים משולבים עם הלקוחות, שבהם נספק להם פתרון מלא להבאת המוצר לשוק: פיתוח, הנדסה, תכנון, רכש, ייצור ואבטחת איכות".

קציר הגיע לא.י לאחר שיניב רוד פנה אליו והציג בפניו את החברה, כדי לשכנע אותו לבוא אליה. "התלהבתי מהחברה ומהמוצר של חברת שירהטק שהיא הקימה, שלהערכתי מספק מענה יעיל לצורך ממשי של התעשייה הבסיסית". קציר מגיע עם נסיון ניהולי עשיר מאוד: בשנות ה-80 הוא שימש כסמנכ"ל הכספים של חברת אלסינט, ולאחר מכן עבר לתעשייה הכבדה ושימש בשנים האחרונות כסמנכ"ל הכספים וכמנכ"ל חברת חד-אסף תעשיות, המעסיקה כ-600 עובדים ובעלת מחזור מכירות של כ-1.2 מיליארד שקל בשנה.

בתמונה: איתי רוד. מרכז את פעילות הרכיבים בחברת א.י אלקטרוניקה

"המטרה היא לספק ללקוחות ערך מוסף בתחומים כמו פיתוח, הנדסה, רכש ואבטחת איכות. להערכתי, השירות הזה יביא לנו לקוחות חדשים ובמיוחד הרבה מאוד חברות סטארט-אפ. האמת היא שכבר יש לנו נסיון ביישום הגישה הזאת, בחברות מתחום המכשור הרפואי כמו קרדיאק-סנס ואורה אייר. בשתי החברות האלו גם ביצענו השקעה הונית. בסופו של התהליך, תהיה פעילות הפרוייקטים הפעילות המרכזית של החברה, ככל הנראה כשני שליש מכל הפעילות שלנו".

מה תפקיד הייצור בישראל?

"אי-אפשר להימנע מביצוע עבודות ייצור בחו"ל, אולם חברות חייבות לבצע חלק מהייצור בארץ, לפחות בסדרות הייצור הראשונות או בסדרות הייצור הקטנות. כאן יש יתרון מובהק לייצור בישראל, שבה התעשייה מתמחה בייצור מערכות מגוונות בסדרות קצרות (High-mix Low-volume). כאשר מייצרים בישראל יש קשר הדוק וחשוב בין הלקוחות לבין קבלני הייצור שלהם. אנחנו רוצים לסייע לחברות לעבור את השלב הזה: לפתח מוצר, להביא אותו לייצור ולהכין אותו עבור השוק העולמי".